לפני בקשת הנתבע ( להלן: "המבקש" ) לסילוק התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשנ"ד-1984( להלן: "התקנות" ) מחמת העדר עילה ו/או העדר יריבות, ולחילופין להעדר עילה, מכיוון שעל פי העתקי תלושי השכר של התובעים ( להלן: "המשיבים" ) שהועברו למבקש, המשיבים הם שכירים בעסק שבניהול אמם ואינם בעלי העסק ולכן אינם יכולים לטעון לנזק כספי כנגד המבקש.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה, בטענתה שבמועדים הרלוונטים לכתב התביעה משיבים 1 ו- 3 ניהלו את הנכס, היות ואמם פרשה מניהול העסק בשל מצבה הבריאותי ולראיה מפנים לאישור רו"ח נחמיאס ( נספח ב' ) לפיו מדובר בשותפות בבעלות משיב 1 ומשיב 3. כן צרפו המשיבים אישור רשות המיסים על ניהול תיק של האחים דוד ומנחם ( המשיבים ).

המשיבים מאשרים, כי העסק הנו בבעלות אמם, אולם לטענתם מדובר בשותפות של האם ובניה ולראיה מפנים לפסק דינו של בית משפט השלום בת"א ה"פ 40761-08-10, בו נקבע, כי היא הבעלים של המטלטלין אבל ילדיה הם שמפעילים את העסק. עוד לשיטת המשיבים חשבון העסק נשוא המחלוקת מנוהל ע"י משיב 1.

המבקש בתשובתו טוען, כי ניהול עסק אינו הופך שכיר לבעלים ומשכך אין המשיבים יכולים לתבוע בגין נזקים שנגרמו לעסק.

דיון:

ככלל בית המשפט רשאי למחוק ולחילופין לדחות על הסף תובענה על יסוד אחד מעילות המחיקה שבסעיף 100-101 לתקנות:

"...בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;

(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.

101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

;

(1) מעשה בית דין;

(2) חוסר סמכות;

(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות  מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע..."

אולם, על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט יורה על מחיקה או דחייה של כתב תביעה על הסף רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות:

"הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות" (ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו מ(2), 668, 271).

בית המשפט יורה על מחיקת התובענה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' מא' (1), 577, ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה מו' (1), 470, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', מה (4), 18).

בעניינה של בקשה זו מדובר בתביעה כספית בגין נזקים שנגרמו למשיבים בעקבות הפרת הסכם פשרה מיום 11.10.09 . במסגרת הסכם הפשרה נדונו חובות החשבון העסקי נשוא הדיון, ח-ן 178918 בסניף רמת אילן של המבקש ( להלן: "חשבון העסק" ). הסכם הפשרה הנו סופו של הליך משפטי, אותו ניהל המבקש כנגד המשיבים בגין חוב שהצטבר בחשבון העסקי לו היו שותפים המשיבים לפי הנטען בהליך שניהל המבקש נגד המשיבים בתיק 11823-12-08 .

כפי שפורט לעיל , בית המשפט יורה על מחיקת תובענה על הסף רק כאשר ברור שהתובעים לא יוכלו לקבל את הסעד המבוקש.

במסגרת כתב התביעה דנן, נטען לשורה של נזקים כאשר אחד מהם מתייחס לפגיעה במוניטין העסק ואחרים עוסקים בפיצוי בגין הוצאת לשון הרע, הפרת חובות המוטלות על המבקש כבנק וגם בשל גרימת שורה של נזקים כלכליים שכוללים, בין השאר פגיעה בהתקשרות עם ספקי סחורה, ביטול מסגרות אשראי בבנק אחר, כאשר כולם יחד גרמו לאי קבלת סחורה בכלל ובסמוך לחג הפסח בפרט.

כמו כן טרם נדונה שאלת מעמדם של המשיבים בסופרמרקט המשפחתי בכלל ובעיקר לאור הנספחים אותם צרפו לתגובתם. נספחים שדורשים בחינת הטענה, שהמשיבים היו שותפים בעסק בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה. יש גם לבחון את טענות המשיבים בהתייחס לפסה"ד בה"פ 40761-08-10 אליו מפנה המבקש, כראיה לכך שהאם היא בעלת העסק נשוא הדיון ולא המשיבים. .

לאור המפורט דין הבקשה להדחות שכן לא שוכנעתי בשלב זה, שככל שהמשיבים יוכיחו את כל המפורט בכתב התביעה, לא יוכלו לקבל את הסעד המבוקש על ידם.

שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.