1. עניינה של הבקשה שלפניי בצירוף ראיות חדשות, לאחר שתם פרק ההוכחות במשפט ולאחר שהוגשו סיכומי התובעת, היא המבקשת דנן.

2. לטענת המבקשת, לאחר שפעלה והגישה בקשה לעיון בתא"מ (שלום תל אביב) 48958-01-14 זקס נ' גיגי (פורסם בנבו, 18.10.2015) (להלן – עניין גיגי) הגיעו לידי המבקשת חמישה מסמכים.

תמציתם של המסמכים מלמדת על ניגוד עניינים חריף בו היה נתון עו"ד זקס, בטרם ייצג את המבקשת בעסקת מכר דירה, במסגרתה נמכרה דירת המבקשת למר סיימון. מהותו של ניגוד העניינים הוא בכך שעו"ד זקס היה מעורב במתן הלוואות למנוח מר בועז קדמי, באופן שחורג מיחסי עורך דין-לקוח. בסופו של יום נמכרה דירת המבקשת, אולם את הכספים נטל מר קדמי לשימושו, כך שהמבקשת נותרה חסרת כל.

3. המבקשת ערה לכך שההליך המשפטי בתביעה דנן מצוי בשלביו הסופיים, לאחר שכבר הוגשו סיכומיה. אולם לשיטתה, יש להעדיף את עקרון בירור האמת על פני שמירה על כללי הפרוצדורה. מכאן התבקש צירופם של חמשת המסמכים כראייה חדשה במשפט.

4. המשיב 3, עו"ד זקס, התנגד לבקשה.

עו"ד זקס הדגיש שזוהי כבר בקשה שנייה של המבקשת לצירוף ראיות לאחר סיום פרק ההוכחות במשפט. בבקשה שקדמה לבקשה דנן, הותר למבקשת להשלים את חקירתו הנגדית של עו"ד זקס לנוכח ממצאים שנקבעו לגביו בפסק הדין בעניין גיגי. עם זאת, נדחתה עתירתה במסגרת ההליכים דנן ליתן צו לעיון בתיק בית משפט השלום בתל אביב בעניין גיגי, מאחר שלא היה בכך כדי לקדם את בירור האמת במשפט [החלטה מיום 23.11.2015].

5. עו"ד זקס הדגיש כי הוא כבר נקרא לחקירה נגדית משלימה בהקשר למערכת יחסיו עם מר קדמי, כפי שעלתה מפסק הדין בעניין גיגי. עו"ד זקס מסר את גרסתו ובכך באו הדברים לידי מיצוי. מתן היתר לצירוף הראיות פוגע בזכויותיו כנתבע, לסיים את ההליך בפרק זמן סביר על פני הארכתו ככל שניתן.

6. המשיבים האחרים, מר סיימון ובנק מזרחי טפחות, הצטרפו לעמדתו של עו"ד זקס.

דיון והכרעה

7. בקליפת האגוז, עניינה של התביעה הוא במעשה נוכלות שביצע לכאורה המנוח בועז קדמי באשר לדירתה של המבקשת. כך, במסגרת מערכת יחסים חברית שניהלו השניים, שכנע קדמי את המבקשת למכור את דירתה למר סיימון. את עסקת המכר בין המבקשת לבין מר סיימון ליווה עו"ד זקס. בסופו של יום, הדירה נמכרה למר סיימון, אולם מרבית הכספים בגין עסקת המכר הגיעו דווקא לידיו של בועז קדמי, שלימים נמצא ירוי בפרדס.

8. בתביעתה, עתרה המבקשת לשורה של סעדים כנגד כל אחד ואחד מהמעורבים בעסקת המכר וכן עתרה להצהרה בדבר בטלות הסכם המכר. בין היתר, טענה המבקשת כנגד עו"ד זקס, כי היה עליו להזהירה מפני קדמי. אולם, עו"ד זקס לא עשה כן מאחר שהיה נתון בניגוד עניינים מתוקף מערכת היחסים העסקית שהייתה לו עם קדמי.

מאידך, הנתבעים מציינים לחובתה של המבקשת את התנהלותה האישית ואת שיתוף הפעולה ההדוק מצידה עם מר קדמי, דבר שהביא לאיבוד הדירה והכספים ששילם מר סיימון עבורה.

9. כעולה מהבקשה דנן, עסקינן בחמישה מסמכים אשר צירופם מתבקש כראיות חדשות במשפט:

א. העתק מכתב מיום 1.07.2008, אותו שלח עו"ד זקס בשמו של בועז קדמי למחלקה המשפטית בהראל חברה לביטוח, בו הביע את חששו מפני עיקול כספי הביטוח. באותו מכתב ביקש עו"ד זקס להצטרף כמוטב בפוליסת הביטוח.

ב. טופס בקשה לעדכון מוטבים במקרה של מוות, נושא תאריך 8.10.2008, אשר הוגש על ידי בועז קדמי ומכוחו ביקש לצרף את עו"ד זקס כמוטב בלעדי בפוליסת ביטוח החיים שלו.

ג. העתק הודעה על תביעה במקרה מוות שהגיש עו"ד זקס להראל חברה לביטוח, ביום 27.12.2012, שלושה ימים לאחר פטירתו של בועז קדמי.

ד. העתק פרוטוקול חקירתו הנגדית של עו"ד זקס בעניין גיגי, שם הודה שבועז קדמי צירף אותו כמוטב לפוליסת הביטוח עוד בשנת 2008 וכן כי נהג להלוות לבועז קדמי כספים.

ה. העתק הודעת פרטים שהוגשה על ידי עו"ד זקס בהליך טען ביניים בקשר עם כספי פוליסת הביטוח.

10. הכלל הוא שעל בעל דין מוטלת חובה להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" [תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 2948/15 עבד אלעזיז חוסין נ' רשות הפיתוח (פורסם בנבו, 01.07.2015)].

כך, רק במקרים חריגים תתאפשר הגשת ראיות לאחר תום שלב ההוכחות [ע"א 579/90 רוזין נ' בן- נון, פ"ד מו(3) 738 (1992)]. באותם מקרים חריגים יש לבחון אם אותה ראיה חדשה דרושה לשם בירור האמת, ויש בה כדי לסייע לבעלי הדין בהוכחת זכויותיהם המהותיות [רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 (2001)].

11. בענייננו, עו"ד זקס כבר נקרא לחקירה נגדית משלימה לאחר תום שלב ההוכחות במשפט, זאת מכוח החלטה מיום 23.11.2015. במסגרת חקירתו הנגדית המשלימה נחקר עו"ד זקס על הסוגיות נשוא אותן ראיות חדשות שכבר עלו בפסק הדין בעניין גיגי. וכך באו הדברים לידי ביטוי בחקירתו הנגדית המשלימה של עו"ד זקס:

"ש. נכון שבועז קדמי היה שקוע בחובות ולכן הסכמת לסייע לו ונתת לו הלוואות?

ת. נכון.

ש. נכון שנתת לו הלוואות בטרם פנית לחברת הראל והודעת שבועז קדמי ממנה אותך כמוטב בפוליסת החיים שלו?

ת. לא בטוח, אני חושב שזה היה קודם. למיטב זכרוני הפנייה שלו לחברת הראל הייתה למקרה של נכות, מזה הוא חשש. ההלוואות היו מאוחרות יותר למיטב זכרוני, כן הן היו מאוחרות יותר

ש. כמה כסף הלווית לו?

ת. אני הלוויתי לו והוא החזיר לי, מדובר בעשרות אלפי שקלים.

ש. נכון שכספי ביטוח החיים מהוות גם להבטחת השבת אותן הלוואות שנתת לבועז קדמי?

ת. כן.

ש. נכון שבשנת 2008 יזמת פנייה לחברת הראל ודיווחת שבועז ממנה אותך כמוטב בפוליסת ביטוח החיים שלו?

ת. זה כבר שאלת.

ש. אני שואלת האם נכון שבשנת 2008 יזמת פנייה בכתב לחברת הראל ואמרת שבועז ממנה אותך כמוטב לפוליסת ביטוח חייו.

ת. אני לא זוכר את השנה המדויקת, אבל כן.

ש. נכון שבאותה פנייה הבעת את החשש בשם בועז שהכספים יעוקלו על ידי נושים ושמטרת הביטוח תסוכל?

ת. כבר שאלת את זה.

ש. תענה לי שוב.

ת. כן.

ש. ידוע לך שבעצם מה שאתה מספר פה בבית משפט זו הברחת נכסים מפני נושים.

ת. אני על השאלה הזו מבקש לא לענות.

ש. נכון שהכרת את בועז בשנת 2007 – 2008? מתי הכרת אותו?

ת. סדר גודל כזה, פלוס מינוס.

ש. אם כך, כאשר אתה נרשם בשנת 2008 כמוטב בפוליסת החיים שלו הכרת אותו שנה קודם או שנתיים?

ת. סדר גודל כזה."

[פרו' עמ' 285, ש' 16 – 28; פרו' עמ' 286, ש' 1 – 16]

12. מבלי לקבוע מסמרות באשר לנפקות עדותו של עו"ד זקס ומשקלה, ברי כי עו"ד זקס כבר הודה בכך שנתן הלוואות לבועז קדמי, כי מונה כמוטב בפוליסת ביטוח החיים של בועז קדמי וכי כספי ביטוח החיים היו מקור אפשרי להשבת אותן הלוואות. עוד הודה עו"ד זקס כי היכרותו עם בועז קדמי החלה בשנים 2007 – 2008, כאשר מינויו כמוטב בפוליסת הביטוח של בועז קדמי נעשה בשנת 2008. לסבר את האוזן, עסקת המכר באשר לדירה נערכה ונחתמה בשנת 2009.

13. לנוכח תשובותיו של עו"ד זקס בחקירתו הנגדית המשלימה, אינני רואה במה יתרמו אותן "ראיות חדשות" לבירור האמת. בהקשר זה, כבר הודה עו"ד זקס בכל העובדות העולות מאותם מסמכים שהגשתם נתבקשה.

14. הפועל היוצא של כך הוא, שאין בידי המבקשת טעמים של ממש המצדיקים סטייה מהכללים הדיוניים המחייבים את הגשת הראיות במקשה אחת. קל וחומר מקום בו כבר נקרא עו"ד זקס להשלים את חקירתו הנגדית, לאחר שתם פרק ההוכחות במשפט. בנסיבות אלה הפגיעה בניהולו התקין של המשפט, כמו גם הפגיעה בזכויותיו של הצד שכנגד והחובה לשמור על הוגנות ההליך מטות את הכף לעבר דחייתה של הבקשה [רע"א 2715/13 ורדה נ' מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 בפסק דינו של השופט נ' הנדל (פורסם בנבו, 8.11.2013)].

15. בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.

16. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את המבקשת בשכר טרחת ב"כ המשיב 3 בסך 2,500 ₪ לתשלום בתוך 45 ימים מהיום. אינני פוסק שכר טרחה לזכות המשיבים האחרים, אשר אך הצטרפו לעמדת המשיב 3.

17. אני מורה למשיבים להשלים את הגשת סיכומיהם בתביעה, עד ליום 25.8.2016.

המבקשת תגיש את סיכומי תשובתה לא יאוחר מיום 15.9.2016.

בדק סיכומים ליום 18.9.2016.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ו, 30 יוני 2016, בהעדר הצדדים.