לפניי בקשת התובע להזמנת עדים לדיון ההוכחות הקבוע ליום 26.12.2013.

במסגרת התנגדותם לבקשה, הפנו הנתבעים למחדלים דיוניים חוזרים ונשנים מטעם התובע באופן הגורם להימשכות ההליך ולעיוות דין.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והתרשמתי ממכלול נסיבות העניין, אני מורה כך –

אשר לזימונו של המומחה מטעם בית המשפט מר זוהר עירון – הבקשה מתקבלת. זימון העד יונפק בכפוף להפקדת סכום של 1,500 ₪ להבטחת שכר בטלתו. שימת לב התובע להחלטות קודמות אשר לחוות דעתו ולכך שלא אתיר הרחבת חזית המריבה והעלאת טענות חוזרות שהובאו במסגרת בקשות קודמות בעניינו.

אשר לזימונו של המודד מר חדיגה ע. אליטף – מומחה בית המשפט מונה בהסכמת הצדדים מיום 2.6.2013 ובהחלטה מיום 8.6.2010. במסגרת החלטת מינוי מומחה בית המשפט, נקבע כי הוא יערוך מדידת קו הגבול בין שטח התובע לבין שטח הנתבעים ויקבע אם בכל בנייה שביצעו הנתבעים, קיימת פלישה לשטחו של התובע. במסגרת ממצאיו, התבקש המומחה לבחון גם את פלישת הפרגולה של הנתבעים לשטחו של התובע וכטענת התובע במסגרת כתב התביעה.

תקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 קובעת כך:

"מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:

(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;

(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה".

יפים לעניין זה הדברים כפי שהובאו ברע"א 3112/93 עיזבון המנוחים וולף הוגו ו-וולף אירמה (חנה) נ' מושב גן השומרון, פ"ד מח(5) 397 (1994):

"משהסכימו הצדדים לדיון על מינוי מומחה על-ידי בית המשפט, מתפרשת הסכמתם כוויתור על הבאת ראיות של מומחים מטעמם לצורך אותו עניין שלשמו מונה המומחה על-ידי בית המשפט".

מכאן כי התובע אינו רשאי לזמן את המודד מטעמו, הואיל שהזימון נוגע ישירות לחוות דעת מומחה בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים. יובהר כי אין בהחלטה זו כדי לקבע מסמרות אשר לכוחה של חוות-דעת המומחה, המידה, האופן וההיקף בו תאומץ. אלו יקבעו במסגרת פסק הדין, לאחר קבלת סיכומי הצדדים ובהתאם למכלול נסיבות העניין.

אשר לזימונם של אינג' יואל עזרא ואינג' רון ארד – זימון העדים לישיבת ההוכחות כמבוקש.

אשר לזימון הנתבעים – ככל שלא הועבר תצהיר לשאלון וכפי הסכמת הצדדים מיום 5.6.2013, ב"כ הנתבעים יפעל להעברתו. בהחלטה מיום 15.9.2013 קבעתי כי המצהירים הם אלו שתייצבו לישיבת ההוכחות ולא מצאתי נסיבות מיוחדות שיצדיקו היעתרות לבקשה, גם לאור הבהרות קודמות בהקשר להתייצבות הנתבעים. בסיומה של ישיבת ההוכחות ובמידת הצורך בלבד, יבהיר התובע אם עדיין נותר צורך במבוקשו לחקור נתבעים נוספים שלא מסרו תצהיר. בהתאם להבהרתו ולראיות שכבר נשמעו , אשקול בקשה בנושא, הנתבעים ישמרו זמינות טלפונית ולעת הזו – הבקשה נדחית.

במסגרת בקשת התובע מיום 11.11.2013 הוא עתר לצרף לו לצרף ראיות נוספות, בגדר תצהירים שלא נכללו במסגרת חבילת ראיותיו. לא הובהר די במסגרת הבקשה מדוע התצהירים הנוספים חרגו מחבילת ראיות התובע והוגשו רק כעת וכחודש בטרם מועד ההוכחות. הנתבע יבהיר פגם דיוני זה בתוך 3 ימים, תוך התייחסות למועד הנטען בו התרחשו הנסיבות הלכאוריות המבוארות בתצהירים.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.