מונחות לפני שתי בקשות: האחת, בקשת הנתבעים להורות לתובעים ולמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האקוסטיקה, המהנדס עמוס יפה, לא ליצור ביניהם קשר בלי שניתנה לכך רשותו המפורשת של בית-המשפט; השניה, בקשת התובעים להתיר להם לצרף לשאלות הבהרה שברצונם להפנות אל מומחית בית-המשפט, המהנדסת הגר כהן, תצלומים לגביהם נטען שהם מתעדים כתמי רטיבות חדשים בדירת התובעים.

עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו בכל אחת מהבקשות הללו. עוד נתתי את דעתי להודעת מומחה בית-המשפט שהוגשה ביום 15.12.2013, בהתייחס לבקשתם של הנתבעים.

א. בקשת הנתבעים (בקשה 43)

1. הצדדים הרחיבו את היריעה עד מאוד, אל-מעבר לדיון בסעד הקונקרטי שהתבקש. על כן אדרש אף אני לטענות שעלו בגדרה של הבקשה; מצאתי שהדבר דרוש לשם המשך הבירור.

2. בלב הבקשה ניצבות שאלות הבהרה שהפנו התובעים למומחה המכריע שמונה מטעם בית-המשפט בתחום האקוסטיקה, המהנדס עמוס יפה (להלן המומחה). עמדתו המקצועית של המומחה הובעה בחוות-דעתו מיום 20.5.2012 (להלן חוות-הדעת). עלה ממנה כי יש צורך בהכרעה שיפוטית שתקבע מהו האופן בו יש לבדוק את המעליות שהותקנו בבית בו מצויה דירת התובעים בשים לב לתקן הישראלי החל – תקן 1004 חלק 3 (להלן התקן הישראלי). התובעים עצמם אימצו את עמדת המומחה עת פנו לבית-המשפט בבקשה להכריע בשאלה מהו האופן שבו על המומחה לבדוק את המעליות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי.

בשאלה זו ניתנה החלטת כב' השופט שרעבי מיום 4.7.2012 (להלן ההחלטה לגבי התקן). בקשת רשות ערעור שהגישו התובעים על ההחלטה נדחתה [החלטת כב' השופט ד"ר רניאל בבר"ע 9344-09-12 מיום 24.10.2012; להלן ההחלטה בבר"ע]. השילוב בין שתי ההחלטות הללו לבין קביעות המומחה בחוות-הדעת נהיר וברור, ככל שמדובר בפן המקצועי שלשמו התמנה המומחה – והוא אינו טעון הבהרה נוספת; הבדיקה המחייבת היא זו שנעשתה באופן האמור בסעיף 26 להחלטה לגבי התקן.

מן ההחלטה לגבי התקן וההחלטה בבר"ע עולה שחוות-הדעת היא סוף פסוק בכל הקשור לאופן בדיקת המעליות ולתוצאת הבדיקה; יחד עם זאת הוטעם בהן שהקביעה המקצועית שגלומה בחוות-הדעת איננה חזות הכול, לכאורה היא אינה ממצה את הדיון ויש עניינים נוספים שטעונים בירור ושקילה [ראו סעיף 29 בהחלטה לגבי התקן וההחלטה בבר"ע בעמ' 2 ש' 11-4]. על כן רשאים התובעים וזכאים למצות את הבירור בתובענה באפיק העובדתי ובאפיק הטיעון המשפטי אך לא נותר דבר שיש להבהירו מהפן המקצועי של חוות-הדעת, בממשק שבינה לבין ההחלטה לגבי התקן.

3. שאלות הבהרה נועדו להבהיר עניין סתום בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, להסביר סתירה לכאורית שקיימת בה, לסלק דו-משמעות אפשרית בהבנתה ולפרש מסקנות שלא פורשו בה די הצורך. על השאלות להיות רלוונטיות ונובעות מחוות-הדעת. הן אינן אמצעי לגיטימי בניסיון לקעקע את חוות-דעת המומחה או להשיג עליה, אף אינן מכשיר לעמוד באמצעותו על מומחיות המומחה ומהימנותו [בש"א (מח' י-ם) 4477/08 (ת"א 8182/06) "הפול" המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' צפניק וההפניות שם (10.12.2008)]. שאלות הבהרה שהיפנו התובעים למומחה ושעליהן נסבה הבקשה דנן אינן מקיימות אמת-מידה זו; הן מתעלמות משתי ההחלטות השיפוטיות שנזכרו לעיל ומבטאות ניסיון להשיג על ההחלטה לגבי התקן בדרך-לא דרך.

התובעים פנו לבית-המשפט בבקשה שהובילה למתן ההחלטה לגבי התקן בלי שראו לנכון לממש תחילה את זכותם להפנות למומחה שאלות הבהרה או לחקרו. בית-המשפט של ערעור קבע כי בעניין זה אין לתובעים להלין אלא על עצמם. יש בכך כדי לצדד במסקנה כי משניתנו חוות-הדעת וההחלטה לגבי התקן אין עוד מקום לפנות למומחה בשאלות הבהרה בעניינים שעליהם נסבה אותה החלטה.

4. במצב דברים זה אין כל רלוונטיות לעמדתו המקצועית של המומחה, לגביה נשאל בשאלות ההבהרה; עמדתו המקצועית של המומחה הובהרה היטב בעצם הפניית השאלה במחלוקת להכרעת בית-המשפט. בהחלטה לגבי התקן קבע בית-המשפט מהו הדין המצוי שעל-פיו יש לקיים את הבדיקה. ככל ששאלת התובעים בעניין זה כיוונה לעמדת המומחה באשר לדין המצוי, עניין זה הוכרע בהחלטה שיפוטית ולא נותר עוד דבר מה שטעון הבהרה. ככל שהשאלה מכוונת לדין הראוי, היא אינה נושא לשאלת הבהרה, אין לה כל ערך והיא אינה מקדמת באיזה שהוא אופן את בירור השאלות השנויות בין הצדדים במחלוקת.

5. נמצא אפוא שלא היה מקום להפנות למומחה שאלות מטעם התובעים, בכסות של שאלות הבהרה, בעניינים שהוכרעו בהחלטה לגבי התקן. יתרה מכך, ככל שהשאלות הסתמכו על ההחלטה לגבי התקן היה מקום לצרף אליהן את ההחלטה במלואה – ולא לצטט מתוכה באורח חלקי כפי שנעשה בפועל. אכן, לא נעלם מעיני שהשאלות הופנו למומחה בהסכמת הנתבעים, אלא שאין בהסכמה דיונית כזו כדי להכשיר שאלות שלפי טיבן ומהותן אינן שאלות הבהרה כלל ועיקר ואשר נועדו לחתור תחת ההחלטה לגבי התקן בדלת האחורית. גם חלוף הזמן ומינוי כב' השופט שרעבי לכהונה בערכאה אחרת אינם מכשירים שאלות שאינן עשויות להיחשב שאלות הבהרה ושלא היה מקום להפנותן למומחה לאחר שניתנו ההחלטה לגבי התקן וההחלטה בבר"ע.

6. יש טעם לפגם בפנייתם של התובעים למומחה בבקשה שעיקרה עתירה כי הלה ישנה את תשובותיו לשאלות ההבהרה בעניין שהינו בעל משמעות כספית מובהקת, ולא ניתן לראותו כעניין טכני כטענת התובעים. משניתנו תשובות המומחה לשאלות התובעים, וככל שסברו התובעים שהמומחה לא הביא בחשבון שיקוליו נתון רלוונטי, היה עליהם לפנות בעניין זה לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות – ולא להיכנס לשיג ושיח ישיר עם המומחה.

אין צורך לומר את המובן מאליו, היינו, כי המומחה – מומחה של בית-המשפט הוא, וחל על הצדדים איסור מוחלט לפנות אליו מבלי שקיבלו לכך את רשות בין המשפט, בין באשר לעצם הפניה ובין באשר לתכליתה ותוכנה. בעל-דין שלא ינהג על-פי אמת-מידה זו יחוב בהוצאות משמעותיות לטובת אוצר המדינה, בשים לב לכך שאין זו הפעם הראשונה בה מתעורר עניין זה בהליך דנן.

אשר למומחה, הוא לא ישיב לפניית בעל-דין אליו מבלי שתוצג לו החלטה שיפוטית אשר מתירה את הפניה ומורה למומחה להשיב עליה.

ב. בקשת התובעים (בקשה 44)

דין בקשתם של התובעים לצרף לשאלות ההבהרה שתופנינה על-ידם למומחית בית-המשפט, מהנדסת הגר כהן (להלן המומחית), תצלומים של דירתם, להידחות.

1. נושא הרטיבות בדירת התובעים נבדק על-ידי המומחית פעמיים, כשכל ביקור הניב חוות-דעת. בהחלטה מיום 4.2.2013 דחה בית-המשפט (כב' השופט שרעבי) את בקשת התובעים להציג למומחית תצלומים קיימים ותצלומים עתידיים שיתעדו רטיבות בדירה במהלך החורף וקבע כי די בביקור החוזר שתקיים המומחית בדירה. קביעה זו יפה גם בהתייחס לבקשה דנן.

2. הצגת תצלומים למומחית חורגת מגדרן של התכליות שלשמן נועדו שאלות הבהרה; היא מהווה ניסיון לייצר בדלת האחורית תחליף לביקור נוסף, שלישי במספר, של המומחית בדירה בדרך של הצגת תצלומים. בנסיבותיו של ההליך דנן ונוכח ההחלטות שניתנו בו אין לכך כל מקום.

הבקשה נדחית אפוא.

ג. הוצאות שתי הבקשות תובאנה בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך בסיומו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ולמומחים, המהנדס עמוס יפה והמהנדסת הגר כהן.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.