1. ביום 19.1.10 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חמש חברות תקשורת. עניינה של התובענה בטענה כי המשיבות מפרות את החובה לתת ללקוחותיהן שירות טלפוני חינם לטיפול בפניות בעניין תקלות, כפי שמחייב אותן הרישיון שניתן להן.
2. לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") לאישור הסדר פשרה בין המבקש 2 לבין המשיבה 5 (להלן: "המבקש", ו"המשיבה" בהתאמה).

תמצית בקשת האישור

1. המשיבה היא חברה ישראלית המספקת לציבור, בין היתר, שירותי תקשורת בינלאומית לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 מכוח רישיון שניתן לה ממשרד התקשורת (להלן: "חוק התקשורת" ו"הרשיון", בהתאמה).

המשיבה לא קיימה את חובתה החוקית לספק שירות טלפוני בחינם למתן מענה לפניות לקוחותיה הקשורות בתקלות בקבלת השירותים הניתנים על ידה, בהתאם לקבוע בסעיף 54.1 ברישיון. כך, לקוח המתקשר מטלפון נייח או נייד משלם תשלום מלא בעד השיחה.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור כנגד המשיבה היא: "כל ציבור הלקוחות והצרכנים של 018, אשר התקשרו למוקד השירות הטלפוני של 018 במספר 078-8184400 ו/או לכל מספר אחר כפי שהשתנה במהלך השנים, שהוביל ליעד זה... וחוייבו בגין כך בתשלום החל מיום 4.7.2004, ועד למועד בו תקים 018 קו חינם כנדרש ברישיון".

העילות שנטענו בבקשת האישור כלפי המשיבה: הפרת החובה המוטלת על המשיבה לספק שירות טלפוני חינם בהתאם לסעיף 54.1 ברישיון; הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 11 בחוק התקשורת. הפרת החובה מהווה עוולה נזיקית; הוראת הרישיון מהווה תנאי מכללא המצוי בהסכמי ההתקשרות של המשיבה עם ציבור לקוחותיה והפרת הוראות הרישיון מהווה הפרת חוזה. בנוסף, הוראות הרישיון בקשר למערכת היחסים בין המשיבה 5 ללקוחותיה, מהוות חוזה לטובת צד שלישי; הטעייה צרכנית בהתאם לסעיף 2 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") וסעיף 15 בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית: יש לאשר את התובענה כייצוגית בהתאם לפרט 2 בתוספת השנייה בחוק; התובענה מעוררת שאלות מהותיות של משפט או עובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה; הנזק המצרפי שנגרם לחברי הקבוצה עומד על כ- 7,500,000 ש"ח; סביר להניח שהשאלות שבמחלוקת תוכרענה לטובת חברי הקבוצה; הגשת תובענה ייצוגית עדיפה על הגשת תביעות אישיות, והיא מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת; קיים יסוד סביר להניח כי המבקש מייצג בדרך הולמת את עניינם של חברי הקבוצה; התובענה הוגשה בתום לב; גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית.

1. בטרם הגישה המשיבה תגובתה, הוגשה ביום 24.2.11 בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה הישן").

השתלשלות ההליך

1. ביום 8.8.11 הוריתי על פרסום הודעה לפי סעיף 25 בחוק ועל משלוח העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט.

ביום 21.12.11 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי ההודעה פורסמה בימים 1.9.11 ו-2.9.11 בעיתונים "הארץ" ו"מקור ראשון" וכי עד למועד הגשת הודעתם (21.12.11) לא התקבלה התנגדות להסדר מטעם מי מחברי הקבוצה.

1. באותו יום גם הוגשה הודעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לפיה "ב"כ היועץ אינו מבקש להביע התנגדות לאישור הסדר הפשרה המוצע בין המבקש 2 למשיבה 5 בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, והוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד".
2. יש לציין, כי ביום 21.12.11 הגישו המבקשים הודעה אליה צירפו את עמדת משרד התקשורת מיום 7.12.11 אליו פנו בהתאם להמלצת בית המשפט בדיון מיום 17.4.11. משרד התקשורת הודיע: "איננו מוצאים כי נסיבות המקרה מצריכות הבעת עמדה מצד המשרד...".
3. ביום 2.1.12 ניתנה החלטתי לפיה "מעיון נוסף בהסכם ובבקשת האישור הסתבר כי הקבוצה המוגדרת בהסכם (ציבור הלקוחות של המשיבה שהתקשרו למוקד מיום 15.12.04 עד 31.12.09), שונה מזו שהוגדרה בבקשת האישור (ציבור הלקוחות של המשיבה שהתקשרו למוקד מיום 4.7.04 ועד להקמת קו חינם על פי הרישיון). ב"כ הצדדים יבהירו מדוע אינם צריכים לתקן את הבקשה בהתאם לסעיף 18(ז) בחוק תובענות ייצוגיות".
4. ביום 18.1.12 הגישו הצדדים עמדתם. הצדדים הסבירו כי התקופה עליה חל ההסדר קוצרה נוכח העובדה שהמשיבה 5 החלה לעבוד ולספק שירותים בפועל רק ביום 15.12.04 או בסמוך לכך, בעוד שהרישיון ניתן למשיבה 5 ביום 4.7.04 ואישור הפעלה ניתן לה ביום 10.11.04. לטענת הצדדים, סעיף 18(ז) בחוק אינו חל בעניינו הואיל ואין מדובר בהגדלת הקבוצה אלא בצמצום התקופה שנכללה בבקשת האישור.

בהחלטתי מיום 25.1.12 קבעתי, בין היתר, כי "אני ערה לכך שסעיף 18(ז)(1) עוסק בהרחבת הקבוצה או בהוספת עילות, להבדיל מענייננו שמדובר בצמצום הקבוצה. עם זאת, אני סבורה, כי ככל שהצדדים מבקשים לאשר הסדר המצמצם את הקבוצה, וכוונתם היא להביא את התובענה לסיומה, כאשר חלק מהקבוצה נושא בקשת האישור אינו נכלל בקבוצה שבהסדר (להלן: 'יתרת הקבוצה') ועניינו לא ימשיך להידון, כי אז על המבקש לתקן את בקשת האישור והתובענה, על מנת שתהיה הלימה בין הקבוצה שבהסדר הפשרה לקבוצה שבבקשת האישור ובתובענה. הטעם לכך הוא שיש ליידע את הציבור, שיודע כבר על היקף הקבוצה עם הרישום בפנקס התובענות הייצוגיות, על צמצומה. כמו כן יש ליידע את יתרת הקבוצה, כי עניינה לא נדון ולא עומד עוד לדיון לאחר תיקון בקשת האישור". בהמשך קבעתי כי אין הסבר סביר לצמצום התקופה ועקב כך לצמצום הקבוצה בהסדר הפשרה ולכן לא התרתי את תיקון בקשת האישור באופן שהקבוצה המוגדרת בה תצומצם והוריתי לצדדים להתאים את הקבוצה שבהסדר לפשרה לזו שבבקשת האישור.

1. ביום 1.4.12 הגישו הצדדים את הבקשה שלפניי, לאישור הסדר פשרה מתוקן שנחתם ביום 21.3.12 (להלן: "הסדר הפשרה המקורי").
2. עיקרי הסדר הפשרה המקורי
3. הקבוצה עליה חל ההסדר (הזהה לקבוצה המוגדרת בבקשת האישור): "כל ציבור הלקוחות והצרכנים של אקספון [המשיבה], אשר התקשרו למוקד השירות הטלפוני של אקספון במספר 078-8184400 ו/או לכל מספר אחר כפי שהשתנה במהלך השנים, שהוביל ליעד זה וחוייבו בגין כך בתשלום החל מיום 4.7.2004, ועד ליום 21.2.10, המועד בו אקספון מצהירה כי התקינה קו חינם".
4. המשיבה מצהירה כי לאחר הגשת התובענה, התקינה "קו 1-800" המאפשר להתקשר למוקד התמיכה הטכנית של שירותי המב"ל (שירותי תקשורת בינלאומית מכוחו של רישיון למתן שירותי בזק בינלאומיים) באמצעות מספר זה ללא תשלום כלשהו, הן למתקשרים מטלפון נייח הן למתקשרים מטלפון נייד.
5. במקרה שלפי הוראות הדין, הוראות הרישיון, הוראות של רשות מוסכמת או פסיקת בית המשפט, לא תהיה מוטלת על המשיבה החובה להפעיל קו כאמור או ייקבע כי לא ניתן לספק שירות כאמור, תהיה המשיבה פטורה מהתחייבויותיה לפי ההסכם.

המשיבה תעניק לחברי הקבוצה שהיו מנויי מב"ל שלה זכות להתקשר בחינם, בשיחה בודדת שאורכה עד 10 דקות ליעד קווי - נייח אחד בעולם (להלן: "ההטבה"). האפשרות להתקשר בחינם תעמוד בתוקף במשך 6 חודשים מהמועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה ויתן לו תוקף של פסק דין. לשם מימוש ההטבה, על מנוי המב"ל לפנות למשיבה לטלפון שמספרו 1-700-018-018, ולפי דרישת המשיבה אף יחתום על המכתב המצורף כנספח ו' להסדר הפשרה המקורי וימסור אותו למשיבה. בהסדר הובהר, כי ההטבה תוענק גם אם מי שזכאי לו אינו מנוי מב"ל של המשיבה במועד בקשתו למימוש ההטבה או במועד מימושה.

"מנוי מב"ל" הוגדר כלקוח של המשיבה שנרשם כמנוי לשירותי המב"ל במאגר המידע הממוחשב של המשיבה, בהתאם להליך רישום המנויים הנהוג במשיבה, ובלבד שהוא שילם בעד השימוש בשירותים הנ"ל ישירות למשיבה (להלן: "מנוי מב"ל").

1. להסדר הפשרה צורף כנספח ה' תצהיר מטעם המשיבה. בהסדר הפשרה צוין כי התצהיר כולל מידע מסחרי רגיש הנוגע להיקפי פעילותה המסחרית של המשיבה ולכן הוא הוגש לעיון בית המשפט בלבד והופקד בכספת בית המשפט.
2. הצדדים ממליצים לבית המשפט לאשר תשלום גמול מיוחד למבקש בסך 10,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המבקש בסכום של 40,000 ש"ח (בתוספת מע"מ כדין).
3. בכפוף לאישורו וביצועו של ההסדר, מוותרים המבקש וחברי הקבוצה המיוצגת כלפי המשיבה או כל שלוחיה או עובדיה או בעלי מניותיה (לרבות בעבר) או מי מטעמה, באופן סופי ומוחלט, על כל טענה או דרישה או זכות או עילה בקשר עם איזו מהטענות או הדרישות הכלולות בתביעה ובבקשת האישור.
4. בהתחשב בהוראות ההסכם, ובהיקף העלות הלא גבוהה שנגרמה לציבור כמפורט בתצהיר החסוי של המשיבה, מגשים הסכם הפשרה את כל המטרות בסעיף 1 בחוק שעל כן סבורים הצדדים כי אין צורך במינוי בודק בתיק זה.
5. ביום 30.4.12 הוריתי על מינויו של רו"ח שלום פרץ כבודק בהתאם להוראת סעיף 19(ב) בחוק על מנת שיחווה דעתו "באשר להסדר הפשרה ובין היתר באשר לסבירות הסדר הפשרה בהתייחס לעלויות העמדת קו טלפון חינם שהציגה המשיבה וכן בהתחשב בכמות השיחות המחויבות בתקופה המוגדרת בהסדר" (להלן: "הבודק"). הבודק מסר חוות דעתו ביום 18.10.12 (להלן: "חוות הדעת").
6. תמצית חוות דעת הבודק בהתייחס להסדר הפשרה המקורי
7. בקשת האישור הועילה בכך שלאחר הגשתה התקינה המשיבה קו 1-800 המאפשר להתקשר למוקד התמיכה הטכנית של שירותי המב"ל ללא תשלום למתקשרים מטלפון נייח או נייד.
8. משק התקשורת בכלל ומשק התקשורת הבינלאומית בפרט עבר תמורות ניכרות בשנים האחרונות הנובעות מהתפתחות טכנולוגית ורפורמות של הרגולטור בהיבטים של הרחבה וגיוון של אמצעי התקשורת, הגברת התחרות והוזלת עלויות. כתוצאה מכך הסבירות שחברי הקבוצה ירשמו לקבלת ההטבה שבהסדר הפשרה, קלושה.
9. ישנם מספר חסמים ומגבלות שירתיעו את חברי הקבוצה המיוצגת מלממש את ההטבה: שווי ההטבה בממוצע למנוי, נע בין 0.5 ש"ח ל-1.5 ש"ח וזאת נוכח החבילות השונות המוצעות למתקשרים לחו"ל לפני הטרחה והעלויות הנוספות הכרוכות בהרשמה); מימוש ההטבה מצריך את חבר הקבוצה ליזום שיחה למשיבה, שהוא יישא בחלק מעלותה, להוריד טופס בקשה, למלא הצהרה ולשלוח למשיבה לרבות העלויות הכרוכות בכך; ההטבה מתייחסת ליעד נייח בלבד בחו"ל בעוד שחלק נכבד מהמנויים במדינות מתפתחות הם מנויים סלולאריים; ההטבה היא שיחה בודדת בת 10 דקות וייתכן שהתוצאה לא תגיע לשיחה שמומשה (טעות במספר, מענה משיבון וכו') או שתארך פחות מ- 10 דקות.
10. הנזק שנגרם לכל חברי הקבוצה הוא כ-82,000 ש"ח ובתוספת הפרשי הצמדה כ-98,000 ש"ח.
11. הפתרון הנכון והראוי הוא פיצוי ספציפי של הקבוצה. נוכח היעדר אפשרות מעשית לזהות את חברי הקבוצה ולפצותם באופן ישיר, והחסמים הנוספים שפורטו, נראה כי רוב חברי הקבוצה לא יממשו את ההטבה המוצעת דבר המרוקן מתוכן את ההטבה. וכן, האפשרות לבצע את ההסדר המוצע ולבדוק לאחר 6 חודשים את כמות המצטרפים ולהשלים את תשלום הנזק בהתאם, היא מסורבלת ובעייתית.
12. ההערכה לפיה רוב מוחלט של חברי הקבוצה לא יממשו את המוצע בהסדר הפשרה מרוקנת את ההטבה מתוכן. המשיבה תצא נשכרת מאי התקנת הקו החינמי ולא תכסה את הנזק שנגרם לקבוצה. מכיוון שזיהוי ספציפי אינו מעשי מוצע לשקול תשלום הנזק בדרך אחרת.
13. עמדת הצדדים בתשובה לחוות דעת הבודק

הצדדים סבורים כי ההסדר מגלם בתוכו פתרון נכון וראוי בנסיבות. גם אם התביעה הייתה מתקבלת לגופה היה קושי באיתור כל אחד מיחידי הקבוצה הזכאי לפיצוי שאינו גבוה. כמו כן, לשיטת המשיבה, ההטבה (בדמות שיחה לחו"ל) גבוהה מהנזק (שהיא מחיר שיחה פנים ארצית).

1. חרף עמדת הצדדים כי ההסדר ראוי, הציעו הצדדים כי בית המשפט יאשר את ההסדר כפי שהוגש או לחילופין שבית המשפט יורה על מתן תרומה לעמותת "עזר מציון" בסכום 49,000 ₪, במקום ההטבה שהוצעה.
2. בהחלטה מיום 2.12.12 קבעתי כי "נוכח תיקון ההסדר שמעלה שתי חלופות – הצדדים יגישו לבית המשפט הסדר מתוקן הכולל את שתי החלופות...".
3. ביום 17.1.13 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן לה צורף עותק מהסדר הפשרה המתוקן (להלן: "הסדר הפשרה המתוקן").
4. השינויים בהסדר הפשרה המתוקן לעומת הסדר הפשרה המקורי

המשיבה תעניק פיצוי לפי אחת משתי החלופות הבאות:

החלופה האחת (ההטבה שניתנה במסגרת הסדר הפשרה ונותרה כחלופה ראשונה בהסדר הפשרה המתוקן). החלופה השנייה – המשיבה תתרום לעמותת "עזר מציון" סכום של 49,000 ₪ (להלן: "החלופה השנייה").

הובהר כי הפיצוי יהיה לפי אחת משתי החלופות וכי לא יהיה מיזוג או עירוב של החלופות הנ"ל.

1. ביום 11.2.13 הוריתי על פרסום הודעה לציבור לפי סעיף 25 בחוק ועל משלוח העתק של הבקשה לאישור הסדר הפשרה המתוקן ושל הסדר הפשרה המתוקן ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן.
2. ביום 14.3.13 הודיעה המשיבה כי ההודעה פורסמה בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" ביום 27.2.13.
3. ביום 25.11.13 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי הוא "אינו מבקש להביע עמדה ביחס" להסדר הפשרה המתוקן וכי הוא מותיר זאת לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת העיר ב"כ היועץ המשפטי לממשלה את ההערות כדלקמן: נוכח חוות דעת הבודק אין לאשר את ההסכם לפי החלופה המקורית של שיחת עשר הדקות; קיים פער משמעותי בין הנזק שנגרם לקבוצה לפי חוות דעת הבודק, לבין סכום התרומה; ככל שתאושר התרומה יובהר כי המשיבה אינה רשאית לזקוף אותה כתרומה פילנטרופית ואינה זכאית בגינה לזיכוי מס; שכר הטרחה והגמול המוסכמים, אינם בהלימה לגובה התרומה.
4. בתגובה השיב המבקש כדלקמן: מהודעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לראשונה נלמדת עמדת משרד התקשורת העולה בקנה אחד עם החלטת בית המשפט בת"צ (מח'-מרכז) כהן נ' חברת החשמל, שלפיה החובה לספק שיחת חינם היא מכל טלפון - נייח או נייד. בהחלטת בית המשפט מיום 17.4.11 התבקש ב"כ המבקש לפנות לרגולטור לשם קבלת עמדתו. לפנייה זו השיב הרגולטור כי אינו מוצא לנכון להביע עמדתו במחלוקת (ר' תשובת משרד התקשורת מיום 7.12.11 שצורפה כנספח 3 להודעת העדכון שצורפה כנספח 1 לתגובת המבקש). לא ברור מדוע לא מצא הרגולטור להביע עמדתו קודם לכן; פשרה משמעה קניית סיכון ולא - שכל צד מקבל את מלוא מבוקשו. לו הרגולטור היה מביע עמדתו בתחילת ההליך כפי שהתבקש ייתכן שהדבר היה משפיע על סיכויי התביעה ועל סכום הפשרה; שכר הטרחה אינו רק בגין הפיצוי אלא בעיקר בגין העמדת קו להתקשרות בחינם מכל טלפון, נייח או נייד. זו התועלת העיקרית לציבור; בהתייחס להסדר הפשרה המקורי, שלא הציע חלופה של תרומה אלא רק את החלופה הראשונה ושכר הטרחה היה זהה, הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי הוא אינו מתנגד.
5. הממונה על הגנת הצרכן לא המציא תגובה להסדר הפשרה המתוקן.
6. אישור הסדר הפשרה המתוקן

סעיף 19(א) בחוק קובע:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

סעיף 19(ג) בחוק קובע:

"(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

1. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה המתוקן היא "כל ציבור הלקוחות והצרכנים של אקספון [המשיבה], אשר התקשרו למוקד השירות הטלפוני של אקספון במספר 078-8184400 ו/או לכל מספר אחר כפי שהשתנה במהלך השנים, שהוביל ליעד זה וחויבו בגין כך בתשלום החל מיום 4.7.2004, ועד ליום 21.2.10, המועד בו אקספון מצהירה כי התקינה קו חינם".
2. עילות התובענה נגד המשיבה - הפרת החובה המוטלת על המשיבה לספק שירות טלפוני חינם בהתאם לסעיף 54.1 ברישיון; הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 11 בחוק התקשורת. הפרת החובה מהווה עוולה נזיקית; הוראת הרישיון מהווה תנאי מכללא המצוי בהסכמי ההתקשרות של המשיבה עם ציבור לקוחותיה והפרת הוראות הרישיון מהווה הפרת חוזה. בנוסף, הוראות הרישיון בקשר למערכת היחסים בין המשיבה 5 ללקוחותיה, מהוות חוזה לטובת צד שלישי; הטעייה צרכנית בהתאם לסעיף 2 בחוק הגנת הצרכן וסעיף 15 בחוק החוזים.
3. השאלות המשותפות לחברי הקבוצה - האם חלה על המשיבה חובה על פי הוראות הרישיון שלא לגבות תשלום עבור ההתקשרות למוקד השירות והתקלות שלה והאם חובה זו הופרה.
4. הסדר הפשרה המתוקן הושג בין הצדדים לאחר הגשת בקשת האישור ולפני שהוגשה תגובת המשיבה לבקשה זו.
5. לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדרי הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה עליה חל הסדר הפשרה המתוקן וב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיע כאמור כי אינו מבקש להתנגד להסדר, ואך העיר מספר הערות.
6. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק).

מטרתו של החוק מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

1. בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה המתוקן על פי החלופה השנייה, קרי- תרומה לעמותת "עזר מציון" בסכום של 49,000 ₪ חלף מתן ההטבה, יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.
2. הבודק הגיע כאמור למסקנה כי הנזק לכל חברי הקבוצה הוא כ-98,000 ש"ח. נוכח סכום זה, שהוא נמוך יחסית בתובענה ייצוגית צרכנית, נוכח הנזק הנמוך שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה (כפי שציין הבודק מדובר בסכום בטווח של 0.5 ₪ - 1.5 ₪), ולאור סכום התשלום המוצע, אני סבורה כי בנסיבות העניין, יהיה זה יעיל והוגן לאשר את ההסדר חלף ניהולו של הליך לאישור בקשת האישור.

זאת ועוד. אין מחלוקת שקיים קושי לאתר את חברי הקבוצה, וכפועל יוצא יש קושי במתן פיצוי פרטני לכל אחד מיחידי הקבוצה – מתן פיצוי לטובת הציבור (לפי סעיף 20(ג) בחוק) ראוי בנסיבות העניין ויש בו להביא לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרתו.

הקושי באיתור חברי הקבוצה היה קיים גם אילו נוהל ההליך במלואו עד לאישורה של בקשת האישור (או דחייתה). על כן אפילו הייתה בקשת האישור מתקבלת ואולי אף התובענה– ספק אם חברי הקבוצה היו נהנים מכך.

1. אשר להערת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בדבר הפער הקיים בין סכום התרומה לבין סכום הנזק אותו העריך הבודק – עניין לנו בהסדר פשרה ולא בקבלת תובענה ייצוגית (לאחר שאושר לנהלה כתביעה ייצוגית). על כן ברי כי הפיצוי המוסכם אינו הפיצוי שהיה נפסק אילו היה מתנהל ההליך עד תומו (בהנחה שבסוף ההליך הייתה מתקבלת טענת התובעים). על כן לא מצאתי בעצם קיומו של הפער האמור כמו גם בשיעורו, נימוק שלא לאשר את הסדר הפשרה המתוקן.
2. אני מוצאת לקבל את הערת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ומורה כי המשיבה תציג את התשלום על פי הסדר הפשרה ככזה שנעשה בהתאם להוראת בית המשפט שקיבל הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים. אשר לזקיפת "התרומה" לצורכי זיכוי במס לפי סעיף 46 בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], היועץ המשפטי הביע עמדתו כי "התרומה" הנדונה אינה מזכה בזיכוי, ויש להניח כי ככל שתבקש המשיבה לקבל זיכוי כזה יבחנו רשויות המס את העניין לפי הדין.
3. על כן אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן לפי החלופה השנייה.

גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו

1. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי - מ' נ').

סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

1. בעע"מ 9237/12 עיריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש. ברקאי בע"מ (18.5.14) חזר וקבע בית המשפט העליון:

"הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו".

1. אני סבורה כי בענייננו הייתה תועלת בתובענה הייצוגית למי מבין חברי הקבוצה שהם עדיין מנויי המשיבה וללקוחות עתידיים שלה, נוכח הפעלת קו טלפוני חינם להתקשרות מכל טלפון אשר לא היה קיים עובר להגשת התובענה, ופרסומו ללקוחות. ההליך נוהל ביעילות, בא כוח המבקש הגיע להסדר פשרה בטרם הוגשה תגובת המשיבה לתובענה ובכך הביא לסיום מהיר וענייני של ההליך. עם זאת אינני סבורה כי מדובר בעניין מאד מורכב המצדיק סטייה מהכלל שנקבע כאמור בעניין רייכרט ובעניין ברקאי שהובאו לעיל, דהיינו שיש לפסוק את שכר הטרחה והגמול לפי שיטת האחוזים. את האחוזים יש לגזור מהסכום שישולם על פי הפשרה. לפי שיטת האחוזים, וכנגזרת של סכום הפשרה (49,000 ₪) על פי החלופה השנייה, אני קובעת כי הגמול לתובע הייצוגי יעמוד על 1,500 ₪ ושכר הטרחה לבא הכוח המייצג יעמוד על 11,800 ₪.

סוף דבר

1. אני מאשרת את הסדר הפשרה על פי החלופה השנייה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.
2. המשיבה תשלם למבקש סכום של 1,500 ₪ ולבא הכוח המייצג סכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).

הגמול ושכר הטרחה ישולמו למבקש ולבא כוחו לאחר ב"כ המבקש ימציא תצהיר מטעמו אודות ביצוע התשלום לעמותת "עזר מציון".

1. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. גודל ההודעה יהיה 15X15 ס"מ.
2. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק. המשיבה תשא בעלויות הפרסום.

נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק. לאחר אישורו, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק.

הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", בגודל 15X15 ס"מ.

1. הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין בצירוף עותק מהסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיף 19(ה) בחוק לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות. וכן ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן בהתאם לתקנה 16 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ". הצדדים ישלחו עותק מההודעה לאחר אישורה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.

1. ת.פ. ליום 23.6.14 לאישור נוסח ההודעה השנייה לפרסום.

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ד, 05 יוני 2014, בהעדר הצדדים.