מונחת על שולחני בקשה מטעם קרנית – נתבעת 3 – לתיקון הודעת צד ג' ע"י הוספת שמות היורשים החוקיים של צד ג' 3- אשתו וילדיו וזאת ע"י מתן צו תחילה למשרד הפנים למסירת מידע אודות פרטי אשתו וילדיו של צד ג' 3.

צד ג' 3 הינו אביו של התובע, ז"ל, ואשר הרכב נשוא התביעה היה בבעלותו בזמנים הרלוונטיים לתביעה. הוא הלך לעולמו ביום 19.3.13 כפי שצוין בתצהיר מטעם התובעים שהוגש ביום 11.7.13.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים, ומשוויתרו הצדדים על חקירת החוקר והמתמלל, ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

לאחר תום שמיעת הראיות ומתן צו הסיכומים, קרנית הגישה בקשה זו, לאחר שהכריזה בתחילת ישיבת ההוכחות ביום 18.6.14 כי משהתבשרה על מותו של צד ג' היא מבקשת תיקון שם נתבע 3 לעזבון המנוח עדנאן עבד אלג'ואד וכי היא תדאג לקבל צו ירושה מהצד השני.

קרנית טוענת כי משהסכימו התובעים לתיקון צד ג' בפתח ישיבה ההוכחות ל"עיזבון המנוח" הרי לא תישמע כעת התנגדות להוספת שמות היורשים. כמו כן, עילת התביעה המקורית נותרת בעינה ואין שינוי במהות ההודעה לצד ג'.

נתבעים 1 ו- 2 מתנגדים לתיקון וטוענים כי הבקשה מוגשת לאחר סיום שמיעת הראיות בשאלת החבות בתיק ולאחר סיום הבאת מסכת הראיות מטעם הצדדים ומתן צו להגשת סיכומים, הוספת צדדים חדשים תגרור מתן זכות להגשת כתבי הגנה, תצהירי עדות ראשית ופתיחת התיק כולו מחדש ואולי הדבר גם יגרור חקירת עדים שכבר נחקרו ובעצם מדובר בניהול התיק מחדש באשר אין מדובר בתיקון פורמאלי אלא מהותי.

נתבעים 1 ו- 2 טוענים כי עובדת פטירתו של צד ג' היתה ידועה לנתבעת 3 כבר ביום 11.7.13 עת הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים ובהם צוין כי צד ג' נפטר, אולם נתבעת 3 בחרה לא לעשות כלום ולא לבקש תיקון ההודעה לצד ג' בעוד יכלה אז לברר יורשיו החוקיים ולתקן את ההודעה. השיהוי הרב בהגשת הבקשה מצריך דחייתה מאחר ולא הונחה סיבה למחדל זה.

נתבעים 1ו- 2 טוענים כי סעיף 9א לחוק הפלת"ד מאפשר זכות חזרה של נתבעת 3 אל בעל הרכב ו/או אל המחזיק בו ואין הוא כולל חזרה אל יורשים לא פורמאליים של בעל הרכב ו/או מי שמחזיק בו. אולם מכוח סעיף 9א תוכל קרנית לנהל הליך נפרד נגד היורשים אם יהא צורך בכך.

נתבעים 1 ו- 2 טוענים כי התובע העיד כי לאביו אין ירושה ולכן לא הוצא צו ירושה, מכאן אין מקום לתיקון הודעת צד ג' ע"י הוספת האישה והילדים מאחר ואין צו ירושה, מה גם שלפי סעיף 126 לחוק הירושה במידה ולא חולק העיזבון אין היורשים אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון, משמע כי גם אם יוספו היורשים, הרי במידה והמנוח לא הותיר נכסים קרנית לא תוכל להיפרע מהיורשים, ולכן מבחינה פרקטית אין כל טעם בתיקון המבוקש.

התובע הגיש תגובה לבקשת קרנית ובה טען כי פרשת התביעה וההגנה הסתיימו ואין מקום לפתוח את ניהול התיק מחדש לאחר מתן צו להגשת סיכומים. בנוסף, עובדת פטירת המנוח נודעה לקרנית כבר ב- 11.7.13 עם הגשת התצהירים מטעמו אך במשך שנה השתהתה קרנית בהגשת בקשה מתאימה לביהמ"ש ורק מסיבה זו יש לדחות את הבקשה.

בתשובה לתגובה טענה קרנית כי, התיקון נעשה בפתח ישיבה ההוכחות ולפני שנשמעו עדים וללא כל התנגדות ממי מהצדדים, ולכן יש לדחות את טענות נתבעים 1 ו- 2 וגם התובע. התיקון נדרש מיד עם היוודע העובדה כי לא הוצא צו ירושה ולכן לא היה כל שיהוי בהגשת הבקשה וכי תוקן שם צד ג' 3 לעיזבון מאחר ולא היו בידי קרנית שמות היורשים החוקיים; ומכאן גם הבקשה למתן צו למשרד הפנים או לחילופין כי התובע יגלה מיהם היורשים החוקיים.

קרנית טוענת כי סעיף 9א מאפשר חזרה ליורשים מכוח תקנות 36-38 לתקנות סד"א מאחר וזכות החזרה של קרנית הינה למנוח עצמו בהיותו בעל הרכב ומכאן שתקנות 36=38 לתקנות סד"א חלות וזכות החזרה קיימת גם כלפי היורשים. מכאן שיש לדחות את טענות המשיבים ולקבל את הבקשה.

הכרעה:

לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה להוספת שמות היורשים בהודעת צד ג';

ראשית, בתיק זה נשמעו ראיות הצדדים, נשמעו עדים ופרשת התביעה וההגנה תמו ואף ניתן צו להגשת סיכומים. התיקון הנדרש משמעו הוספת צדדי ג' חדשים לתיק מה שמחייב הגשת כתבי הגנה, תצהירים ואף העדת עדים מחדש, דהיינו פתיחת המשפט מחדש, והרי מדובר בתיק משנת 2009, האינטרס הציבורי, אותו יש להביא בחשבון בשיקולים האם להתיר תיקון כתב טענות, מחייב סיום פרשת התיק ולא משיכתה כאשר יש חלופות אחרות כפי שינומק להלן. בהקשר זה ראוי לצטט דבריו של שלמה לוין , תורת הפרוצדורה האזרחית, מהשניה 2008, עמ' 138: " בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט להתחשב גם באינטרס הציבורי שמשפטים ידונו ביעילות ואין להקצות שלא לצורך זמן שיפוטי מיותר לבעל דין שאינו מכלכל את ענייניו כהלכה".

שנית, האיזון בין האינטרסים המנוגדים מחייב דחיית הבקשה גם הוא, זאת מאחר והאינטרס של נתבע 3 לממש זכויותיה נגד היורשים, אם יהא צורך בכך, אינו נפגע עם דחיית הבקשה בשל יכולתה לתבוע בתביעה נפרדת את היורשים מכוח סעיף 9א לחוק הפלת"ד, בעוד האינטרס של התובעים ייפגע אם המשפט ייפתח מחדש ויתארך ללא כל נחיצות בשל סיום פרשת הראיות. ראה לעניין זה הדברים שנאמרו בספרו אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 165: "המבחן להכרעה בשאלה, אם להתיר לבעל דין לתקן כתב טענותיו, על פי מבקשה המוגשת לאחר סיום קדם משפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין וכן על ההתחשבות .בתקנת הציבור".

גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

שלישית, המנוח נפטר במרץ 2013, עובדת הפטירה צוינה בתצהיר שהוגש לתיק ביום 11.7.13, לנתבעת 3 היתה שנה שלמה לבדוק סוגיית תיקון הודעת צד ג' ובדיקת הוצאת צו ירושה ו/או שמות היורשים, אולם היא לא עשתה זאת וגם לא הניחה בפני ביהמ"ש סיבה המניחה את הדעת להימנעותה זו, היא הסתפקה בטענה לפיה התיקון התבקש מיד עם היוודע העובדה כי לא הוצא צו ירושה! טענה תמוהה במקצת מאחר והתיקון כפי שהיא בעצמה טוענת בתשובה לתגובה ניתן היה לעשותו באמצעות ביהמ"ש ע"י הוצאת צו לתובעים ו/או למשרד הפנים להמצאת שמות היורשים. העובדה כי הוסכם בפתח ישיבת ההוכחות על הוספת העיזבון אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הוספת היורשים בשלב כה מאוחר של ההליך. ולכן, גם מהטעם שהבקשה הוגשה בשיהוי רב ללא טעם מצדיק, מספיקה לדחיית הבקשה. ראה בעניין זה רע"א 1819/11 עיריית חולון נ. אלינבוק, פורסם בנבו מיום 11.5.11.

מכל המורם, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

הצדדים יגישו סיכומים כאמור בהחלטה מיום 2.7.2014.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ד, 17 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.