זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (הרשם הבכיר א. צ'יזיק) מיום 27.10.13 בענין הוצאות ושכ"ט עו"ד.

הבקשה הוגשה בגין שני רכיבים בהחלטת הרשם הבכיר – שכ"ט עו"ד שנפסק והוצאות המומחה מטעם הנתבעים. בענין שכ"ט עו"ד, קיבלו הצדדים את הצעתי לביטול החלטת הרשם הבכיר על פסיקת שכר טירחת עו"ד, על מנת שיפנו לשופטת לפין הראל שדנה בהליך, והיא תקבע את סכום שכר טירחת עו"ד שראוי לקבוע לפי תקנה 512. על כן אני מחליט לפי הסכמת הצדדים, לבטל את החלטת הרשם הבכיר בחלק הנוגע לשכר טירחת עו"ד, על מנת שהצדדים יפנו לשופטת לפין הראל כאמור. הצדדים רשאים להביא בפני השופטת לפין הראל את כל המסמכים והראיות שהוצגו בפני הרשם הבכיר בענין זה, החלטת הרשם הבכיר והחלטותי.

נותרה לדיון שאלת הוצאות המומחה. ברכיב הוצאות המומחה, קבע הרשם הבכיר, כי חשבון עבודתו של מומחה הבטיחות מר אסבן הגיע ל- 89 שעות חקירה בצירוף 7,500 ₪ ומע"מ עלות חוות הדעת. דרישה זו, כך קבע הרשם הבכיר, היא "על גבול חוסר הסבירות", אינה מפורטת, ולא ברור לשם מה נדרשו 89 שעות חקירה. על כן הפחית הרשם את שכרו של המומחה שעל התובע לשלם לסך 18,000 ₪.

המבקש טוען כי שכרו של המומחה מופרז. שכר מקובל לחות דעת הוא בין 2,500 ל- 5,000 ₪, ומומחה התובע גבה 3,100 ₪. שולם למומחה סך 13,206 ₪. נטען, כי המומחה אינו מומחה לזכוכית, כפי שהודה, ונמנע מבדיקת פרטים מרכזיים. בשאלה המרכזית, אם הזכוכית והדלת היו בטיחותיים, אימץ בית המשפט את דעתו של מומחה התובע ולא של מומחה הנתבעים, והיה נכון להפחית את הסכום ששילם התובע למומחה מטעמו מסכום ההוצאות. עוד נטען, כי השיחזור שערך המומחה התבסס על נסיבות שלא התקיימו.

המשיבים טוענים כי שכר מקובל לחוות דעת הוא בין 6,000 ל- 12,000 ₪ בתוספת מע"מ. המומחה הגיש שתי חוות דעת עקב הוספת ראיות מטעם התובע. המומחה הכין גם שיחזור מצולם של התאונה נטענת, הגיע לישיבות ארוכות במשרד ב"כ המשיבים ולמספר דיונים, ונחקר בבית המשפט. בנוסף, עבד כחוקר עבור המשיבים, איתר וחקר עדים וסייע למשיבים לתעד את הבדיקה הרשלנית של מומחה התובע, ופעולות אלו סייעו בהדיפת התביעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהגישו, הגעתי למסקנה שבשאלה זו יש לקבל את הבקשה לרשות ערעור, ולדן בבקשה כבערעור, לקבל את הערעור ולהפחית את ההוצאות שנפסקו בגין שכר המומחה.

חזרתי ועיינתי בפסק דינה של השופטת חנה לפין הראל. מצאתי בו פירוט רב של הראיות והטענות, אך מעט מאד התייחסות לקביעות המומחים ולעדותם. קביעה רלבנטית היא שדלת הכניסה הורכבה ממסגרת אלומיניום ובה ריבועי זכוכית, שלא היתה מחוסמת או רבודה, ולכן לא היתה בטיחותית. קביעה זו נרשמה כעובדה שאינה במחלוקת. מסקירת חוות הדעת של המומחים, עולה שזו היתה דעתו של מומחה התובע, בעוד מומחה הנתבעים קבע שרק מגובה של מטר וחצי מהריצפה הזכוכית צריכה להיות זכוכית בטיחותית, וכי הזכוכית שהותקנה במקרה זה ענתה על התקן הקיים. בית המשפט קבע (בעמ' 42) שאינו מקבל את דעת המומחה מר אסבן מטעם הנתבעים, שהדלת בנויה לפי התקן, שכן גם אם רק חלקה לא בנוי לפי התקן, כולה לא בנויה לפי התקן.

נאמר בפסק הדין, שמר אסבן העיד שפציעתה של קרן אינה יכולה להיות כתוצאה מנגיחתה בזכוכית, כי לפי חוקי הפיזיקה לא יתכן שהזכוכית עפו הן פנימה והן החוצה. בית המשפט קבע שמבלי לקבוע מסמרות, יש קושי לקבל את גירסתה של קרן, ואין בכך כדי לקבוע שהדבר לא יתכן. כלומר, בית המשפט לא קיבל את דברי מר אסבן שהדבר לא יתכן.

נמצא, שקביעותיו של בית המשפט בנושאים המקצועיים לא נעשו תוך קבלת חוות דעתו של מומחה הנתבעים מר אסבן, אלא תוך קבלת עמדתו של מומחה התובע. מכאן, שהתרומה של חוות דעתו של מר אסבן להכרעה בתביעה היתה שלילית. בנסיבות אלו, כאשר בית המשפט אינו מקבל את חוות הדעת מטעם צד, אין הגיון בכך שאותו צד יזכה לכיסוי ההוצאות שנדרשו להבאת חוות הדעת שלא התקבלה, אף אם בסופו של ההליך זכה אותו צד בהגנתו עקב אי הרמת נטל ההוכחה על ידי התובע. עעל כן, אין המשיבים זכאים להחזר הוצאות המומחה בגין חוות דעתו. לפיכך, לא אדון בשאלה אם שכרו מופרז, ואם הוא נובע גם מכך שהיה על המומחה, שאינו מומחה לזכוכית, ללמוד את התחום, ולשם כך להוציא זמנו, כדי לתת חוות דעת בנושא זה.

למר אסבן המומחה היה כמסתבר תפקיד נוסף, והוא תפקיד של חוקר. בגין תפקיד זה הגיש חשבון של 89 שעות עבודה לפי 175 ₪ לשעה. העסקת מומחה כחוקר משך 89 שעות, ותשלום לפי שעות בגין כך, אינה סבירה. חוקר הוא מקצוע שיש לקבל רשיון כדי לעשותו, והחוקר צובר נסיון שאותו מוציא מי שאינו חוקר כשעות עבודה מבוזבזות. גם הרשם קבע שמדובר בדרישה על גבול חוסר הסבירות, ללא פירוט, ולא ברור הצורך בה. על כך לא בא כל ערעור מטעם המשיבים. לפיכך, אני קובע שיש להפחית את שכרו של ומחה בגין חקירות, על דרך האומדנה, לתשלום עבור 40 שעות, בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור וקובע את שכרו של המומחה מר אסבן שאותו על המבקש לשלם למשיבים כחלק מהוצאות המשפט, בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המשיבים ישלמו למבקש הוצאות הבקשה בסכום מופחת של 2,360 ₪. המזכירות תשיב למבקש את סכום העירבון שהופקד.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.