מבוא

1. בפניי בקשה שנייה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה מבקשים התובעים, לטענתם, להרחיב את המסכת העובדתית הנטענת, לצרף חוות דעת רפואית נוספת, שנערכה על ידי ד"ר הורנשטיין, וכן לצרף חוות דעת, שנערכה על ידי פרופ' עורי בתחום הנזק והוצאות השיקום. כן מבקשים התובעים במסגרת התיקון לתקן את הסכומים הנקובים בפרק "הנזק המיוחד", באופן שיתאימו לנטען נכון ליום הגשת כתב התביעה המתוקן.

2. התובעים טוענים, כאמור, כי גרסתם העובדתית, כפי שנטענה בכתב התביעה, "לא שונתה כלל ורק תוכן הסעיף הורחב". לטענתם, לנוכח השלב המוקדם של הדיון, מאחר ותיקון כתב התביעה הכרחי לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים ועל מנת להעמיד את התמונה המלאה בפני בית המשפט, יש להיעתר לבקשה, וזאת גם נוכח גישתו הליבראלית של בית המשפט לבקשות לתיקון כתבי טענות.

במסגרת בקשת התיקון נסמכים התובעים על תצהיר, שניתן על ידי התובעת במסגרת בקשה קודמת לתיקון כתב התביעה, ועל פרוטוקול חקירתה הנגדית.

3. הנתבעים מתנגדים לתיקון המבוקש.

4. הנתבעת 1 טוענת, כי בקשה קודמת לתיקון כתב התביעה שהוגשה על ידי התובעים נדחתה על ידי בית משפט, על מנת שלא לתת לגיטימציה להעלאת גרסאות עובדתיות חלופיות וסותרות בכתבי הטענות. משהתובעים לא השיגו על החלטה זו, לא ניתן לקבל את בקשתם, שבמהותה הינה ניסיון להציג עובדות חדשות, שאמורות היו להיות חרוטות בזיכרונה של התובעת 2, בחלוף 28 שנים ממועד קרותן.

5. הנתבעת 2 מצטרפת לעמדת הנתבעת 1, בכל הנוגע להחלטה שניתנה ביום 14/09/11 בבקשה קודמת לתיקון כתבי הטענות שהוגשה על ידי התובעים.

הנתבעת 2 טוענת, כי הניסיון להציג את התיקון כ"הרחבת תוכן הסעיף" חוטא לאמת, שכן מדובר למעשה בגרסה חדשה, שעה שבכתב התביעה המקורי נטען, כי התובעת 2 כלל לא הופנתה לביצוע הבדיקה.

עוד טוענת הנתבעת 2, כי הבקשה לוקה בשיהוי, שכן הוגשה שלוש שנים לאחר הגשת כתב התביעה וכ-28 שנה לאחר קרות האירועים, ולנוכח האמור יגרום התיקון לנזק משמעותי לנתבעת 2, שלא ניתן לפצותו בכסף.

הנתבעת 2 טוענת, כי אין בתיקון כדי לחדד את המחלוקות בין הצדדים וככלל, אין מקום להורות על תיקון סכומי הנזק, שכן על יסוד גישה זו אמורים התובעים לעתור מדי חודש לתיקון כתב תביעתם ולעדכון סכומי הנזק.

הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת, כי עמד לזכות התובעים פרק זמן של 25 שנה לשחזור וניסוח כתב תביעתם ועל כן לא יכולים הם להישמע בטענה, כי ככל שבית משפט לא יתיר את התיקון תיסגר דלתו של בית המשפט מפניהם.

לנוכח כל האמור טוענת הנתבעת 2, כי אין הבקשה אלא ניצול לרעה של הליכי בית המשפט ואין להיעתר לתיקון המבוקש.

6. בדיון שהתקיים ביום 02/07/12 חזרו הצדדים על טענותיהם והתברר, כי הנתבעים אינם מעוניינים לחקור את התובעת 2 על תצהירה.

דיון

7. התובעים הגישו את כתב התביעה, שעילתו לידת התובעת 1 ביום 05/12/84 כשהיא סובלת מתסמונת דאון, ביום 03/12/09, יומיים בלבד לפני שחלפו 25 שנה ממועד היוולדה של התובעת 1.

במסגרת כתב התביעה המתוקן מבקשים התובעים לטעון לראשונה באורח פוזיטיבי, כי למיטב זיכרונה של התובעת 2, בוצעה לה בדיקת מי שפיר כיומיים לאחר הפנייתה, בבית חולים העמק, זאת לאחר שנטען על ידה בכתב התביעה המקורי, סעיף 5(ד), כי חרף הסכמתה לבצע את הבדיקות שנדרשו ממנה, לא בוצעו לה הבדיקות הנדרשות והיא אף לא הופנתה לביצוע הבדיקות הדרושות, לרבות בדיקת מי השפיר, ועל כן נמנע ממנה להפסיק את הריונה.

8. יצוין, כי עובר להגשת הבקשה דנא, הגישו התובעים ביום 17/02/11 בקשה לתיקון כתב התביעה. לאחר שהתובעת 2 נחקרה על תצהירה, שניתן בתמיכה לבקשה, והצדדים סיכמו טענותיהם, נדחתה בקשתם של התובעים לתיקון כתב התביעה בהחלטה שניתנה ביום 14/09/11. הטעם לדחיית בקשת התובעים נבע מהעובדה, כי תיקון כתב התביעה במתכונת שנתבקשה חידד עוד יותר את הטענות הסותרות, שמצאו ביטוין בכתב התביעה המקורי, כאשר מחד נטען כי התובעת 2 הופנתה ולא ביצעה בדיקת מי שפיר, ומאידך נטען במסגרת כתב התביעה כי הבדיקה בוצעה בבית חולים העמק ואילו הנתבעות לא פענחו ולא עקבו אחר תוצאות הבדיקה. בהחלטה הובהר, כי על רקע העלאתן של טענות עובדתיות סותרות בכתב התביעה המתוקן, אין תועלת ממשית בתיקון המבוקש, שכן אין בכך להקל על ההכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים ויש בכך כדי להאריך את הדיון שלא לצורך.

9. בתאריך 13/05/12 הגישו התובעים את בקשתם נשוא החלטה זו לתיקון כתב התביעה, שעיקרו הרחבת המסכת העובדתית בדבר ביצוע בדיקת מי שפיר בבית חולים העמק, היעדר פיענוחה והיעדר מעקב אחר תוצאות הבדיקה, תוך זניחת הטענות החלופיות הנזכרות בכתב התביעה המקורי, שמצאו ביטוין לכל אורך כתב התביעה.

הנתבעות בהתנגדותן לעצם הבקשה אינן טוענות, כי בגדר כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה קיים הליקוי הנוגע להעלאתן של טענות סותרות, אלא טוענות כי הסוגיה הוכרעה בהחלטה שניתנה ביום 14/09/11 ובעקבותיה מנועים התובעים מלעתור פעם נוספת לתיקון כתב התביעה.

משנראה לכאורה, כי נוסחו של כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה אינו לוקה עוד בהעלאתן של טענות עובדתיות סותרות בקשר למעקב ההיריון של התובעת 2, שעה שבעטיו של ליקוי זה נדחתה בקשתם הקודמת של התובעים לתיקון כתב התביעה, אין מניעה לדון בבקשה דנא שהוגשה על ידי התובעים.

10. בירור תביעתם של התובעים, על רקע הגשת הבקשות השונות לתיקון כתב התביעה, מצוי בראשיתו ועד כה התקיימה ישיבת קדם משפט אחת בלבד.

העיקרון הבסיסי הוא, שאין להחמיר יתר על המידה בבקשה לתיקון טענות, כל עוד מסייע הדבר לבירור המחלוקות האמיתיות בין הצדדים. ראה: רע"א 3258/11, שיראל בוסקילה נ' שירותי בריאות כללית (פרסום נבו), 30/08/11; רע"א 3385/08, מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (פרסום נבו), 25/09/08; ורע"א 11137/05, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (פרסום נבו), 21/03/06.

11. לנוכח העובדה, כי הטענה, לפיה ביצעה התובעת 2 בדיקת מי שפיר בבית חולים העמק וזו לא פוענחה, מצאה ביטויה אף בכתב התביעה המקורי, אם כי לצד טענות אחרות, הרי הגרסה המוצאת ביטויה בכתב התביעה המתוקן אינה גרסה עובדתית חדשה. יתר על כן, במקרה זה ברור, כי חבותן הנטענת של הנתבעות נובעת מהמעקב אחר הריונה של התובעת 2 ואירוע זה נשטח לאורכם ולרוחבם של כתבי הטענות מצד התובעת.

בסוגיית תיקון כתב התביעה נפסק לא אחת, כי "עילת תובענה" פירושה, העסקה או המעשה המובא לדיון. ראה: ע"א 203/63, עזבון המנוח אברהם בורנשטיין ואח' נ' "עוורות" בית חרושת, פ"ד יח(1), 306.

לנוכח ההגדרה הרחבה של עילת התביעה, בנסיבות אלה ומקום שאין התיקון חורג מעילת התובענה, ניתן להתיר את התיקון אפילו אם חלפה תקופת ההתיישנות. כך נאמר על ידי בית המשפט העליון, בע"א 702/86, איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ"ד מד(1), 160:

"כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות".

12. לאור השלב המוקדם בו הוגשה הבקשה, משטענת ההתיישנות אינה עומדת לנתבעות ושעה שיש בתיקון המבוקש כדי לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ואין בתיקון כשלעצמו לפגוע בנתבעות בניהול הגנתן אל מעבר לקשיים הקיימים ממילא בבירור תביעת קטין 25 שנה לאחר היוולדו, סבורני, כי ראוי להתיר את תיקון כתב התביעה, בכל הנוגע לבירור התשתית העובדתית, וכן להתיר את הגשת חוות דעתו הנוספת של ד"ר הורנשטיין, אשר נסבה בתחום החבות. וראה: רע"א 10307/06, מרים לופז נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (פרסום נבו), 11/03/07.

13. במסגרת התיקון המבוקש אינני רואה מניעה מלאפשר לתובעים לצרף את חוות דעתו של ד"ר עורי בתחום הנזק ולאפשר לתובעים לעדכן את פריטי הנזק המיוחד. ראה: רע"א 1597/04, ד"ר אייבי שפיגלר ואח' נ' יהודית גולפמן, תק-על, 2004(2), 690 (להלן: "פסק דין שפיגלר"); רע"א (ירושלים) 2083/95, יהודית מילר נ' דוד הרמן (פרסום נבו), 04/07/95; ורע"א 3494/02, נבתים חברה לבניין בע"מ נ' עו"ד דוד גרנס (פרסום נבו), 10/06/02. זאת על רקע העובדה, כי כבר בכתב התביעה המקורי הניחו התובעים את נזקי התובעת, הנובעים מהיותה סובלת מתסמונת דאון, לרבות הצרכים הסיעודיים והשיקומיים. יתר על כן, התובעים ציינו בסעיף 28 לכתב תביעתם, כי הם שומרים על זכותם לצרף חוות דעת בתחום הנזק בשלב מאוחר יותר, עקב חוסר אמצעיהם של התובעים לממן חוות דעת אלה. וכאמור, בית המשפט בפסק דין שפיגלר ראה בנסיבות אלה טעם להתיר את צירופה של חוות הדעת. ובלשונו:

"אינני סבור כי המבקשים מגלים עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, לאפשר את תיקון כתב התביעה והגשת חוות הדעת הנוספת. עניין זה מצוי במסגרת שיקול דעתה של הערכאה המבררת, ואין זה ממנהגו של בית המשפט שלערעור לשים עצמו בנעליה. כך בכלל, וכך גם בענייננו".

סוף דבר

14. אשר על כן ולנוכח כל האמור, הנני מתירה את תיקון כתב התביעה, בהתאם למבוקש.

בנסיבות העניין, לאור הטרחה שנגרמה לנתבעות ומשהמדובר בבקשה שנייה לתיקון כתב התביעה, סבורני, כי ראוי להתנות את התיקון בתשלום הוצאות לכל אחת מהנתבעות.

לפיכך, תישא התובעת בהוצאות כל אחת מהנתבעות בסך של 3,000 ₪.

תשלום ההוצאות יהווה תנאי לקבלת כתב התביעה המתוקן.

כתב התביעה המתוקן יוגש בפרק זמן שלא יעלה על 30 יום מהיום.

15. נקבע לישיבת קדם משפט ליום:18/11/12 בשעה:09:30.

16. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ב, 23 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.