1. לפניי בקשה דחופה לצירוף ראיה ולהשלמת חקירה נגדית, אשר הוגשה לאחר תום שלב הראיות במשפט ובטרם הגשת סיכומי הצדדים.

הבקשה הוגשה מצדה של התובעת ועניינה זימונו מחדש של הנתבע 3, עו"ד זקס, להשלמת חקירה נגדית. הטעם לכך הוא פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל-אביב [תא"מ (שלום תל-אביב) 48958-01-14 זקס נ' גיגי (פורסם בנבו, 18.10.2015)] , שם עלתה לכאורה מעורבותו של עו"ד זקס בהלוואות אישיות שהעמיד לזכותו של מר בועז קדמי ז"ל.

2. לטענת התובעת, ההליכים בין עו"ד זקס למר גיגי לא היו ידועים לה. גם פסק הדין פורסם רק לאחרונה. על כן מן הראוי לאפשר לה "להשלים את חקירתו הנגדית של המשיב 3". בנוסף עתרה המבקשת להתיר לה עיון בתיקי בית המשפט, בעניין זקס נ' גיגי וכן להאריך את המועד להגשת סיכומי הצדדים.

3. עו"ד זקס התנגד לבקשה. לטעמו, אין מדובר אלא בדחייה נוספת של בירור התביעה והארכת המשפט שלא לצורך. לגופם של דברים, עילת התביעה כנגד עו"ד זקס היא רשלנות מקצועית. מכאן שאין כל חשיבות לשאלת מתן ההלוואות למר קדמי. לעמדה זו הצטרף גם הנתבע 2.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבור שמהות הבקשה שלפניי היא זימונו של עו"ד זקס להשלמת חקירתו הנגדית, באשר לסוגיות שעלו מתוך פסק הדין, שפורסם רק לאחרונה. באחת מהפרשות שנדונו בבית המשפט העליון, נבחנה האפשרות של זימון עדים בשלב מאוחר של ההליך. וכך שנה השופט ח' מלצר:

"עקרונית אין מניעה כי בעל דין יגיש בקשה נוספת לזימון עדים (ובמקרים חריגים ביותר אפילו לאחר מתן צו לסיכומים). עם זאת מובן מאליו כי בית המשפט הדן בתיק רשאי לדחות את הבקשה מניה וביה אם הוא סבור כי הבקשה הוגשה באיחור מאיין, או שהיא מהווה ניסיון פסול לשינוי חזית, או שהגשתה עומדת בסתירה להחלטה קודמת בענין, או מכל טעם אחר, כמקובל"

[רע"א 806/08 פזגז 1993 בע"מ נ' פופיק (פורסם בנבו, 07.09.2008); כן ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 321 – 322 (מהדורה עשירית, 2009)]

5. בענייננו, עסקינן בפסק דין שפורסם רק לאחרונה, לאחר שתמו מועדי שמיעת הראיות במשפט. נושא ההתדיינות בין עו"ד זקס למר גיגי לא עלה מיוזמתו של זקס. הוא הדבר לעניין מתן ההלוואות למר קדמי. מכאן שעסקינן בסוגיה שלא הייתה בידיעתה של התובעת או באת כוחה, עובר לסיום פרק שמיעת הראיות במשפט. יתר על כן, ייתכן כי תהא לסוגיה זו השלכה לעניין משקל עדותו של עו"ד זקס במחלוקת שלפניי (ואינני קובע מסמרות באשר לכך).

בנסיבות אלה, יש הצדקה לאפשר לתובעת למצות את שאלותיה לעו"ד זקס.

6. עם זאת, אינני רואה מקום ליתן צו לפיו תוכל באת כוח התובעת לעיין בתיקי בית משפט השלום. מדובר בבקשה שחורגת מהמקובל, בשלב זה של המשפט. יתר על כן, לא שוכנעתי כי יהא בכך כדי לקדם את בירור האמת במשפט. אף לעניין הגשת פסק הדין בהליך האחר כראייה במשפט שלפניי אין מקום. הכלל הוא כי הענקת מעמד של ראיה לפסק דין במשפט אחר טעונה הוראת חוק מפורשת. בעניינו של הליך אזרחי אין הוראה שכזו. על כן לא ניתן לקבלו כראייה לממצאים העובדתיים שנקבעו בו [ע"א 783/83 קפלן נ' נובוגרוצקי , פ"ד לח (3) 477, 485 (1984); ע"פ 4392/91 חוואג'ה נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(2) 45, 51 (1995)].

7. סיכומם של דברים - אני מתיר את זימונו של עו"ד זקס לעדות, במסגרת חקירה נגדית. מאחר שמדובר בדיון נוסף שנדרש לבקשתה של התובעת לאחר תום שלב הראיות במשפט, אני מחייבה להפקיד את הוצאות הדיון בקופת בית המשפט בטרם ייקבע המועד, וזאת בסך 3,000 ₪. סכום זה נקבע על הצד הנמוך, כפועל יוצא מהצורך בהתייצבות באי כוחם של שלושת הנתבעים וכן בהתייצבותו של עו"ד זקס.

8. ככל שהתובעת מעוניינת בקיומה של ישיבת ההוכחות המשלימה, עליה להפקיד את הסכום הנ"ל בקופת בית המשפט עד ליום 10.12.15. בהתאם לכך, תינתנה הנחיות לצדדים. המועד להגשת סיכומי התובעת מוארך עד לאחר מתן ההחלטה באשר לסדרי הדיון בישיבת ההוכחות המשלימה. מובהר כי אי הפקדת הסכום (כולו או חלקו) עד למועד הנ"ל תיחשב כזניחת האפשרות שניתנה לתובעת להשלמת חקירתו הנגדית של עו"ד זקס.

9. למתן החלטה ליום 13.12.15.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.