1. בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

הבקשה הוגשה על ידי עו"ד א' קליין אשר החליף את באי כוחה הקודמים של המבקשים, החל מיום 24/10/12.

2. בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטות בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט עמית רוזינס) בת"א 32115-12-09, בהן נדחו בקשות דיוניות שונות שהגישו המבקשים, על פי הפירוט הבא:

החלטה מיום 29/10/12, אשר דחתה בקשת המבקשים להמציא מסמכים;

החלטה מאותו מועד בנוגע לבקשה להזמנת עדים, בקשה שהועברה לתגובת המשיבה שהיא התובעת בתיק העיקרי;

החלטה מיום 19/9/12, אשר התייחסה לבקשת המבקשים לשנות את נטל הראייה, כמו כן נדחתה בקשה חוזרת באותו עניין בהחלטה שניתנה ביום 29/10/12.

החלטה מיום 25/10/12, שם דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להאריך מועד למתן תשובה.

3. ביום 30/12/09 הגישה המשיבה תביעה לסעד כספי בסדר דין מקוצר נגד המבקשים, שהועמדה נכון למועד הגשת התביעה על סך של 187,926 ₪. התביעה הוגשה באמצעות משרד עורכי הדין אטיאס פרוכטר ושות' שמונו ככונסי נכסים של המשיבה, לצורך אכיפת שעבודים שוטפים וקבועים של החברות, שנרשמו לטובת בנק לאומי ובנק דיסקונט.

4. התביעה נגד המבקשים הוגשה במסגרת פעילות כונסי הנכסים לשם גביית חובות המגיעים למשיבה מלקוחות חייבים, וביניהם המשיבה מס' 1. הטענה הייתה כי המשיבה סיפקה למבקשת מס' 1 סחורות, וכי התמורה בגינם לא שולמה.

5. בית המשפט (כב' הרשמת פומרנץ) נעתר לבקשת המבקשים להתגונן מפני התביעה (החלטה מיום 21/9/11). עם מתן הרשות, הועבר התיק לדיון בפני כבוד השופטת גלפז.

צו לגילו מסמכים ניתן על ידי כבוד השופטת גלפז עוד ביום 11/10/2011.

משעברה כבוד השופטת גלפז למחוז נצרת הועבר התיק להמשך דיון בפני כבוד השופט רוזינס. הישיבה הראשונה התקיימה ב-24/1/12, כאשר המבקשים 1 ו-3 מיוצגים על ידי עורך דין אחר. באותה ישיבה הסכימו המבקשים באמצעות בא-כוחם כי מדובר בטענה של "הודאה והדחה" וכי נטל הראיה מוטל עליהם.

בהסתמך על הסכמה זו, הורה בית המשפט על סדר הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 24/4/12. בסופו של דבר הדיון המקדמי היה אמור להתקיים ב-30/4/12. ב"כ המבקשים הגיש בקשה לדחיית מועד. הבקשה נדחתה וניתן כנגדם פסק דין, אשר בוטל בכפוף לתשלום הוצאות, והתיק נקבע לשמיעה ל-3/12/12 (החלטה מיום 18/6/12.

6. עובר למועד 19/9/12, הגישו המבקשים בקשה למתן ארכה לזימון עדים. עד לאותו מועד לא הוגשו תצהירים מטעמם מעבר לאלה שהוגשו בבקשת הרשות להתגונן. ועוד, הבקשה לזימון עדים לא נתמכה בתצהיר המבהיר מדוע לא זומנו העדים הנדרשים בסמוך למתן ההחלטה ביום 24/1/12, שם הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית.

בנסיבות אלה, נדחתה הבקשה ובית המשפט ציין שאין הוא מתעלם "מכך שהתנהלות הנתבעים (המבקשים כאן – ש' ו') כאמור, נגועה בחוסר עקביות בעייתי ובסחבת חמורה" (החלטה מיום 19/9/12).

7. ביום 24/10/12 החל עו"ד א' קליין לייצג את המבקשים. עובר לאותו מועד הוגשה בקשה מס' 18 על ידי המבקשים, שם טענו המבקשים כי שני הצדדים לא קיימו את הצו לגילוי מסמכים, וכי למעשה לא התקיימו הליכי ביניים בתיק, וכי על בית המשפט למחוק את התובענה בשל אי ציות לצו הגילוי. עוד טענו המבקשים כי סדר הבאת הראיות צריך להשתנות, מאחר שנטל השכנוע מוטל על המשיבה, וכי לא מדובר בטענה של הודאה והדחה, וכי יש לדחות את המועד כדי שהמבקשים יוכלו למצות את זכות הטיעון.

עוד הגישו המבקשים בקשה ל"הזמנת עדים/מסמכים" רק ביום 29/10/12.

8. בהחלטה שניתנה ביום 29/10/12, הבהיר בית המשפט (כב' השופט רוזינס) כי התיק מתנהל בבית המשפט מזה זמן רב, וכי לא יאפשר דחיית מועד ההוכחות שנקבע ליום 3/12/12, וכי אין מקום להיעתר לבקשה להמצאת מסמכים אשר הוגשה כבקשה מס' 19 בסמוך למועד הנ"ל.

ועוד, החלפת ייצוג, אינה מצדיקה לחזור ולדון בנושאים שכבר הוכרעו.

9. כאמור, לא נתבקשה תשובה, ודין הבקשה בפניי להידחות.

הנושאים שהועלו בבקשת רשות הערעור: סדר הגשת התצהירים, במקום שניתנה הסכמה של בעל דיון, דחיית מועד והארכת מועדים לזימון עדים ו/או ראיות, הם בגדר הנושאים שלא תינתן בהן רשות ערעור, וזאת לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (ראה סעיפים1(4), (5), (6) ו- (8)).

די בטעם זה כדי לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף.

10. למעלה מן הצורך, אין אלא לחזור ולציין כי יש בהתנהלות המבקשים עד כה כדי להאריך את ניהולו של ההליך ושלא לצורך, ובדין חוייבו המבקשים בהוצאות.

כפי שציין בית משפט קמא, אין במינויו של עורך דין חדש במהלך ניהולו של התיק כדי להצדיק שמיעתו מחדש או כדי לפתוח הליך קדם המשפט לדיון נוסף. הליך של "בקשה לעיון חוזר" אינו הליך קיים בתקנות סדר הדין האזרחי (ראה החלטת כב' הרשם (דאז) בועז אוקון בע"א 502/00 רשות שדות התעופה בישראל נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ [24/1/2001)).

ככלל, משניתנה החלטה על ידי בית המשפט – ואפילו אין זו בגדר מעשה בית דין – הכריע בית המשפט באותה מחלוקת, ואין עוד מקום לדון בה, אלא במקרים חריגים, כגון: ראיות חדשות, או שינוי בהלכה המחייבת.

משקיבל עורך הדין התיק לידיו, עליו להמשיך ולדון בתיק מאותו מועד ועל-פי ההחלטות הדיונית והמהותיות שנקבעו, עד אותו מועד. ועוד, משנוקט בעל דין בהליך של הארכת התדיינות שלא לצורך, עליו לקחת בחשבון אפשרות שבית המשפט יפעיל את סמכותו לחיוב בהוצאות הן לטובת אוצר המדינה והן לטובת בעל הדין שכנגד.

11. יש אפוא לחזור ולהבהיר, גם לאחר בדיקה של כל ההחלטות שניתנו בתיק, שיש לאשר את החלטות בית משפט קמא, אופן ניהולו של התיק הורה על סחבת, לפחות עד למועד מינויו של עו"ד א' קליין.

לא הייתה כל הצדקה לאי הופעה במועד שנקבע לדיון בקדם המשפט;

משלא בוצע צו גילוי המסמכים כנטען על ידי המבקשים, היה עליהם לנקוט בהליך מתאים בסמוך למועד מתן הצו (אוקטובר 2011) ולא להעלות את הבקשה בשנת 2012;

משביקשו המבקשים לקבל מן המשיבה פרטי עדים שהם עובדים אצל המשיבה, לא היה מקום להמתין עם בקשה כזו עד לספטמבר 2012, אלא היה עליהם לעשות כן בסמוך למועד בו נקבע התיק להוכחות. ועוד, משנקבע סדר הבאת הראיות על בסיס הסכמה של המבקשים כי מדובר בטענה של "הודאה והדחה", לא היה מקום להגיש בקשה לעיון חוזר.

בנסיבות העניין, לא מצאתי כל הצדקה או בסיס לאמירה כי קביעת בית המשפט לפיה התנהלות הנתבעים (המבקשים כאן – ש' ו') כאמור, נגועה בחוסר עקביות בעייתי ובסחבת חמורה" יכולה להוות תשתית להגשת בקשה לפסילת שופט (סע' 5 פסקה שלישית בסעיף), וראוי היה כי אמירה כזו לא תופיע בבקשה לרשות ערעור.

12. כדי לחזור ולהבהיר כיצד על המבקשים להמשיך בניהולו של התיק, וכדי שלא לגרום לצורך לדחות את מועד ההוכחות, יש להדגיש שסדר הבאת הראיות ומועד ההוכחות, כפי שנקבעו על ידי בית משפט השלום, יעמדו בעינם, ועל המבקשים לפתוח בהבאת ראיותיהם.

13. יחד עם זאת מוצע, כי פרטי העדים שהם עובדי המשיבה, אם טרם נמסרו, ימסרו לב"כ המבקשים עד ליום 22/11/12; יוצאו הזמנות על ידי מזכירות בית המשפט לאותם עדים נוספים ביום 25/11/12, והמצאתם תיעשה על ידי המבקשים או על ידי מי מטעמם עד ליום 26/11/12, בהמצאה ישירה, ועל המבקשים לוודא הופעת העדים למועד ההוכחות שנקבע.

14. אשר על כן, ולמעט ההצעה המפורטת בסע' 13 לעיל, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.

העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקידו, באמצעות בא-כוחו.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא ולבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה