1. על פי פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 3522/10 ורע"א 9417/10, בנוגע לפסק הבוררות נשוא ההליכים הנ"ל ואשר הצדדים לו הם מבקשות 1-2 (להלן גם: "החברות"), המבקש 3 והמשיב – חויבו החברות להשיב למשיב כספים בגין הלוואה שהעניק להן, בעוד שנקבע כי המבקש 3 (להלן: "המבקש") אינו חייב לשלם למשיב, שכן לא הוכח שהוא קיבל עליו אחריות אישית לפירעון ההלוואה. פסק הבורר אושר ביום 17.10.07.
2. בשל כך הגיש המשיב תביעה לבית משפט שלום נגד המבקש (ת.א. 13962/07), במסגרתה ביקש לבצע כלפי המבקש הרמת מסך ולחייבו באופן אישי בסכומים שנפסקו נגד החברות. תיק זה נדון בפני כב' השופט יצחק מילנוב, וטרם ניתן בו פסק דין. כב' השופט מילנוב פרש בינתיים לגמלאות.
3. בשלהי שנת 2009 נפתחה הפ"ב 8519/09, בה עתר המבקש לבטל את פסק הבוררות שאושר, בטענה כי בשנת 2009 גילה באקראי פנקסי צ'קים המעידים על כך שהמשיב (ומנהל החברות) מעלו בכספי החברות. ביום 25.3.10 הגיש המבקש את ה"פ 45339-03-10 מטעמו ומטעם החברות, לביטול פסק הבוררות, בטענה שהחברות לא היו צד להסכם הבוררות וכי על כן, הפסק ניתן בחוסר סמכות.
4. בית המשפט המחוזי (הש' ר' שטרנברג-אליעז) דחה את המרצות הפתיחה, אולם בית המשפט העליון קיבל את הערעורים והחזיר את הדיון בהן לבית המשפט, כמפורט בפסק דינו של בית המשפט העליון.
5. בדיון שהתקיים לפניי ביום 12.7.12 הגיעו הצדדים להסכמה כי באם יתברר שכב' השופט (בדימוס) מילנוב ייתן פסק דין בת.א. 13962/07 שהתנהלה לפניו במשך שנים, חרף פרישתו, אזי יעוכבו ההליכים שלפניי עד למתן פסק דין זה.
6. בהודעת המשיב ותגובת המבקשים הוצגו תשובות כב' נשיאת בית משפט השלום, כב' הש' ש' דותן, לשאלה האם השופט מילנוב הוא אשר יכתוב את פסק הדין, ומתברר כי התיק הועבר לשופט אחר לצורך כתיבת פסק הדין, אשר תיארך לכל הפחות חודשים אחדים, ושמא אף למעלה מחצי שנה, נוכח העומס הרב בבית משפט השלום.
7. לפיכך, לטענת המבקשים יש להמשיך בהליכים שלפניי ולקבוע דיון הוכחות בשני התיקים. למצער, מציעים הם לדון תחילה בה"פ 45339-03-10, שלטענתם הסוגיה בה פשוטה יותר. כן מציינים הם כי באם יתקבלו המרצות הפתיחה שבכותרת ויבוטל פסק הבורר, אזי תקרוס התביעה בבית משפט השלום.
8. המשיב מבקש לעכב את ההליכים עד למתן פסק דין בבית משפט השלום, בטענה כי פסק הדין יכול וייצר השתק פלוגתא בין הצדדים.
9. לאחר שעיינתי בהודעת המשיב ולאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן צודקים המבקשים שאין להמתין עד למתן פסק דין בבית משפט השלום, אשר יכול להתעכב תקופה ממושכת. הטענה בדבר יצירת "השתק פלוגתא" בפסק דינו של בית משפט השלום איננה מהווה צידוק ממשי לכך שהתיקים שלפניי יעוכבו. דווקא באם יבוטל פסק הבורר (ומבלי לנקוט כעת כל עמדה בעניין זה), אכן יישמט הבסיס תחת התביעה בבית משפט שלום, כך שישנה השפעה דו-כיוונית של ההליכים – וההשפעה של הכרעה בתיקים שלפניי עלולה להיות משמעותית יותר מאשר הכרעה קודמת בבית משפט שלום.
10. לאור כל האמור לעיל, אני קובע דיון הוכחות בשני התיקים ליום 20.12.12 שעה 9:30.
11. הצדדים יגישו את כל עדויותיהם הראשיות הן של הצדדים עצמם והן של כל העדים מטעמם בתצהירים, ככל שטרם עשו זאת או אם ברצונם לעדכן תצהירים שכבר הוגשו. על הגשת התצהירים הנ"ל יחולו ההוראות דלהלן:

א. לתצהירו של כל צד יצורפו כל המסמכים שבדעתו של אותו צד להסתמך עליהם, לרבות בחקירה נגדית.

ב. האמור בתצהירים לרבות המסמכים שצורפו להם, יחשב כקביל על תנאי, דהיינו, אם לא תהיה התנגדות הצד שכנגד. אם תהיה התנגדות, יחליט בית המשפט לאחר שמיעת טענות הצדדים.

ג. כל אחד מהמצהירים יתייצב לחקירה נגדית על תצהירו במועד שייקבע להוכחות, אלא אם כן הצד שכנגד יוותר על חקירתו ויודיע על כך בכתב.

ד. המבקשים יגישו את תצהיריהם עד 30 יום לפני מועד הדיון, והמשיב – עד 14 יום לפני המועד הנ"ל.

ה. אם יבצר מצד להגיש את עדותו של מי מעדיו בתצהיר, יגיש אותו צד בקשה מנומקת לבית המשפט בה יפרט שם העד, מענו, נושא עדותו והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר, כולל פירוט הניסיונות והפעולות שנעשו על ידו בקשר לכך. בבקשה זו תיכלל גם תגובת הצד שכנגד.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ג, 24 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.