1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי עת'אמלה ניהאיה ואח' (להלן: "המבקשות"), להורות על ביטול ההוצאות שהוטלו על המבקשות לטובת מדינת ישראל (להלן: "המשיבה 1") ולטובת שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיבה 2"), בגין הבקשה לתיקון כתב התביעה וכתנאי להגשת כתב תביעה מתוקן, על פי החלטה מיום 23/09/12, ולחילופין למתן ארכה לתשלום הוצאות אלו עד לאחר מתן פסק דין שיינתן.

2. המבקשות טוענות, כי המבקשת 1 הינה חסויה, הגרה אצל אמה, המבקשת 2, המקבלת למחייתה קצבת נכות בסך של 2,564 ₪, ואילו המבקשת 2 הינה אישה בת 70, אשר מתקיימת מקצבת שארים בסך של 2,033 ₪ לחודש ומצבה הכלכלי הינו בכי רע. לטענת המבקשות, אין הן מסוגלות לשאת בהוצאות שהוטלו עליהן בסך של 3,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות ובפועל "העניש" בית המשפט פעמיים את המבקשות, שעה שחויבו בתשלום הוצאות בסך של 1,000 ₪ בהחלטה שדחתה את בקשתם הראשונה לתיקון כתב התביעה. לטענתן, הותרת ההחלטה במתכונתה תביא לכך שהמבקשות לא תוכלנה לממש את זכותן לתיקון כתב התביעה ויימנע מהן משפט צדק.

3. המבקשות טוענות, כי המשיבה 1 נתנה הסכמתה לדחות את תשלום ההוצאות עד לסיום ההליך, ואילו עם המשיבה 2 אין למבקשות כל שיג ושיח.

4. המשיבה 2 מתנגדת לבקשה. לטענתה, פנתה ביום 03/09/12 לב"כ המבקשות לצורך קבלת ההוצאות שנפסקו, ואולם ב"כ המבקשות לא רק שלא העביר את התשלום, אלא עשה דין לעצמו, הגיש את כתב התביעה המתוקן וכן עתר לביטול ההוצאות.

לטענת המשיבה 2, היה על המבקשות להשיג אחר ההחלטה בפני ערכאת הערעור ולא להגיש את הבקשה דנא.

המשיבה 2 מפרטת בתגובתה את העבודה הרבה שהושקעה ואשר תידרש, על רקע הבקשות החוזרות ונשנות של המבקשות לתיקון כתב התביעה.

עוד ציינה המשיבה 2, כי ממילא, ככל שתידחה התביעה, תעתורנה המבקשות "לשחררן" מפסיקת הוצאות.

5. לאחר ששבתי ושקלתי את בקשת המבקשות, לא ראיתי לשנות מהחלטתי.

ההוצאות שנפסקו בגין בקשה שנייה לתיקון כתב התביעה הינן מדודות ואף על הצד הנמוך ונקבעו על רקע מצבה של המבקשת 1, לנוכח ההליכים שהתנהלו והצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן.

יתר על כן, לנוכח העובדה כי לכתב התביעה המתוקן צורפה חוות דעת רפואית נוספת בתחום הגניקולוגיה, שנערכה על ידי ד"ר הורנשטיין, עשויות המשיבות להידרש ולפנות למומחים מטעמן לצורך עריכת חוות דעת נוספות בתחום החבות, לאחר שכבר הוגשו על ידן חוות דעת, באופן שיידרשו לשלם תשלום נוסף למומחים מטעמן.

זאת ועוד, לא ניתן גם להתעלם מן העובדה, כי העובדות הנוגעות למעקב ההיריון של המבקשת 2 היו אמורות להיות בידיעתה ולא הייתה כל מניעה כי המבקשות היו פורשות את התשתית העובדתית המלאה, כפי שנפרשה בכתב התביעה המתוקן, במועד הגשת כתב התביעה.

אף התנהלות המבקשות, אשר עשו דין לעצמן והגישו כתב תביעה מתוקן על דעת עצמן ובניגוד להחלטה מיום 23/08/09, אינה פועלת לזכותן.

באשר למצבן הכלכלי, ציינו המבקשות את גובה הכנסותיהן, ואולם לא פירטו בבקשה נתונים בדבר נכסים, חשבונות בנק, אפשרות לפנות למי מבני משפחתן לצורך מימון ההוצאות ואפשרות לקבל הלוואה ממוסד בנקאי זה או אחר.

לאור כל האמור סבורני, שאין מקום להידרש לבקשה.

6. ואולם, למען שלמות התמונה אציין, כי משנפסקו לחובת המשיבה 2 הוצאות בגין בקשה לעיון חוזר בהחלטה לתיקון כתב התביעה, ניתן יהיה ממילא לקזז את ההוצאות שנפסקו אלו מאלו, באופן שלא יימנע מהמבקשות לנהל את תביעתן על סמך כתב התביעה המתוקן, שעה שהמשיבה 2 בנדיבותה הסכימה לדחות את תשלום ההוצאות עד לסוף ההליך.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 10 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה