לפני מספר בקשות אשר נסבות על התביעה שכנגד. ההחלטה להלן ניתנת בהמשך להחלטות קודמות וכהשלמה להן ובשים לב לבקשות, לתגובות ולתשובות שהוגשו בעניינים שלהלן.

1. תיקון כתב-התביעה שכנגד

בכתב-תביעה שכנגד מתוקן שהוגש ביום 8.1.2013 ביקשו התובעות שכנגד (להלן גם עמסת ומדיה) לחייב את הנתבע שכנגד (להלן גם אילון) לשלם להן, ולחלופין לעמסת לבדה, את סכום התביעה שכנגד בסך של 1,620,669 ₪.

עוד נאמר בסעיף 8 לכתב-התביעה שכנגד כך: "ידוע לתובעות שכנגד, כי הנתבע שכנגד מכחיש את שותפותו במדיה. בשלב זה, ולאור טענת השותפות, סכום התביעה עומד על מחצית הסך הנ"ל [קרי מחצית הסך של 3,241,338 ₪; ק"א]. עם זאת, היה ותוכחש על-ידי הנתבע שכנגד שותפותו במסגרת כתב התשובה מטעמו, יתבקש תיקון כתב תביעה שכנגד, וייתבע מלוא הסך דלעיל".

טרם הוגש כתב-הגנה במענה לכתב-התביעה שכנגד המתוקן. על-פי החלטה מיום 11.4.2013 הגיש אילון הודעה לפיה לא היה בעל מניות במדיה, בין במישרין ובין בעקיפין בדרך של החזקת מניות עבורו בנאמנות על-ידי צד שלישי. יחד עם זאת ביאר אילון שהשתתף במימון פרויקטים (מופעים) שביצעה מדיה [הודעת הנתבע שכנגד מיום 21.4.2013].

הודעת הנתבע שכנגד ברורה די הצורך; גלומה בה הכחשה של שותפותו במדיה במעמד של בעל מניות גלוי או סמוי ולצידה הודאה בכך שהשתתף במימון חלק מפעילותה של מדיה. די בהודעה זו כדי לסלול את הדרך להגשת כתב-תביעה שכנגד מתוקן במלוא סכום החוב בסך של 3,241,338 ₪, ככל שהתובעות שכנגד חפצות בכך.

2. מתן פרטים נוספים וטובים יותר ותיעוד לנטען בכתב-התביעה שכנגד

הנתבע שכנגד ביקש לקבל פרטים נוספים וטובים יותר וכן לעיין במסמכים נוספים, כל זאת ביחס לנטען בסעיף 3 לכתב-התביעה שכנגד המתוקן.

עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו בעניין זה. דין הבקשה להתקבל.

סעיף 3 לכתב-התביעה שכנגד המתוקן נוסח באופן עמום ולאקוני שיש בו כדי להקשות על הנתבע שכנגד לפרט כדבעי את הגנתו מחד גיסא ולהכביד על הגדרת הפלוגתות הטעונות הכרעה מאידך גיסא. בהפניית שאלון לתובעות שכנגד בשלב מאוחר יותר של הבירור לא יהא כדי לרפא את הפגם; שאלון צופה פני עתיד, לשלב הבאת הראיות. כוחו להשליך למפרע על טיבן והיקפן של הפלוגתות שהוגדרו בכתבי-הטענות מצומצם. הוא עשוי לצמצם או לבטל פלוגתה שיש לה ביטוי בהם אך לא להעמיד לדיון סוגיה חדשה שאינה עולה מכתבי-הטענות, ושהיה מקום להעלותה אילו נוסח כתב-הטענות הפותח בפירוט הנדרש. על כן צריך שטענות כתב-התביעה תוגדרנה ותפורטנה כדבעי עוד בטרם הוחל בהליכים מקדמיים.

לפי כתב-התביעה שכנגד, סעיף 3 הנ"ל, החליט מנהל עמסת "בשלב מסויים" כי אינו מעוניין עוד להיות שותף במדיה והעביר את כל זכויות מדיה לבעלות הנתבע שכנגד; לכאורה אין הדברים עולים בקנה אחד עם טענת התובעות שכנגד בתשובתן כי עסקינן בתהליך שאין לו מועד נקוב. אפילו נסב סעיף 3, שהוא מהותי לעילה שביסוד כתב-התביעה שכנגד, על תהליך שהתגבש לאורך זמן יש לייחס את התהליך לתקופה נקובה ותחומה.

לטענת התובעות שכנגד אין יסוד בדין לדרישת הנתבע שכנגד להציג מסמכים לתמיכת טענתן כי מנהל עמסת החליט שאינו מעוניין עוד להיות שותף במדיה והעביר את כל זכויות מדיה לבעלות הנתבע שכנגד, כל זאת בשלב הדיוני הנוכחי, שלא במסגרת הליכי עיון וגילוי ובטרם הוגש כתב-הגנה שכנגד במענה לכתב-התביעה שכנגד המתוקן. דין הטענה להידחות. תקנה 75 לתקנות שכותרתה 'צירוף מסמכים' מורה כך: "בעל דין ירשום בכתב טענותיו, או ברשימה מצורפת אליו, מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך ויצרפם לכתב הטענות". תקנה זו לא קוימה בכתב-התביעה שכנגד; היא מהווה את המקור החוקי לבקשתו של הנתבע שכנגד בעניין זה. הליכי גילוי ועיון במסמכים נסבים מטבע הדברים על מסמכים נוספים שמצויים בידיו של בעל-דין, שלא צורפו לכתב-טענותיו ומקיימים את אמות המידה שפורטו בתקנות הרלוונטיות ובראשן תקנה 112. אין בהליכים אלה כדי ליתן לבעל-דין פטור מחובת עריכה של כתב-טענותיו בהתאם לתקנות שבסימן א' בפרק ז' לתקנות. כאמור, הטענות שהובאו בסעיף 3 לכתב-התביעה שכנגד המתוקן נושאות אופי מהותי. מכאן שגם התיעוד שנסב עליהן, ככל שיש כזה, הוא מהותי – ותקנה 75 הנ"ל חלה עליו ביתר שאת.

ניתן אפוא צו המורה לתובעות שכנגד ליתן לנתבע שכנגד פרטים נוספים בהתאם לסעיף 2 לבקשה שהוגשה בעניין זה (בקשה 35) על כל סעיפי-המשנה שלה. בתוך כך תבארנה התובעות שכנגד עם ההסכמים שנערכו בין הצדדים, כטענתן, נערכו בכתב או שמא בעל-פה ותספקנה בעניין זה את מלוא הפרטים, לרבות מועדי עריכת ההסכמים וזהות הצדדים להם, באופן שיאפשר לנתבע שכנגד להתגונן כנגד ההליך ויסלול את הדרך להגדרת הפלוגתות במחלוקת.

3. מתן יפוי-כוח בקשר עם הגשת התביעה שכנגד

דין הבקשה להידחות. בסעיף 1 לכתב-התביעה שכנגד המתוקן מצויה הצהרה לפיה ייצוגן של עמסת ומדיה הינו כמפורט לעיל. אין להבין דברים אלה אלא כמכוונים לייצוג שנלמד מכותרת כתב-הטענות. די בכך כדי לצאת ידי חובתה של תקנה 472 לתקנות שעליהן נסמכת בבקשה.

אם לא די בכך הצהיר בא-כוחן של התובעות שכנגד בדיון שהתקיים ביום 11.4.2013 כי אין מניעה עובדתית או משפטית להמציא יפוי-כוח מאת התובעות שכנגד לביסוס עובדת הייצוג. די בכך כדי לקיים את דרישת התקנות.

בכתב-התביעה שכנגד אין טענה לכך שמדיה והזכויות בה הועברו לאילון אלא שפעילות של מדיה הועברה בדרך זו. ברי אפוא שאין טענה לכך שבא-כוח התובעות שכנגד מייצג בהליך דנן חברה שהזכויות בה נתונות לצד שכנגד.

4. סיכומם של דברים

1. כתב-תביעה שכנגד מתוקן יוגש על-ידי התובעות שכנגד עד יום 30.7.2013 אגב תשלום הפרשי אגרה החלים בגין תיקון סכום התביעה. ככל שמטעמים שבסמכות עניינית יוגש ההליך לבית-המשפט המחוזי תגשנה התובעות שכנגד הודעה על כך בהליך דנן והמשך הבירור בבית-משפט זה יתייחס לתביעה העיקרית לבדה.

ככל שהתובעות שכנגד מוותרות על תיקון נוסף של כתב-התביעה שכנגד תגשנה הודעה על כך בתוך מועד זה וההליך יתברר על-פי כתב-התביעה שכנגד המצוי בתיק בית-המשפט.

1. התובעות שכנגד תמצאנה לנתבע שכנגד פרטים נוספים ותיעוד כמתחייב מהחלטה זו, אף זאת עד 30.7.2013. ככל שיוגש כתב-תביעה שכנגד מתוקן הוא יערך באופן שתואם את ההחלטה בעניין זה, תוך שהפרטים והתיעוד האמורים לעיל מהווים חלק מכתב-הטענות גופו. לא יוגש כתב-תביעה שכנגד מתוקן נוסף, יומצאו הפרטים והתיעוד בנפרד.
2. הנתבע שכנגד יגיש כתב-הגנה שכנגד עד יום 30.9.2013. כתב-תשובה שכנגד יוגש במועד הקבוע לכך בתקנות סדר הדין האזרחי.
3. ימי פגרה יבואו במניין התקופות.
4. בשלב זה נקבעת תזכורת פנימית ללא נוכחות צדדים ליום 30.10.2013.
5. הוצאות הבקשות תובאנה בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך בסיומו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים.