הנתבע ( להלן: "המבקש" ) מתנגד לצירוף חוו"ד של יועץ העסקי, מכתב רו"ח גרינברג ומסמך אותו מגדיר המבקש כנספח ג' מיום 9.7.13 שצורפו לתצהיר העדות הראשית של התובעים ( להלן: "המשיבים" ) היות וזו לא גולו בהליך גילוי המסמכים ולא נמסרו למבקש. לטענתו, כל המסמכים הנ"ל, הינם בגדר "מסמכים מפתיעים" שלא גולו במסגרת הליכי גילוי מסמכים, לא הוגשה בקשה לצרפם בשלב מאוחר יותר, ולכן יש להוציאם ולהתעלם מחוות הדעת ( נספח יט ) וכן מנספחים א' ו-יג' שבתצהירי התובעים. לחילופין במידה והבקשה תדחה עותר המבקש להגיש חוות דעת מטעמו, דבר שיצריך ארכה למועד הגשת ראיותיו.

המשיבים עותרים לדחיית הבקשה וטוענים, שמדובר במסמכים רלוונטים להוכחת התביעה ואינם בגדר מסמכים מפתיעים. לטענתם, אין להתנגדות כל בסיס עובדתי ומשפטי, שכן מכתבו של רו"ח גרינברג גולה בסעיף ט' לתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת ( מפנים לתצהיר שצורף כנספח ).

כמו כן טוענים המשיבים, כי אין בסיס עובדתי ומשפטי לדרישה להוצאת נספח יג', תשובת בנק ישראל לעניין ביטול ההגבלה של המשיבה שהגיעה לידיה ביום 9.7.13, שנתיים וחצי לאחר מועד הגשת תצהיר גילוי המסמכים. לכן הנו בגדר מסמך מאוחר שהגיע לידי המצהיר ואף גולה בנספח ט' לתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה במסגרת מסמכים מבנק ישראל. כן טוענים המשיבים כי לא ניתן להעלות התנגדות להגשת מסמך כל כך מהותי שמקורו בבנק ישראל וראוי אף להציגו במסגרת מסכת הראיות של הנתבעת עצמה.

לגבי נספח א' לתצהיר המשיבים טוענים הם, כי מדובר במסמך מאוחר לתצהיר גילוי המסמכים ומופנה לרשות המיסים באמצעות רו"ח אברהם נחמיאס, רו"ח של העסק. כל מטרת המסמך, היא להבהיר את עובדת פרישתה של אם המשפחה, גב' מזל בורוכוב מהעסק . המשיבים מציינים, כי מסמך זה הוגש לבית המשפט במסגרת תגובה לבקשת מחיקה על הסף .

המבקש טוען בתשובתו, כי חוות הדעת שנזכרת בתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה לא צורפה לתצהיר גילוי המסמכים, על אף פניותיו לב"כ הקודם של המשיבים, עוד מפנה המבקש להודאת המשיבים כהגדרתו כי נספחים א ו-יג הם מסמכים מאוחרים למועד הגשת תצהיר גילוי המסמכים. לפיכך טוען המבקש ומפנה לתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לפיו לא רשאי בעל דין להגיש מסמך שלא גולה על ידו כראיה באותה תובענה ללא רשות בית המשפט. לטענתו,

היות והמשיבים לא ביקשו את רשות בית המשפט לצירוף הראיות שבמחלוקת אין להתיר את הגשת המסמכים נשוא הבקשה.

דיון:

בבקשה זו מתנגד המבקש להגשת 3 מסמכים שצורפו לתצהיר העדות הראשית של המשיבים בטענה כי מדובר במסמכים מפתיעים שלא גולו במהלך , הליך גילוי המסמכים . "...מסמכים אלו בלא יוצא מן הכלל...הנם בדבר "מסמכים מפתיעים" שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים ..." (פיסקה 5 לבקשה ).

בבקשה נטעון כי 3 מסמכים לא גולו במסגרת הליך גילוי מסמכים, חוו"ד של היועץ העסקי ( נספח י"ט ), מכתבו של רו"ח גרינברג ומסמך בנק ישראל וכראיה מפנה לתצהיר גילוי המסמכים של המשיב 1 .

המשיבים טוענים, מנגד כי חוו"ד היועץ העסקי שמעון ליברמן גולתה בתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה וצויינה בסעיף ט' לתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה ולכן איננה בגדר מסמך מפתיע ובכל מקרה טוענים כי הם רשאים לצרף חוו"ד לתצהיר גילוי מסמכים ( פיסקה 2 לתגובה ).

לגבי נספח יג' טוענים המשיבים כי מדובר במסמך שהתגלה ביום 9.7.13 כשנתיים וחצי לאחר סיום הליך גילוי המסמכים וכן טוענים המשיבים כי מדובר במסמך בנקאי שגולה במסגרת נספח ט' לתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה, ובכל מקרה מדובר במסמך בנקאי שלא ניתן להתנגד להגשתו ( פיסקה 3 לתגובה ).

לגבי נספח א' טוענים המשיבים כי מדובר במסמך מאוחר להליך גילוי המסמכים ואשר הוגש ע"י המשיבים במסגרת תגובה לבקשה למחיקה על הסף שהוגשה ע"י המבקש ( פיסקה 4 לתגובה ).

תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כי במקרה שבו בעל דינו אינו מגלה מסמך שעליו לגלותו או אינו נענה לדרישת גילוי, לא יהיה רשאי להגישו כראיה מטעמו ללא רשות בית משפט.

"...בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים..."

תנאים

תשנ"א-

לגבי מסמך יג בשים לב לתקנה 118 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובשים לב לתאריך המופיע על הנספח , ברור כי זה הגיע לידי המשיבים במועד מאוחר להליך גילוי המסמכים שוכנעתי כי קיים הצדק סביר להגשת המסמך בעת שהוגש.

"היתה הבקשה לפי תקנה 116 או 117 לעיין בפנקסי הבנק או בפנקסי עסקים, רשאי בית המשפט או הרשם לא לצוות על עיון אלא על מתן העתק מהרישום בפנקסים, כאמור בתקנה 115(ב)."

תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מתירה הגשת חוות דעת מומחה עד לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי ראשית מטעם בעל הדין ואם לא ניתנו הוראות בעניין הגשת עדויות, תוגש חוו"ד לא יאוחר מ-90 ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה אם לא קבע בית המשפט אחרת.

"רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת."

משכך, בשים לב לעובדה כי חוות הדעת ( נספח ט לתצהיר העדות הראשית של המשיבים ) מומחה המשיבים הוגשה עם הגשת תצהירי עדות ראשית , אין מניעה כי זו תוגש.

לגבי נספח א', היות ומדובר במסמך מאוחר להליך גילוי המסמכים ( ע"פ התאריך שמופיע על המכתב מדובר במסמך מיום 7.8.11 כאשר הליך גילוי המסמכים הסתיים לכל המאוחר ביום 1.3.11 ) ובשים לב לכך שצורף לתגובה לבקשה למחיקת כתב התביעה, טענה לה לא מתכחש המבקש, אני מתירה את צירוף נספח א' לתצהיר העדות הראשית של המשיבים, אני מתירה את הגשת נספח א'.

לאור האמור הבקשה נדחית.

לאור דחיית דיון ההוכחות המבקש יגיש חוו"ד מומחה מטעמו אם ברצונו לעשות כן בהתאם להוראת תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ד, 01 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.