1. בסיום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 19.4.15, ובטרם תכריז התובעת "אלה עדי", הודיעה ב"כ התובעת כי ערב ישיבת ההוכחות התגלתה תכתובת במייל מזמן אמת בין עורכי הדין של התובעת, וביקשה כי אלו יוזמנו לישיבת ההוכחות הבאה על מנת להגיש באמצעותם את המסמכים. לאחר שמיעת תגובת ב"כ הנתבעת לבקשה זו ומשלדברי ב"כ התובעת הוברר לה כי הבאת עורכי המסמך למתן עדות תסרבל ותעכב את התקדמות ההליך, חזרה בה מבקשתה זו, והכריזה "אלה עדי".

2. סמוך לאחר מכן, בטרם תינעל הישיבה, ביקש ב"כ הנתבעת לקבל את המסמכים הנ"ל שלא גולו בתצהיר גילוי המסמכים, וב"כ התובעת הודיעה כי אין מניעה לכך וכי תעשה זאת תוך 7 ימים. ניתנה, אפוא, החלטה בהתאם לאמור לעיל.

3. בחלוף 9 ימים מהמועד הנ"ל הגישה התובעת ביום 28.4.15 בקשה בה צוין כי לאחר חשיבה מחודשת מבקשת היא שלא להעביר את תכתובת המיילים לידי ב"כ הנתבעת, שכן מדובר בתכתובת פנימית בדבר ייעוץ משפטי שניתן ללקוח ולפיכך חוסה היא תחת חיסיון עורך דין – לקוח. לבקשה צורפה התכתובת האמורה לעיני בית המשפט בלבד.

4. ב"כ הנתבעת התנגד נמרצות לבקשה, והתובעת השיבה לתשובת הנתבעת בה פירטה את טענת חסיון עו"ד – לקוח, וכן ציינה כי חשיפת המידע שבמיילים בטרם שמיעת עדותם של עדי הנתבעת תמנע קבלת תשובות אותנטיות, אמיתיות ומקוריות בחקירתם, והתשובות יוכנו מבעוד מועד, כך שיש לנהוג לפי ההלכה הידועה כ"הלכת סוויסה" [רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)], ולדחות את העיון בתכתובות המייל, כך שלא יועברו לב"כ הנתבעת בשלב זה.

הנתבעת עתרה להתיר לה להגיש תגובה קצרה לתשובת הנתבעת וצירפה תגובה זו לעתירתה.

5. לא מצאתי חשיבות לבקשתה הנוספת של הנתבעת להתיר לה להגיש תשובה לתשובה לתשובה, שכן מצאתי שיש מקום לדחות את בקשת התובעת אף ללא עיון במסמך הנוסף של הנתבעת (במאמר מוסגר אציין כי יכול והיה מקום ליתן לנתבעת היתר כזה, שכן בקשת התובעת הייתה לקונית על פני עמוד אחד, ורק בתשובה לתשובה פירטה טענותיה על פני 4 עמודים, ואף הוסיפה טענות נוספות).

6. הטעמים לדחיית הבקשה הם אלה:

א. לאחר עיון במסמכים שבמחלוקת מצאתי כי הם חוסים אכן תחת חסיון עו"ד לקוח, אך רצון התובעת להגיש את המסמכים שבמחלוקת מהווה ויתור של הלקוח על טענת חיסיון זו. כך גם ההסכמה שניתנה בדיון להעבירם לידי ב"כ הנתבעת. העובדה כי התובעת חזרה בה מהבקשה להגיש את המסמכים מסיבות אלה או אחרות, אינה מבטלת את הוויתור על טענת החיסיון.

ב. עיינתי בתכתובות המייל ולא מצאתי כי מתקיימים הטעמים שבהלכת סוויסה לדחיית מועד העיון במסמכים. לא רק זאת, אלא שהתובעת ביקשה תחילה להגיש מסמכים אלה לפני חקירת עדי הנתבעת ובכך גילתה דעתה כי אין מניעה לכך. אין גם בטיעון זה משום טעם לביטול ההסכמה שניתנה להעברת המסמכים.

ג. הבקשה היא למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה של בית מהשפט שניתנה על יסוד הסכמות הצדדים להעביר את המסמכים לעיון ב"כ הנתבעת, ולא מצאתי כי התקיימו הטעמים שבדין לעיון חוזר כאמור.

7. אשר על כן הבקשה נדחית.

תכתובת שני המיילים נשוא ההחלטה מיום 19.4.15 תועבר לב"כ הנתבעת עד 26.5.15.

8. מובהר כי אין באמור לעיל משום היתר להגשת המיילים הנ"ל כמוצגים בתיק, שלא בהתאם להוראות הדין.

9. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ה, 19 מאי 2015, בהעדר הצדדים.