בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני מוצאת להיעתר לה.

אכן, בהחלטה קודמת מצא בית המשפט (כב' השופט גולדס) כי לא הונחה ראשית ראייה למינוי בתחום הנוירולוגי. זאת, בהיעדר ראשית ראיה לפגיעה ובהיעדר רצף טיפולי.

עם זאת, עסקינן בהחלטת ביניים, הניתנת לשינוי עם קיומו של שינוי נסיבות.

בענייננו:

המומחה שמונה בתחום הפסיכיאטרי, ובדק את התובע, התייחס באריכות גם לאפשרות קיומה של בעיה נוירולוגית, וזאת גם בזהירות מתבקשת, עקב היתכנות קיומו של עבר רפואי שאינו קשור לתאונה. מכל מקום, ד"ר פאהום מצא כי קיימים תסמינים נוירולוגיים המחייבים בדיקה, ומאחר שמדובר במומחה בתחום קרוב לתחום הנוירולוגי, שבדק את התובע, אני מוצאת כי יש לקבל את עמדתו.

זאת ועוד, בתיעוד הראשוני (סיכום המחלה) קיימת עדות לחבלת ראש וצוואר – שתיהן חבלות העלולות להותיר נזק נוירולוגי, ולכן עמדתו של ד"ר טארק פאהום אינה בלתי מבוססת על פניה.

לכך יש להוסיף כי לפי הפסיקה, בכל מקרה של ספק, ראוי למנות מומחה בתחום הנוירולוגי. לא כל שכן, כאשר עסקינן בקטין.

לפיכך, ימונה מומחה בתחום הנוירולוגי. החלטה על המינוי תישלח בנפרד.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.