לפני: כב' השופט אילן סופר

החלטה

1. לפנינו בקשת התובעת לפסילת חוות דעתו של המומחה ולמינוי מומחה רפואי אחר תחתיו.

2. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בגבה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי מיום 9.5.12 (עב"ל 25085-09-12) הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי ולפיכך מונה ד"ר חיים צינמן כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה").

3. בחוות דעתו מיום 26.10.12 כתב המומחה, בין היתר, כי "בעניין הגב אין תנועות חוזרות ונשנות כטפטוף מים על סלע כדי ליצור נקב. כאבי גב אינם נחשבים למחלת מקצוע על פי חוק במדינת ישראל על פי תורת המקרוטראומה, למעט מקצועות מיוחדים כמו נהגים על רכב כבד שנוסע באזורים חקלאיים או לא סלולים. פריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה מתפתחת על רקע גורמים רבים כגון גיל, מצב סוציו אקונומי, מתח, תורשה, השמנת יתר, עישון, מלפורמציות מולדות, זיהומים בחוליות ועוד."

4. לאחר שניתנה חוות דעתו של המומחה הגישה התובעת בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולמינוי מומחה אחר. טרם שתוכרע בקשת הפסילה מצאנו כי יש מקום לשאול את המומחה שאלות הבהרה מטעם בית הדין:

1. האם הינך סבור כי מעבר למקצועות המיוחדים אותם הזכרת בחוות דעתך (עמ' 2 לחוות הדעת, פסקה ב', שורה שניה ושלישית מלמטה), עשויים להתקיים מקרים בהם פגיעה בגב, כמו הפגיעה ממנה סובלת התובעת, תיגרם על פי תורת המיקרוטראומה, או שמא תורת המיקרוטראומה מוגבלת לדעתך לעניין פגיעות בגב לאותם מקצועות מיוחדים בלבד?

2. א. בכתב המינוי אשר הועבר אליך, פרק העובדות מפרט בהרחבה פעולות שביצעה התובעת בעבודתה, והתנאים בהם ביצעה פעולות אלה. האם פעולות אלה, בתנאים בהם ביצעה אותן התובעת (מעבר להיותם "עבודה קשה" כפי שציינת בחוות דעתך), לא השפיעו על הפגיעה בגבה מעבר לפגיעה הניוונית הרגילה לגילה?

ב. ככל שהיתה השפעה כלשהי – מהי מידת ההשפעה (באחוזים)?

5. המומחה השיב לשאלות ההבהרה כדלקמן:

1. "כפי שהוסבר בפרוטרוט בחוות דעתי מיום 26.10.12, הסיבות לשינויים הניווניים בעמוד השדרה אלה שינויים קונסטיטוציונליים. שינויים שנגרמים על פי תורת המיקרוטראומה מחייבים תנועות חוזרות ונשנות הדומות אחת לשניה... וזה יכול להיות אצל אנשים שעובדים על מכונות רוטטות, נהגים מקצועיים שנוסעים בדרכים שיש בהן מספר רב של "במפרים" (בליטות האטה). תורת המיקרוטראומה מוגבלת לדעתי לעניין פגיעות בגב באותם מקצועות מיוחדים בלבד או במקצועות התואמים אותן תנועות חוזרות ונשנות, כפי שמקובל ברוב ארצות המערב.

2. א. לדעתי על פי פרק העובדות פעולות שביצעה התובעת בעבודתה לא השפיעו על הפגיעה בגבה מעבר לפגיעה הניוונית הרגילה שמתאימה לגילה ולשאר הסיבות שציינתי בחוות דעתי. כל פעולה בחיי היומיום "תורמת" לשינוי הניווני, כמו כל כיפוף לשריכת שרוכי הנעליים, ובעיקר מאז התחלנו ללכת על שתיים.

ב. לא ניתן לכמת באחוזים דבר שאין לדעת באם משפיע כלל, ואינו ניתן למדידה. אני יכול לקבוע את אחוזי ההגבלה בטווח התנוע של מפרק, או את זווית החיבור הגרוע של עצם, אך לא "אחוז" ההשפעה שאולי כלל לא השפיע." (ההדגשות אינן במקור, א.ס.).

6. לאור התשובות לשאלות ההבהרה הגישה התובעת בקשה נוספת לפסילת המומחה, בה חזרה על נימוקי הבקשה הראשונה. לטענת התובעת, יש לפסול את המומחה שכן הוא דוגל באסכולה השוללת פגיעה בגב על פי תורת המיקרוטראומה, למעט לעניין מקצועות מיוחדים. התובעת אף צירפה החלטות ופסקי דין מהם עולה כי במקרים אחרים נפסל המומחה מטעמים דומים. עוד טענה התובעת, כי המומחה כלל לא התייחס לעובדות הקונקרטיות בעניינה, אשר פורטו בכתב המינוי שנשלח למומחה.

הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו, המומחה התייחס לעובדות שהוצגו בפניו ביחס לתובעת ולתנועות אותן ביצעה, וקבע באופן מפורש כי פעולות אלה לא השפיעו על הפגיעה בגבה מעבר לפגיעה הניוונית הרגילה ולפיכך עולה מחוות הדעת כי מדובר בליקוי שהתפתח על רקע תחלואתי טבעי ולא עקב תנאי עבודתה של התובעת. לטענת הנתבע, אין באמור כדי להצדיק פסילה של חוות הדעת.

7. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, דעתנו היא כי יש מקום לפסול במקרה זה את חוות הדעת ולמנות מומחה רפואי אחר. מן התשובות לשאלות ההבהרה עולה באופן ברור כי אכן המומחה שולל פגיעה בגב על פי תורת המיקרוטראומה בכל אותם מקרים שאינם נמנים על רשימה ספציפית של מקצועות. עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה לפיה מיקרוטראומה אינה נחלתם של בעלי מקצוע מסוג מסויים אלא יש לבחון כל מקרה לגופו גם במקרים אשר אינם נכנסים בגדר אותם מקצועות עליהם דיבר המומחה. לפיכך, אין מנוס מלפסול במקרה זה את חוות דעתו של ד"ר צינמן ולמנות מומחה אחר, זאת אף בשים לב לאמור בהנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, כי מקום בו סבור בית הדין שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי, מהווה הדבר טעם לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר (ראו הנחיות 16-18 להנחיות נשיא בית הדין לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מיום 13.4.10).

8. נוכח האמור לעיל, אנו פוסלים את חוות דעתו של המומחה. החלטה בדבר מינוי מומחה אחר תינתן בנפרד מהחלטה זו.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ג, (31 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.