1. בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובהבהרה שהוגשה מטעם ב"כ המבקש, אני סבורה שאין הבקשה מצריכה תשובה, ודינה להדחות.

2. הבקשה דנן מופנית כנגד החלטת כב' השופטת דגן מיום 25.11.2013 שניתנה בת.א. 18638-04-10. (להלן: "התביעה לפירוק שיתוף").

בהחלטה עכבה כב' השופטת דגן באופן זמני את פעולות הפינוי והריסה שמבקשת המבקשת כאן (להלן: "הימנותא") לבצע במסגרת תיק הוצל"פ 02-42361-12-5. זאת בנוגע לכל הבנוי על מקרקעין בחלקה 10 גוש 12149.

מדובר בהחלטה המורה על מתן סעד זמני בהתחשב בעובדה כי בתביעה לפירוק שיתוף התקבלה חוות דעת מומחה בית המשפט הממליצה על חלוקת המקרקעין. חוות הדעת נערכה מבלי להתחשב בבניה שבוצעה (וכנראה הריסתה נעצרה בצו הזמני נשוא הבקשה דנן).

הצו הזמני ניתן משום שלדעת בית המשפט קמא, על פי חוות דעת המודד החלק המיועד להימנותא בתביעה לפירוק שיתוף אינו כולל את החלק עליו בוצעה הבנייה שמבוקש להרסה. לפיכך סבר בית המשפט קמא מכיוון שקיים ספק אם הימנותא תקבל לידיה בסוף ההליך מגרש כלשהו או שווי כספי תמורת זכויות ומכיוון שקיים ספק האם המגרש שתקבל לידיה הימנותא יהיה זה עליו בנוי המבנה שהריסתו מבוקשת כעת במאזן האינטרסים ובהתחשב בעובדה שמבוקש לעצור ביצוע פעולות הריסת בית מגורים יש להעדיף מתן סעד זמניהעוצר פעולות אלה עד למתן החלטה אחרת.

3. בבקשה טוען ב"כ הימנותא כי ההחלטה נשוא הבקשה דנן נוגדת החלטה ופסקי דין חלוטים של הערכאה קמא ושל בית המשפט המחוזי אשר הורו על הריסת הבנוי על המקרקעין הנ"ל ללא כל תנאי וללא קשר לפסק דין עתידי בתביעה לפירוק שיתוף.

4. עו"ד נטען כי לא היה מקום למתן סעד זמני למשיבה מס' 1 אשר זלזלה עד כה בהחלטות רבות שניתנו בעניינה והורו לה להרוס את שנבנה על המקרקעין והדבר לא בוצע.

5. כן נטען כי הדרך הנכונה להביא לעצירת פעולות להריסת הבנוי היא הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות קודמות/פסקי דין קודמים שניתנו בעניין ולא בדרך של בקשה למתן סעד זמני נוסף.

6. כמו כן נטען בית המשפט קמא שגא משלא התנה מתן צו המניעה הזמני בערבות או ערבון.

7. ביום 31.12.2013 ובטרם אדון בבקשה בקשתי הבהרות נוספות וביום 27.1.2014 הגיש ב"כ הימנותא הודעה מבהירה לפיה:

I ההליך בתביעה לפירוק שיתוף המתנהל בתיק 18638-04-10 אינו משפיע על ההחלטות שניתנו והמחייבים המשיבה מספר 1 בבקשה זו להרוס הבנוי על המקרקעין.

II בית המשפט לא היה רשאי לתת הסעד הזמני מבלי שהוגשה תביעה עיקרית ומבלי להתנות הסעד הזמני בערבות.

לא הייתה כל התייחסות בתגובה לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהם רשות ערעור) התשס"ט – 2009.

8. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להדחות ואין היא מצריכה תשובה.

9. ההליך במסגרתו ניתן הצו הזמני נשוא הבקשה דנן הינו הליך של תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בהליך זה ניתן פסק דין על ידי בית המשפט קמא ביום 5.12.2012. על פסק הדין הוגש ערעור ובערעור ניתן פסק דין בע"א 15093-10-12. בפסק הדין של ערכאת הערעור הורה בית המשפט על החזרת התיק לבית המשפט קמא. כמו כן הורתה ערכאת הערעור כי בית המשפט קמא יחזור ויפנה למודד שמונה כמומחה מטעם בית המשפט כדי שזה יבצע חלוקה וישלים מידע ופירוט נדרשים, הכל כאמור בפסק הדין של ערכאת הערעור (תיק 15093-10-12).

10. במצוות ערכאת הערעור שב בית המשפט קמא ודן בתיק. בוצעה פנייה למודד, המומחה מטעם בית המשפט ובמסגרת הליך זה לאחר התקבלה חוות דעת המודד, רק אז הסתבר לבית המשפט קמא כי חל שינוי נסיבות. הסתבר כי מסתמנת אפשרות שבפסק הדין הסופי לא תקבל הימנותא לידיה החלק במקרקעין עליו בנוי כל שנדרש להרסו בתיק ההוצל"פ הנ"ל, לחילופין הסתבר כי אפשר והימנותא לא תקבל זכות במקרקעין כלל אלא שווי כספי. בנסיבות אלו סבר בית המשפט קמא כי יש מקום לתת סעד זמני המעכב ביצוע פעולות הריסה.

11. מדובר בהחלטה סבירה למתן סעד זמני סביר. זאת במיוחד בהתחשב בשינוי הנסיבות שתואר לעיל ובעובדה כי הסעד הזמני בא למנוע פעולת הריסת מבנה מגורים ובמאזן האינטרסים בין הצדדים היה מקום להעדיף אינטרסי המשיבה מספר 1 שאת בית מגוריה מבוקש להרוס על פני נזק שאפשר ויגרם להימנותא מעיכוב זמני של הסעד המבוקש.

בוודאי נכון הדבר כאשר בית המשפט קמא ציין נכון בהחלטתו לתת הסעד הזמני המבוקש כי קיימת אפשרות שבמקרה דנן אפשר ויסתבר בגמר ההליך בתביעה לפירוק שיתוף כי המשיבה מס' 1 תקבל לידיה זכות במקרקעין עליהם נמצא הבנוי שמבוקש להרסו ומשמש למגורי משיבה מס' 1.

12. לטעמי בנסיבות שהובהרו ומכיוון שמתנהל הליך פירוק שיתוף במסגרתו לאור נסיבות חדשות שנוצרו עם קבלת חוות דעת חדשה של המודד – המומחה מטעם בית המשפט אין עוד צורך להתנות מתן הסעד הזמני בהגשת תובענה עיקרית.

לטעמי שיקול דעתו של בית המשפט קמא שלא להתנות מתן הסעד הזמני בתשלום כשלהו סביר בעיני. במיוחד כאשר לא נסתרה הטענה כי הנזק שעתיד להגרם להימנותא בהתחשב בשאלה אילו זכויות יוותרו לה במקרקעין ובאיזה חלק שלהם הינו מזערי.

13. אני סבורה כי במקרה דנן לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי החלטת בית המשפט קמא סבירה ונכונה וניתנה במסגרת סמכותו ושיקול דעתו והיא דרושה לצורך המשך יעיל של ניהול ההליכים בתובענה שהוחזרה לטיפולו. במסגרת זו חל שינוי נסיבות המאפשר מתן ההחלטה שניתנה ואין מקום להתערב בהחלטה.

14. לאור כל האמור לעיל אני דוחה הבקשה.

מאחר ולא נדרשה תשובה אין צו להוצאות.

כספים לרבות ערבות אם הופקדו יושבו למפקידיהם באמצעות בא כוחם.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.