לפני:

כב' הנשיא רמי כהן

נציג עובדים: עמי בריל

נציג מעבידים: יוסי הלפרין

פסק-דין

פתח דבר:

1. א. התובע הגיש בבית דין זה, שתי תביעות בתיקים נפרדים: האחת בתיק

זה (בל 3942-07-09) להכרה בפגימה בגבו כתאונת עבודה, תוך יישום תורת המיקרו-טראומה; האחרת בתיק בל 12676-12-08 בה עתר להכרה באירוע מיום 16.12.06 כתאונה בעבודה ("התאונה").

ב. שני התיקים דלעיל היו קבועים בפני מותב בראשות השופטת מיכל אריסון-חילו (בדימ'). בהחלטתה מיום 02.06.10, קבעה היא שהדיון בתביעה בתביעת המיקרו טראומה יאוחד עם התביעה בתיק התאונה.

ג. במהלך הדיון בתיקים המאוחדים ניתן על ידי מותב בראשות השופטת מיכל אריסון-חילו (בדימ') בתיק התאונה (בל 12676-12-08). פסק דין, מיום 09.09.12. לכן אין פסק הדין דנן נוגע לתיק התאונה.

ד. פסק דין זה מתייחס אך ורק לתביעתו של התובע בעניין יישום תורת המיקרו טראומה ( בתיק בל 3942-07-09).

ההליכים הקודמים

2. לאחר שבמותב הקודם נשמעו עדויות הצדדים, נקבעו העובדות הבאות והוחלט על מינוי מומחה יועץ רפואי לבית הדין:

"א. התובע יליד 1954.

ב. החל מחודש מרץ 2003 ועד לחודש מרץ 2007 הועסק התובע בחנות למכירת מוצרי חשמל ביתיים בתפקיד סבל, נהג ועובד כללי.

ג. בתקופה מ-3/2003 ועד 9/2006 עבד התובע כ-4 שעות ליום 6 ימים בשבוע. החל מ-10/2006 ועד 3/2007 עבד התובע משרה מלאה בין השעות 08:00-20:00 כאשר לעיתים הייתה לתובע הפסקה בין השעות 13:00-16:00.

ד. עיקר עבודתו של התובע כלה עבודות סבלות והובלה, של מוצרי חשמל קטנים וגדולים לבתי הלקוח. כמו כן, כללה עבודתו סידור מוצרי החשמל בחנות ובמחסן והובלה של מוצרי החשמל מהמחסן לחנות, כאשר המחסן נמצא במקלט מתחת לחנות. פעולות אלו בוצעו בהתאם לצרכי המעסיק. רוב הזמן עבד התובע יחד עם עובד נוסף, אך לעיתים ביצע התובע הובלות בכוחות עצמו.

ה. התובע ביצע בין 3 ל-10 הובלות ביום.

ו. החל מ-12/2008 התובע אינו עובד כלל".

3. על יסוד העובדות שלעיל והחומר הרפואי שהומצא לבית הדין, מונה ד"ר אברהם ששון, כמומחה יועץ רפואי לבית הדין (להלן: "המומחה"), והוא נתבקש להשיב לשאלות הבאות (החלטה מיום 09.09.12):

"(א). מהי המחלה שאובחנה בגבו של התובע?

(ב) האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין תנאי עבודתו של התובע לבין הופעתה של הפגיעה (גם אם הוחמר מצב המחלה או שהוחש בואה או התפרצותה עקב עבודת התובע - כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור).

(ג) האם התכופפויות, ההרמות וסחיבות מוצרי החשמל בעבודת התובע גרמו לו לפגיעות זעירות שלא ניתן להבחין בהן ושאפשר ליחס אותן לזמנים מסוימים?

(ד) ככל שכך הוא - האם היתה כל פגיעה - פגיעה זעירה ובלתי הפיכה Irreversible כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע?

(ה) אם לאו, היש לראות במצב הקיים תוצאה של הליך תחלואי רגיל או טבעי?

(ו) ככל שהמצב הקיים נגרם גם בגין הליך תחלואי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיעה עבודת התובע על הופעת המחלה? וככל שכן, האם השפעת תנאי העבודה על המחלה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?" (ההדגשות במקור - ר.כ).

4. בחוות דעתו מיום 23.09.12 (להלן: "חוות הדעת") השיב המומחה לשאלות הדין, בין היתר, כך:

"מסקנות

א. אצל התובע ישנו תסמין של תהליך ניווני בעמ"ש מותני עם היצרות משנית בתעלה ולחץ על שורשי העצבים בעיקר משמאל. כמו כן, לחולה תהליך ניווני בפרק ירך שמאל.

ב. תהליך הניווני החל לפני כניסת התובע לעבודתו בחנות למוצרי חשמל בהסתמך על:

- רישומים קליניים מ-1995 ומ-1997.

- הממצא הניווני הישן והמובהק שנתגלה ב-CT של 01/2007.

לא ניתן לצפות או לשער שארבע שנות עבודה עם הרמת משאות כבדים הן הסיבה לגרימת תהליך ניווני כה מפושט, אי לכך, אינני יכול לראות קשר בין מחלה ניוונית רבת גבהים לבין עבודתו של התובע.

תנאי עבודתו של החולה לא החישו התפרצות המחלה. הופעת התלונות בחזרה (תחילה הייתה ב-07/1997) בסוף 2006 היא אקראית ועל חשבון מצב תחלואתי שמתפתח.

ג. ההתכופפויות והרמת חפצים כבדים אינן גורמות למחלה ניוונית דיסקופטית. הנמכות דיסקים והיצרויות בגבהים שלהם ובניית אוסטאופיט היא תהליך מאוד ישן ומתמשך ולא סביר בכלל שהתחיל ב-2003, אלא זמן רב קודם לכן.

ד. בלמידת החומר, לא ניתן לאתר פגיעה ספציפית (אירוע) שבאה להוסיף על המצב התחלואתי שברקע.

ה. ללא ספק, מדובר בתהליך תחלואתי שהתבטא בעיקר בעשור החמישי של חייו של החולה, למרות תלונות הקשורות לנושא כ-10 שנים קודם לכן.

ו. תנאי עבודתו הקשים מבחינה פיזית אכן סייעו לביטויי המחלה, אולם אין לשכוח שעובר להעסקתו בחנות לדברי חשמל ב-2003 יש לחולה עבר גדול וארוך שנים של עבודה פיזית שאף היא לא הייתה קלה.

לסיכום:

1. הייתה תשתית עובדתית של עבודה פיזית, הרמת משאות ותנועות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו של התובע מ-2003 ועד 2007. מהות וסוג העבודה, במשך 4 שנים, לא הם שהובלו לתהליך ניווני דיסקופטי מפושט.

2. עדיפות ומשקל יתר ניתנו בוודאי למצב התחלואתי והקונסטיטוציונלי מאשר לתנאי העבודה, כאשר מדובר ב-established degenerative spine. זאת אומרת, שכאשר התהליך הניווני רב הגבהים והמתקדם מאובחן מכבר וקדם את העסקתו של התובע ב-2003. אין אני יכול לראות קשר של מיקרו-טראומה או השפעה של העבודה על התהליך הניווני בגב התחתון.

3. ניראה בעיני כי עדיף לקבל את עמדת המ.ל.ל כפי שהובאה בסעיף 2 של החלטת בית הדין" (ההדגשות במקור - ר.כ).

דיון בפני מותב זה:

5. בשלב זה, משנבצר מכב' השופטת מיכל אריסון-חילו (בדימ') לסיים טיפולה בתיק זה, ניתנה החלטת בית הדין, המורה לצדדים להתייצב לדיון במועד שנקבע או להודיע אם מוכנים הם כי הדיון בתביעה זו יימשך מהשלב אליו הגיע. הצדדים הודיעו שהם מסכימים שהתיק יימשך מהשלב אליו הגיע.

6. בהחלטה, מיום 09.12.12, ניתנה לצדדים האפשרות להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. התובע הגיש בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה (בקשת התובע מיום 31.01.13), לאחר שהוגשה תגובת הנתבע לבקשה (תגובת הנתבע מיום 04.02.13), ניתנה החלטה ובה הופנו למומחה השאלות שלהלן (החלטה מיום 26.02.13):

"1. האם נכון כי אין כל רישום בתיק הרפואי של התובע בדבר הגבלות תנועה בגב לפני 2003?

2. האם נכון כי אין בתיקיו הרפואיים של התובע רישום המעיד על שינויים ניווניים לפני 2003?

ככל שהתשובה שלילית - אנא הפנה לרישומים הקודמים לשנת 2003 והמעידים על שינויים ניווניים בגבו של התובע.

3. האם נכון כי "סיאטיקה" משמעו לחץ על העצב הסיאטי ולא בהכרח שינוי ניווני בעמוד השדרה?

4. האם "ממצא ניווני ישן" כהגדרתך שנמצא ב-CT מינואר 2007 יכול היה להיגרם בין השנים 2003 - 2007?

5. האם נכון כי פגיעה של מיקרוטראומה בעמוד השדרה נראית בחלוף הזמן כממצא ניווני בצילומי ההדמיה?

6. האם נכון כי תנאי עבודתו של התובע בשנים 2003 - 2007 החמירו את מצבו הרפואי?".

7. ואלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה (חוות הדעת מיום 13.03.13) (להלן: "חוות הדעת 2"):

"א. לפני 2003 לא ראיתי תיאור מוגבלויות בעמ"ש של החולה. מ-1995 תוארה תמונה סיאטית שמאלית.

ב. נכון, השינויים הניווניים אובחנו ב-CT מ-01/2007.

ג. סיאטיקה (בעברית - שורשית) היא תסמין של כאב לאורך שורש עצבי שיורד מעמ"ש לאורך גפה תחתונה.

הסיבות האפשריות לכך הן:

1. לחץ על השורש ביציאתו מהתעלה השידרתית, כגון ע"י דיסק פרוץ, ע"י לחץ גרמי או לחילופין כתוצאה מהיצרות הנקב (פוראמן) הבין חולייתי.

2. דלקת של השורש.

3. יש מקרים בודדים בהם הלחץ על השורש הוא מחוץ לתעלה השידרתית במהלך דרכו כוון מטה לרגל.

במקרה שבפנינו, אין צל של ספק כי הלחץ על השורש, בגין השינוי הניווני המתקדם, הוא הסיבה לסימפטומים של סיאטיקה שתוארו החל מ-1995.

ד. כמעט ואין ספק כי הממצא שתואר ב-CT (10.01.07) גילו ותחילתו קדמו, ולא במעט, את תאריך הגילוי. לא מן הנמנע כלל שהתהליך אף החל קודם ל-2003, מאחר ויש בידינו רישומים על לומבו-סיאטיקה כבר מ-09/1995 ובמהלך 1997.

ה. נכון.

ו. אין כל ספרות רפואית שתומכת או מעידה על קשר בין עבודה פיזית לבין תהליך ניווני בעמ"ש מותני. הקדמתי לכתוב כי מדובר בתהליך תחלואתי לכל דבר. תהליך זהה ניתן לראות אצל אוכלוסיה שאינה מעורבת כלל בעבודה פיזית (clerk job)" (ההדגשות במקור - ר.כ).

8. הצדדים נתבקשו להגיש סיכומים (החלטה מיום 20.03.13), וכך עשו.

טענות הצדדים בסיכומיהם:

9. התובע בסיכומיו, חוזר על האמור בכתב התביעה, מתאר את אופן עבודתו של התובע בחנות למוצרי חשמל במשך ארבע שנים וטוען שלתובע נגרמה פגיעה קשה בגבו ועל כן נפלט הוא ממעגל העבודה ואינו יכול לעבוד עוד בשום עבודה פיזית. [אין ב"כ התובע מתייחס או מפרט היכן ובאלו עבודות עבד התובע לפני שהחל בעבודתו בחנות למוצרי חשמל].

ב"כ התובע טוען, שנימוקיו של המומחה לשלילת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין הפגימה בגבו תמוהים ביותר ואינם מתיישבים עם המציאות ועם התיעוד הרפואי שהיה בפניו ואף נוגדים את פסיקת בתי הדין לעבודה בסוגיית המיקרו-טראומה. כמו כן, מוסיף ב"כ התובע כי ד"ר ששון מתעלם מכך שהתובע מעולם לא התלונן על בעיות בגבו קודם לשנת 2006 ולמרות זאת החליט כי הניוון בעמוד השדרה של התובע מקורו בעבר הרחוק.

ב"כ התובע ממשיך ומצטט מתוך חוות דעת המומחה ולבסוף טוען כי ד"ר ששון החליט לעשות כל שניתן כדי לשלול קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין מחלת הגב הקשה בה לקה וכי בשאלות ההבהרה שנשאל הוסיף כי אין כל ספרות רפואית התומכת או מעידה על קשר בין עבודה פיזית לבין תהליך ניווני בעמוד שדרה מותני. על כך אומר ב"כ התובע כי זוהי קביעה בעייתית.

לאחר שמפנה ב"כ התובע למספר פסקי דין של בתי הדין, מסכם הוא שבנסיבות, כפי שתוארו לעיל, חוות דעתו של ד"ר ששון כמו תשובותיו לשאלות ההבהרה אינן מתקבלות על הדעת ויש לפסול אותן או לכל הפחות להתעלם מהן, גם כיוון שד"ר ששון נטל לעצמו את החירות לסטות מההלכות שנקבעו על ידי בתי הדין לעבודה בנוגע לקשר הסיבתי שבין עבודת סבלות קשה לבין מחלת הגב, מבלי לתמוך זאת בכל נימוק רפואי מתקבל על הדעת.

10. הנתבע חוזר על טענתו כי התובע לא הוכיח כי נפגע בגבו תוך כדי ועקב עבודתו בדרך של מיקרו-טראומה.

מפנה לחוות דעת המומחה וטוען כי המומחה הסביר כי התכופפויות והרמת משאות כבדים אינן גורמות למחלה ניוונית או דיסקופטית. מחלה זו הינה תהליך ישן ומתמשך ולא סביר בכלל שהחל בשנת 2003 אלא זמן רב קודם לכן. לכן לטענתו מדובר בתהליך תחלואי שהתבטא בעיקר בעשור החמישי של חייו של התובע. כמו כן מוסיף כי המומחה ציין כי התהליך הניווני החל לפני כניסתו של התובע לעבודתו בחנות למוצרי חשמל. לאור זאת סיכם המומחה הרפואי את חוות דעתו בקובעו כי אינו יכול לראות קשר של מיקרו-טראומה או השפעה של העבודה על התהליך הניווני בגב התחתון.

עוד, מפנה ב"כ הנתבע לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה וכי גם שם ציין כי כבר בשנת 1995 תוארה אצל התובע תמונה סיאטית שמאלית, וכי במקרה של התובע אין צל של ספק כי הלחץ על השורש, בגין השינוי הניווני, הוא סיבה לסימפטומים של הסיאטיקה.

ב"כ הנתבע טוענת כי המומחה מטעם בית הדין הציג תמונה קלינית מלאה בחוות דעתו ובתשובותיו המקיפות וכי ענה בהרחבה על כל השאלות שהוצגו בפניו ונימק בפירוט תשובותיו. וכי חוות הדעת מבוססת ומעוגנת בכל העובדות שהציג בפניו בית הדין ועל כן יש לדחות את תביעת התובע.

הכרעה:

11. נקדים ונאמר, שאין ממש בטענות בא כוח התובע שיש לדחות את חוות דעת המומחה. אין בסיכומיו כל ההנמקה, המבוססת על טיעון רפואי כזה או אחר שחוות דעת המומחה (הראשונה והשנייה) אינן נשענות על הממצאים הרפואיים העולים מתיקו הרפואי של התובע, או על הנמקות שיסודן בתחום מומחיות רפואית. עולה מחוות דעת המומחה שהחומר הרפואי שבתיקו הרפואי של התובע הוא ביסוד קביעותיו.

לאור טיעוני בא כוח התובע, נפנה תחילה, למושכלות ראשונים בעניין יישום תורת המיקרו טראומה.

12. התנאים הדרושים ליישום תורת המיקרו-טראומה לגבי ליקוי ממנו סובל מבוטח נקבעו בפסיקה:

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על אבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן העבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה (דב"ע לה/60-0). לשון אחר-לשון הדימוי-יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע ועד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי - לאו תאונה" (דב"ע מו/0-17 עמיצור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח, 100, 104).

ועוד:

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע...השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" (דב"ע מו/0-64 מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) כפי שצוטט בדב"ע מח/0-77 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יט, 538, 540, להלן - פס"ד מזרחי).

באחת, יישום תורת המיקרו טראומה מבוסס על הוכחת אירועים תאונתיים זעירים החוזרים ונשנים פעמים רבות; האירועים הזעירים הללו חייבים להיות זהים במהותם ובפועלם על אותו מקום בגוף האדם כך שכאותם המים המטפטפים על אותו מקום בסלע, הגורמים ברבות הזמן לחור, נגרם הנזק הרבתי. ללא הצבעה על אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים שכאלה אין מקום ליישום תורת המיקרו טראומה.

13.      כבר כאן יש לקבוע, שייתכן שעל פי העובדות שקבע בית הדין, לא היה כלל מקום למינוי מומחה יועץ רפואי לבית הדין. שכן עבודתו של התובע הייתה מגוונת. כך נקבע בעובדות שהועברו למומחה:

א. שעת עבד התובע, היינו עד דצמבר 2008, תקופה של ארבע שנים בחנות למכירת מוצרי חשמל ביתיים, הייתה עבודתו מגוונת: וכללה עבודות: סבלות, נהג ועובד כללי;

ב. שהגם שעיקר עבודתו של התובע כללה עבודות סבלות והובלה של מוצרי חשמל - לא הייתה זו כל עבודתו ועבודתו כללה גם נהיגה, סידור מוצרי חשמל בחנות ובמחסן.

ג. שהמוצרים שהוביל התובע לא היו בגודל אחיד, היו ביניהם מוצרים קטנים והיו גדולים.

ד. שאת עבודות ההובלה ביצע התובע ברוב המקרים עם עובד נוסף.

ברי, שאין עבודת נהיגה או סידור מוצרים בחנות ובמחסן דומה לעבודת סבלות; שיש שונות בין סבלות של מכשיר קטן לגדול; יש שונות בין עבודת סבלות כשהתובע עובד לבד, לעבודתו באמצעות עובד נוסף.

ייתכן שדי היה במגוון העבודות שביצע התובע, כשלכך הצטרפה עבודה שונה, בהתאם לגודל המכשירים שאותם היה עליו להוביל, ועזרתו של עובד נוסף שעבד, לעיתים, לצידו - כדי להביא למסקנה, שעבודתו היומיומית, לא הייתה כזו בה פעולותיו חוזרות ונשנות זהות במהותן שפועלות על גופו באותו מקום -ואם כך הוא, כיצד תיושם לגביו תורת המיקרו טראומה?

14. באשר לטענה לקיומה של מיקרו-טראומה גבית, נקבע כי יש להקפיד על דרישות התדירות, הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות בשל היותה של מחלת הגב בגדר "מחלה מסוג multiple causation, שקיימות סיבות רבות להתפתחותה" והקושי האינהרנטי כתוצאה מכך להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב לעומת הגורמים בעבודה (עב"ל 175/03 סויסה – המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 26.10.04)).

על פי הפסיקה "כאשר נמצא כי מבחינה עובדתית קיים קושי לאתר רצף של פעולות חוזרות ונשנות דומות במהותן בעבודתו של המבוטח הנובע, בין היתר, מהפסקה או שינוי בין פעולה לפעולה, וכאשר הפעולות מורכבות מתנועות שונות או כאלה שבוצעו למטרות גבהים וזוויות שונות, הרי שאין אלו בבחינת תנועה או סדרת תנועות החוזרות על עצמן ואין ביסוס לטענת המיקרוטראומה" (עב"ל 761/08 בטחיש – המוסד לביטוח לאומי (10.12.09); עב"ל 1428/04 פרץ - המוסד לביטוח לאומי, (06.03.06); עב"ל 642/06 מורדוב – המוסד לביטוח לאומי, (11.03.08); עב"ל 204/06 חיימוב – המוסד לביטוח לאומי, (22.10.07), עב"ל 271/06 חממי – המוסד לביטוח לאומי, (27.6.006).(ההדגשות בקו שלנו - ר.כ.).

ועוד:

"דרישות התדירות, הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח, אולם הסיבה לקיומן היא קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב לבין הגורמים בעבודה" (עובדיה, עמ' 239).

ועוד:

"הכלל הוא, כי אין מכירים במחלת גב שהתפתחה באופן הדרגתי כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה, פרט למיקרים של תנועות גב זהות ונשנות (דב"ע מז/0-128 פלדמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 225) ועבודת סבלות הכרוכה במאמצים פיזיים המצריכה הרמות חוזרות ונשנות של משאות כבדים בתדירות גבוהה" (דב"ע ש"ן/0-232 המוסד לביטוח לאומי - רבוס חסאן, פד"ע כ"ג 31).

15. העולה מהאמור לעיל, שעל פי העובדות נשוא התביעה שבפנינו, הנוגעות עבודתו של התובע, לא הוכחה התשתית הנדרשת לצורך יישום תורת המיקרו טראומה, גבית.

16. אמנם די באמור לעיל כדי לדחות את תביעתו של התובע כבר בשלב זה, אלא שבפנינו חוות דעת המומחה. כפי שנבהיר להלן, לא רק שאין מקום לקבל את טיעון בא כוח התובע לגבי היותן של חוות דעת במומחה תמוהות, אלא לדעתנו הן בהירות ועונות במדויק על שנדרש הימנו בשאלות שנשאל:

אין חולק, כי עבודתו של התובע כללה לעיתים מאמץ פיזי ואולם נפסק לא אחת, כי "לא כל מאמץ בעבודה הגורם למחלה מביא להכרה בו כפגיעה בעבודה" (עב"ל 709/08 יהודה מודחי - המוסד לביטוח לאומי (17.11.09)).

17. מחוות הדעת הראשונה של המומחה עולה כי:

א. הוא מצא בחומר הרפואי הנוגע לתובע:

"א. אצל התובע ישנו תסמין של תהליך ניווני בעמ"ש מותני עם היצרות משנית בתעלה ולחץ על שורשי העצבים בעיקר משמאל. כמו כן, לחולה תהליך ניווני בפרק ירך שמאל.

ב. תהליך הניווני החל לפני כניסת התובע לעבודתו בחנות למוצרי חשמל בהסתמך על:

- רישומים קליניים מ-1995 ומ-1997.

- הממצא הניווני הישן והמובהק שנתגלה ב-CT של

01/2007 ".

הנה כי כן, פרשנות של מומחה מתחום מומחיותו לגבי מצבו הרפואי של התובע, וכן אסמכתאות מהתיק הרפואי של התובע, מניין למד הוא על כך.

ב. בהמשך חוות הדעת, למדים אנו שאין המומחה מתעלם מהעובדות אותן קבע בית הדין לגבי עבודת התובע בחנות לצרכי חשמל, וכך קובע הוא:

"לא ניתן לצפות או לשער שארבע שנות עבודה עם הרמת משאות כבדים הן הסיבה לגרימת תהליך ניווני כה מפושט, אי לכך, אינני יכול לראות קשר בין מחלה ניוונית רבת גבהים לבין עבודתו של התובע.

תנאי עבודתו של החולה לא החישו התפרצות המחלה. הופעת התלונות בחזרה (תחילה הייתה ב-07/1997) בסוף 2006 היא אקראית ועל חשבון מצב תחלואתי שמתפתח".

בהמשך אף מנמק המומחה קביעתו דלעיל, בהסתמך על מומחיותו בתחום הרפואה, כך:

"ג. ההתכופפויות והרמת חפצים כבדים אינן גורמות למחלה ניוונית דיסקופטית. הנמכות דיסקים והיצרויות בגבהים שלהם ובניית אוסטאופיט היא תהליך מאוד ישן ומתמשך ולא סביר בכלל שהתחיל ב-2003, אלא זמן רב קודם לכן".

ומסכם המומחה דעתו:

"ה. ללא ספק, מדובר בתהליך תחלואתי שהתבטא בעיקר בעשור החמישי של חייו של החולה, למרות תלונות הקשורות לנושא כ-10 שנים קודם לכן.

ו. תנאי עבודתו הקשים מבחינה פיזית אכן סייעו לביטויי המחלה, אולם אין לשכוח שעובר להעסקתו בחנות לדברי חשמל ב-2003 יש לחולה עבר גדול וארוך שנים של עבודה פיזית שאף היא לא הייתה קלה.

לסיכום:

1. הייתה תשתית עובדתית של עבודה פיזית, הרמת משאות ותנועות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו של התובע מ-2003 ועד 2007. מהות וסוג העבודה, במשך 4 שנים, לא הם שהובלו לתהליך ניווני דיסקופטי מפושט.

2. עדיפות ומשקל יתר ניתנו בוודאי למצב התחלואתי והקונסטיטוציונלי מאשר לתנאי העבודה, כאשר מדובר ב-established degenerative spine. זאת אומרת, שכאשר התהליך הניווני רב הגבהים והמתקדם מאובחן מכבר וקדם את העסקתו של התובע ב-2003. אין אני יכול לראות קשר של מיקרו-טראומה או השפעה של העבודה על התהליך הניווני בגב התחתון".

18. גם בחוות דעתו השנייה, שניתנה בתשובה לשאלות ההבהרה, שב המומחה ומנמק דעתו, המתבססת על חומר רפואי מתיקו של התובע, מדוע מדובר בשינויים ניווניים שאירעו שנים לפני עבודת התובע בחנות, נשוא תביעה זו:

"... במקרה שבפנינו, אין צל של ספק כי הלחץ על השורש, בגין השינוי הניווני המתקדם, הוא הסיבה לסימפטומים של סיאטיקה שתוארו החל מ-1995.

ד. כמעט ואין ספק כי הממצא שתואר ב-CT (10.01.07) גילו ותחילתו קדמו, ולא במעט, את תאריך הגילוי. לא מן הנמנע כלל שהתהליך אף החל קודם ל-2003, מאחר ויש בידינו רישומים על לומבו-סיאטיקה כבר מ-09/1995 ובמהלך 1997".

וממשיך המומחה ומתייחס גם לשאלה האם עבודת התובע שהייתה כרוכה במאמצים פיזיים גרמה או החמירה את מחלתו בגב?

"ו. אין כל ספרות רפואית שתומכת או מעידה על קשר בין עבודה פיזית לבין תהליך ניווני בעמ"ש מותני. הקדמתי לכתוב כי מדובר בתהליך תחלואתי לכל דבר. תהליך זהה ניתן לראות אצל אוכלוסיה שאינה מעורבת כלל בעבודה פיזית (clerk job)".

19. כללים של דברים העולים מחוות דעת המומחה: המומחה נימק, נמק היטב, גם למי שאינו בקיא ברפואה, מה היא מחלתו של התובע בגבו = שינויים ניווניים, שהחלו שנים לפני עבודתו דנן של התובע;

המומחה שלל, תוך מתן הנמקה בהירה ומובנת , מדוע לדעתו גם מי שלא יעסוק בעבודות פיזיות יכול ללקות במחלה.

באחת, אין למומחה ספק שאין קשר סיבתי בין עבודת התובע שנמשכה ארבע שנים, לבין מחלתו בגבו.

20. ההלכה פסוקה:

"... ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין" (עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי בוארון (טרם פורסם, ניתן ביום 15.05.07)).

21. במקרה דנן, מסקנותיו של המומחה חד משמעיות ומעוגנות ומבוססות כדבעי בחומר והרקע הרפואי של התובע. ולא מצאנו לנכון לסטות מהן. לפיכך, אנו מאמצים את חוות הדעת במלואן.

22. זאת ועוד. אחד הכללים ליישום תורת המיקרו טראומה דורשת ראיה מפי רופא לקיומן של תאונות זעירות חוזרות ונשנות בלתי הפיכות. בעניינינו, אין כל ראיה בפנינו מפי רופא, לבד מזו של המומחה, שלא תומך ביישום תורת המיקרו-טראומה, אלא שולל אותה ללא כל ספק מצידו.

23. במצב דברים זה, הן לאור האמור לעיל וגם משלא עמד התובע בנטל הראיה המוטל עליו ולא הוכיח תביעתו, דין התביעה להידחות.

24. סוף דבר:

התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, 17.07.1317 יולי 2013, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.