לפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להתיר לה לשלוח למומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקום שאלות הבהרה ובין היתר לצרף לאחת מן השאלות דו"ח תלות אשר נערך לתובעת (להלן: "המשיבה") ביום 9.11.14 עבור המל"ל, כחודשיים לפני מועד בדיקתו של המומחה השיקומי מטעם בית המשפט.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת מדו"ח הערכת התלות אשר נערך למשיבה ואשר בוצע כחודשיים קודם לבדיקת המשיבה על ידי המומחה השיקומי מטעם בית המשפט, עולה כי מצבה של המשיבה שונה מכפי שהוצג בפני המומחה מטעם בית המשפט. אשר על כן עתרה המבקשת להפנות את המומחה לדו"ח התלות של המל"ל ולהציג בפניו שאלות, בין היתר, ביחס לממצאים שעלו בבדיקת התלות.

עוד טענה המבקשת, כי מאחר שהמשיבה נבדקה זה מכבר על ידי המומחה מטעם בית המשפט ומאחר וחוות דעתו נכתבה והוגשה זה מכבר לתיק בית המשפט, לא יהיה בכך כדי למנוע הפניית המומחה מטעם בית המשפט לדו"ח התלות ומענה על שאלות שיופנו אליו בעניין זה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בקשה מסוג זה נדחתה זה מכבר כאשר עתרה המבקשת להציג בפני המומחה מטעם בית המשפט את דו"ח התלות שנערך על ידי המל"ל קודם לבדיקת המומחה מטעם בית המשפט. עוד טענה המשיבה, כי החלטת בית המשפט מתיישבת עם הדין והפסיקה אליהם הפנתה בתגובתה לבקשה, באשר האבחנה בין "ממצאים" ל"הערכות" היא סמנטית בלבד וכך או אחרת, המדובר בהתרשמות של בודק שערך מסמך ללא קשר לטיפול במשיבה. מטעמים אלו, דין הבקשה להידחות תוך חיוב בהוצאות.

המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבה וטענה כי לא זו בלבד כי אין המדובר בדו"ח העולה כדי חוות דעת, וכי המומחה סיים את מלאכתו באופן שחוות דעתו הוגשה זה מכבר לתיק אזי ממלא ככל שידחה בית המשפט את הבקשה, יבקש לחקור את המומחה השיקומי מטעם בית המשפט ויעמת אותו עם דו"ח התלות, לפיכך טענה המבקשת כי תאלץ לדחות את הפניית השאלות למומחה השיקומי לשלב ההוכחות.

עוד טענה המבקשת כי מהממצאים אשר עולים מדו"ח הערכת התלות עולה כי המומחה לא היה מודע למצבה של המשיבה וכי חוות הדעת ככל שהמומחה אינו מודע למצבה, אינה משקפת את מצבה האמתי של המשיבה. לטענתה, אם הסתמך המומחה על דבריהם של בני משפחתה של המשיבה, מדוע זה לא יוכל להתרשם גם ממצאים של עורך הדו"ח אשר לטענת המבקשת הינו ניטרלי וחסר אינטרסים בתוצאות ההליך.

דיון והכרעה

המבקשת פנתה בבקשה דומה, עוד קודם שניתנה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וביקשה להגיש לעיונו את דו"ח התלות שנערך במל"ל בשנת 2011.

בהחלטה מיום 6.8.14 דנתי בבקשה אשר נדחתה בהחלטה מנומקת ומפורטת.

כעת פונה המבקשת בבקשה להתיר לה להפנות שאלות הבהרה למומחה השיקומי, כאשר אחת מן השאלות מתייחסת לדו"ח תלות חדש, אשר נערך כחודשיים קודם למועד עריכת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואשר לטענתה, מלמד על ממצאים שונים שתועדו על ידי הבודק.

סעיף 8 א לתקנות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 קובע כך:

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית."

האיסור על המצאת מסמכים למומחה מטעם בית המשפט אשר עולים כדי חוות דעת, חל לא רק בשלב הקודם לבדיקה ובמהלך הבדיקה אלא גם בשלב שלאחריה:

" ..בשלב החקירה הנגדית, וממילא גם בשלב משלוח שאלות הבהרה למומחה, לא ניתן להציג בפניו חוות דעת רפואיות מטעם. באותה מידה אין להציג בפניו את חוות דעתם של רופאי המוסד לביטוח לאומי, אך אין בכך כדי לשלול מבעל דין החוקר מומחה, בבית המשפט, בחקירה נגדית, את האפשרות להציג בפני הנחקר תזה מסוימת העולה מתוך תיעוד חיצוני"

(ריבלין, תאונות הדרכים, תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית) בעמ' 661).

לגופו של עניין, דין בקשה זו, כמו גם אלו הקודמות שהוגשו בעניין זה, להידחות והשיקולים המפורטים בהחלטה מיום 6.8.14 טובים גם כאן. דומה כי המבקשת נסמכת על הערת בית המשפט בסייפא להחלטה, הנוגעת למועד עריכת בדיקת התלות, אולם נימוק זה, אשר הובא בסייפת הדברים, אינו עומד לבדו והוא רק מוסיף על יתר הטעמים המפורטים קודם לכן.

לאמור יש להוסיף את העובדה כי המומחה השיקומי ערך למשיבה את הבדיקה בשפה הערבית, היינו התרשמותו היתה ישירה ובלתי אמצעית, זאת הגם שערה אני לדברי המומחה ביחס למגבלה ביצירת הקשר עם התובעת בשים לב למצבה הרפואי ולאורחות חייה. בדיקת המומחה נערכה סמוך לבדיקת המשיבה לצורך דו"ח הערכת התלות ואין בפניי טענה כי חל שיפור כלשהו במצבה, ככל שבכלל קיימת אפשרות לשיפור שכזה. כמו כן, אין בדו"ח הערכת התלות כדי להשלים חסר מהותי של מידע שלא היה בידיי המומחה להשיגו באופן ישיר במועד הבדיקה. לא מצאתי כי המדובר במקרה החריג שבו ראוי להעביר לעיון המומחה את דו"ח התלות, דוגמת קיומו של פער משמעותי במידע להבדיל מקביעה מקצועית או חוסר במקורות מהימנים לצורך קביעה של מצב רפואי כלשהו.

אחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה ואחר שבחנתי את הנסיבות בהן נבדקה המשיבה על ידי המומחה מטעם בית המשפט הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתיר העברת דו"ח התלות להתייחסות המומחה וכפועל יוצא, גם לא יותר לנתבעת להציג בפני המומחה את הדו"ח גם בשלבים מאוחרים בהליך או להגישו כראיה, זאת להבדיל מהפניית שאלות אליו או אל עדים אחרים ביחס לתוכן, אשר אינה אסורה.

אשר על כן, הנני מתירה למבקשת להפנות אל המומחה השיקומי את שאלות א'- ז' בלבד.

השאלות יישלחו אל המומחה בדחיפות על מנת שניתן יהיה לקבל מענה ולקדם את התיק.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בתום ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.