07 מאי 2017

לפני: כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

גזר דין

1. הנאשם הורשע בעבירה של העסקת 10 עובדים זרים מבלי שהעמיד לרשותם תנאי מגורים הולמים ובהעסקת 14 עובדים זרים מבלי שנתן בידיהם פירוט שכר וזאת בניגוד לסעיפים 2(ב)(4), ו-2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן:"חוק עובדים זרים).

2. לאחר שניתנה הכרעת הדין, ביקש הנאשם לבטל את הרשעתו ולהפנותו לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם ייגזר דינו וזאת על מנת לבחון אפשרות לקבוע אשמתו ללא הרשעה בדין. בהחלטתי מיום 29.10.15 נדחתה בקשתו תוך שנקבע כי עניינו של הנאשפם אינו נופל בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים קביעת אשמה ללא הרשעה בדין.

3. בטרם יינתן גזר הדין ביקש הנאשם להציג ראיות נוספות בפני בית הדין. במסגרת זו, העידו בפני בתו של הנאשם הגב' מורן טרבלסי (להלן: הגב' טרבלסי) ומנהלת משרדו הגב' רחל ווקנין (להלן: הגב' ווקנין). כמו כן, הוצגו בפני מסמכים הנוגעים למצבו הכלכלי של הנאשם, מסמכים הנוגעים למצבו הרפואי ואישור המתייחס למספר העובדים המועסקים בחברה.

טענות הצדדים

4. המאשימה טענה כי תחילתו של תיק זה בקנסות מינהליים שהוטלו על הנאשם ובקשתו להישפט בגינם. משכך, ביקשה המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש שלא יפחת מסכום הקנס המינהלי אשר הוטל על הנאשם בגין העבירות שבהן הורשע, היינו, 10 עבירות של העסקת זרים מבלי שהועמדו לרשותם מגורים הולמים ו-14 עבירות של אי מתן פירוט שכר לעובדים. המאשימה גרסה, כי ההוראות המפורטות בחוק עובדים זרים נועדו להגן על זכויות בסיסיות של עובדים זרים המצויים במדינה זרה להן. המאשימה ביקשה כי בית הדין יגזור את העונש על פי תיקון 113 הקובע את שלבי הבניית הענישה ותוחם את מרחב הענישה במסגרת מתחם מובנה. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה המתייחסת לאי העמדת מגורים הולמים ולתכליתו של חוק עובדים זרים. ב"כ המאשימה הפנה לכך כי העונש המקסימלי לכל עבירה על אי העמדת תנאי מגורים הולמים עומד על סך 116,800 ₪ ובגין אי מתן פירוט שכר על סך מקסימלי של 58,400 ₪ וביקש כי העונש לא יפחת מ-40% מהקנס המקסימלי. עוד טען ב"כ המאשימה כי ניתן להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירה רק במקרים שבהם יש שיקולי שיקום או לצורך הגנה על שלום הציבור. בנוסף, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם התחייבות לשלוש שנים להימנע מעבירה על החוק שבו הורשע הנאשם.

טענות הנאשם

5. לטענת הנאשם, בנסיבותיו המיוחדות יש להטיל עליו עונש החורג לקולא ממתחם הענישה. הנאשם משתית טענותיו על שלושה מעגלי הקשר. האחד, היקף העבירות שנטענו כנגד הנאשם, זיכוי מחלקן וחלוף הזמן ממועד התרחשותן. השני, נוגע בנאשם עצמו, עברו, טיבו ואופיו. השלישי, משמעות העונש והשלכותיו על הנאשם הספציפי.

באשר לנאשם עצמו, טענה ב"כ הנאשם כי מדובר באיש משפחה ואיש אדמה, אדם ישר דרך ואיש מוסר אשר נושא באחריות למשפחתו, הוריו המבוגרים ואחיו החולה במחלה קשה מזה שנים רבות, לעובדים שהוא רואה כבני משפחה ואשר הוא חרד למקור פרנסתם. באת כוח הנאשם הציגה מכתבים המבטאים הערכה רבה על פעילות ציבורית של הנאשם וכן הערכה של עובדיו המציינים את היותו מעסיק מתחשב ובעל אוזן קשבת למצוקותיהם. לדברי ב"כ הנאשם, מצבו הכלכלי של הנאשם קשה מנשוא בשל "עוקץ" שעבר לפני מספר שנים ואשר בעקבותיו נקלע לחובות העומדים על מיליוני שקלים אך הוא בחר להתמודד עימם וסירב לפשוט רגל בשל דאגה ל-40 המשפחות הנסמכות על שולחן החברה. לדבריה, מדובר בהתמודדות מידי חודש בחודשו שבה התחייב הנאשם להחזיר סך של כ-50,000 ₪ במסגרת הסדר נושים וכל משפחתו מתגייסת מידי חודש לסייע בעד הנאשם לפרוע את חובו.

6. ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם הוא אח שכול ממלחמת יום כיפור הנושא בעול המשפחה כולה והרואה בעבודת החקלאית כיעוד ושליחות שאין לה זכות קיום כלכלית כבר שנים רבות אך הנאשם מחזיק בה מתוך תכלית של חיים ואמונה בשליחות. לדבריה, פרשת ה"עוקץ" שבה נפגע ובעקבותיה המשבר בענף החקלאות הביאו להשלכות בריאותיות, נפשיות, משפחתיות וזהותיות כאשר הנאשם מקפיד לשלם לעובדיו מכספים של משפחתו ובלבד שלא לפגוע בהם.

באשר להיקף העבירות טוענת ב"כ הנאשם כי במועד ביצוע העבירות, בשנת 2006, הנאשם בחר להישפט משום שהאמין בצדקתו ולראיה שהנאשם זוכה מעיקר הטענות כנגדו. ב"כ הנאשם הפנתה לדברי הגב' וקנין שלפיהם הנאשם אירח את כלל העובדים הזרים שמושב ודאג להם ביד רחבה וכן ציינה את הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות. לדבריה, מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם שיקולי השיקום מצדיקים יצירת מתחם ענישה אחר. ב"כ הנאשם הצביעה על ההשלכות הערכיות, זהותיות ואישיותיות בנוסף להשלכות הבריאותיות היכולות להיות להרשעה פלילית על הנאשם.

עוד הצביעה ב"כ הנאשם על הפגיעה הכלכלית שהרשעה פלילית יכולה לגרום לנאשם אשר עיקר עיסוקו במכרזים מול משרד הביטחון ושהרשעתו תמנע ממנו לגשת למכרזים ותמוטט את עסקו על כל העובדים הנסמכים עליו.

7. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי כי על אף החלטתי הקודמת, בטרם ייגזר דינו של הנאשם, מן הראוי לקבל את תסקיר שירות המבחן.

8. לאחר קבלת התסקיר השלימו הצדדים את טיעוניהם. המאשימה חזרה על טענותיה וביקשה שלא לבטל את הרשעת הנאשם. לטענתה, אין עניינו של הנאשם נמנה על המקרים המיוחדים והחריגים שבהם יש לסטות מן הכלל הקובע כי מי שהועמד לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו וכי התסקיר הוא בגדר המלצה בלבד.

9. הנאשם ביקש לאמץ את עמדת שירות המבחן תוך שהוא חוזר ומצביע על מכלול נסיבותיו וביניהן כי הרשעה עשויה להביא לאובדן החלק הארי של מקור פרנסתו ולהוביל לקריסת עסקו תוך פגיעה קשה במצבו הנפשי ובמשפחות המתפרנסות ממנו ועל כן הנזק מהרשעתו עולה לעין שיעור על התועלת שבה.

10. במסגרת הראיות לעונש העידו בפני בתו של הנאשם והגב' וקנין. בתו של הנאשם פרסה בפני בית הדין את עמידתו של אביה אשר מתעקש להחזיק את החברה על אף "עוקץ" שעבר ואשר גרמו להפסד של שישה מיליון ₪, אשר גרם להתמוטטותו. לדבריה, החברה מפרנסת 40-50 עובדים ואביה מתעקש שלא להביא לפירוקה, לא לפשוט רגל ולא לגרום לאובדן הכנסותיהם של עשרות משפחות. הגב' טרבלסי סיפרה כי המשפחה כולה התאחדה על מנת לסייע לנאשם, האם התפטרה מעבודתה על מנת לסייע בחברה, אחיה שהוא רואה חשבון עזב את עבודתו ובא לסייע לאביו, אביו של הנאשם מכר את ביתו וכל ילדי הנאשם פתחו את כל חסכונותיהם וסיועו בידי הנאשם להגיע להסדר נושים כאשר נקבע כי הוא ישלם 50,000 ₪ כל חודש ועל אף שהוצע לו לפשוט רגל, הנאשם עומד על דעתו לשלם את כל חובותיו והמשפחה כולה מתכנסת מידי חודש לגייס את הכסף לסייע לנאשם. גב' טרבלסי ציינה כי על אף גילו קם הנאשם מידי יום ועובד מבוקר ועד לילה בעבודה פיזית קשה. הגב' טרבלסי סיפרה כי אביה סועד מידי יום ביומו את אחיו הסובל ממחלת פרקינסון מגיל 45. גב' טרבלסי העידה על הבעיות הבריאותיות שמהן סובל הנאשם ופרסה בפני את המשבר הקשה שבו מצויים הנאשם ומשפחתו בשנים האחרונות.

11. הגב' וקנין אשר עובדת אצל הנאשם העידה כי הנאשם הוא מעסיק "שלא פוגשים המון" וציינה את טוב ליבו ויחסו האנושי לכל עובד ועובד בין עובד ישראלי ובין עובד זר. הגב' וקנין סיפרה כי לא פעם שלח הנאשם את העובדים הזרים לנופש בים והיה רוכש בעבורם מצרכים רבים ודואג להם לטיפול רפואי. גב' וקנין ציינה כי כ-50 עובדים נסמכים על העסקתם על ידי הנאשם וכי התמוטטותו של הנאשם תגרום אחריה התמוטטות משפחות רבות.

12. מתסקיר שירות המבחן, עולה כי הנאשם הוא חקלאי כבן 59 שנים, נשוי ואב לחמישה ילדים, הסובל מבעיות בריאות שונות המטופלות באופן סדיר. עוד עולה מהתסקיר כמו גם הוצגה בפני תמונה של חקלאי מוערך בעל אידיאולוגיה התיישבותית אשר חינך את ילדיו לשירות משמעותי בצה"ל וכיוון אותם להשכלה גבוהה, היותו מוכר באיש ציבור, פעיל, מנהיג בולט קהילה התורם מזמנו, מרצו וכספו לטובת התפתחות האזור ואנשי האזור. לנאשם אין עבר פלילי קודם ומהתסקיר עולה, כי הוא מודה בביצוע העבירה, אך טוען כי לא היה מודע להעדר תקינותם של מבנה המגורים וברגע שלמד על קיומם של הליקויים, תיקן אותם באופן מידי ועשה ככל שיכול היה לשפר את תנאי המגורים של העובדים. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הפנים ולמד את הטעויות שביצע והפיק את הלקחים.

13. קצינת המבחן העריכה את הנאשם כבעל יכולת חיובית לתפקוד תקין ויציב המצוי היום במאבקי הישרדות קשים סביב משק החקלאות ופרנסת בני משפחתו כאשר המשבר הכלכלי היווה טריגר להתפרצות הפרעות חרדה וקשיים על רקע אובדן שחווה בילדותו, אך אלה מצויים בטיפול והנאשם ביחד עם בני משפחתו מתמודד ומשקם את עצמו ועסקו, מגלה כוחות חיוביים להתמודדות בשעת המשבר וקיימת לו רשת תמיכה של משפחתו הגרעינית המהווה משענת איתנה. קצינת המבחן התרשמה כי מעורבות בפלילים אינה מאפיינת את אורח חייו של הנאשם וההליכים המשפטיים עצמם מהווים גורם מרתיע ומציב גבולות ורמת הסיכון להישנות ההתנהגות מצומצמת ביותר.

שירות המבחן להמליץ לשקול את אי הרשעת הנאשם בשל העובדה כי מדובר באדם בעל מערכת ערכים ותפקוד נורמטיביים וכי הרשעה בדין תגרום גם לאובדן מרכיב משמעותי בתעסוקתו כאשר עבודתו מהווה ערך משמעותי וחשוב בתהליך האישי שעבר ובגיוס כוחות לתפקוד תקין. שירות המבחן המליץ על צו של שירות לתועלת הציבור בהיקף נמוך של 50 שעות וזאת לאור גילו ומצבו הבריאותי ולאור העובדה כי הוא עובד ברוב שעות היום.

הכרעה

14. ביום 10.7.12 נכנס לתוקף תיקון מספר 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בדבר "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". הוראות סעיף 40ב לחוק העונשין קובעות, כי העיקרון המנחה הוא עיקרון ההלימה, היינו העונש ייגזר ממידת אשמו של העבריין וחומרת מעשיו. יתר ההוראות מונות מנגנון תלת שלבי שעל בית הדין לבחון על מנת לגזור את העונש ההולם את העבירה.

בשלב הראשון יש לקבוע האם העבירות מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. בשלב השני, על בית הדין לקבוע את מתחם הענישה לכל אירוע בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה ואילו בשלב השלישי, על בית הדין לגזור את העונש בתוך אותו המתחם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירה (עפ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 5.8.13).

ריבוי עבירות - אירוע אחד או כמה אירועים

15. בשלב הראשון, ובטרם נקבע את מתחם העונש ההולם, עלינו לקבוע אם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים, כאמור בסעיף 40יג לחוק העונשין, -

"(א) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.

(ב) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.

(ג) בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר – לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת". (ההדגשה שלי-י.א.ש.).

הוראות החוק אינן כוללות הכרעה ברורה אימתי ייחשבו מספר עבירות כ"אירוע אחד", אשר לו ייקבע מתחם עונש אחד, ומתי ייחשבו מספר עבירות ל"כמה אירועים", אשר לכל אחד מהם ייקבע מתחם עונש נפרד. בסופו של יום נותר שיקול הדעת להגדרת האירוע בידי השופט האמור לשים לנגד עיניו בין היתר את עקרון ההלימה העומד ביסוד התיקון לחוק (ראו פרוטוקול דיוני הוועדה מיום 20.6.11, בעמ' 26, ו-29; פרוטוקול מיום 21.11.11, בעמ' 56) וההכרעה בעניין זה יכולה להשתנות ממקרה למקרה.

16. יש מקום שבו ייכלל בהגדרת "אירוע" כל הכרוך בהעסקת עובד מסוים, במועד מסוים, כגון עבירה של העסקת עובד ללא היתר בצירוף העסקתו ללא חוזה בכתב ובצירוף העסקתו ללא ביטוח רפואי וכל הנוגע לאותו עובד ייחשב כאירוע נפרד. ייתכן גם מקום שבו תיכלל בהגדרת "אירוע אחד" תפיסה אחת של קבוצת עובדים המועסקים ללא היתר, בעוד שאי עריכת ביטוח רפואי לאותה קבוצה תחשב לאירוע אחר והעדר עריכת חוזה בכתב לאותה קבוצת עובדים שהחלה לעבוד באותו מועד תחשב לאירוע שלישי. נראה כאמור, כי סעיף 40יג לחוק מותיר את שיקול הדעת בעניין זה בידי בית המשפט, אשר יבחן כל מקרה בנסיבותיו, ויקבע מהי המסגרת המתאימה בנסיבות המקרה הספציפי.

17. במקרה דנן, מצאתי כי יש לראות באי מתן פירוט השכר ל-14 עובדים אשר הועסקו באותה העבודה ובאותו המועד, משום "אירוע אחד", ואילו בהלנת 10 עובדים באותה תקופה ובאותו מקום משום "אירוע אחד" נוסף, כאשר חומרת הנסיבות הכרוכות בביצוע העבירה ומספר העובדים נכנסים בגדר הגדרת ה"אירוע" ויילקחו בחשבון במסגרת קביעת מתחם הענישה לאותו האירוע.

קביעת מתחם הענישה

18. בהתאם להוראות סעיף 40ג לחוק העונשין, על בית הדין לקבוע "מתחם עונש הולם למעשי העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה" ולהתחשב לשם כך "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט'", הכוללות את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה, מידת השליטה על מעשהו ועוד. כאשר מדובר בהטלת קנס כספי יש לקחת בחשבון גם את מצבו הכלכלי של הנאשם (סעיף 40ח לחוק העונשין).

19. ככלל, בעבירה של אי מתן תנאי מגורים הולמים יש לקחת בחשבון כי מדובר בעובדים המצויים במרחק רב מבתיהם והם נסמכים באופן מוחלט על המגורים שהמעסיק מספק להם. עובדה זו מחייבת את המעסיק לשמור על כבודם כעובדים וכבני אדם.

20. בעת קביעת מתחם הענישה יש לקחת בחשבון את העובדה כי הנאשם ביקש להישפט ואכן חלק גדול מהליקויים במגורים שנטענו כלפיו, נמצא כי אין להם יסוד ועל כן, אין לקבוע כי לבקשתו לא היה בסיס.

יש לציין, כי על פי פסיקת בית הדין, על אף שהוראות סעיף 40יא(6) קובעות כי "כפירה באשמה וניהול משפט על ידי נאשם לא יזקפו לחובתו", הרי שכאשר ביקש נאשם להישפט והורשע בדין, נקודת המוצא צריכה להיות כפל הקנס המנהלי למעט במקרים מיוחדים (ע"פ 74/09 מדינת ישראל נ' זיו אלון דור טכנולוגיות בע"מ, ניתן ביום 10.5.10). מכאן, כי ככלל במסגרת מתחם הענישה לא ניתן לגזור עונש הנמוך מכפל הקנס המנהלי המוטל על העבירה נשוא כתב האישום, אלא בנסיבות מיוחדות.

21. בדיקת מדיניות הענישה הנהוגה מעלה, כי בתי הדין נהגו להטיל על מורשעים בעבירות שעניינם מגורים לא הולמים עונשים הנעים משיעור הקנס המנהלי ועד לכ-20% מהקנס הפלילי המרבי שנקבע לעבירה.

גזירת העונש

22. כאמור, לאחר קביעת מתחם הענישה לעבירה, על בית המשפט לקבוע את העונש המתאים לעבירה במסגרת אותו מתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה - נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהן הנזקים שנגרמו לנאשם כתוצאה מהרשעתו, הפגיעה של העונש בנאשם ומשפחתו, נטילת אחריות על ידי הנאשם על מעשיו ומאמציו לתיקון תוצאות העבירה, נסיבות חייו ככל שהיתה להם השפעה על ביצוע מעשה העבירה, עברו הפלילי של הנאשם, התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה, התנהגות רשויות אכיפת החוק וחלוף הזמן מביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין). בית המשפט רשאי לחרוג ממסגרת הענישה מקום שהוא מוצא כי יש לעשות כן משיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור (סעיף 40ג(ב) ו40ד(א) לחוק העונשין.

23. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמכלול הראיות שהובאו בפני, ושקלתי את דבריהם, מצאתי כי מתחם הענישה המקובל לעבירה של אי העמדת מגורים הולמים, אינו מתחם הענישה הראוי שבו יש לנקוט במקרה שבפנינו, שכן שונה הוא מהמקרים המובאים כדבר שבשגרה בפני בית הדין.

24. בפרשת קליין, חזרה וציינה כב' השופטת פרוקצ'יה את השיקולים שאותם יש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט להימנע מהרשעתו של נאשם ובין היתר נשקלים נסיבותיו האישיות (גיל, עבר קודם, מצבו האישי והבריאותי) והשפעת ההרשעה על סיכויי שיקומו מחד, ומנגד, השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללו והמסר החברתי העולה ממנו.

עוד נקבע שם, כי כאשר נוצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה, יש מקום לשקול להטיל עונש ללא הרשעה בדין (ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' דני קליין, ניתן ביום 4.9.07; הוראות סעיף 1 לפקודת המבחן).

25. בנסיבות המקרה הנוכחי, על יסוד עיקרון ההלימה ומתוך איזון כלל השיקולים הרלוונטיים לחומרא ולקולא, בבואי לשקול את העונש המתאים לנאשם לאחר ששקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם שהינו כבן 59 שנים, נשוי ואב לחמישה ילדים - עברו הנקי, התנהלותו הנורמטיבית בכל מסגרות חייו, את המשברים שעברו עליו, את העובדה כי שכל את אחיו במלחמת יום כיפור וכי הוא תומך באח אחר הסובל ממחלה קשה, את תמיכתו במשפחתו ובעובדיו, התרשמות שירות המבחן כי מדובר באדם המתפקד באופן חיובי ולמעלה מכך בכל תחומי חייו, אשר הפנים את אשמתו ולוקח אחריות על מעשיו. לקחתי בחשבון כי הרשעת הנאשם עשויה לגרום לפגיעה לא מידתית בו ובמשפחתו וכן לפגוע ביכולתו לעמוד מול המשברים הנוספים שאותם הוא חווה וכן בחברה אשר עיקר עיסוקה בחוזים אל מול משרד הביטחון.

לאור התרשמותי מהנסיבות הסובבות את העבירה שבה הואשם והורשע, והשלכות הרשעה פלילית על היבטים שונים של חייו לרבות האפשרות של פגיעה בפרנסתו אשר תשליך על סגירת העסק המפרנס כ-40 - 50 משפחות - ומשלקחתי בחשבון גם את עמדת המאשימה המייצגת את האינטרס הציבורי - מצאתי כי עצם קיומו של ההליך הפלילי מהווה אף הוא גורם מרתיע וכי אין זה המקרה שבו יש להרשיע את הנאשם שכן הנזק העולה מההרשעה עולה לעין ערוך על התועלת שבה ותפרע קשות באפשרויות השיקום.

26. בהתאם להוראות סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, הנני מבטלת את הרשעתו של הנאשם וקובעת כי ביצע את העבירה של אי העמדת מגורים הולמים לעובדים זרים ואי מתן פירוט שכרם בידיהם בניגוד לסעיפים 2(ב)(4) ו-2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, אך נמנעת מהרשעתו. הנני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א. שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות אשר יבוצע במסגרת מרכז להב"ה בנתיבות בפיקוח שירות המבחן כמפורט בהמלצתו מיום 19.4.16. השירות יחל תוך 60 יום לכל המאוחר. שירות המבחן ידווח לבית הדין על תחילת ביצוע השירות לתועלת הציבור ועל סיומו. מובהר לנאשם כי אם לא יבצע את השירות לתועלת הציבור כנדרש, יוחזר עניינו לבית הדין אשר רשאי יהיה לדון את הנאשם מחדש ולהטיל עליו עונש כפי שימצא לנכון.

ב. לחתום עד ליום 1.6.17, על התחייבות להימנע מעבירה על חוק עובדים זרים וזאת במשך 3 שנים מהיום. היה ותבוצע עבירה כאמור, יחויב הנאשם באופן מידי וללא תנאי בגין כל עבירה בסכום של 60,000 ₪.

27. בהתאם להסכמת הצדדים ישלח גזר הדין לצדדים בדואר.

עותק מגזר הדין יישלח לממונה על עבודות שירות, מפקדת מחוז דרום.

5129371

54678313 זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ז, (07 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.