בתאריך 16.1.2013 ניתן על ידי צו מניעה האוסר על הנתבעים 3 ו- 4 - מדינת ישראל מנהל מיסוי המקרקעין, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מבוא העמקים, לנקוט ו/או להמשיך בהליכי גבייה נגד התובע, עד אשר יוכרע הסכסוך בינו לבין הנתבעים בתביעה העיקרית שעיקרה הפרת הסכם בנוגע לעסקת מקרקעין בגינה נתבע התובע לתשלום מסים.

בגין עסקה זו חויב התובע בתשלום מסים והחוב, לשיטת הנתבעת 3 עומד היום על 430,000 ₪.

בישיבה מיום 10.7.2013 ב"כ התובע הודיע כי הוא מוחק את התביעה כנגד נתבעות 3 ו- 4 אשר הודיעו כי תכבדנה כל פסק דין.

על כן, מתבקש גם ביטול צו המניעה, אשר ללא קיום התביעה העיקרית אין לו קיום. בנוסף, מפנה ב"כ המדינה לבקשת המדינה אשר הוגשה ב- 3.2.2013.

המדינה טענה בתשובתה כי היא פועלת על פי ס' 7(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשנ"ג-1963, הקובע כי חובת תשלום המס במכירת זכות במקרקעין הינה על המוכר.

אין המדינה צד להסכמים חיצוניים. ככל שיוחלט כי אכן הקונים (הנתבעת 1 ו- 2) חייבים במס והם ישלמוהו, הסכום יוחזר לתובע.

התובע בתגובתו הצביע על כך כי המדינה שקטה על שמריה 10 שנים ולא פעלה לגביית החוב, ועל כן יש להעדיף את האינטרס של התובע ולהמתין עד תום ההליכים בתביעה בין התובע לנתבעים 1 ו- 2.

יתר על כן התובע נכה, דל אמצעים ואין הוא יכול לשאת בתשלומים כלשהם, עד אשר יקבל את המגיע לו מהנתבעים.

מבחינה פורמלית אכן, בהעדר תביעה אין קיום לצו המניעה. מאידך, כאשר המדינה אכן לא פעלה לגביית החוב במשך 10 שנים מחד, ומאידך קיימת מצוקת התובע אשר לכאורה הולך שולל ע"י הנתבעים, אין להיחפז ולנקוט בהליך של "יקב הדין את ההר".

יתכן ולתובע זכות עמידה אחרת כלפי הנתבעות 3 ו- 4.

התיק קבוע לשמיעת ראיות ל – 25.11.13 ובעקבות כך יינתן פסק דין.

אכן נתבעות 3 ו- 4 אינן צד לחוזה ואינן קשורות וחזקה שהן פועלות על פי חוק ותכבדנה כל פסק דין.

בשלב זה, מטעמי צדק ונראות הצדק הנני מורה כי עד למתן פסק הדין הסופי, הנתבעות 3 – 4 תמנענה מהליכי גבייה כלפי התובע.

הוצאות בתיק זה אשר תוטלנה על מי מהצדדים, גם לעניין המחיקה, תפסקנה בסוף ההליך כולו.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ד, 11 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.