לפני: כב' השופט אילן סופר

החלטה

1. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בגבה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. התובעת ילידת שנת 1959, גובהה 1.51 מ' .

3.        התובעת עבדה בבית אבות ע"ש הלפרין באשקלון, מיום 17/06/01 ועד ליום 21/7/08, ברציפות, והתפטרה נוכח מצבה הרפואי בגב ובצוואר, בהמלצת רופאה תעסוקתית. בפועל מ- 23/5/08 התובעת שהתה בחופשת מחלה.

4.        התובעת עבדה בבית האבות בתפקיד עובדת משק ומטבח, בכל תקופת עבודתה, והחל מ-12/06, שימשה במקביל גם כקניינית, וכך עד סיום עבודתה.

5.        במשך כל השנים התובעת עבדה 6 ימים בשבוע, ולעיתים אף 7 ימים בשבוע, לרבות שבתות וחגים. תחילה בהיקף חלקי ולאחר מכן במשרה מלאה ושעות נוספות.

 6.        בית האבות הכין אוכל ל-220 דיירים, 3 ארוחות ביום. בנוסף, הכין ארוחת צהריים מידי יום, לעוד כ-230 אנשי חוץ.

7.        במסגרת תפקידה כעובדת משק ומטבח התובעת היתה מבצעת את כל העבודות הפיזיות הדרושות להשלמת הכנת כל ארוחה, לרבות הרמת כל המזון לקראת הכנתו לארוחה, לכ-450 מנות לארוחת צהריים ועוד כ-440 מנות של ארוחות בוקר וערב.

 8.        העבודות כללו הרמת ארגזי ושקי המזון שהיו מונחים לרוב על הרצפה, והתובעת היתה מרימה מהרצפה לגובה השיש, שהיה גבוה, בגובה החזה שלה, כ- 1.3- 1.4 מטר .

9.      מדובר בסחורה במשקלים כבדים, בין 6 ק"ג ל- 25 ק"ג כל ארגז. למשל שקים של תפוחי אדמה, במשקלים של כ- 25 ק"ג לשק; שקים של גזר, במשקל 10 ק"ג לשק; ארגזי בצל, במשקל 10 ק"ג לארגז; ארגזים של סלק, במשקל כ- 7 ק"ג לארגז; ארגזים של מלפפונים, במשקל כ- 8 ק"ג לארגז; ארגזים של עגבניות, במשקל כ- 8 ק"ג לארגז; ארגזים של פירות, במשקל כ-6- 8 ק"ג לארגז; ארגזים של עופות, בשר ובשר טחון, במשקל כ-13- 17 ק"ג , ולעיתים אף 20 ק"ג ; מסננות ענק במשקל כבד, עם אוכל בתוכם, כגון: אטריות, מקרוני, במשקל של כ-15- 20 ק"ג כל מסננת; תבניות אפיה בגודל ענק עם עופות, בשר, תפו"א, מאפים שונים, מהתנור אל העגלה, במשקל של כ-15- 17 ק"ג כל תבנית.

10.      בכל משמרת התובעת היתה מרימה כ-50-60 ארגזים של פירות, ירקות ועופות וכ- 15-20 תבניות אפייה עם מזון, במשקלים כאמור לעיל.

11.      ההרמה היתה מתבצעת באופן ידני. את כל המזון האמור לעיל התובעת היתה מרימה לבדה, בידיה, ללא סיוע וללא אמצעי עזר.

12.      מידי משמרת התובעת היתה מרימה את כל המזון האמור לעיל, לצורך הכנתו לארוחה, אל מכונת השטיפה והקילוף, ולאחר שנשטף וקולף ע"י המכונה, היתה שוב מרימה את הקערה עם המזון, וחותכת אותו.

 13.      פעולות אלו של התובעת היו כרוכות במאות התכופפויות והתרוממויות, מידי יום לרצפה להרמת סחורה מהרצפה אל גובה השיש. התכופפויות אלה כללו גם הרמה של סחורה מסחרית במשקלים כבדים ומשתנים כאמור לעיל.

14.      במסגרת תפקידה כקניינית, אותו ביצעה בנוסף לתפקידה כעובדת משק ומטבח, היה על התובעת לטפל בכל הקשור להזמנת ורכישת האוכל, מיונו, סידורו במקפיא, במחסן ובמקרר והוצאת האוכל לצורך הכנתו לבישול.

 15.      התובעת היתה הקניינית היחידה בבית האבות, והיתה היחידה שהוציאה את הסחורה לצורך חלוקת המזון במחלקות לצורך הכנה לאוכל, לכל הארוחות – 3 ארוחות ביום, ולמעשה, כל המזון של בית האבות עבר דרך ידיה.

16.      במסגרת תפקידה כקניינית התובעת הזמינה, קיבלה מיינה וסידרה סחורה מסחרית אשר הגיעה בפחים/ארגזים/גלונים/קרטונים/שקים במשקל רב, שהגיע לעשות ק"ג ( 4 ק"ג עד 27 ק"ג , לכל ארגז), למשל בשר (כ-18- 27 ק"ג כל ארגז), עופות (כ- 14 ק"ג לכל ארגז), ירקות קפואים (כ-10- 18 ק"ג ), אורז (שקים של 20- 25 ק"ג ), שמן (כ- 16 ליטר לגלון), פתיתים (כ- 10 ק"ג לשק), ליפתנים (כ- 18 ק"ג כל ארגז), רסק תפוחי עץ (כ- 20 ק"ג לקרטון), סוכר (כ- 10 ק"ג ), קמח (כ- 12 ק"ג ), סולת (כ- 12 ק"ג כל שק), חמוצים (כ- 6 ק"ג ) ועוד.

17.      עם קבלת הסחורה, התובעת היתה ממיינת את הסחורה ומסדרת אותה במקומה, במדפים במקפיא, במחסן ובמקרר. המדפים היו מהרצפה ועד לגובה של למעלה מ- 3 מטר .

18.      מידי יום היתה מתקבלת סחורה מחברות שונות. התובעת עסקה במשימה זו של סידור והוצאת סחורה מידי יום במשך כ-5-6 שעות ביום.

19.      סידור הסחורה והוצאתה נעשה על ידי התובעת בלבד, והתבצע באופן ידני וללא אמצעי עזר להרמה.

 20.      פעולות אלו של התובעת היו כרוכות במאות התכופפויות והתרוממויות, מידי יום לרצפה ולהרמת סחורה וסידורה מהרצפה עד לגובה 3 מטר , תוך הרמת סחורה מסחרית במשקלים כבדים ומשתנים כאמור לעיל.

21.      המקפיא היה מכוון בין מינוס 14 מעלות למינוס 17 מעלות. גם במקרר היה קר מאוד.

22.      התובעת החלה עבודתה בביתה אבות כשהיא בריאה ולא סבלה מבעיות אורטופדיות בגב ובצוואר.

23.      בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי מיום 9.5.12 (עב"ל 25085-09-11), הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי.

24.      אשר על כן, הריני ממנה את ד"ר אורי בלקשטיין כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר יידרש להשיב לשאלות שלהלן:

           א.       מהו הליקוי של התובעת?

ב.        האם יש קשר סיבתי משמעותי (דהיינו – בשיעור של 20% ומעלה) בין ליקויה של התובעת לבין עבודתה כמתואר בתשתית העובדתית?

ג.        ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, מתבקש המומחה להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נוטפות)?

25.      המזכירות תעביר למומחה את כל המסמכים הרפואיים שיימצאו בתיק בתום המועד, בצירוף העתק מהחלטה זו.

26.      מובהר, כי לצדדים אסור לפנות במישרין למומחה הרפואי וכל פניה אליו תעשה בבקשה לבית הדין.

27.      המומחה יתבקש למסור חוות דעתו עד ליום 3.3.13.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ג, (31 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.