<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד פלד

הנאשם 2 בעצמו וב"כ עו"ד דובין

ב"כ הנאשם 3 עו"ד ואראס

פרוטוקול

ב"כ הנאשם 3:

נמסר לי מפי הנאשם 2 כי לאחר הדיון ביום חמישי הנאשם 3 נפל ונחבל קשות ובשיחה מהיום בינו לבין הנאשם 2 נמסר כי נאשם 3 לא יוכל להתייצב לדיון.

<#2#>

גזר דין

כללי

1. הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר, בגין סגירתה של סככה קיימת ללא היתר ויצירתו של מבנה בשטח של כ-144 מ"ר (להלן: "עבודות הבניה"), להרחבתו של בית כנסת קיים (להלן: "בית הכנסת").

2. המאשימה עותרת להטלתו של קנס כספי, בסכומים שונים, על כל אחד מהנאשמים, וכן למתן צו הריסה לעבודות הבניה אשר יהיה מכוון כנגד הנאשמים 1 ו-3.

הנאשמת 1

3. כמפורט בסעיפים 3 ו-4 להכרעת הדין הנאשמת 1 (להלן: "העמותה") הודתה, באמצעות הנאשמים 2 ו-3 במיוחס לה על פי עובדות כתב האישום, ובנוסף, אותן עובדות הוכחו בראיות המאשימה, אגב שמיעת הראיות בעניינם של הנאשמים 2 ו-3, אשר הורשעו לאחר שמיעת ראיות.

4. העמותה הוזמנה לדיונים שהתקיימו מעת לעת, ובכלל זה הוזמנה לדיון בו שומעה הכרעת הדין והתקיימו הטיעונים לעונש. ההזמנות נשלחו לכתובת העמותה כפי שהיא מופיע אצל רשם העמותות, שהינה מען מגוריו של הנאשם 2. על פי הצהרתו של הנאשם 2 ההזמנה לדיון הנ"ל נשלחה גם למר פנחס יחובוב ברחוב החרצית 40 בנתניה, המשמש על פי עדותו של מר יהודה סיידוב כיו"ר העמותה דהיום, ומי שהינו מורשה חתימה בשם העמותה בהתאם לאישור זכויות החתימה ממרץ 2014 (נ/3).

בצד הזמנתה כדין של העמותה לדיונים והיותה מיוצגת בדיון, לפחות בתחילת ההליכים המשפטיים, באמצעות הנאשמים 2 ו-3, מהראיות עולה כי העמותה מודעת לדיונים המתקיימים בעניינה בהליך זה. הנאשם 3, בשלהי שנת 2011 עדיין שימש כיו"ר העמותה והעיד כי על אף שהתפטר ממשרת היו"ר, במועד שלא נודע עד עצם היום הזה, הוא עדיין נמנה על המתפללים בבית הכנסת. נתתי אמון בעדותם של הנאשמים כי מר יהודה סיידוב הינו אחת מדמויות המפתח בעמותה, ללא קשר למילויו של תפקיד פורמלי זה או אחר, והעד הנ"ל העיד פעמיים במסגרת ההליך לאחר שהוזמן לעדות על ידי הנאשמים. חרף עדותו המתחמקת של סיידוב אישר האחרון כי הוא מעורב בפעילות בית הכנסת ואף נמצא מעת לעת בקשר עם אדריכלית ששירותיה נשכרו על ידי העמותה לצורך רישוי עבודות הבניה כהגדרתן לעיל.

5. בטיעונה לעונש של המאשימה הצביעה המאשימה על נסיבות ביצוע העבירה כדלקמן:

5.1 העמותה היא שביצעה את עבודות הבניה ועושה בהן שימוש תקופה ממושכת של למעלה מחמש שנים, ללא שהוגשה, עד היום, בקשה למתן היתר בניה לעבודות.

5.2 במועד ביצוע עבודות הבניה הוצא צו הפסקת עבודות מנהלי, חרף הצו הושלמו עבודות הבניה והוצא צו הריסה מנהלי להריסתן.

5.3 בהסכם שהושג בין העמותה לבין המאשימה עוכב מועד ביצועו של צו ההריסה המנהלי עד להשלמת העתקתו של בית הכנסת מהקומה העליונה של המבנה בו פעל לקומת הקרקע, כאשר העמותה הפרה את התחייבותה להרוס את עבודות הבניה כאמור לעיל.

5.4 יעודו של מבנה לצורכי הציבור ככלל, לרבות שימוש שנעשה בו לבית כנסת, אינם יכולים להוות פטור מהצורך לעמוד בדרישות הדין ואינם יכולים להוות צידוק להפרה הבוטה והנמשכת של החוק על ידי העמותה. צו ההריסה נדרש על מנת להסיר את פירות העבירה, ולהשיב על כנו את הסדר הציבורי (בג"צ 4475/09 בעניין נדמי חסן, ע"פ באר שבע 7413/03 בעניין קואעין מוסא, רע"פ 5086/97 בן חור ורע"פ 3076/07 שמעון חכמון).

6. אני מקבלת את טענת המאשימה כי בנסיבות ומהטעמים דלעיל:

6.1 יש ליתן צו הריסה לעבודות הבניה, אשר יהיה ניתן לביצוע גם על ידי הועדה המקומית.

6.2 נוכח העדרן של ראיות להליכי רישוי שננקטו וטענת המאשימה כי לא הוגשה בקשה להיתר, ובשים לב לניסיונות ההתחמקות של העמותה מההליך המשפטי, אין מקום למתן צו הריסה שכניסתו לתוקף מביאה בחשבון הליכי רישוי, אלא תקופת התארגנות קצרה בלבד.

6.3 יש מקום להטלתו של קנס אשר ישקף את חומרת העבירה הבאה לידי ביטוי בהיקף הבניה, משך השימוש בעבודות החורגות, תוך העדרו של הליך של רישוי, וניסיון להתחמק מליתן את הדין.

הנאשם 2

7. הנאשם 2, אשר שימש כמזכיר העמותה, הורשע בהיותו מנהל פעיל בעמותה, חבר בועד העמותה ואחד מבעלי זכויות החתימה בשמה. כמפורט בהכרעת הדין נמצא כי הנאשם 2 אחראי לביצוע העבודות באשר היה בידו הכוח לעשות למניעתן. יחד עם זאת ניתן אמון בגרסתו כי הלכה למעשה בביצוע תפקידו ראה את עצמו כעושה דברם של אחרים, לא היה מעורב בקבלת ההחלטות ובביצוע העבודות ולא ידע על אי חוקיותן עד שננקטו הליכי אכיפה כתוצאה מביצוע העבודות.

8. בטיעוני המאשימה נטען כי יש לזקוף לחובת הנאשמים את התפטרותם ממשרותיהם בעמותה, שכן עשו כן מבלי לדאוג להסרת העבירה ובכך תרמו להנצחתה לאורך השנים.

המאשימה עותרת להטלתו של קנס כספי על כל אחד מהנאשמים במתחם שבין 15,000 ₪ ל-25,000 ₪.

המאשימה אינה עותרת להטלתו של צו הריסה על הנאשם 2 וזאת לאחר הצגתו, במהלך שמיעת הראיות של המסמך נ/1, שהינו פרוטוקול של אסיפת ועד העמותה שהתכנסה לצורך קבלת הודעתו של הנאשם 2 על התפטרותו ממשרתו בעמותה.

9. ב"כ הנאשם 2 ביקש כי יוטל קנס שיש בו לשקף את חלקו המזערי של הנאשם 2 בעבירת הבניה, והצביע על כך שפרנסי הקהילה ממשיכים באותו דפוס פעולה של עשיית שימוש בשמו של הנאשם לצורך קידום תוכניותיהם כפי שבא לידי ביטוי בשרבוב שמו של הנאשם ללא ידיעתו או הסכמתו לבקשה להיתר וקביעת מען העמותה במען מגוריו. הנאשם 2 פרש מפעילותו בעמותה בעקבות עבודות הבניה והליכי המשפט שבאו לאחריה.

עוד התבקש בית המשפט במניין השיקולים לעונש להביא בחשבון את היותו של הנאשם אב לשמונה ילדים ומפרנס יחיד של משפחתו, וכן את הנסיבות בהן העבודות החורגות בוצעו במתחם שבבעלות המאשימה, אשר כל המבנים שבו בנויים ללא היתר.

נטען כי קנס עד לסכום של 2,000 ₪ יהווה עונש הולם בנסיבות העניין.

10. בהמשך לטיעונים דלעיל:

10.1 אינני סבורה שיש לזקוף לחובת הנאשם 2 את התפטרותו מתפקידו כמזכיר העמותה. הנאשם העיד כי בהמשך להתפטרותו חדל גם מלהתפלל בבית הכנסת, החלטה המשפיע על הוויית חייו ושלה השלכות מעבר לעבירה נשוא הליך זה. אני סבורה כי כל אלה תומכים בטענתו כי אכן ראה עצמו כעושה דברם של אחרים, מצא עצמו מסובך בביצוע העבירה ונתן ביטוי לכך שאין רצונו בכל אלה ובעמדה שננקטה בעניין זה על ידי הקהילה, על דרך פרישתו ממנה.

10.2 אינני סבורה כי יש ליתן ביטוי בחומרת העונש לנסיבות בהן כל המבנים שבמתחם בנויים ללא היתר. אני סבורה שהנימוקים שניתנו בהכרעת הדין יפים לא רק לדחייתה של טענת הגנה מהצדק כעילה לביטולו של כתב האישום כי אם גם בשלב זה של גזר הדין.

10.3 אני סבורה כי מתחם הקנס המוצע על ידי המאשימה גבוה. הגם שלצורך מתן צו הריסה, שאינו אמצעי עונשי, כי אם אמצעי מנהלי שנועד להשיב מצב לקדמותו ולהשיב את הסדר הציבורי על כנו, אין לכאורה להבחין בין עבירה הנעברת לצורך רווח כלכלי לבין עבירה הנעברת להגשמתו של צורך ציבורי, מקום שמדובר בגובה הקנס יש מקום להבחנה כאמור. אני סבורה כי מתחם הקנס הראוי בנסיבות העניין הינו בין 4,000 ₪ ל-12,000 ₪, וכי בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם 2 ראוי להטיל עליו את הקנס המינימלי במתחם כאמור.

הנאשם 3

11. בסעיף 24 להכרעת הדין נקבע כי הנאשם 3 היה מנהל פעיל בעמותה, כי עדותו לא היתה מהימנה על בית המשפט וכי מהראיות עולה לכאורה כי הנאשם 3 לא היה עושה דברם של אחרים, והיה מעורב בפועל בעבודות הבניה, כפי שעולה לכאורה מכך שהנאשם 3 היה נציג העמותה בבקשות שיזמה להקצאת הקרקע לבית הכנסת הן בשנת 2008 והן בשנת 2010.

12. בטיעונה לעונש של המאשימה עתרה המאשימה להטלתו של קנס במתחם שנזכר לעיל, תוך שהיא מדגישה כי מעדותה של עוזרת סמנכ"ל נכסים בעיריה עולה מעורבות ישירה של הנאשם 3 בפעולות הקשורות במקרקעין ובבניה.

המאשימה עותרת כי צו ההריסה יינתן גם כנגד הנאשם 3, וזאת הן בשים לב למעורבותו בביצוע העבירה והן בשים לב לכך שבמועד התפטרותו של הנאשם 2 עדיין כיהן הנאשם 3 כיו"ר העמותה. נטען כי אין להידרש לאישור רואה החשבון מיום 26.3.14 בדבר בעלי זכויות החתימה בעמותה, שיש בו לתמוך בטענת הנאשם 3 כי התפטר ממשרתו בעמותה, וזאת בשים לב למועד הצגתו, לאחר תום הראיות לעניין האחריות לביצוע העבירה, מסמך כבוש המוצג רק כעת לצורך הנוחות, כחלק מניסיונם הכללי של הנאשמים 2 ו-3 להרחיק עצמם מאחריות.

13. ב"כ הנאשם 3 הצביע על כך שמדובר באדם בן 81, החולה בשורה של מחלות פיזיות אשר ברי כי לא יעלה בידו לגרום לביצועו של צו ההריסה ואשר הטלת ביצוע הצו עליו תהווה משום שימת מכשול בפני עיוור.

14. במועד שנקבע לשימוע גזר הדין ולהשלמת הטיעונים לעונש על ידי הנאשם 3, התייצב לדיון מי שתואר באישור זכויות החתימה ועל ידי העד מר סיידוב כיו"ר העמותה דהיום מר פנחס יחובוב. הנ"ל קיבל הזמנה לדיון שנשלחה למענו בהיותו לכאורה יו"ר העמותה והגיע מלווה לדיון על ידי רעייתו אשר הסבירה כי עבר לאחרונה 4 ניתוחים בראשו וכי מתייצבת ביחד עמו על מנת "להוציאו מהעניין הזה". הנ"ל השיב לשאלת בית המשפט כי מונה לתפקיד יו"ר העמותה 3 ימים קודם להתייצבותו לדיון, כאשר הוסבר לו על ידי מר יהודה סיידוב ואחרים כי מדובר בסיוע בירוקרטי שהעמותה נדרשת לו. לשאלת בית המשפט אם הוא מודע לפרטי ההליך ואם ברורה לו אחריותו לביצועו של גזר דין שיינתן, השיב כי בית המשפט רשאי לעשות את אשר ימצא לנכון והוא לא יעמוד בדרכו. אין לי ספק כי מר יחובוב אינו מנהל בפועל את ענייני העמותה במובנו הרגיל של מונח זה, גם אם מן דהוא גרם לרישומו ככזה ויש בדבריו להוות חיזוק של ממש לטענות הנאשמים במהלך שמיעת הראיות כי גם הם היו מנהלים שהיו עושי דברם של אחרים.

על אף שאין באמור לעיל לגרוע מהכרעת הדין, בהיותם של הנאשמים אנשים בגירים וכשרים שנטלו על עצמם תפקידים אשר החוק מטיל על העוסקים בהם אחריות, אני סבורה שיש במצב הדברים כאמור השלכה לעניין העונש, שכן הוא מותיר תחושה קשה כמי שאחריותם לביצוע העבירה גדולה ומשמעותית יותר, מי שלכאורה עושים כל שביכולתם על מנת לחמוק מאימת הדין ועל פניו ולכאורה גם תוך ביצוען של פעולות בלתי חוקיות, מצליחים בכך.

בנסיבות דלעיל ובנסיבותיו האישיות של הנאשם 3 לא מצאתי לנכון ליתן כנגדו באופן אישי צו הריסה. אני סבורה שיש להסתפק בהוצאתו של צו הריסה כנגד העמותה, תוך הסכמתה של הועדה לבצע את צו ההריסה אם וכאשר תיכשל העמותה מלעשות כן.

בכל הנוגע לגובה הקנס, אני סבורה שעליו לשקף את העובדה שנמצא שהנאשם 3, להבדיל מהנאשם 2 היה מעורב באופן פעיל בביצוע העבירה שיוחסה לו ואין מדובר במי שנקלע לביצוע העבירה ללא מודעות של ממש לכך.

סוף דבר

15. סוף דבר, מכל הטעמים המפורטים לעיל אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

15.1. ניתן בזאת צו הריסה, כנגד הנאשמת 1, להריסתן של עבודות הבניה נשוא כתב האישום וכן צו האוסר על השימוש בעבודות הבניה כאמור (להלן: "הצווים").

הצווים יכנסו לתוקף ביום 12.5.15.

מבלי לגרוע מחובת הנאשמת 1 לבצע הצווים, היה ולא יעשה כן, כי אז תהיה הועדה המקומית רשאית לבצע את צו ההריסה, תוך חיוב הנאשמת 1 בהוצאות ההריסה.

הערה על קיום הצווים תרשם בפנקסי המקרקעין.

15.2. על הנאשמת 1 קנס בסך של 25,000 ₪.

15.3. על הנאשם 2 קנס בסך של 4,000 ₪.

15.4. על הנאשם 3 קנס בסך של 6,000 ש"ח.

15.5. כל אחד מהקנסות דלעיל ישולם ב-12 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 1.4.15. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

15.6. הנאשמת 1 תחתום על התחייבות בסכום הקנס שהוטל עליה, לתקופה של שנתיים שראשיתה ביום כניסתו לתוקף של הצווים כאמור לעיל, שלא תעבור עבירה על חוק התכנון והבניה.

15.7 המזכירות תדאג לביצוע מסירה אישית פרוטוקול דיון זה ושל פרוטוקול הדיון מיום 25.1.15 ומיום 12.2.15 לנאשמת, באמצעות בעלי זכויות החתימה בשם העמותה כפי שפורטו באישור רואה חשבון, מוצג נ/3. כמו כן יישלחו העתקים של הפרוטוקולים הנ"ל לרו"ח סמוכה, רואה החשבון של העמותה בהתאם לפרטיו במוצג נ/3, וזאת בשים לב לכך שמען העמותה ברשם העמותות הינו מענו מגוריו של הנאשם 2 שאינו מען עדכני.

בשולי הפסק

סיומו של הליך זה מלווה בתחושה קשה כי קרקע ציבורי מוקצית לצורך ציבור לגוף שאינו שקוף, אשר בוחר להעמיד אנשי קש בחזית, להתנהל באמצעות אחרים תוך ביצוען של עבירות על חוק התכנון והבנייה, תוך התחמקות ממתן עדים ועל פניו ולכאורה תוך קיומו של חשד של מסירת עדות שקר במסגרת הליך זה.

אשר על כן, תעביר המזכירות העתק של הכרעת הדין ושל גזר דין זה לגורמים הבאים אשר יבחנו האם יש מקום לטיפול כלשהו על ידם כתוצאה מהממצאים המתוארים לעיל:

• היועץ המשפטי לממשלה
• רשם העמותות
• מבקר העירייה (בשים לב לכך שהעמותה הינה בעלת חוזה הקצאה עם העירייה)

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ה, 15/02/2015 במעמד הנוכחים.