1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבעת (להלן: המבקשת) להורות לתובע (להלן: המשיב) "לגלות כל מסמך כולל קבלות, צ'קים ותשלומים" אשר התקבלו לידיו מ-3 גופים שונים ומ-12 מאנשים פרטיים (כשרוב השמות בקטגוריה זו כללו רק שם משפחה).
2. מאחר והרקע הדיוני הינו נחוץ לצורך בחינת הבקשה, אביא את עיקריו להלן:
3. ההוכחות בתיק נשמעו על ידי כב' השופט א' שוורץ, וביום 3/11/13 ניתן בתיק פסק דין.
4. במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר, שהמבקשת בצעה הפרה יסודית של ההסכם המכר שנחתם בין הצדדים, כשלנוכח הפרה זו, דין ההסכם להתבטל ועל הצדדים לבצע השבה הדדית של מה שקיבלו מכוחו של ההסכם.

בתוך כך, נקבע כי על המבקשת להשיב למשיב את השיקים שאישיים שקבלה ממנו (בסך של 623,653 ₪), כשמאידך, אין לה את הזכות לקבלת השיקים ששייכים לעמותת "הגה" ושממילא הופקדו בחשבונה של העמותה.

1. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"א 38730-12-13). במסגרת הדיון שהתקיים בערעור ביום 18/2/15 הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט המחוז לפיה :

"הערעור יתקבל במובן זה שעניין השבת השיקים מהמערערת למשיב בסך 623,000 ש"ח יבחן שוב בבימ"ש קמא. היינו, יבוטל האמור בסעיף 47 סיפא לפסה"ד לפיו: "לגב' האגר אין זכות לקבלת השיקים ששייכים לעמותת הגה ושממילא הופקדו בחשבונה".

כן, נקבע כי:

"בית משפט ישמע ראיות נוספות בשאלה זו ויבדוק האם השיקים בסך הנ"ל היו לפקודת העמותה והופקדו לחשבון העמותה אם לאו, ויתן פס"ד מנומק בהתאם."

1. ביום 2/3/15 הורתה כב' השופטת נ' דיסקין על ניתובו של התיק לטיפולי לאחר מינויו של כב' השופט א' שוורץ לבית משפט המחוזי.
2. במסגרת החלטתי בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפניי ביום 26/5/15, הוריתי לצדדים על הגשת ראיות משלימות בהתאם לגדר המחלוקת שנקבע כאמור על ידי ערכאת הערעור, וכן קבעתי את התיק לשמיעת ראיות וסיכומים ליום 10/1/16.
3. ביום 15/6/15 הוגשו ראיותיו המשלימות של המשיב.
4. תצהירה המשלים של המבקשת הוגש ביום 14/10/15.
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
6. הבקשה דנן הוגשה בד בבד עם הגשת ראיותיה המשלימות של המבקשת ביום 14/10/15, כאשר נעדר ממנה כל נימוק או ביאור, הן באשר לעיתוי בה היא הוגשה, והן באשר לרלוונטיות של המסמכים שהתבקשו במסגרתה. רק בתשובתה של המבקשת לתגובת המשיב, הואילה האחרונה לבאר כי היא "נאלצה" להגיש בקשתה זו לשם גילוי חקר האמת מאחר "ובפועל התובע לא צירף ראיות כדבעי בעניין הספציפי והוא ההמחאות!".
7. עם כל הכבוד, אין בידי לקבל טענה זו. הן בהסכמה הדיונית שהושגה במסגרת הדיון בערעור והן בהחלטתי במסגרת הדיון שנערך בפניי כאמור ביום 18/2/15, לא עוגנה כל זכות גילוי ועיון שיש בה להשיב את ההליך לנקודת ההתחלה. הדברים נכונים ביתר שאת, שעה שחוסר שביעות רצון מתוכן הראיות שהציג התובע, אינו יכול להכשיר מקצה שיפורים במסגרת הדיון שנקבע בפניי.

גם להתנהלות המבקשת המאופיינת בעשיית דין עצמי אין כדי לסייע לה, הן משעה שתצהירה המשלים הוגש באיחור של כחודש מהמועד האחרון בו היה עליה להגישו (ר' בעניין זה אישור המסירה שצורף מטעם המשיב; נספח 3 לבקשה) והן משעה שהמבקשת בחרה כלל להתעלם מהוראות התקנות הרלוונטיות לעניין פנייה מוקדמת אל הצד שכנגד.

1. לאור כל האמור הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ו, 16 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.