בהמשך לדיון של היום ולאחר עיון בכתבי הטענות, אציין כי הצעת הנתבעים לדחייה הדדית של התביעות, נראית לבית המשפט כרגע, כהצעת פשרה הוגנת, אשר מחלקת כראוי את הסיכונים והסיכויים בתיק. נראה לכאורה ומבלי להכריע בכך כמובן, כי על רקע החריגה המשמעותית בתקציב (עובדה שלכאורה אינה שנויה במחלוקת), ועל רקע הוראות ההסכמים, מוטל הנטל על התובעת להוכיח כי היה לכך הצדק וכי תוספת התקציב הייתה סבירה, כמו גם הנטל להוכיח כי הנתבעים קיבלו הודעות על כך כדבעי לפי ההסכם והסכימו לחריגה בתקציב. בית המשפט גם יצטרך לתת דעתו על העובדה שמלאכת הבניה נעשתה על ידי חברה השייכת לאחד השותפים, כשמנגנון התשלום שנבחר היה cost plus, ולהשלכה שהייתה לכך, אם הייתה, על התנהלות התובעת בפרשה. כמובן שעומדות להכרעה פלוגתאות נוספות. מכל מקום, בנסיבות, בית המשפט ממליץ לתובעת לשקול בכובד ראש את הצעת הנתבעים לדחייה הדדית של התביעות ובפרט על רקע העובדה שניהול התיקים יהיה כרוך בהוצאות רבות ביותר ובזמן רב שיצטרכו הצדדים להשקיע.

השאלות שעומדות על הפרק לגבי המשך הדיון, כגון, האם למנות מומחה כבקשת התובעת או לא ומתי והאם לפצל את הדיון באופן שתחילה תידון השאלה האם עצם החריגה בתקציב נעשתה לפי תנאי הסף שהוגדרו בהסכם, ככל שקיימים תנאי סף כאלה, תוכרענה רק לאחר קבלת תגובת התובעת להצעת הפשרה המוצעת ואף זאת לא לפני קבלת תגובות הצדדים.

התובעת תודיע אפוא עד יום 20.5.13 אם דחייה הדדית של התביעות ללא צו להוצאות מקובלת עליה. עוד פרט למחשבה - בשלב זה, ניתן עדיין להשיב את האגרות, למעט חלק זניח שלא ניתן להחזר. בקרוב, אפשרות זו לא תעמוד עוד על הפרק, גם אם תושג פשרה בין הצדדים (למעט אם הושגה בגישור). תז"פ ליום 24.5.13.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בלשכתי.