1. עיינתי בבקשת הנתבעים (מיום 18.4.2016) לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 31.3.2016, בתגובת התובע ובתשובת הנתבעים לתגובה. למעשה, הבקשה מצומצמת לעיכוב ביצוע סעד הפינוי בלבד, שנקבע בפסק הדין האמור [סעיף 2 בתשובה מיום 9.5.2016].
2. נכון למועד מתן החלטה זו, לא ידוע אם הוגש ערעור על פסק הדין. בכל מקרה, נקודת המוצא היא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה או פסק הדין שעליהם מערערים [תקנה 466 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. אולם, נקודת מוצא זו אינה בהכרח נקודת הסיום, ובית המשפט עשוי להורות על עיכוב ביצוע בהתחשב במכלול השיקולים הרלבנטיים [רע"א 5832/15 אברהם אלול נ' מעונות עובדים בקרית משה אגודה שיתופית לשיכון בי-ם, מיום 6.10.2015].
3. כידוע, ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין לתקופת הערעור היא פרי איזון בין שני שיקולים מרכזיים: סיכויי הערעור ו-מאזן הנוחות. בין שני שיקולים אלה שורר יחס של "מקבילית כוחות" או "כלים שלובים" [ע"א 4440/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן, מיום 21.8.2013, פסקה 12; ע"א 8486/12 אלי רוני ואבי יוזמה ופיתוח בע"מ נ' מורן לוי בע"מ, מיום 14.4.2013].
4. אשר לסיכויי הערעור, מעיון בנימוקי הבקשה וגם בנימוקי התשובה לתגובה, סבורני כי הבקשה בהקשר דנן, מעוררת קושי, זאת משלא הובהרו בה כדבעי ובאופן מניח את הדעת, מהם נימוקי הערעור. לכן אין בידי בשלב זה להעריך מהם סיכויי הערעור לכשיוגש, האם גבוהים הם או נמוכים. בכל מקרה, שאלת סיכויי הערעור היא בעלת משקל רק במקרים בהם ניתן לומר כי הערעור משולל סיכוי או שהוא בעל סיכויים טובים להתקבל. במצבים אחרים, יש ליתן לשיקול זה משקל קטן יחסית [ע"א 6261/10 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ, מיום 28.9.2010, פסקה 5]. מקובל, איפוא, לראות את תנאי מאזן הנוחות כאבן הבוחן המרכזית בהכרעה הנוגעת לסעד הזמני [עניין זהרה לעיל].
5. אשר למאזן הנוחות, לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, בשים לב לממצאי פסק הדין ותוצאתו, בשים לב לטיב המחלוקת בהליך, משמעות ביצוע פסק הדין וטיב סעד הפינוי מחד גיסא [לעניין עיכוב פינוי מדירת מגורים, ראו והשוו: ע"א 2526/10 שלמה זילברמן נ' עו"ד שפלר ישראל, מיום , 12.4.2010, פסקה 32; ע"א 9062/06 חיה קוקיס נ' עיריית פתח תקווה, מיום 11.2.2007, פסקה 6; רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר, פ"ד נו(1), 529 , 534 (2001))]; ומאידך גיסא, בשים לב לנזק הממוני שעלול להיגרם למשיב (התובע) בשל עיכוב סעד הפינוי עד מיצוי הליך הערעור והעדר היכולת של המשיב לממש את קניינו, זאת גם בשים לב למשך הליך בירור התובענה שהתנהלה, לאחר שקלול כל האמור ועריכת האיזונים הנדרשים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הדין לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע סעד הפינוי בכפוף להפקדת בטוחה.
6. על כן, מתוקף סמכותי לפי תקנה 467(א) בתקנות סדר הדין האזרחי, מורה בזאת על עיכוב ביצוע סעד הפינוי זאת בכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או באמצעות ערבות בנקאית אוטונומית, זאת להבטחת פיצוי המשיב בגין כל נזק שייגרם לו על-ידי הצו האמור אם יידחה או יימחק הערעור, או שהצו יפקע מכל סיבה אחרת [לעניין עיכוב ביצוע מותנה, ראו והשוו: ע"א 5210/13 מירצ'ה אלכסנדרו נ' גיא שלמה זילברדיק, מיום 16.9.2013; רע"א 3228/14 יהודה פנונו נ' מסדר האחיות "סנט אנא" חיפה, מיום 29.5.2014; ע"א 644/10 עזבון המנוח רשיד (בן רטעאן) רווידאן נ' עלי מחמד נג'יב נג'אר, מיום 26.10.2010; רע"א 528/16 חזאם כמאל ג'ראבלי נ' מחמוד רשיד אבו חמדה רשיד, מיום 1.2.2016].

סיכום

1. הבקשה לעיכוב ביצוע סעד הפינוי שבפסק הדין מיום 31.3.2016, מתקבלת וסעד הפינוי מעוכב בזאת עד חלוף המועד האחרון להגשת ערעור בזכות על פסק הדין, וככל שיוגש ערעור כזה - מעוכב הביצוע עד מתן פסק דין בערעור או כל החלטה אחרת שתינתן על-ידי ערכאת הערעור.
2. המבקשים (הנתבעים) יפקידו את הערובה כאמור, בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, עיכוב הביצוע יפקע ללא צורך בהחלטה נוספת.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ו, 24 מאי 2016, בהעדר הצדדים.