התביעה בתיק דנא הוגשה כתביעה כספית לתשלום חובות ארנונה שעמדו במועד הגשתה ע"ס 2,632,757 ₪. בנוסף עתרה התובעת לסעד של פינוי כנגד הנתבעים, בטענה כי החזקתם בנכס, נשוא המחלוקת, אינה כדין. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי נוכח הסכום שנתבע.

ביום 29.1.2017 ניתן תוקף של פסק דין להסדר גישור שהביא לסיום המחלוקת הכספית בתיק. בגדר אותו הסדר בקשו הצדדים להורות על הפסקת תובענת הפינוי למשך 16 חודשים, על מנת ליתן להם הזדמנות לפתור את המחלוקת בעניין זה מחוץ לכותלי בית המשפט. לאחר שלא עלה בידם להגיע להסדר בשאלת הפינוי, הוגשה בקשה לחידוש ההליכים.

אלא שעתה הסעד שנותר, הוא הסעד של פינוי, מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. ב"כ התובעת עתר לתיקון התביעה, ובנסיבות סברתי כי ראוי להעביר את התיק לבית המשפט המוסמך.

ב"כ הצדדים התבקשו להמציא התייחסותם לעניין זה וב"כ התובעת הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. הנתבעים לא הגישו כל תגובה.

לפיכך, מאחר והמחלוקת שנותרה נוגעת לחזקה ולשימוש שעושים הנתבעים במקרקעין, ומאחר והסמכות בכגון דא נתונה לבית משפט השלום, אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום בחיפה.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ט, 21 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.