ביום 11.10.12 הותר תיקון רחב היקף של כתב התביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים, במסגרתו ביקשה המבקשת, בין היתר, להצהיר על בטלות הסכם מכר דירתה ולפיצויים בגין נזקים שנגרמו למבקשת בשל מעשי הונאה ומרמה, כטענתה.

התיקון כלל גם הגדלת סכום הפיצוי הנתבע בגין עוגמת הנפש מסך של 300,000 ₪ לסך של 500,000 ₪.

הבקשה נשוא החלטה זו הינה בקשה לפטור מתשלום הפרש האגרה הנובע מהגדלת סכום התביעה ב-200,000 ש"ח.

המבקשת טענה כי נפלה קורבן למעשה הונאה ותרמית ע"י המשיב 6 בסיוע משיבים אחרים, וכי אין ביכולתה לשלם את האגרה בשל מצבה הכלכלי הקשה, העדר מקום עבודה או פרנסה, העדר כל רכוש, חשבון בנק או אמצעי תשלום כלשהוא בבעלותה, וכן לאור מצבה הנפשי הקשה והנכות הגבוהה ממנה היא סובלת.

היועץ המשפטי לממשלה הותיר את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש.

המשיבים 2-4 (היחידים מבין המשיבים שהגישו תגובה) התנגדו לבקשה.

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007, קובעת כי כדי ליתן פטור מתשלום אגרה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה.

התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה, הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.

נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (9.11.00)].

על המבקש לפרט את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק ופרטים על רכושו. באין פרטים כאמור, לא הונחה תשתית בסיסית [בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (28.9.89)].

דומה כי התובעת הוכיחה כי יכולתה הכלכלית דלה מאד. כך, בחשבון הבנק שלה בבנק הדואר לא מבוצעות כל פעולות (במשך כ-6 חודשים בוצעה פעולה אחת בלבד), היא הצהירה כי אין לה רכוש והכנסתה היחידה היא מקצבת הביטוח הלאומי, בסכום של 3,100 ₪, המשולם לה כקצבת נכות, לאחר שהמבקשת הוכרה כנכה בשיעור 100%.

שוכנעתי גם כי סך של כ- 270,000 ₪ שהמבקשת קיבלה לאחר ביטול רכישת דירה, חלף דירתה נשוא התביעה, שולמו לנושיה ולהוצאות משפטיות ואחרות, ולא נותר בידי התובעת סכום כלשהו שיאפשר תשלום האגרה.

השתכנעתי גם כי אין בידי קרובי משפחתה של התובעת כדי לסייע לה בתשלום האגרה.

סיכומו של דבר, הגם שסכום האגרה בו עסקינן הוא נמוך, אין בידי התבועת אפשרות לשלמה.

באשר לעילה, ההליך בכללותו מגלה עילה לצורך בקשת הפטור מאגרה, והסך של 500,000 ₪ הנתבע בגין עגמת נפש הוא אמנם סכום גבוה מאד לרכיב עגמת נפש, אך לא ניתן להגדירו כסכום שניתן לבטל מראש את סיכויי התובעת לזכות בו, בנסיבות אותן מגוללת התובעת, ומבלי שיהא בכך כדי להביע דעה אודות נכונות או צדקת טענותיה.

ערכאות אחרות, העניקו אף הן לתובעת פטור מתשלום האגרה (בהחלטות מיום 25.5.11 ו-2.1.12).

לאור המפורט לעיל, הבקשה מתקבלת וניתן פטור מתשלום הפרש האגרה בגין הגדלת סכום התביעה ב-200,000 ₪.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, יא אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.