08 דצמבר 2013

לפני: כב' השופט אילן סופר

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת לפסילת חוות דעתו של המומחה האחר שמונה על ידי בית הדין, ד"ר אורי בלקשטיין (להלן: המומחה), ולמינוי מומחה רפואי אחר תחתיו.

2. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בגבה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי מיום 9.5.12 (עב"ל 25085-09-12) הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי ולפיכך מונה ד"ר חיים צינמן כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה הראשון"). ביום 31.1.13 פסלתי, לבקשת התובעת, את חוות דעתו של המומחה הראשון, זאת לאחר שהגעתי למסקנה כי המומחה הראשון שולל פגיעה בגב על פי תורת המיקרוטראומה בכל אותם מקרים שאינם נמנים על רשימה ספציפית של מקצועות. לאור זאת, מונה ד"ר בלקשטיין כמומחה אחר בתיק.

3. בחוות דעתו מיום 18.2.13 שלל ד"ר בלקשטיין קיומו של קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת למצבה הרפואי בגבה. לבקשת התובעת, נשלחו למומחה שאלות הבהרה ולאחר קבלת התשובות הגישה התובעת בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולחילופין להצגת שאלת הבהרה נוספת.

4. לטענת התובעת, תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה חשפו את גישתו לתורת המיקרוטראומה והעלו כי המומחה אינו יכול להבחין בין תהליך תחלואתי לבין פגיעות זעירות מצטברות. התובעת טענה עוד, כי המומחה מחזיק בגישה המנוגדת לגישה שנקבעה בהלכות בית הדין, המכירה באפשרות של הכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה.

הנתבע (להלן: המוסד) מתנגד לבקשה. לטענתו, המומחה קבע בעניינה של התובעת כי הכאבים מהם היא סובלת בגבה הם תוצאה של הליך ניווני ולא של הפעולות שעשתה במסגרת עבודתה. בכך פעל בדיוק לפי ההלכה והבחין בין פגיעות זעירות לבין תהליך תחלואתי ניווני.

5. לאחר שקראתי הבקשה, התגובה וחוות הדעת לרבות התשובות לשאלות ההבהרה, לא מצאתי כי יש מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה. השאלה האם תנועות שעשתה התובעת במסגרת עבודתה הסבו לה נזקים זעירים אשר בהצטברותם הביאו למצב הרפואי ממנו סובלת התובעת – היא קביעה רפואית. התובעת לא הביאה חוות דעת רפואית, ממנה עולה גישה מנוגדת לזו של המומחה בענייננו. לפיכך, לא הוכח כי המומחה אוחז בגישה מחמירה בשלה ראוי לפסול את חוות דעתו.

6. מבלי לפגוע באמור לעיל, מצאתי כי יש מקום להפנות למומחה את שאלות ההבהרה שמבקשת התובעת להפנות אליו. אמנם, המומחה השיב בצורה מפורטת לשאלות ההבהרה שהופנו אליו. עם זאת, נוכח טענות התובעת כי יש לפסול את חוות הדעת ולמען הסר ספק, יש מקום להתיר שאלות הבהרה משלימות, כפי שנוסחו על ידי התובעת בסיכומיה (סעיף 47 לסיכומים).

7. אשר על כן, הבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה – נדחית. הבקשה להעברת שאלת הבהרה למומחה – מתקבלת. החלטה על העברת שאלות הבהרה כאמור תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ד, (08 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.