בקשה של ב"כ הנתבע 1 להזמין שני עדים בלא תצהיר למועד השמיעה. הבקשה נדחית בלא צורך בתגובה. בהחלטה מ 23.7.12 - סע' 2(ב) ו 2(ו) - צוין כי יחד עם התצהירים יציין כל צד עדים שעדותם לא יכולה להיות מוגשת בתצהיר, ולא ניתן יהא לזמן מי שניתן היה לגבות ממנו תצהיר.

ענין זה אפוא היה צריך להציף במועד בשלבי קדם המשפט. ולמצער עובר לשלב הקדם המסכם, כך שגם הצד השני יוכל להתייחס, ואם יוחלט להתיר עדויות בלא תצהיר ישוריין גם זמן שמיעה הולם נוסף. אין להיזכר בבקשה מעין זו שעניינה בעדים נוספים, לקראת שלב השמיעה, ולאחר תום שלב קדם המשפט.

נקבעו ושוריינו בהערכה זמני חקירות על פי כמות העדים הידועה: ראה החלטה מ 23.9.14. בהערכה ראלית אין מקום ל"דחיסת" עדים נוספים במועד השמיעה ועוד כאלה שיעידו גם בחקירה ראשית בלא תצהיר.

בקשה זו היה צריך לעורר בשלב קדם המשפט לפי תק' 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (כאשר מאז ניתנה ההחלטה על הגשת תצהירים ב 23.7.12 קוימו עוד 4 ישיבות קדם). ולא להגישה

ב 19.1.15 כאשר ברור שאין ממילא מועדים סמוכים למועד הוכחות שנקבע משכבר. גם בבקשה שהגיש לקביעת התיק לשמיעה ב 23.9.14 לא ציין ב"כ הנתבע 1 שיש שני עדים נוספים אותם ברצונו לבקש להזמין בלא תצהיר. הדבר מצוין רק בשלב זה . משמעות קבלת הבקשה כעת היא מן הסתם קביעת עוד מועד בטווח זמן ניכר לאחר המועד שנקבע במרץ (מועדי שמיעה נוספים נקבעים כעת לנובמבר –ינואר, תלוי בהיקף השמיעה הנדרש).

פיצול מעין זה שנגרם בשל כך שמציפים הבקשה באיחור בניגוד להחלטת ביהמ"ש והתקנות, גורם אפוא לסרבול דיוני ניכר, הבא בסופו של יום על חשבון כלל ציבור המתדיינים: בן בקביעת מועדים בכפל והצורך ללמוד שוב התיק, והן בקביעתם במרחק של זמן זה מזה. הבקשה נדחית כאמור.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ה, 08 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.