<#1#>

נוכחים:

ב"כ התביעה עו"ד אלכס ישראלוב

ב"כ הנאשם עו"ד גיא פלנטר

הנאשם

פרוטוקול

התובע טוען לעונש: מדובר בנאשם יליד 67, ללא עבר קודם, הורשעה בעבירה של איומים על קצין משטרה, כמתואר באישום השני, וכן בתקיפת עובד ציבור. מתחם הענישה בשתי העבירות לטעמנו מתחיל ממאסר קצר בעבודות שירות ועד 18 חודשים בפועל. הערך המוגן הינו שמירה על אלו האמונים על הסדר והביטחון ושלום הציבור. מדובר בשוטרים ועובדי עירייה. הנאשם לא לקח אחריות וניהל את התיק והורשע במסגרת הוכחות. בחלק מהעבירות הוא זוכה. מדובר במספר יריקות כלפי עובד עירייה. לא מדובר ביריקה אחת חד פעמית, אלא מספר יריקות בפניו של המתלונן. יחד עם זאת, כל העניין הזה החל מרישום דו"ח חניה רגיל והתפתח לאירוע חמור שכזה, כמתואר בכתב האישום. אני מפנה לעובדה שהנאשם חטף מכשיר מירס מאחד המאבטחים וסירב להחזירו. יחד עם זאת, בתחנת המשטרה הנאשם איים על קצין משטרה, כשהוא אומר כל אחד יקבל את הכדור המגיע לו. ברור שמדובר באיום כלפי קצין משטרה בתחנת המשטרה שמחייב התייחסות מיוחדת לשם שמירה על האינטרס הציבורי ואנשי החוק. הנאשם עצמו היה עובד עיריה בעברו ועבד כעובד ציבור לתקופה לא מבוטלת. בנסיבות העניין, אני סבורים שיש לעתור לעונש מאסר בפועל בעבודות שירות ברף הגבוה, ולהשית מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים. אני מפנה לפסיקה כנגד עובדי הציבור. בשני המקרים הנאשמים נדונו למאסרים של שישה חודשים בפועל. באחד מהמקרים הוטל מאסר על תנאי. בתיק אחר הנאשם קיבל שישה חודשי עבודות שירות.

הסניגור טוען לעונש: כידוע, עיקרון הענישה היום הינו עיקרון ההלימה. נבקש לשכנע שהעונש ההולם במקרה זה הינו עונש צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי. מתחם הענישה מתחיל במאסר מותנה, וזה לדעתנו העונש ההולם. בטרם אתייחס לנסיבות שקשורות בביצוע העבירות, אתייחס לנושאים חיצוניים. יש להם השלכה גם בנושא ביצוע העבירות. אתייחס לנושא של חלוף הזמן. ההרשעה נוגעת לאירועים שהתרחשו ביום 25.5.08, לפני כמעט שש וחצי שנים. כתב האישום הוגש לקראת סוף 2009. מאז ניהל הנאשם מאבק משפטי ממושך אשר הותיר אותו היום שבר כלי בכל מישור אפשרי. אכן, הנאשם ניהל הוכחות, אולם צריך לזכור שזוכה מאירוע חמור במיוחד שייחס לו. לפחות בתוך המשפט עצמו התמשכות ההליכים בוודאי שלא היה לפתחו. כזכור, התיק החל לפני מותב אחר, וגם נשמעו שם ראיות. בשל אילוצים של ביהמ"ש, עבר למותב נכבד זה. זה גרם לדחייה ממושכת. באו שורה של בקשות דחייה מצד עדי תביעה, ואי התייצבות של עדי תביעה להעיד בביהמ"ש. אנו שש וחצי שנים לאחר האירוע נשוא כתב האישום. תקופה לכל הדעות חריגה. יש לזקוף לזכותו של הנאשם בהקשר זה שיש כאן תקופה מאוד משמעותית וארוכה שבה לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים, ובכך הוכיח בהתנהגות שזהו אירוע חריג ביותר בנוף חייו. במישור האישי הנאשם בן 47, נשוי ואב לשתי בנות בנות 5-6. מדובר בהסתבכותו הראשונה והיחידה. אני מגיש אסופת מסמכים. לזכותו חמש שנות שירות בצבא קבע כקצין. בין היתר היה בתפקיד סגן בסיס אבטחה בבסיס מטכ"ל ועוד בתחום הפח"ע. הוא עשה שירות מילואים ממושך ומשמעותי כסגן מפקד פלוגת חילוץ והצלה. לפני ביהמ"ש המלצות ודברי הוקרה ושבח ממפקדיו על תרומתו בשירותו הצבאי. הנאשם בעל תואר ראשון בהנדסת תוכנה. בעברו שירות משמעותי במשטרת ישראל במגוון תפקידים מקצין מחשוב במרחב שרון, דרך תפקידי מודיעין ובילוש בתחנת חולון, תפקיד בו זכה להערכה רבה. יש שם הערכה על פעילות מבצעית במעצר חשודים שונים. התנדב במשך 15 שנים במשמר האזרחי, וגם במסגרות התנדבותיות שונות מטעם עירית רעננה ופתח תקווה. אני מפנה למכתבו של מנכ"ל עירית רעננה. הוענקה לו סיכת זהב המציינת את פועלו. יש דברי שבח ממפקדיו במשמר האזרחי על תפקודו במסגרת פעילות מבצעית. משנת 2003 ועד להגשת כתב האישום עבד הנאשם כפקח בעירית תל אביב. היה אמון על אכיפת החוק ועשה את עבודתו נאמנה. יש מכתבי תודה על פעילויות מבצעיות שונות מעל ומעבר לתפקידו, כולל סיוע במעצר של חשודים. במסגרת עבודתו כפקח הוא נפל לא אחת קורבן להתנכלויות של אזרחים. בשנת 2007 הותקף קשות על ידי חבורת בריונים, שהותירו אותו עם 19 אחוז נכות במישורים שונים. אני מדגיש את המישור הנוירולוגי והנפשי. יש חוות דעת פסיכיאטרית. בעקבות הפגיעה הפיזית שספג הוא עבר בשנת 2009 תפקיד משרדי. בעקבות הגשת כתב האישום כנגדו, זה הוביל לפיטוריו ואיבוד מקור פרנסתו. במשך תקופה ארוכה היה באבטלה. באפריל 2014 החל לעבוד בעבודות מזדמנות כמטפל סיעודי תמורת סכום זעום של 2,500 ₪ לחודש. אובדן מקור הפרנסה ואי מציאת מקור פרנסה אחר פגע קשות בדימויו העצמי וערער את מערכת נישואיו. הוא נמצא במאבק משפטי במישור הזוגי. לאחרונה באוגוסט 2014 החל לעבוד במשרה מלאה בארגון הנהגים ברעננה כסדרן. הוא משתכר כ-4,000 ₪ לחודש. מובן ששליחתו למאסר, הגם בעבירות שירות, ייאלץ לאותו להעדר ממקום עבודתו החדש, והדבר יוביל לפיטוריו. עצם ההרשעה בפלילים סותמת את הגולל על אפשרותו להשתלב במשרות רבות, ובכך יש ענישה בפני עצמה. לנאשם יש שתי בנות התלויות בו למחייתן. הוא משלם מזונות בסך 2,500 ₪. הוא צריך את העבודה הזאת. לאחרונה פקד אותו אסון נוסף כאשר אביו עבר אירוע לב קשה מאוד שהותיר אותו מחוסר הכרה. הוא נאלץ לתמרן בין העבודה לבין ביקור אביו והמאבק המשפטי עם אשתו. הנאשם זוכה מאירוע חמור שהוא אשר החל את כל אותה פרשה אומללה נושא כתב האישום. אלמלא האירוע ממנו זוכה, לא היה נולד כתב האישום כנגד הנאשם. ביהמ"ש אימץ את גרסתו של הפקח לשעבר ירושלמי. הפקחים החליטו ללמד את הנאשם לקח ולהשתיקו מהגשת תלונות שהגיש נגדם. זה הרקע לאירוע שממנו זוכה הנאשם. צריך לזכור שקיפוח ואפליה, הוא שם פעמיו לעירייה עם מפתחות רכב הפיקוח. הוא חש שמתנכלים לו. משם העניינים יצאו מכלל שליטה. לא היה כאן מעשה מתוכנן, אלא אירוע שאפשר לקרוא לו מתגלגל שיצא מכלל שליטה. היום אפשר להבין אותו על רקע מצבו הנפשי הרגיש של הנאשם. מבלי להקל ראש, מעשה התקיפה יריקה, כאשר המאבטח מרתק את הנאשם לרצפה, והנאשם עם פניו כלפי הרצפה, אינו מהחמורים שידענו, וגם לא נגרם שום נזק. מעשה האיום לדידנו גם הוא בנסיבותיו נמצא ברף התחתון. כזכור, יש לנו תמליל מה בדיוק נאמר. בתגובה לכך, שפקד מלכה אמר לנאשם אנו מחזירים את הכדור אליך, השיב הנאשם תחזיר את הכדור למי שאתה רוצה, אני מאחל לכל אחד מכם לקבל כדור המתאים לו. זאת אומר הנאשם כאשר הוא כפות ידיים ורגליים בתחנת משטרה, מוקף על ידי שלושה שוטרים. מהתמליל ניתן לראות שמיד אחר כך אמר הנאשם לפקד מלכה שהוא מוסר לו את הכדור חזרה. בכך ניסה אולי לתקן את הרושם המוטעה כי קליעים לא מוסרים. ביהמ"ש קבע שמדובר באיום פלילי. מכל מקום, ניתן לראות בתמליל שפקד מלכה לא נבהל במיוחד מהדברים, לעג לנאשם וקילל אותו, ואפשר לראות את הדברים כפליטת פה, שבכל מקרה נאמרה בסערת רגשות עזה, כאשר הדברים נאמרים על רקע מצבו הנפשי המעורער של הנאשם באירוע ותחושת ההתנכלות כלפיו, שבדיעבד היתה לה בסיס. בוודאי שלא מדובר באיום קונקרטי. אני מציג מספר פסקי דין. ברור שניתן לאבחן כל אחד מהם בסופו של יום. למשל, בת.פ. 1584/05, מקרה בו הנאשם תקף פקח שמורת טבע, דחף אותו, ירק עליו והכה בו באגרוף לסנטר, משך בשערו, ניהל הוכחות והורשע, אבל ללא עבר פלילי. חלפו חמש שנים מאז העבירה, לא נגרם נזק והושת מאסר על תנאי. אני מפנה לת.פ. 48128-03-11. מדובר בנאשם שסירב להתפנות ממקום שבו היה חפץ חשוד. הוא תקף שוטר, בכך שתפס בידו וניסה לעקם אותה, איים על השוטר שישלם על מעשיו כל חייו. נתפוצץ יחד ונגיע לגן עדן. הניף מול השוטר מקל מברזל. לא היה תכנון מוקדם. מתחם הענישה בין מאסר על תנאי לעשרים חודשי מאסר. לא נמצא פוטנציאל שיקומי. לא קיבל אחריות ולא הביע חרטה. מאסר על תנאי. בע"פ 685-04-13, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, דן במקרה של תקיפת נהג אוטובוס. הנאשם ירק בפניו, תפס בחולצתו וקרע את החולצה. נקבע שהיה סיכון פוטנציאלי לנוסעים. ניהל הוכחות ולא נטל אחריות. ביהמ"ש המחוזי פסק שהמקרה מצדיק ענישה הולמת של מאסר על תנאי. בת.פ. 6665-02-11 הורשע הנאשם לאחר הוכחות באיומים והעלבת עובד ציבור. מדובר באיומי רצח כלפי שוטרים קשים ביותר. כגון, אם אני לא כבול אני הורג אתכם אחד אחד, אני אשחט אתכם, אתם תשלמו אצלי בדם, אתם תמותו. בניידת ירק לכל עבר. נמצא כי לא קדם תכנון. מדובר באובדן פלישה. הנאשם חזר על הדברים יותר מפעם אחת. ביהמ"ש השית שלושה חודשי עבודות שירות. לנאשם אין את הזכויות ואת הרקע המיוחד של הנאשם שלפנינו. מותב זה ידוע בגילויי חמלה כלפי נאשמים במקרים המתאימים. אנו תקווה שימצא מקום לפתוח את לבו גם לנאשם זה. ביום אחד לפני שש וחצי שנים חרבו חייו. אחרי כל כך הרבה שנים, כאשר ברור שמדובר באירוע חריג, ניתן להסתפק במקרה זה בענישה הצופה פני עתיד, ולא להשית עליו עונש שהמשמעות היא שהוא יאבד את מקור פרנסתו הנוכחי, על כל ההשלכות.

<#2#>

גזר דין

בסיומו של הליך הוכחות זוכה הנאשם מחלק מהאישומים שבכתב האישום, והורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים.

במסגרת טיעוניה עונש טענה התביעה, כי מדובר במעשים חמורים, שכן הללו בוצעו כלפי עובד ציבור וקצין משטרה.

הערכים המוגנים שהוצגו על ידי התביעה מקובלים עלי.

באשר למתחמי הענישה אני סבור, כי מתחי הענישה לגבי העבירות בהן הורשע הנאשם, כוללים רף תחתון של מאסר על תנאי בלבד עד ל-12 חודשי מאסר בפועל.

התביעה מדגישה במסגרת טיעוניה את העובדה כי הנאשם נהג באופן לא נאות, וזאת בלשון המעטה.

עוד הדגישה התביעה את נסיבות האירועים, קרי ביצוע עבירות כלפי קצין משטרה ועובד ציבור, וזאת בזירות אירוע שונות.

חומרה יתרה מוצאת התביעה בעובדה כי הנאשם איים על קצין המשטרה במהלך חקירתו.

הסניגוריה טוענת בראש ובראשונה באשר לחלוף הזמן, תוך שהיא מדגישה כי בתיק זה החלו להישמע ראיות לפני מותב אחר, ובשלב מסוים הועבר לשמיעתו על ידי מותב זה.

עוד הדגישה, כי היו מספר דחיות בשל אי התייצבות עדי תביעה.

מתחם הענישה לשיטת הסניגוריה כולל אפשרות של מאסר על תנאי בלבד, ולא כפי שטוענת התביעה במסגרת טיעוניה לעונש.

הכרעת הדין שניתנה בעניינו של הנאשם מפורטת, ובה קיימת התייחסות לאירועים נשוא כתב האישום, תוך בחינה של כל אירוע ואירוע במקום ובזמן בו הוא התרחש.

באשר לאירוע ברחוב בן יהודה נקבע בהכרעת הדין, כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק הסביר מעבירות שעניינן השגת גבול פלילית ואי נקיטת צעדי זהירות בחיה.

כמו כן, לתוצאה זו הגעתי באשר לעבירה של תקיפת עובד הציבור דוד סאלם.

אין ספק, כי במהלך הליך ההוכחות הועלו מספר נתונים המתייחסים למערכת היחסים העכורה שבין הנאשם לעובדי העיריה.

הדבר עלה מעדותו של העד ירושלמי, ומשמעות הדברים היא כי הסניגוריה הצליחה להוכיח כי יש לשקול בזהירות פרשה זו שהתרחשה ברחוב בן יהודה, וזאת לנוכח רצונם של פקחי העיריה לחפש את הנאשם.

משמעות הדברים היא, כי הנאשם ניהל הליך הוכחות בדרך שהיה בו כדי לשכנע את ביהמ"ש באירוע זה, שידו לו היתה במעל.

יחד עם זאת, הכרעת הדין בפירוש קובעת כי בשלבים מסוימים הנאשם נהג באופן לא נאות, וזאת בלשון המעטה, בדרך התנהגותו ובדרך של פרובוקציות כלפי המתלוננים.

לא אחזור על עיקרי הכרעת הדין, אך אציין כי איומים במסגרת חקירתו במשטרה הינם ממדרג החומר הגבוה.

הסניגוריה הציגה אסופת מכתבים, מהם עולה באופן ברור כי מדובר בנאשם נורמטיבי לחלוטין.

הסניגור תיאר באופן ממצה את אורחות חייו של הנאשם.

כך למשל, הוגשו מסמכים מהם עולה כי מדובר בנאשם ששירת קצין בצה"ל, השתתף בקורסים שונים וזכה לתעודות הוקרה ממפקדיו.

יתרה מכך, הוצגו אסופת מכתבים על התנדבותו של הנאשם במקומות שונים ומכתבי הערכה ממשטרת ישראל על סיועו בתפיסת עבריינים שביצעו עבירות קשות.

יש לציין, כי הוגשה חוות דעת מטעם פסיכיאטר מומחה.

על פי חוות דעת זו ומסמכים נוספים עולה, כי הנאשם במסגרת עבודתו בעירייה התותף קשות על ידי אזרחים.

כתוצאה מתקיפה זו, נקבעו לו 19 אחוזי נכות, ולמעשה ניתן לומר שחלה התדרדרות ממשית במצבו הבריאותי, האישי, המשפחתי והכלכלי.

כשלעצמי, אני סבור כי לא מן הנמנע שהעבירות נשוא כתב האישום, שמהוות חריג באורחות חייו של הנאשם, נעברו על רקע מצבו הרפואי והנפשי.

לא התרשמתי, כי מדובר בעבריין באופן הרגיל של המילה.

נהפוך הוא. אורחות חייו של הנאשם על פי המסמכים שהוגשו לביהמ"ש מעידים על נורמטיביות ורצון לתרום לחברה.

הנה כי כן, אל מול האינטרס הציבורי בדבר שמירה על אנשי חוק ועובדי ציבור, קיימות נסיבות אישיות של הנאשם, אשר הלכה למעשה מאז ביצוע העבירות לא חזר לסורו.

אני מסכים, כי המשברים אותם חווה הנאשם, כעולה מהחומר שהוצג לעיון ביהמ"ש. גרמו לו לטלטלה ממשית, וספק רב בעיני אילולא משברים אלה היה עובר את העבירות, שכן העבירות הללו נמצאות בסתירה חזיתית עם תרומתו בדרך של התנדבות במשטרה ומקומות נוספים.

סוף דבר, בחרתי שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם, ואף שאקבע כי עליו לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות, יבוא הדבר לביטוי בתקופה מינימאלית בביצוע עבודות שירות.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

ב. שבעה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור על העבירות בהן הורשע, וזאת תוך שנתיים מהיום.

ג. קנס כספי על סך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 28.1.15.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

אני מורה כי הנאשם יתחיל לבצע את עבודות השירות בבית איזי שפירא ברעננה, כל זאת כמפורט בחוות הדעת של הממונה, חמישה ימים בשבוע, שמונה וחצי שעות עבודה יומיות.

תחילת העבודה תהיה ביום 13.1.15.

המפקח האחראי הינו מר פרץ האני. טל': 050-6278541.

ביהמ"ש מבהיר לנאשם כי עליו להתייצב לביצוע העבודות על כל המשתמע מכך.

העתק החלטתי יישלח לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לנאשם תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ה, 11/12/2014 במעמד הנוכחים.