החלטה

1. בפניי בקשה להורות למשיבה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי(נוסח משולב)התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ") או לחילופין מכוח סעיף 108 לחסד"פ, להעביר למבקשים רשימה, ללא פרטים מזהים של כל תיקי החקירה שנפתחו מאז הגשת כתב האישום כנגד המבקשים ביום 17.6.10 ועד ליום הגשת הבקשה, בגין עבירה של מסירת דיווח כוזב, עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), כאשר ביסוד החקירה עמד דיווח על מע"מ בשיעור אפס לתושב חוץ לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, תוך פירוט: כמה תיקים מכלל התיקים נסגרו ומה היתה עילת סגירתם, וכן כמה כתבי אישום הוגשו ככל שהוגשו. בנוסף נתבקשתי להורות למשיבה להעביר למבקשים עותק מכל כתבי האישום שהוגשו ,ככל שהוגשו כאמור לעיל, תוך מחיקת פרטי הנאשמים ופרטים מזהים נוספים.

בתמצית אציין, כי נטען על ידי המבקשים שמדובר בבקשה שונה לחלוטין מהבקשה שהוגשה על ידם ביום 31.12.13 ואשר נדחתה על ידי ביום 22.1.14. עוד טענו, כי לאחר שהניחו תשתית עובדתית לכאורה לקיומה של אכיפה בררנית בגינה עומדת להם הגנה מן הצדק, ואשר פורטה בבקשתם להגנה מן הצדק מיום 15.7.14, אזי על בית המשפט להיעתר לבקשה. לחילופין טענו, כי בית המשפט רשאי לשנות את החלטת הביניים מיום 22.1.14 לאחר שהוכח על ידם שינוי נסיבות ושינוי במצב משפטי. בנוסף טענו, כי בבקשה החדשה צומצם היקף החומר אשר המשיבה מתבקשת להמציא למבקשים, ולפיכך הקצאת המשאבים שתידרש מצד המשיבה היא סבירה ביותר, ההגנה זכאית לבקש את המידע במסגרת ההליך הפלילי כשהאופן בו ההגנה תשתמש במידע שיתקבל אינו מעניינה של המשיבה.

1. המשיבה מתנגדת לבקשה בתמצית אציין כי בהתנגדותה לבקשה טענה המשיבה כי עוד ביום 22.1.14 דחה ביהמ"ש בקשה שהוגשה ע"י המבקשים ביום 31.12.13, כשבחינת הבקשה מיום 31.12.13 והבקשה מיום 22.2.15 מלמדת, כי קיימת חפיפה מלאה בין הבקשות, כאשר הבקשה מיום 31.12.13 נכללת בבקשה מיום 22.2.15, ומאחר ומדובר בהחלטת ביניים בהליך פלילי הרי שאין לביהמ"ש סמכות לדון מחדש בהחלטתו .לחילופין טענה המשיבה, כי ההלכה לא שונתה מאז ניתנה ההחלטה ביום 22.1.14. עוד טענה, כי אין בחזקת המשיבה את מאגר המידע המבוקש, והיענות לבקשת המבקשים הינה הכבדה בלתי מתקבלת על הדעת ובלתי סבירה, ואין בנתונים הסטטיסטיים המבוקשים כוח ראייתי מסייע להגנה, אלא מדובר בערך כמותי בלבד. בנוסף טענה, כי הבקשה הוגשה לאחר שעוד ביום 15.6.14 הכריזה ההגנה "אלה עדיי", ולפיכך לא ניתן יהיה להגנה לעשות שימוש בחומר שיתקבל וההגנה הגישה בקשתה שלא בתום לב.
2. דיון והכרעה :
3. אני דוחה את הבקשה לקבל עותק מכל כתבי האישום שהוגשו, ככל שהוגשו, בגין עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, כאשר ביסוד החקירה עמד דיווח על מע"מ בשיעור אפס לתושב חוץ לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ. לטעמי, מדובר בבקשה אשר נכללה בבקשת המבקשים מיום 31.12.13 (להלן: "הבקשה הראשונה"). בבקשה הראשונה, אשר כותרתה בקשה לזימון עד, נתבקשתי לזמן כעד הגנה את פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן או מי שעו"ד ניצן יורה לו להתייצב, ולהורות לו להמציא לבית המשפט במועד שיקבע את כל כתבי האישום שהוגשו, ככל שהוגשו, בגין עבירה לפי סעיף 117ב לחוק מע"מ, כאשר העוסק דיווח על עסקה של מתן שירות לתושב חוץ בדיווח על מע"מ בשיעור אפס, לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ. בנימוק לבקשה בכתב ובע"פ נטען, שהחומר הנ"ל דרוש להגנת המבקשים, לרבות לצורך הוכחת טענות כבדות משקל לטענת הגנה מן הצדק של המבקשים. ביום 22.1.14 דחיתי את הבקשה הראשונה לאחר שקבעתי שהמצאת המסמכים הנ"ל ע"י פרקליט המדינה או מי מטעמו תחייב את המאשימה בהקצאת משאבים בלתי סבירה, כשמדובר בעבירה לפי סעיף 117ב לחוק מע"מ שהינה עבירה נפוצה, כאשר הנסיבות העובדתיות בכתבי האישום המוגשים בגין עבירה זו שונות מתיק לתיק. לא מצאתי שיש מקום לשנות את החלטתי מיום 22.1.14 שכן לטעמי אין בבקשה שבפני נסיבות חדשות המצדיקות שינוי בהחלטתי מיום 22.1.14 ולא נקבעה הלכה חדשה בבית משפט עליון שיש בה כדי להביא לשינוי החלטתי .
4. אני דוחה את הבקשה להעביר להגנה את כל תיקי החקירה ללא פרטים מזהים, שנפתחו מאז הגשת כתב האישום כנגד המבקשים ביום 17.6.10 ועד ליום הגשת הבקשה, בגין עבירה של מסירת דיווח כוזב, עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, תוך פירוט כמה תיקים מכלל התיקים נסגרו, מה היתה עילת סגירתם וכמה כתבי אישום הוגשו ככל שהוגשו, כאשר ביסוד החקירה עמד דיווח על מע"מ בשיעור אפס לתושב חוץ לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ (להלן: "הבקשה הנוספת").

אני סבורה, כי דין הבקשה הנוספת להידחות הן מכוח סעיף 74 לחסד"פ והן מכוח סעיף 108 לחסד"פ.

החומרים המבוקשים בבקשה הנוספת עניינם חומרים סטטיסטיים, ולטעמי אינם מהווים חומר חקירה. יפים לענין זה דברי כב' הש' שריזלי בע"ח (מחוזי ת"א) 61886-11-14 ניתן ביום 11.12.14 "בניסיונה לכלול את המידע הסטטיסטי המבוקש תחת ההגדרה של "חומר חקירה" הרחיבה ב"כ העוררת את משמעות המונח "חומר חקירה" הרחבה בלתי אפשרית ובלתי ראויה ...למותר לציין, כי כל תיק הוא תלוי עובדות ונתונים קונקרטיים שעיקרם מהות המעשה ומיהות העושה, וממילא לא ניתן, ללא עיון בתיק ספציפי, לדעת מה היו שיקולי התביעה כשהחליטה להעמיד לדין או לסגור את התיק. כך, שמידע סטטיסטי אין בו די. הוא לא יועיל לעוררת לתמיכת הטענה כי התביעה נקטה נגדה באכיפה בררנית" ...אפילו היה ביד המשיבה להפיק ממאגריה את המידע המבוקש, ובלבי ספק רב אם הדבר אפשרי הלכה למעשה, ברור שפילוח המידע כפי שהתבקש יחייב השקעת משאבים בלתי סבירה בעליל. לגישתי, הרציונל שבבסיס סעיף 74 מעולם לא התכוון להטיל על כתפי המשיבה מטלה אשר השקעת משאבים כה בלתי סבירה... הטענה, לפיה, אמור היה בית המשפט קמא לסווג את המידע הסטטיסטי המבוקש כ"חומר חקירה", משום שהמידע נדרש לנאשמת במשפטה, לצורך תמיכה בטענתה להגנה מן הצדק שעניינה אכיפה בררנית, היא הרחבה בלתי ראויה ובלתי מקצועית של המושג "חומר חקירה", הרחבה שמפניה הזהיר בית המשפט העליון, ובעיניי היא דמיונית ושגויה"

אני סבורה, כי רשימה של כל תיקי החקירה (דהיינו, תיקי חקר הערה שלי י.פ) שנפתחו מאז הגשת כתב האישום כנגד המבקשים בגין עבירה של מסירת דיווח כוזב לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, כאשר ביסוד החקירה עמד דיווח על מע"מ בשיעור אפס לתושב חוץ, תוך מתן פירוט כמה תיקים מכלל התיקים נסגרו ומה היתה עילת סגירתם, אינה מהווה חומר חקירה שיהיה בכוחו לסייע להגנה בביסוס טענת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, שכן לא ניתן יהיה לאבחן בין המבקשים אל מול הנישומים האחרים בתיקי החקר המבוקשים ולבחון לגופו של עניין קיומה של אפליה בין שווים . עוד אני קובעת שדין הבקשה להידחות גם מכוח סעיף 108 לחסד"פ , שכן מדובר בבקשה הדורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה ע"י המשיבה שהרי אין בידי המשיבה את מאגר המידע המבוקש ומנגד לא יהיה בהמצאת החומר הנ"ל כדי לסייע להגנת המבקשים שכן אין ערך למידע המבוקש ,מעבר להיותו מידע כמותי.

מזכירות תשלח החלטה לצדדים בפקס

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ה, 12 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.