1. מינוי מומחה רפואי:

פרופ' עודד אברמסקי, מחלקה נוירולוגית מבית החולים הדסה עין כרם, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים:

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:

א. תיקו הכללי של המנוח.

ב. תיקו הנוירולוגי של המנוח מבית החולים רמב"ם.

ג. חוות דעת פרופ' פינקלשטיין – מטעם הנתבע.

3. העובדות:

א. יעקב קניג ז"ל (להלן: "המנוח") היה יליד 1951 ועבד כחשב כללי ומזכיר בחב' סידב מעגלים מודפסים בע"מ (להלן: "החברה"). המנוח היה גם אחד ממקימי החברה.

ב. המנוח עבד בחברה משנת 1983 ועד למועד פטירתו.

ג. במהלך חודש 8/07 התחלפו בעלי החברה, אך המנוח המשיך לעבוד בתפקידו.

ד. ביום 11.8.08 הוציאה החברה מכתב פיטורים למנוח. המנוח קיבל את מכתב הפיטורים, ככל הנראה, סמוך למועד הוצאתו.

ה. אין ספק שבמהלך התקופה האחרונה לעבודתו של המנוח בחברה הוא היה נתון ללחץ נפשי ושוכנענו כי היה לו קשה מאוד מבחינה נפשית להודיע על פיטוריו לאשתו.

ו. מאז קבלת מכתב הפיטורים ניסה המנוח לדחות את הקץ של הודעת הפיטורים לאשתו, אך לבסוף לא היתה לו ברירה וביום 24.8.08 הוא שב הביתה מעבודתו ובערב של אותו יום סיפר לאשתו כי פוטר.

יצויין, כי במהלך אותו יום 24.8.08, ביקש מבתו, איילה קניג, שאותה עת גרה עם הוריה שלא להגיע בערב הביתה וזאת על מנת שיוכל להיות עם אשתו לבד ולספר לה על רוע הגזירה.

ז. המעמד בו סיפר המנוח לאשתו על פיטוריו מעבודתו היווה ארוע חריג בעבודתו של המנוח.

אין בארוע חריג זה בכדי לשנות את העובדה שמאז שהמנוח קיבל את מכתב הפיטורים הוא היה נתון בתוך לחץ נפשי איום אך יחד עם זאת, בתוך אותו לחץ נפשי שהיה נתון היה עליו גם לספר על פיטוריו לאשתו וכי שצויין עצם השיחה שקיים המנוח עם אשתו בה הוא הודיע לה שפוטר, היה קשה לו מאוד מבחינה נפשית וכפי הנראה יותר קשה מהכל.

ח. מר ויסאם גנאים אשר עבד עם התובע אותה עת העיד בבית הדין, כי ראה את המנוח בעבדותו ביום 26.8.08 כשויסאם שם ליבו לכך שאחת מידיו של המנוח רעדה והיתה רופפת ועינו היתה גדולה מהרגיל. ויסאם ראה בסימפטומים הנ"ל כחריגים וביקש מהמנוח לגשת לרופא.

4. השאלות:

א. מהי המחלה ממנה סבל המנוח, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אשפוזו ביום 27.8.08?

ב. האם נכון שהמנוח לקה באירוע מוחי ו/או ארועים מוחיים? ואם כן מתי?

ג. האם קיים קשר סיבתי בין הארוע החריג בעבודה מיום 24.8.08 כפי שהוגדר בסעיף 3 לעיל, לבין הארוע המוחי או הארועים המוחיים?

שימת לב המומחה מופנית לכך, כי אף החמרת מצב משמעה קיום קשר סיבתי בין האירוע המוחי לבין הארועים בעבודה.

ד. הקיימים במנוח נתונים מוכחים המצביעים על כך, שהיה במנוח לפני קרות הארועים בעבודה, סיכון מיוחד לחלות במחלתו ו/או באירוע מוחי?

(כגון: סכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, מחלה קודמת, חולשה קודמת או כיוצ"ב).

ה. ככל שהמומחה ישיב, כי קיים קשר סיבתי בין מחלתו של המנוח לבין הארוע בעבודה, הוא יתבקש להשיב לשאלה: האם השפעת הארוע בעבודה על קרות הופעת המחלה, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתובע בטרם לקה במחלה ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי המצורף להחלטה זו?

ו. האם בשים לב למצבו הבריאותי של התובע עובר ליום 24.8.08, יש לומר שהארוע בעבודה מיום 24.8.08 החיש את הופעת הארוע המוחי, כך שאלמלא הארוע החריג בעבודה, ייתכן שבואו של הארוע המוחי היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהו או שלא היה מופיע כלל?

ז. האם ניתן לקבוע את סיבת מותו של המנוח? אם כן, נבקשך לפרט.

ח. האם ניתן לקבוע, כי הארוע המוחי הוא זה שגרם למותו של המנוח?

ט. במידה והארוע המוחי אכן גרם למותו של המנוח, האם ניתן לקבוע, כי הארוע החריג בעבודתו של המנוח מיום 24.8.08, כמתואר בסעיף 3 לעיל, גרם לארוע המוחי שהביא למותו של המנוח?

י. האם ניתן לקבוע, כי הארוע החריג בעבודתו של המנוח מיום 24.8.08, גרם לפגיעה כלשהי אצל המנוח? אם כן – האם אותה פגיעה גרמה למותו של המנוח?

יא. האם ניתן לקבוע, כי השפעת החריג בעבודה מיום 24.8.08, על פטירתו של המנוח, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, או מתהליך תחלואתי אחר?

5. כמו כן יצויין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחה.

6. התיק יובא לעיון ביום 20.11.12.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ב, 11 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.