כב' השופט שרעבי:

1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט דאוד מאזן), מיום 24.7.2015, בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כגוש 18565 חלקה 5, באדמות היישוב טמרה (להלן: "המקרקעין").

2. במסגרת פסק הדין קמא הורה בית המשפט על חלוקה בעין של המקרקעין, בהתאם להצעת חלוקה של מומחה שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, המודד מר סוהיל זידאן (להלן: "המומחה").

הצעת החלוקה האמורה לוקחת בחשבון את המצב הקיים במקרקעין, על מבני המגורים הבנויים בו, ותוך התחשבות במצב קיים אחר כגון גדרות וקירות הניתנים להזזה, ללא גרימת נזק בלתי הפיך.

3. עוד קבע השופט קמא במסגרת פסק הדין, כי קיבל את המלצת המומחה למנות שמאי לצורך בחינת תשלומי איזון בהתאם לחלוקה שתתבצע על פי פסק דין.

(השופט קמא כבר מינה, לאחר מתן פסק הדין, שמאי לצורך בחינת תשלומי איזון, אך לא המשיך בכך עקב עיכוב ביצוע בעקבות הגשת הערעור דנן).

4. עוד יצויין לעניין הכרעת השופט קמא כדלקמן:

א. כי במסגרת הצעת החלוקה לקח בחישוב לא רק את השותפים על פי נסח הרישום, אלא גם את הזכאים אובליגטורית להיות שותפים במקרקעין ומחזיקים בחלק מהמקרקעין.

ב. את העובדה כי פסק שלא קיימת כל חלוקה מוסכמת בין הצדדים על אודות המקרקעין, והזכויות במקרקעין רשומות במושע.

ג. כי נתן הוראות למומחה להתחשב במצב הקיים בשטח המקרקעין, תוך התחשבות במנהגי המקום והסתמכות שהייתה עד כה בקרב השותפים במקרקעין על המצב הקיים, בכפיפות לתשלומי איזון שייקבעו, ככל שיידרש, לנוכח החלוקה שתוצע על ידי שמאי שימונה.

5. הצעת החלוקה של המומחה (שאומצה על ידי ביהמ"ש קמא) ניתנה לאחר שביקר במקרקעין, מדד ובחן את המצב הקיים בשטח המקרקעין והזמין את הצדדים המיוצגים אליו למשרד למספר פגישות לשמיעת טענותיהם ו/או בקשותיהם.

6. המומחה נחקר נגדית בבית המשפט ועמד על האמור בהצעת החלוקה שבחוות דעתו, תוך שמציין כי זו החלוקה המיטבית, תוך התחשבות במצב הקיים ורצונות הצדדים ששמע.

7. אם בכך לא סגי – טרח השופט קמא ויצא למקרקעין לבחינת המצב הקיים בהם.

8. השופט קמא גם שמע את טענות הצדדים בדבר קביעות המומחה והתנהלותו ודחה אותן, תוך שציין כי "מדובר בטענות כלליות שאין בינן ובין המציאות, כל קשר" (עמ' 11 לפסה"ד, ש' 3).

9. ציין השופט קמא בפסק הדין לסיכום כי:

"לא היה ניתן להציע חלוקה אחרת, כך המומחה ציין בחקירתו. גם התובעים לא מציעים, מעבר להחלפה בין מגרש 10 לבין חלק ממגרש 6 כל חלוקה אחרת..." (עמ'17 לפרוט' שורה 30-31).

"מכל אלה אני סבור, כי הצעת החלוקה של המומחה היא הצעה ראוייה ויש לאמצה. המומחה התחשב במצב הקיים בפועל, באילוצים התכנוניים וטוב עשה המומחה, כאשר במכלול הנתונים של המצב הקיים, התחשב במבניי המגורים הקיימים ומצב קיים אחר, כגון גדרות וקירות, שניתנים להזזה, ולא כרוך בכך נזק בלתי הפיך, אלא יהיו ניתנים לשינוי לצורך קביעת חלוקה הוגנת וצודקת.

שאלת קיומם של גדרות והריסתם, או השתלטות אנשים זרים, כגון העירייה על חלק מהחלקה, אינו יכול להוות שיקול כנגד ביצוע חלוקה צודקת והוגנת כלפי השותפים.

לאחר שהתרשמתי ושוכנעתי, כי ההצעה יש בה התחשבות במצב הקיים בשטח, התחשבות תוכניות החלות על החלקה, חזקה ושימוש על ידי מי מהבעלים בחלק מסוים של המקרקעין, ניצול יעיל ואופטימאלי של החלקה, נראה לי כי הצעת החלוקה ראוייה ויש לאמצה". (עמ' 18 לפסה"ד, ש' 15-16).

10. עיקר טענות המערערים על פסק הדין הן כדלקמן:

א. טעה בית משפט קמא באשרו את תוכנית החלוקה של המומחה בלא מתן תוקף והתחשבות בטענות הצדדים.

ב. בית המשפט קמא החליף את שיקול דעתו בדעת המומחה שמונה.

ג. המומחה שמונה חסר כישורים וטעה בהצעת החלוקה שלו.

11. עיקר טענות המשיבים הן כדלקמן:

א. משיב 1 מבקש לדחות הערעור בנימוק כי לא נפלה כל טעות בפסק הדין, שאימץ הצעת חלוקה מיטבית של המומחה שמונה בהסכמה, מומחה מהשורה הראשונה ובעל ניסיון רב, במיוחד במגזר הערבי, שנתן עדיפות למצב הקיים בשטח שאינו פשוט, שכן מדובר במקרקעין שרוב שטחם כבר בנוי.

ב. משיב 6 תמך בטענות המערערים, וסבר כי יש לקבל הערעור וחזר למעשה על עיקר טענותיהם של המערערים.

ג. בישיבת יום 12.1.2016 נשמעו הצדדים, חזרו על עיקר טענותיהם, ובאותו מעמד גם משיב 2 העלה השגות לעניין הצעת החלוקה שאומצה על ידי השופט קמא במסגרת פסק הדין.

דיון והכרעה

12. עיינתי היטב בפסק הדין קמא, המפורט והמנומק, ולא מצאתי כל טעות משפטית שנפלה בו.

13. בכל הקשור לקביעות העובדתיות שבפסק הדין, דוגמת הקביעות כי אין הסכם חלוקה בין הצדדים ו/או כי הצעת החלוקה התחשבה בטענות הצדדים ו/או במצב הקיים בשטח, אין מקום להתערב.

ידועה הפסיקה כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת אלא במקרים חריגים בלבד (ראה לעניין זה ע"א 2617/13 פלוני ואח' נגד מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסק דין מיום 6.12.15, פורסם במאגר "נבו").

המקרה דנן אינו מקרה חריג. ההיפך, הקביעות העובדתיות נעשו תוך בירור יסודי ומעמיק, לרבות על ידי המומחה, שמקצועיותו הוכחה גם במסגרת עבודתו בתיק קמא דנן.

14. ההתרשמות היא כי השופט קמא עשה מלאכתו נאמנה בתיק זה, תוך חקירה ובדיקה יסודית של הצעת החלוקה המיטבית שהוצעה על ידי המומחה מטעמו, תוך התחשבות במצב התכנוני של המקרקעין, המצב הקיים בשטח (והדבר כאמור אינו פשוט כשרוב שטח המקרקעין כבר בנוי), בזכויות האובליגטוריות של המחזיקים במקרקעין ותוך שימת לב כי הצעה זו לא תגרום למי מהבעלים ו/או המחזיקים בשטח מסויים במקרקעין נזק בלתי הפיך.

השופט קמא גם התייחס בפסק הדין בהרחבה לטענות הצדדים נגד הצעת החלוקה שהוצעה ע"י המומחה, אך דחה אותן לגופן תוך הסברת יתרונות החלוקה המוצעת, תוך מגבלות המצב התכנוני של המקרקעין והמצב הקיים בשטח.

השופט קמא גם בחן את טענות הצדדים לענין התנהלות המומחה ומקצועיותו ודחה אותן בנימוקים מפורטים, ולטעמי משכנעים.

הדגיש גם השופט קמא, כי אמוץ הצעת החלוקה של המומחה היא בכפיפות לתשלומי איזון שייקבעו בהמשך לאחר מינוי שמאי על ידי בית המשפט קמא, שכבר מונה, אך טרם החל במלאכה זו לנוכח עכוב ביצוע הנובע מהגשת ערעור זה.

15. לא מצאתי כל טענה של ממש שיש בה כדי להצדיק את אי-קבלת הצעת החלוקה שהוצעה על ידי המומחה, ושאומצה על השופט קמא. בחינת הצעת חלוקה זו, כמפורט בחוות דעת המומחה, וכפי שתיאר אותה השופט קמא בפסק הדין, שקולה ומאוזנת, ושוכנעתי, כשופט קמא, כי היא המיטבית לכל השותפים במקרקעין.

ידוע שברגיל מאמץ בית המשפט את קביעותיו של המומחה מטעמו, במיוחד מומחה שמונה בהסכמה (כבמקרה דנן), וערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב בחוות דעת מומחה שמסקנותיו אומצו על ידי הערכאה המבררת אלא במקרים חריגים, דוגמת קיומה של טעות בולטת, והמקרה דנן אינו נמנה עימם.

ראה לעניין זה:

ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ ואח' נ' רוזנטל ואח' פד"י נב(4) 563.

ע"א 5804/14 תשובה נגד אופקים סוכנות לביטוח בע"מ (פסק דין מיום 2.9.15, פורסם במאגר נבו).

16. סבורני גם, כפי שסבר השופט קמא, שהמערערים ו/או המשיבים 2 ו/או 6 (שתמכו בערעור) לא העלו כל טענה רצינית או מוכחת, נגד מקצועיותו של המומחה, שעל פי המתואר לעיל עשה עבודה יסודית בתיק זה, ועבודה לא פשוטה.

אין גם ממש בטענת המערערים כי בית המשפט החליף שיקול דעתו בשיקול דעת המומחה. נזכיר את הפסיקה הקובעת, כי אימוץ ע"י בית המשפט, ואפילו גורף, של ממצאים ומסקנות של מומחה בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים (דוגמת המקרה דנן), אין בו פסול , ככל שבית המשפט סבור כי חוות הדעת אמינה ומשקפת נכונה גם את המצב העובדתי. זו גם הסיבה שערכאת הערעור תמעט להתערב בעניינים של עובדה ומסקנות, המתבססות על עובדות שנקבעו ע"י המומחה המוסכם.

ראה לענין זה:

ע"א 4445/90 עמיגור (ניהול נכסים בע"מ) נ' מאיוסט ואח' (פס"ד מיום 17.4.94, פורסם במאגר נבו).

במקרה דנן אומנם בית המשפט אימץ את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה (וכאמור אין בכך פסול), אך זאת לאחר ניתוח נרחב של חוות הדעת, התחשבות במגבלות התכנוניות והמצב הקיים בשטח, ולאחר שביקר בעצמו במקרקעין ובחן את מצב הדברים שם, תוך הגעה למסקנה מושכלת ומוצדקת כי זו הצעת החלוקה המיטבית במצב הדברים הקיים כיום בשטח.

17. טבעי כי במסגרת של חלוקה בעין, ולא חלוקה רצונית אלא במסגרת פסק דין, יהיה צד כלשהו מרוצה פחות. יחד עם זאת, תפקידו של בית המשפט להסתכל על כלל הבעלים ו/או המחזיקים הזכאים להירשם כבעלים במקרקעין, ולראות מהי החלוקה בעין הטובה והצודקת ביותר במצב הדברים הנתון ו/או הקיים בשטח, בעת קביעת החלוקה במקרקעין במסגרת פירוק שיתוף בעין.

סבר כאמור השופט קמא, כי הצעת החלוקה של המומחה היא המיטבית במצב הדברים הנתון, ולא ראיתי כי נפלה טעות בקביעתו זו.

18. לאור כל האמור לעיל, סבורני כי דין הערעור להידחות וכך אמליץ לחבריי להורות.

עוד אמליץ לחבריי לחייב המערערים יחד ולחוד, בהוצאות המשיב 1 בסכום של 15,000 ₪, שישולם תוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

לשם גביית סכום ההוצאות תועבר הערבות הבנקאית שהופקדה בתיק זה ע"ס של 15,000 ש"ח כערבון להוצאות, לידי ב"כ המשיב 1, וממנה ייפרע סכום ההוצאות הפסוק.

לא אמליץ לחבריי לפסוק הוצאות משפט למשיב 2, למרות שהגיע לדיון וטען בעל פה (אך לא הגיש עיקרי טיעון), וכך גם למשיב 6, שכן תמכו בערעור.

יתר המשיבים לא הגישו עיקרי טיעון ולא התייצבו לדיון בערעור ואינם זכאים לפסיקת הוצאות.

כב' השופטת פוקס:

אני מסכימה.

כב' השופט ד"ר זרנקין:

אני מסכים.

הוחלט כאמור בסעיף 18 לפסק דינו של כב' השופט שרעבי.

המזכירות תנהג בערבות הבנקאית שהופקדה ע"י המערער, כאמור בסעיף 18 הנ"ל.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ו, 14 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.