לפני:

השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעת לקבל קצבת תלויים עקב פטירת בעלה המנוח מר יצחק גנני ז"ל, וזאת בטענה כי המנוח נפטר עקב פגיעה בעבודה משנת 1975, אז לקה באוטם שריר הלב.
2. ביום 26/11/12 התקבלה חוות דעתו של פרופ' קרן בעקבות החלטת בית הדין מיום 30/8/12.
3. פרופ' קרן קבע כי הסיבה הסבירה ביותר לפטירת המנוח היא הפרעת קצב חדרית קטלנית אשר הופיעה על רקע של איסכמיה חריפה או תחילת אוטם חריף של שריר הלב. כן קבע המומחה כי סביר ביותר כי לאוטם משנת 1975 הייתה השפעה משמעותית על הופעת הפרעת הקצב ועל פטירת המנוח בשנת 2009.
4. ביום 25/12/12 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתה התנגדה התובעת להפניית כל השאלות מהטעם שאין בהן כדי להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת ומשהמומחה התייחס לכלל הנקודות הרלוונטיות. לחילופין, ביקשה התובעת כי אם יוחלט על הפניית חלק מהשאלות, יתיר ביה"ד להפנות שאלות מטעם התובעת בנקודות אלו, אשר פורטו במסגרת התגובה.
5. בפסיקה ובהנחיות בית הדין הארצי לעבודה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו וזאת במיוחד לאור העובדה, כי שאלות הבהרה באות במקום חקירה נגדית של המומחה.
6. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
7. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה מטעם הנתבע באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
8. יצוין, כי הגם שחוות דעת המומחה מפורטת ובהירה, מצאנו מקום להתיר את השאלות משום שיש בהן כדי לחדד ולהבהיר נקודות מסוימות, בייחוד בעניין הסיבה שהובילה למותו של הנתבע (אירוע לבבי או מוחי) – עניין שיסייע בקבלת הכרעה בתיק.
9. בהתייחס לשאלה מס' 1 – היא תשונה כך שהדגש יהיה על סוג התלונות של המנוח עם הגיעו לביה"ח, ולא לגבי נתונים עובדתיים שהמומחה כבר ציין בחוות דעתו ואין טעם לחזור עליהם, כפי שציינה בצדק התובעת בתגובתה.
10. בהתייחס לשאלה מס' 3 – נוסחה ישונה כך שהמומחה יתבקש להבהיר האם קבע את הקביעות הרפואיות המאוזכרות בשאלה, אם לאו.
11. כמו כן, אנו מתירים להפנות למומחה את השאלות שביקשה התובעת בתגובתה, בסעיפים 2, 5(ב), 5(ג) לתגובה. לא מצאנו צורך להפנות את השאלות לתגובת הנתבע, משהן משלימות את בירור הנקודות המועלות בשאלות הנתבע עצמו.

1. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:

שאלות מטעם הנתבע

• 1. האם נכון כי ביום 27/5/09 המנוח אושפז בבי"ח כרמל עקב תלונות נוירולוגיות?
  2. האם נכון שע"פ סיכום האשפוז מבי"ח כרמל (5/09- מצ"ב), בוצע למנוח אק"ג ללא דינאמיקה ונלקחו אנזימי הלב אשר נמצאו תקינים? האם נכון כי מכך יש להסיק שמצבו הלבבי של המנוח בעת הגיעו לביה"ח היה תקין?
  3. האם נכון כי בחוות דעתך ציינת כי מצבו הלבבי של המנוח היה תקין סביב שעה 22:20 וכי עובדה זו אינה שוללת את האפשרות כי במהלך הלילה סבל שוב מכאבים בחזהו עם איסכמיה בדרגה משמעותית?
     אם כן – האם יש בידיך נתונים עובדתיים ו/או רישומים רפואיים כי במהלך הלילה סבל המנוח מכאבים בחזה או שמא מדובר בהנחה/השערה שלך בלבד?

במידה ואין נתונים כאלה בתיק המנוח – על סמך מה מתבססת קביעתך כי המנוח סבל מכאבים בחזהו ומהפרעה בקצב הלב שגרמה למותו?

• 1. האם נכון כי בהתאם לרישום בסיכום האשפוז מבי"ח כרמל, בשעה 5:20, בשל צפצוף של המוניטור הוזעק צוות רפואי והמוניטור הצביע על אסיסטולה (חוסר מוחלט של פעילות חשמלית בלב)? האם נכון כי אין כל עדות להשערתך כי במהלך הלילה טרם פטירת המנוח החלה אזעקה של המוניטור המצביעה על הפרעת קצב?
  2. לפיכך, האם לא סביר בהמשך לתלונותיו הנוירולוגיות בשלן אושפז המנוח – כי הוא חווה אירוע מוחי במהלך הלילה, וכאשר נפטר בבקר בשל אירוע זה נשמע הצפצוף במוניטור המצביע על אסיסטולה?
  3. בחוות דעתך הינך מציין כי אירוע מוחי איסכמי אינו מלווה בד"כ במוות פתאומי.

א. האם נכון כי קיימים מקרים בהם אירוע מוחי איסכמי חריף גורם למוות?

ב. לאור העובדה כי בעת שהגיע לביה"ח כבר התלונן המנוח על בעיות נוירולוגיות, האם ייתכן כי המנוח היה בעיצומו של אירוע מוחי מתפתח אשר הביא בסופו של דבר למותו?

• 1. האם אתה סבור כי יש מקום להפנות את המקרה לחוות דעת של נוירולוג אשר יוכל לחוות דעה לגבי סבירות האפשרות שהמנוח נפטר מאירוע מוחי או שמא אתה סבור כי השכלתך כקרדיולוג מספיקה לשם כך?

שאלות מטעם התובעת

• 1. האם זה נכון שארוע מוחי אינו גורם לפטירה פתאומית ולכן אין זה סביר שהמנוח נפטר מארוע מוחי.
  2. האם נכון שכאשר המנוח הגיע למחלקה הנוירולוגית הוא התלונן על לחצים חולפים בחזה ובשל כך נעשו לו בדיקות א.ק.ג., אנזים וטרופונין? האם נכון שמכך עולה כי למנוח היו תלונות הקשורות ללב במועד ההגעה למחלקה?
  3. האם נכון שאין כל הוכחה כי המנוח לקה בארוע מוחי בעת אשפוזו בבי"ח כרמל במאי 2009?
  4. האם נכון שה- C.T מוח שנעשה למנוח בשעה 20:00 בתאריך 27/5/09 לא גילה דימום או אוטם חריף במוח?

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ג, (05 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.02 ; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/9/07; הנחיות מומחים יועצים רפואיים בפד"ע כ"ב ע' 199. ↑