לפניי בקשת התובע לביטול החלטה מתאריך 31.3.19 שבה נמחקה תביעתו מאחר שלא פנה לבית משפט של פירוק (בית המשפט המחוזי) בבקשה לקבל היתר להמשך תביעתו נגד הנתבעת [בפירוק] (להלן: "ההחלטה").

1. להשתלשלות העניינים בתיק זה אפנה להחלטה קודמת מתאריך 6.3.19, ואציין כי בסופה הוריתי לתובע לפנות לבית משפט של פירוק, בתוך פרק זמן קצוב של 10 ימים, כדי לקבל היתר להמשיך בהליך נגד הנתבעת, שהתברר כי היא נמצאת בהליכי פירוק, וככל שלא יעשה כן – ההליך לפניי יעוכב, כאשר המשמעות המעשית היא של מחיקתו.

בתאריך 14.3.19 התובע הודיע כי הגיש "תביעת חוב" באמצעות המערכת המקוונת של משרד המשפטים.

אין לתביעת החוב דבר עם הגשת בקשה מנומקת ומסודרת לבית משפט של פירוק כדי להתיר לתובע להמשיך בהליך המשפטי נגד הנתבעת. משנקפו הימים והתובע לא הודיע מחד גיסא כי בנוסף פנה לבית משפט של פירוק, ומשחלף המועד שניתן לו לשם כך מאידך גיסא, התביעה נמחקה בהחלטה מושא הבקשה שלפניי.

2. התובע טוען כי בתום לב הוא סבר כי די בהגשת "תביעת חוב", ורק בדיעבד התברר כי לא ניתן להסתפק בכך, ולמעשה לא השלים את שנדרש ממנו בהחלטה מתאריך 6.3.19. התובע מפנה להלכות שעניינן ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, וטוען כי אין להטיל כל מחדל לפתחו שכן הגיש בתוך המועד שקצב בית המשפט תביעת חוב, אם כי בטעות, וכי סיכויי הצלחת תביעתו טובים.

3. הנתבעת וצד ג(1) מתנגדות לבקשה, ומדגישות כי התובע משתהה במשך שנים בניהול תביעתו שהוגשה לראשונה בשנת 2009 ומאז תוקנה על ידו פעמיים. ואם לטענתו הוא נמצא לפני "שוקת שבורה" אזי זאת בשל מחדליו המתמשכים, כשצו הפירוק נגד הנתבעת ניתן רק בשנת 2015, שש שנים לאחר הגשת התביעה.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, בבקשה, בתשובות ובתגובה להן – דין הבקשה להידחות.

4. התובע מבקש ללמוד מההלכות לעניין ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, אולם אינו מצרף כל תצהיר לתמיכה בטענותיו העובדתיות – לא לעניין הסיבה למחדל באי-הגשת בקשה לבית המשפט של פירוק, ולא לעניין סיכויי הצלחת התביעה. יוטעם כי עסקינן בתביעת נזיקין שבה על התובע להוכיח את שאלת האחריות, גם אם בתיק קיימות חוות דעת מומחי בית המשפט שניתן להיעזר בהן לעניין הנזק.

5. מכל מקום, על השתלשלות העניינים הארוכה בתיק זה, המתנהל כעשור ולפני שני מותבים, פירטתי (אם כי בתמצית) בהחלטתי הקודמת מתאריך 6.3.19. אפנה גם להחלטה מתאריך 29.7.16 שבה התרתי אז לתובע לתקן את תביעתו בפעם השנייה (על דרך של צירוף חוות דעת נוירולוגית), ובה ציינתי כי התנהלותו מכבידה על ניהול ההליך המשפטי, ולצד רצונו למצות את זכויותיו, גם לנתבעת יש זכות כי ההליכים בעניינה יגיעו לכלל סיום, ביעילות ובפרק זמן סביר. על השיהוי דאז שבו נקט התובע הוא חויב בהוצאות הנתבעת בסכום של 4,000 ₪.

6. בהחלטה מתאריך 6.3.19 נקבע "ברחל בתך הקטנה" מה על התובע לעשות כדי להמשיך בתביעה שלפניי נגד הנתבעת הנמצאת בפירוק. קדמו להחלטה זו מספר החלטות נוספות שבהן אפשרתי לתובע לנקוט בהליך מתאים (ראו החלטות מתאריכים 13.1.19, 13.2.19, 23.2.19 ו – 3.3.19). התובע ידע באיזה הליך עליו לנקוט, שכן הוא עצמו ציין זאת בשתי תגובות שהגיש עוד בתאריך 8.1.19 ו - 5.3.19. ואם לא די בכך, הדבר נאמר במפורש בהחלטה מתאריך 6.3.19.

7. הנה כי כן, ניתנו לתובע הזדמנויות לקדם את תביעתו, אם בתיקונים של כתב התביעה, אם בהארכת מועד להגשת ראיות (ראו החלטה מתאריך 19.4.18 והתראה על מחיקת התביעה מחוסר מעש שניתנה בתאריך 24.5.18 לאחר שהתובע לא הגיש ראיות). בית המשפט אינו יכול לשמש אכסניה לתביעה שהתובע משתהה פעם אחר פעם בקידומה (השוו לרע"א 1378/18 מורד נ' עיריית רחובות (2018) לעניין תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984). הדבר פוגע לא רק בבעל הדין שכנגד, אשר ככל שחולף הזמן בהכרח נגרם לו עוול שכן האפשרות להביא ראיות ועדים עלולה להיות מקופחת (בפרט בתיק זה כשהנתבעת כבר בהליכי פירוק), אלא גם פוגע באינטרס הציבורי. אין הצדקה להפנות משאבים וזמן שיפוטי לצורך ניהול הליכים נגד חברה בפירוק כשלא הוגשה במשך חודשים (מחודש ינואר 2019) בקשה מתאימה להמשך ניהול ההליכים נגדה. ביטול המחיקה יביא, הלכה למעשה, למצב שבו בית המשפט יצטרך ליתן עדיפות מבחינת קביעת מועדי דיון לתיק זה (לאור המועד בו נפתח, בשנת 2009), על פני תיקים אחרים, שבעלי הדין בהם מנצלים את הזמן העומד לרשותם בשקידה ראויה. ועוד, ביטול המחיקה לא יקדם את הטיפול בתיק, שכן עד כה לא ידוע כי התובע פנה לבית משפט של פירוק כדי לקבל היתר. כלומר, אין פעולות מעשיות שניתן לבצע בתיק שלפניי כאן-ועכשיו לו תבוטל המחיקה, ושוב נמצא עצמנו ממתינים למעש מצדו של התובע. ובסופו של דבר, יש לציין כי מחיקת התביעה אינה מעשה בי-דין, והתובע יכול להגיש את תביעתו פעם נוספת בהתאם לדין.

8. מטעמים אלו, הבקשה לביטול מחיקת התביעה, נדחית.

מאחר שהנתבעת וצד ג (1) לא עתרו להוצאות, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ט, 23 מאי 2019, בהיעדר הצדדים.