1. התובע, מר מוחמד מחלוף, הגיש לבית הדין שתי תביעות: באחת טען כי אירע לו אירוע תאונתי ביום 16/12/2006 (ב"ל 12676-12-08) ובשנייה טען כי נגרמה לו פגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה (ב"ל 3942-07-09). שתי התביעות אוחדו. בעניין האירוע התאונתי ניתן פסק דין. ההחלטה מושא דיוננו נסבה בעניין התביעה לפגיעה בעבודה בגין פגיעה בעמוד השדרה על פי עילת המיקרוטראומה.
2. התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע וגם המוסד) תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין נזקים בעמוד השדרה. התביעה נדחתה על ידי הנתבע מן הטעמים הבאים:

"1. על פי המסמכים שבידינו, לא אירע לך אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים, כלשהם, תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו למצבך הרפואי.

2. לא מדובר במחלת מקצוע כלשהי.

3. אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתך לבין המחלה ממנה הינך סובל.

4. לתביעתך לא צורפה כל תעודה רפואית לנפגע בעבודה."

(ר' מכתב הדחייה מיום 17/6/2009).

אלו העובדות החשובות לענייננו:

1. התובע, יליד 1954.
2. החל מחודש מרץ 2003 ועד לחודש מרץ 2007 הועסק התובע בחנות למכירת מוצרי חשמל ביתיים בתפקיד סבל, נהג ועובד כללי.
3. בתקופה מ- 3/2003 ועד 9/2006 עבד התובע כ- 4 שעות ליום 6 ימים בשבוע. החל מ- 10/2006 ועד 3/2007 עבד התובע משרה מלאה בין השעות 08:00 – 20:00 כאשר לעתים הייתה לתובע הפסקה בין השעות 13:00 – 16:00.
4. עיקר עבודתו של התובע כללה עבודות סבלות והובלה, של מוצרי חשמל קטנים וגדולים לבתי הלקוחות. כמו כן כללה עבודתו סידור מוצרי החשמל בחנות ובמחסן והובלה של מוצרי החשמל מהמחסן לחנות, כאשר המחסן נמצא במקלט מתחת לחנות. פעולות אלו בוצעו בהתאם לצרכי המעסיק. רוב הזמן עבד התובע יחד עם עובד נוסף, אך לעתים ביצע התובע הובלות בכוחות עצמו.
5. התובע ביצע בין 3-10 הובלות ללקוחות ביום.
6. החל מ 12/2008 התובע אינו עובד כלל.

האם הניח התובע תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה?

1. בהודעתו לחוקר המוסד מיום 4/3/2009 תיאר התובע את עבודתו באופן הבא: "עבודתי אצל סוהיל דאמוני הייתה בסבלות: הרמת מוצרי חשמל, (מקררים, מדיחים, כיריים, מ. כביסה וכל מה שאנשים מזמינים). הייתי מרים אותו מהמחסן לרכב ומהרכב לבית הלקוח, כולל הרכבת המוצרים בבית הלקוח וגם פינוי המוצרים הישנים לפי דרישת הקליינט. לא עבדתי לבדי. רוב הזמן עבדתי עם עוד בחור נוסף". בהמשך תיאר התובע את הפעולות הנדרשות בעבודתו: "פעולות פיזיות של הרמת מוצרים בצורה ידנית ולפעמים גם על הגב ובעליה במדרגות לפעמים.... רוב הזמן הרמנו את המוצרים שנינו יחד בעזרת הידיים. חלק מהמוצרים הרמנו על הגב כל אחד לבדו. לצורך זאת היינו מתכופפים ונעמדים והולכים עד המשאית" (ר' מוצג נ/2).

בעדותו בפנינו ציין התובע את הדברים הבאים:

"ת. המחסנים של העסק הם מתחת לבניין, זה מקום דחוס ביותר. הייתי מקבל רשימה שצריך להוציא כל מיני מוצרים כשכל מוצר נמצא במקום אחר ובגובה אחר. מדובר במקלט ומכונות כביסה למשל שמים אחת על גבי השניה לפעמים שלוש – שתיים אחת מעל השניה, מיקרוגלים שמים ארבעה אחד על השני.

אני מלמטה מהמקלט מעלה את הסחורה במעלית ברזל לחניון וזה חלק מהסחורה. סוגר את הדלת עולה למעלה ומתחיל להרים את הסחורה מהמעלית. הכל הייתי עושה ידנית.

המעלית מיועדת רק להעלות את המוצרים מהמקלט לחניון.

הייתי מגיע לחניה ומרים את המוצרים לתוך המכונית. אני הייתי עושה זאת בעצמי, הייתי מרים הכל בידיים. הייתי מעלה את המוצרים למשאית פתוחה ולפעמים מסדרים שלוש קומות על המשאית.

אם היינו צריכים להעביר מקררים שלא היו במקלט היינו הולכים למחסן של המקררים, גוררים את המקררים ממש בכוח לפעמים על העגלה ורוב הזמן העגלה היתה שבורה. הייתי גורר את המקרר עד לכביש ושניים היינו מרימים לתוך המשאית בידיים.

אני בכל התקופה שעבדתי אצל המעסיק ביקשתי שיביא לנו משהו כמו רמפה להרים את המוצרים.

אחרי שהיינו מעמיסים היינו נוסעים ללקוחות.

ש. כמה לקוחות היו לכם בממוצע.

ת. אם אנחנו גומרים את העבודה מוקדם יותר היינו יורדים למחסנים ומסדרים אותם.

ש. כמה הובלות בממוצע עשיתם ביום.

ת. בין 3 ל- 10. תמיד היתה עבודה.

ש. כמה זמן לוקחת כזו הובלה.

ת. הייתי פורק את הסחורה מהמשאית. העגלות היו יותר כבדים מהמוצר הם היו זולות. תמיד האחריות היתה עליי כי העוזרים שהיו לי לא היו קבועים. הייתי בודק את איזה קומה נמצא הקליינט.

יש סוג של מקררים שנכנסים במעלית אבל רוב הלקוחות לא היו מעליות בבתים שלו. לפעמים היו שהזמינו מקרר יותר גדול ואז לא היה אפשר להכניס למעלית ואז היה צריך לפרק אותו. אנחנו גם היינו מפנים את המוצר הישן."

(ר' עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 27 עד עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 26)

לגרסה זו של התובע ניתן למצוא תמיכה בעדותו של מר סוהיל דמוני, בעל חנות החשמל, מעסיקו של התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה, שהעיד בפנינו מטעם הנתבע. מר דמוני אישר בפנינו כי התובע הועסק אצלו כמוביל מכשירי חשמל כמו טלוויזיה מקררים וכו' (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 24). כך, התפקיד של התובע היה לקבל סידור עבודה והוא ועוד בחור היו מעמיסים את הסחורה על טנדר דבל קבינה ומובילים ללקוחות (ר' עמ' 8 לפרוטוקול ש' 26-27). בתקופה שהתובע עבד במשרה חלקית ביצע התובע 6-8 הובלות ביום (ר' עמ' 9 לפרוטוקול ש' 9-10).

בנוסף אישר מר דאמוני, כי התובע עסק גם בסידור המחסן והחנות: "לפעמים קיבלנו דגמים חדשים של מוצרים ואז את הישנים צריך להוריד מהתצוגה ולשים חדשים במקום. את המוצרים הישנים או שהיו מכניסים למחסן. הוא היה צריך לסחוב את זה עד למעלית ומשם למחסן. היתה להם גם עגלת עזר. זו עגלה שמניחים עליה את המוצרים משכיבים אותה טיפה אחורה והיא נוסעת על שני גלגלים. לא תמיד השתמשו בעגלה" (ר' עדותו של מר דמוני, עמ' 10 לפרוטוקול ש' 3-9).

1. התובע טוען, כי הוכיח תשתית עובדתית מספקת להוכחת פגיעה לפי תורת המיקרוטארומה ועל כן יש למנות מומחה רפואי. הנתבע טוען מנגד, כי התובע לא ביצע בעבודתו כנהג - סבל תנועות זהות, חוזרות ונשנות, לא מבחינת התנועה עצמה ולא מבחינת המשקל ולא מתקיימים בתובע התנאים להכרה בפגיעה הנטענת כפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה.

1. תנאי להכרה בפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה, הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומה הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח (ר' עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע ל"ה 529, 533).

על פי ההלכה, "יש לבחון אם הוכח לבית הדין 'אירוע תאונתי (תנועה) החוזר ונשנה והגורם לפגיעה שאין להשיבה' או 'אין ספור פגיעות זעירות' 'לאו דווקא בתדירות קבועה וסדירה של הגירוי, אלא בהיותו ממושך וחוזר" (ר' דב"ע תשן/0-232 המוסד לביטוח לאומי נ. רבוס חסאן, פד"ע כ"ג 31, בעמ' 35; להלן - פסק דין רבוס).

באשר לפגיעות גב נקבע כי "הכלל הוא, כי אין מכירים במחלת גב שהתפתחה באופן הדרגתי כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה, פרט למיקרים של תנועות גב חוזרות ונשנות (ר' דב"ע מז/0-128 פלדמן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 225) ועבודת סבלות הכרוכה במאמצים פיזיים המצריכה הרמות חוזרות ונשנות של משאות כבדים בתדירות גבוהה" (ר' פסק דין רבוס לעיל).

1. מכל החומר שהונח בפנינו עולה, כי בתקופת עבודתו של התובע אצל מר דמוני, התובע עסק בעבודת סבלות הכרוכה בהרמות חוזרות ונשנות של משאות כבדים בתדירות גבוהה.

בנסיבות אלה סוברים אנו כי התובע הניח תשתית ראייתית מספקת למינוי מומחה רפואי בשאלת הפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה.

.

1. על כן אנו ממנים את ד"ר אברהם ששון, מנהל היחידה לכירורגית הגב בבית החולים סורוקה לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע. המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו ככל האפשר, בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.
2. המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות:
   1. מהי המחלה שאובחנה בגבו של התובע?
   2. האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין תנאי עובדתו של התובע לבין הופעתה של הפגיעה (גם אם הוחמר מצב המחלה או שהוחש בואה או התפרצותה עקב עבודת התובע – כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור).
   3. האם ההתכופפויות, ההרמות וסחיבות מוצרי החשמל בעבודת התובע גרמו לו לפגיעות זעירות שלא ניתן להבחין בהן ושאפשר ליחס אותן לזמנים מסוימים?
   4. ככל שכך הוא – האם היתה כל פגיעה – פגיעה זעירה ובלתי הפיכה Irreversible כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע?
   5. אם לאו, היש לראות במצב הקיים תוצאה של הליך תחלואי רגיל או טבעי?
   6. ככל שהמצב הקיים נגרם גם בגין הליך תחלואי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיעה עבודת התובע על הופעת המחלה?

וככל שכן, האם השפעת תנאי העבודה על המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

1. להחלטה זו מצורפים המסמכים הרפואיים הבאים:
   1. חוות דעת רפואית של ד"ר אליהו סלטי, מיום 31/10/2007, שהוגשה מטעם התובע;
   2. מסמכים שצירף התובע לתביעתו;
   3. תיקו הרפואי של התובע מבית החולים בני ציון;
   4. תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית.
2. לתשומת לב הצדדים
   1. אם וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
   2. אין צד רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא מסמכים באופן ישיר למומחה.
   3. ככל שצד מסויים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסויים או להגיש לו מסמכים – עליו להגיש, תחילה, בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאה לצד השני, וכל פניה אל המומחה, ובכלל זה המצאת מסמכים, תעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת.
   4. ככלל אין המומחה, אשר מונה על ידי בית הדין, בודק את בעל הדין, שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת או בעל דין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין, תוך המצאה לצד השני, ובית הדין נעתר לבקשה.
3. שכר המומחה ישולם מקופת בית הדין.
4. הדיון התנהל במותב חסר, משנציג ציבור הוזמן ולא התייצב.
5. התיק יובא לעיון ביום 31/10/2012.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ב, 9 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.