1. לפני בקשת הנתבעת 2 להורות על סילוק התובענה נגדה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית לבית דין זה לדון בעילות הנטענות, שכן בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד; וכן מחמת השתק, מניעות וחוסר תום לב.

2. השתלשלות העניינים

א. התובעת היא חברה המספקת שירותי ניהול ופיקוח הנדסיים ברחבי הארץ. הנתבע 1 עבד אצל התובעת עד לסיום יחסי העבודה בין הצדדים. בתקופת עבודתו האחרונה, היה הנתבע 1 אחראי על פיקוח השיפוץ והשדרוג של קניון אשדוד השייך לנתבעת 2.

ב. התובעת הגישה תביעה בבית משפט השלום בירושלים ביום 28.3.10 נגד הנתבע 1 בלבד. בכתב התביעה נטען כי הנתבע 1 התפטר מתפקידו אצל התובעת בשלב קריטי ומכריע של העבודה, ועבר לעבוד בחברה המתחרה, הלוא היא הנתבעת 3. במעשיו אלה התכוון התובע לגרום להפרת החוזה שבין התובעת לנתבעת 2, וכך להעביר את העבודה בפרויקט השיפוץ לידי הנתבעת 3. כתוצאה ממעשיו של הנתבע, כך נטען, נגרמו לתובעת נזקים כבדים, בין היתר, בהפסקת יחסי העבודה בינה ובין הנתבעת 2.

ג. ביום 11.4.11 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה. התובעת ביקשה לצרף לכתב התביעה 2 נתבעות נוספות - נתבעות 2-3. לטענה התובעת הפרה הנתבעת 2 את הסכם ההתקשרות אשר נחתם בין הצדדים לפני תום המועד. לגבי הנתבעת 3 נטען כי פעלה על מנת להעביר את הנתבע 1 לשורותיה.

ד. ביום 30.5.11 החליטה השופטת דורית פיינשטיין כי עילת הסכסוך בין התובעת לנתבע 1, נובעת מיחסי עובד-מעביד ביניהם, ומשכך יש להעביר תובענה זו לבית דין זה. עוד נאמר כי בית הדין זה ידון בבקשה לתיקון כתב התביעה.

לאחר העברת התובענה הודיעה התובעת כי היא עומדת על בקשתה לתיקון כתב התביעה במתכונתו הנוכחית כפי שהוגש לבית משפט השלום, ועל צירופם של הנתבעים הנוספים.

ה. לפני מתן החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה, ולפני שניתנה הרשות להוספת נתבעות 2-3, הגישו כל הנתבעים כתבי הגנה: כתב הגנה מתוקן מטעם הנתבע 1 הוגש ביום 12.3.12; כתב הגנה מטעם הנתבעת 2 הוגש ביום 12.3.12 וכתב הגנה מטעם הנתבעת 3 הוגש ביום 12.3.12.

5. טענות הצדדים

טוענת הנתבעת 2 כי בינה לבין התובעת לא התקיימו מעולם יחסי עובד-מעביד, ועילות התביעה אכן אינן מבוססות כלל על סעדים הנובעים מיחסים אלה. משכך, ולנוכח הוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה), לא קמה לבית דין זה סמכות עניינית לדון בתובענה.

מוסיפה הנתבעת 2 וטוענת כי התובעת חתמה על "כתב קבלה ושחרור" (נספח א' לבקשה), ובו הצהירה כי קיבלה את מלוא התמורה, ואין לה עוד תלונות או תביעות נגד הנתבעת 2. תביעות המוגשות נגד כתב סילוק נדחות לרוב מחמת השתק ומניעות, ובנסיבות העניין, כאשר גם התובעת מודה כי נחתם כתב ויתור, הרי שדין התביעה נגד הנתבעת 2 להידחות על הסף.

6. מנגד, טוענת התובעת כי תובענה זו הועברה מבית משפט השלום. על כן, לנוכח האמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), על בית הדין לדון בתובענה ולא יעבירנה עוד. מוסיפה התובעת כי לבית הדין גם "סמכות שבגררא", והטענות נגד הנתבעת 2 נובעות מהתנהלות הנתבעים 1 ו-3.

באשר לכתב הקבלה והשחרור טוענת התובעת כי נאלצה לחתום עליו, וכי התחייבותה לגביו הייתה אך ורק כלפי העבר, דהיינו לגבי עבודות שבוצעו בפרויקט. התובעת לא התחייבה מעולם, ולא הסכימה להתחייב כלפי הנתבעת 2 בגין תשלומים עתידיים, הפסדי רווח וכד'.

7. סמכות עניינית

עיון בכתב התביעה מעלה כי אכן העילות והסעדים הנתבעים בו אינם מצויים בתחום סמכותו של בית דין זה. בנוסף לכך הקשר בין התביעה נגד הנתבעים 1 ו-3 לבין זו שהוגשה נגד הנתבעת 2 רופף. התביעה נגד נתבעים 1 ו-3 עוסקת בהפרת יחסי עבודה וכד', ואילו התביעה נגד נתבעת 2 עוסקת בהפרת חוזה ובנזקים שנגרמו בעטיה של הפרה זו. אין מחלוקת כי בין התובעת לבין הנתבעת 2 לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, מדובר בשתי חברות. גם עילות התביעה אינן אופייניות כלל ועיקר ליחסים אלה. מדובר, כפי שטוענת הנתבעת 2, בתביעה חוזית מובהקת, שאינה מבוססת על הסכם עבודה בין עובד למעביד. המסקנה המתבקשת הינה, איפוא, כי אכן לבית דין זה אין סמכות עניינית לדון בתביעתה של התובעת נגד הנתבעת 2, ויש למחוק את התביעה נגדה על הסף. נדגיש יש למחוק את התביעה על הסף ולא לדחותה כפי שמבקשת הנתבעת, שכן התביעה נמחקת מחמת היעדר סמכות עניינית ולא לגופה או בשל פגמים כלשהם שנפלו בה.

8. טוענת התובעת כי לא ניתן להעביר את התביעה לבית משפט אחר בשל הוראותיו של סעיף 79 לחוק בתי המשפט, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, יש להמשיך ולדון בתביעה נגד הנתבעת 2 בבית דין זה. וזו לשונו של סעיף 79 הנ"ל:

"(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בעניין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או העניינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד".

נדגיש, אין מדובר בהעברה לבית משפט אחר אלא במחיקה או דחייה על הסף. מכל מקום, הוראותיו של סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט אינן חלות בענייננו. עיון בהחלטת השופטת דורית פינשטיין מיום 30.5.11, ובהשתלשלות העניינים שתוארה לעיל, מעלה כי התביעה הועברה לבית דין זה עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה, וכאשר התביעה היתה נגד הנתבע 1 בלבד. על כן גם לו היתה מתבקשת בקשה להעביר את התובענה לבית המשפט המוסמך לא היתה מניעה לעשות כן.

9. סוף דבר

הבקשה מתקבלת. הנתבעת 2 נמחקת מכתב התביעה.

התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן המתייחס לנתבעים 1 ו- 3 בלבד תוך 30 יום.

הנתבעים רשאים לתקן את כתב הגנתם תוך 30 יום מיום שיוגש כתב התביעה המתוקן.

התובעת תשא בהוצאות הנתבעת 2 בסך 2,500 ₪.

התיק נקבע לדיון מוקדם ביום 6.12.12 בשעה 14:00.

ניתנה היום, יח' אלול תשע"ב, 05 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".