<#2#>

נוכחים: מטעם התובעים: עו"ד בלומוביץ

מטעם הנתבעת 1: עו"ד דניאל מלכא ומר קובי לוי

מטעם הנתבעת 2: עו"ד ידיד

מטעם הנתבעת 3: עו"ד אפק ומר יוני קאופמן

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

מר מוחמד אבו שנדי, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/1.

חקירה נגדית לעו"ד מלכא:

ש: נכון שאתה שמרת בכביש 6, כשבנו את הגשרים?

ת: עוד לפני. אני שמרתי שם חצי שנה, עד שהתקינו את העמודים של הגשרים, של המצלמות.

ש: ואז לא היית עובד של אמונים?

ת: כן עבדתי.

ש: אתה לא עבדת דרך חברת "אסיק"?

ת: לא.

ש: עבדת פעם ב"אסיק"?

ת: לא. לא מכיר את החברה הזו.

ש: איפה עבדת לפני ששמרת בכביש?

ת: עבדתי בכל מיני עבודות, חקלאות, עבדתי במושב עירון, איזה 12-13 שנים. לא עבדתי בשמירות.

ש: אז איך אבו עקל הגיע אליך?

ת: אני קרוב מאד, הבית שלי נמצא ליד כביש חוצה ישראל.

ש: אז הוא בא ודפק בדלת ואמר לך?

ת: שבאו לעשות את המצלמות, הוא בא אליי ואני לא הכרתי אותו בכלל, הוא שאל אם אני רוצה לעבוד אצלו והלכתי לעבוד אצלו.

ש: אחרי שהתחלת לעבוד, בזמן מסוים היה צריך לשמור גם בלילה.

ת: עבדתי חמישה חודשים, עבדתי רק בלילה, לבד. ביום היו עובדים אחרים. אח"כ התחלתי לשמור יום ולילה, ביום הראשון הייתה הפסקה בעבודה, חודשיים או חודש לא יודע בדיוק, מתקשר אליי אבו עקל ואמר לי שבחמש אחה"צ אהיה בעבודה. באתי ובא אליי יוני אחד, בא לכפר סולם, והוא אמר יוני, שיש עכשיו הרכבה של ציוד כבד יקר ושאני צריך לשמור טוב, לפקוח את העיניים 24 שעות. עבדתי כמה ימים, לא יודע חודש או פחות, התחילו להרכיב אמרו שצריך עוד שומר, אז הבאתי את הבן שלי.

ש: אז אתה הצעת שג'מאל ישמור יחד איתך.

ת: כן, הם קיבלו זאת. אבו עקל קיבל זאת.

ש: גם אם היית אומר לו שכמאל ישמור, זה אותו דבר בשבילו? אתה החלטת שזה ג'מאל, הרי היה יכול להיות מישהו אחר מהמשפחה

ת: נכון.

ש: למה דווקא הצעת את ג'מאל?

ת: למה הוא היה חופשי ביום ובלילה, לא היה לו מה לעשות אז היינו אני והוא, יחד.

ש: זה נכון שג'מאל הועבד גם בחקלאות, והם לא עבדו בשבת.

ת: נכון. הוא עבד רק אחה"צ, בשבת לא עבד.

ש: כשאתה לא יכולת לשמור או שג'מאל לא, אז אמרת לכמאל להחליף אותך או אותו ?

ת: לא. אנחנו שניים שמרנו אחד ביום ואחד בלילה.

ש: אף פעם אף אחד מהמשפחה לא החליף אותך או את ג'מאל?

ת: לא, כל הזמן או אני או הוא שמרנו.

ש: אתה זה שקבעת מתי ג'מאל ישמור?

ת: אנחנו היינו מסתדרים.

ש: אתה בתצהירך בסעיף 14, נכון שאבו עקל אמר לכם שהוא רוצה שג'מאל יעבוד עם תלוש ואתם לא רציתם ?

ת: לא, הוא עבד עם תלוש.

ש: הוא קיבל תלושים כל הזמן שהוא עבד?

ת: לא כל הזמן, בהתחלה הוא לא רצה תלושים, הוא היה מקבל תלוש מהחקלאות אז הוא אמר שמספיק לו.

ש: למה לא תבעת את אבו עקל?

ת: למה אני צריך לתבוע אותו ?

ש: אתה אמרת שהוא לא רצה תלושים בהתחלה, אבל בכ"ז יצא לו תלוש אחד, אחרון.

ת: אני לא יודע כמה יצא, הוא דיבר עם אבו עקל והוא עשה לו תלוש.

ש: התלוש היחיד שיצא הוא התלוש על החודש בו הוא נהרג. אתה יודע את זה?

ת: אני לא יודע את זה.

ש: אתה יודע של מי כתב היד פה? אפנה אותך לנספח ז' לתצהירך.

ת: לא. לא קורא עברית.

ש: אתה זוכר שהרצח של ג'מאל היה במוצאי שבת?

ת: לא זוכר בדיוק.

ש: זה היה במוצאי שבת

ת: אחרי שהוא נפטר אני התחלתי לאבד כיוונים. הילד הזה היה לי מכה חזקה.

ש: באותו יום, לפני שהוא נרצח, שמרת בבוקר?

ת: כן, הוא החליף אותי.

ש: אז כל אותו יום אני אומר לך שזה היה שבת, אתה לא ראית אותו.

ת: למה לא ראיתי אותו? הוא בא, ראיתי אותו.

ש: אבל לפני כן? לא ראית אותו במהלך היום.

ת: הוא שמר בחקלאות באותו יום.

ש: אבל זה היה בשבת.

ת: הוא שמר אז.

ש: אמרת שהוא לא עבד בשבת.

ת: הוא בשמירה עבד. בחוצה ישראל ביום הוא לא עבד אלא בלילה.

ש: התפרסם בעיתון שבאותה שבת, לפני שהוא בא לשמור, הוא ומוחמד, הבן דוד, היה להם סכסוך עם משפחת מסרי. הם חטפו אותם והיו מכות.

ת: לא שמעתי על זה בכלל. אין לנו שום סכסוך איתם.

ש: אתה לא יכול לדעת מה היה באותו יום כי שמרת ולא היית בכפר.

ת: אפילו שאני לא בכפר, אני חייב לדעת אם הבן שלי עושה בעיות אבל הוא לא עשה כלום, ביום הוא שומר ובלילה בא אצלי.

ש: למה מוחמד בא איתו באותו לילה?

ת: הוא כל לילה בא אצלו.

ש: כל לילה שומר עם ג'מאל?

ת: כן, יש לו גם חברים מהכפר.

ש: נכון שעד הרצח של ג'מאל, לא היה שום מקרה שניסו לגנוב?

ת: היה ואני התקשרתי לחוצה לא פעמיים ולא שלוש ואף ביקשתי שישלחו לי מג"ב גם בלילה.

ש: זה היה פעם אחת?

ת: לא, כמה פעמים התקשרתי כי באו אנשים, מתחילים להתחצף ולקלל והתקשרתי לחוצה.

ש: הם לא ניסו לפגוע בך אבל?

ת: אני מדבר איתם ושאלתי מה הם רוצים, הם ישבו ליד המצלמות, זה חומר יקר, לא יודע בדיוק מה, ככה הדריכו אותי הסיירים ויוני. אני אומר להם שלא יתקרבו בלילה, אבל לא ראינו כלום כי הכל חושך ואין אורות ולא כלום, אז התחצפו והתקשרתי וביקשתי שישלחו לי מג"ב.

ש: נכון שהיה את הרצח, ואחרי תקופה מסוימת חזרת לעבוד כרגיל בשמירה?

ת: אחרי שבועיים-שלושה. זו הייתה תקופה קצרה של חודש ימים עד שנגמרה העבודה ופתחו את הכביש.

ש: עבדת באותם תנאים?

ת: לקחתי מישהו שעבד איתי בלילה.

ש: אתה לקחת את אותו מישהו שעבד בלילה?

ת: לקחתי ועשו לו משכורת.

ש: אבו עקל שילם לו במזומן?

ת: שילם לו. אני לא יודע איך.

ש: מי זה היה הבחור שעבד?

ת: יחיא חליל

ש: אותו אחד אתה הבאת אותו?

ת: כן, שאלתי אותו אם הוא רוצה לעבוד והוא בא לעבוד איתי, אני מכיר אותו.

ש: אתה זוכר שלמעשה, במרה של הרצח, מוחמד נהרג ראשון, מיד במקום?

ת: אני לא יודע, אני קיבלתי טלפון ורצתי לשם....

ש: ממי קיבלת טלפון?

ת: רצתי לביה"ח ומוחמד לא ראיתי. לשאלתך, קיבלתי את הטלפון מהחברים שלהם שישבו איתם.

ש: היו איתם עוד 2?

ת: כן.

ש: ואתה לא שמעת את היריות?

ת: לא. אני לא הייתי באותו רגע בבית.

ש: אז התקשרו אלייך והלכת לחוצה ישר, לסככה שם ולא ראית אותם שם ?

ת: כשאני באתי למקום אני ראיתי אמבולנס נוסע על הכביש, הגעתי לשם ופגשתי אחד החברים ואמר לי שלקחו אותם. שאלתי מה קרה והוא אמר שהוא לא יודע. הלכתי לביה"ח.

ש: כשהגעת לביה"ח אתה ידעת שמוחמד כבר מת וג'מאל פצוע?

ת: לא ידעתי, ראיתי את הבן שלי לחמש דקות והלכתי הביתה.

ש: לא ידעת שמוחמד נהרג כבר?

ת: באותו יום לא ידעתי, בלילה יותר מאוחר בשעות הבוקר חזרו מביה"ח ואמרו לי שמוחמד נפטר.

ש: אתה אמרת שכל פעם שג'מאל שמר בלילה מוחמד שמר איתו?

ת: לא. מוחמד היה בא אצלו פעם או פעמיים בשבוע, יושב אצלו שעה שעתיים והולך הביתה.

ש: ובאותו לילה שהוא נרצח?

ת: היה אצלו מוחמד.

ש: ועוד אנשים?

ת: כן, עוד שני אנשים.

ש: באותו לילה בלבד?

ת: לא, תמיד באים אליו חברים.

ש: אחרי הרצח דיברתם עם אבו עקל?

ת: אבו עקל יודע הכל מה שקרה, הוא בא אצלנו באבל גם.

ש: זה נכון שאתם ביקשתם מאבו עקל שירשום את ג'מאל, שיוציא לו תלוש ובזה ייגמר העניין?

ת: אתה חושב שהיה לי בראש דברים כאלה? אף אחד לא דיבר כי לא היה לנו ראש, היו לנו אנשים 24 שעות.

ש: אחרי האבל, מי אמר לאבו עקל להוציא תלוש לג'מאל?

ת: אני לא יודע.

ש: חוץ ממך, מי דיבר עם אבו עקל? כמאל?

ת: אני לא יודע.

ש: אתה היום עובד?

ת: לא.

ש: את משפחת מסרי אתה מכיר מהכפר?

ת: כן, אני מכיר.

חקירה נגדית לעו"ד ידיד:

ש: כל העבודה שלך התנהלה מול אבו עקל?

ת: נכון.

ש: אתה הכרת מישהו מחברת אמונים ?

ת: לא, רק את אבו עקל. הוא היה מביא לי את המשכורת והיה עושה הכל.

ש: הוא הביא לך גם את הטפסים לחתום שאתה עובד בחברה?

ת: אני חושב שכן. אני לא זוכר אבל חושב שכן.

ש: כמה שנים אתה מכיר את אבו עקל?

ת: מהחוצה אני מכיר אותו. מאז שהתחילו לעשות את עמודי המצלמות.

ש: אבו עקל מכיר את כל ההתנהלות של הבן שלך ז"ל.

ת: נכון.

ש: והוא יודע מתי הוא התחיל לעבוד?

ת: הוא יודע, אנחנו מסתדרים.

ש: הוא יודע באילו שעות ג'מאל עבד?

ת: כן.

ש: הוא יודע כמה שכר שילמו לו?

ת: כן.

ש: והוא יודע איך שילמו לו, אם במזומן או בשיק?

ת: אני חושב שכן.

ש: אבו עקל היה אצלכם אחרי הרצח גם?

ת: באבל, כן. היה אצלנו באבל.

ש: לא חשוב שאבו עקל יעיד מטעמכם ויתמוך בגרסה שלכם?

ת: אני לא מבין.

ש: הגשתם תצהיר שלך ושל כמאל. לא חשבת שצריך להביא עוד מישהו שיתמוך במה שאתה טוען?

ת: לא.

ש: אתה יודע מה אתה טוען בתיק זה?

ת: מה ז"א מה אני טוען?

ש: למה אתה תובע ומה אתה תובע?

ת: הבן שלי נהרג שם בעבודה.

ש: אתה ראית שטוענים שהוא לא היה עובד.

ת: כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. הוא עבד שם.

ש: אבו עקל ידע שהוא עבד?

ת: כן, ידע טוב מאד.

ש: אז למה שהוא לא יעיד פה?

ת: לא יודע.

ש: לא פנית אליו?

ת: לא.

ש: החברים שהיו ביום הרצח, דיברת איתם?

ת: שלום שלום.

ש: אתה יודע מי אלה?

ת: מהכפר.

ש: והם היו ביום שהיה האירוע.

ת: נכון.

ש: מי הם?

ת: אני לא יודע את השמות, אחד כושי, אני לא יודע את השם שלו, כושי זה הכינוי שלו.

ש: אם אתה הולך לכפר אתה יודע איפה הם גרים ויכול להביא אותם?

ת: אני יודע איפה הם גרים.

ש: שאלת אותם מה קרה באותו יום?

ת: למה שאשאל אותם, מה שקרה ראיתי בעיניים.

ש: מה ראית?

ת: שנהרג הבן שלי, ובן אחי.

ש: הם נרצחו.

ת: כן.

ש: למה הם נרצחו אתה יודע?

ת: אני לא יודע.

ש: לא חשוב לך לדעת מה היה שם באותו יום לא מעניין אותך ?

ת: מעניין אותי אבל אף אחד לא...

ש: אותם אנשים שהיו שם, לא רצית לדבר איתם ולברר מה היה ?

ת: דיברתי איתם הם אמרו שבאו רעולי פנים, וברחו.

ש: לפני שהם ברחו, מה הם עשו?

ת: אני לא יודע אני לא הייתי שם.

ש: אבל מה אמרו לך?

ת: לא אמרו לי כלום, אמרו לי שראו את האנשים וברחו.

ש: כמה רעולי פנים הגיעו?

ת: 2-3... לא יודע.

ש: וכשהם באו מה הם אמרו אותם רעולי פנים?

ת: הם לא דיברו.

ש: באו עם אקדחים או סכינים?

ת: אני לא יודע.

ש: אתה נחקרת במשטרה.

ת: כן.

ש: מה סיפרת שם?

ת: תלך למשטרה שיתנו לך את החומר.

ש: אתה לא רוצה לספר מה אמרת במשטרה?

ת: אני לא זוכר.

ש: גם החברים שהיו באותו יום גם נחקרו במשטרה?

ת: אני חושב שכן.

ש: קיבלת תדרוך מאבו עקל איך לעבוד?

ת: קיבלתי מיוני. בהתחלה הוא תדרך אותי ואמר לי...

ש: מה זה בהתחלה?

ת: בהתחלה בשמירה על העמודים של המצלמות.

ש: מתי ?

ת: אולי בחודש שמיני, משהו כזה. אני לא זוכר בדיוק.

ש: עבדת ב2008-2009. אז בחודש אוגוסט 2008?

ת: אני לא זוכר בדיוק, אבל אני יודע שבחודש שמיני התחלתי לעבוד במצלמות.

ש: לפי המסמכים של חברת אמונים התחלת לעבוד ב01/10/08. זה נכון?

ת: אני לא רשום לי באיזה תאריך.

ש: אבל אם במסמכים שלהם ובדיווחיהם למס הכנסה, זה כתוב. אז זה נכון?

ת: אני עבדתי פעמיים, בהתחלה כשהתקינו את העמודים ואח"כ הייתה הפסקה בעבודה של חודש חודשיים לא זוכר בדיוק, ואח"כ שוב התקינו מצלמות אז חזרתי לעבוד.

ש: אז בהתחלה לא עבדת דרך חברת אמונים.

ת: אני כן.

ש: אז איפה התלושי שכר לפני ה01/10/08?

ת: יש לי רק שיקים ותלוש, תפוסים יחד מאבו עקל. אתה יכול להוציא את זה מהחברה.

ש: הם אומרים שהתחלת ב01/10/08. אתה אומר שהתחלת לפני.

ת: אני לא עבדתי בחברה רק בפירוש כל.. איפה שאני הולך לעבוד אני צריך תלוש משכורת. אם לא, אני לא עובד.

ש: ואם אין תלושי שכר מלפני ה01/10/08, אז איך נדע שעבדת שם?

ת: אני לא יכול לזכור לפני 10 שנים מה אכלתי. אני לא יכול לזכור מה עשיתי לפני 10 שנים.

טופס 106 הוגש וסומן נ/1.

ש: אתה אומר שהבן המנוח, ג'מאל, קיבל גם כן המחאות, וגם מזומן לפעמים.

ת: הוא כל הזמן קיבל מזומן. ברגע שהוא קיבל תלוש אז הוא קיבל שיק.

ש: השיקים של מי היו?

ת: של החברה.

ש: היה כתוב על השיקים "אמונים"?

ת: אני חושב שכן.

ש: גם על השיקים שאתה קיבלת היה כתוב אמונים?

ת: אני חושב שכן.

ש: למה התלוש הוצא רק לבן שלך, באפריל 2009?

ת: אני לא יודע.

ש: אתה הבאת את הבן שלך לעבוד...

ת: הבן שלי לא רצה תלושים עד ששכנעתי אותו, אז הם עשו לו תלוש.

ש: שכנעת אותו לעבוד או לקבל תלוש?

ת: לקבל תלוש.

ש: אבל הוא קיבל תלוש אחרי מותו, אז איך שכנעת אותו?

ת: כל הזמן בהתחלה אמרתי לו שיעשו לו תלוש, אז עשו לו תלוש.

ש: לפי מה שאתה טוען, מתי הוא התחיל לעבוד?

ת: לא רשום לי מתי. אני לא יודע כמה זמן הוא עבד שם, אני לא יכול לדעת מה קרה לפני שנה.

ש: מתי הוא התחיל לעבוד, לפי מה שאתה זוכר

ת: חודשיים שלושה.

ש: מי מילא את הטפסים שלו כעובד?

ת: אבו עקל.

ש: אבל הבן שלך צריך לחתום על טפסים.

ת: אז איך עשה לו תלוש משכורת?

ש: אבו עקל היה עובד של מי?

ת: אני לא יודע.

ש: כשאבו עקל בא אלייך והציע לך לעבוד, למה הוא הציע לך לעבוד?

ת: הוא רצה שומר ואני רציתי לעבוד.

ש: אבל אמרת שאתה לא הכרת אותו, איך הוא הכיר אותך?

ת: אבו עקל, אני גר קו אויר 950 מטר מהחוצה.

ש: חוץ ממך, גרים עוד הרבה בקו אוירי של 950 מטר מהחוצה. למה דווקא אלייך פנה?

ת: הוא רצה שומר, אני לא הכרתי אותו והוא לא מכיר אותי. הוא חיפש עובד ואני אמרתי לו שאני אעבוד ואני עבדתי והכרתי אותו.

ש: הייתה מודעה? איך הוא ידע לפנות אליך?

ת: הוא בא לבתים, בא ואמר שהוא מחפש מישהו לשמירה ואני אמרתי שאני מוכן לשמור ואז עבדתי.

ש: שאלת אותו מי המעסיק שלו?

ת: הוא אמר שהוא אבו עקל ויש לו חברת שמירה והתחלתי לעבוד.

ש: כשאתה הבאת את ג'מאל, זה היה אחרי כמה ימים שעבדת 24 שעות לבד?

ת: לא אמרתי שעבדתי 24 שעות, עבדתי רק בלילה.

ש: ויום אחד הגיע אליך יוני ואמר לך שצריך לעבוד 24 שעות?

ת: כן.

ש: והוא אמר לך להביא שומר?

ת: לא.

ש: אז מה הוא אמר לך?

ת: הוא אמר לי שצריך להרכיב מצלמות פה ושאני צריך לשמור טוב.

ש: הוא לא אמר לך לשמור 24 שעות אלא אמר לך לשמור טוב.

ת: כן.

ש: אז אמרת קודם שהוא אמר לך לשמור 24 שעות, זו לא האמת. הוא אמר לך רק לשמור טוב.

ת: כשהוא הרכיב את הציוד הוא אמר לי שצריך עוד שומר, הכוונה לאבו עקל.

ש: זאת אומרת שגם בעניין זה מי שהחליט זה אבו עקל

ת: אני לא יודע, אני יודע שזו חברת אמונים. הוא עבד בחברה

ש: אבל מי שהיה איתך בקשר ומי שאמר שצריך עוד שומר זה אבו עקל

ת: כן.

ש: אז הוא אמר לך שתמצא מישהו שישמור גם כן?

ת: כן.

ש: והבן שלך היה פנוי ואמרת שהוא יבוא לעבוד?

ת: נכון.

ש: כשיוני תדרך אותך, בפעם הראשונה, מה הוא אמר לך שצריך לעשות? לפני שהוא אמר ששמים ציוד יקר ושצריך לשמור יותר טוב.

ת: יוני רק ראיתי אותו בא עם המפתח שלו לפני שהתחילו להרכיב את העמודים, רק שהוא בא אמר לי שצריכים להרכיב ציוד יקר.

ש: זו הפעם הראשונה שראית את יוני?

ת: כן.

ש: ומישהו אחר מחברת דרך ארץ, תדרך אותך בעבודה?

ת: לא. יוני בא, נתן לי טבלה עם מספרי טלפונים. אמר לי להתחיל לעבוד.

ש: וזה היה כששמו את הציוד היקר?

ת: לא. לפני.

ש: בחודש אוגוסט 2008 שמו ציוד יקר. נכון?

ת: אני לא זוכר תאריכים.

ש: בפעם הזו אמרת שזו הייתה הפעם הראשונה שראית את יוני.

ת: נכון, הוא בא ואמר לי שצריך להרכיב ציוד כבד ויקר ושאני צריך לשמור כמו שצריך.

ש: ואז הוא נתן לך דף מספרים?

ת: כן. הוא נתן לי טבלה שאם קורה משהו שאני אתקשר.

ש: לפני זה, לא ראית אותו?

ת: לא. לפני זה לא ראיתי אותו.

ש: רק את אבו עקל?

ת: כן.

ש: ואבו עקל מה הוא אמר לך שצריך לעשות בשמירה? איך תדרך אותך ?

ת: הוא אמר לי שאשים לב אם קורה משהו, ואם קורה אז שאתקשר.

ש: והיה מקרה אחד שבאמת התקשרת.

ת: למי התקשרתי? אני הייתי מתקשר לחוצה.

ש: אז היה מקרה אחד שהתקשרת?

ת: לא פעם ולא ארבע פעמים התקשרתי.

ש: אתה הגשת תצהיר לבית משפט, זאת החתימה שלך ?

ת: כן.

ש: אתה קראת את התצהיר?

ת: לא. אני לא קורא עברית בכלל.

ש: איך חתמת עליו?

ת: הקריאו לי את זה.

ש: מי?

ת: אתה חושב שאני זוכר?

ש: מתי חתמת עליו? ב2011. מי הקריא לך אותו?

ת: אולי עוה"ד.

ש: כשהקריאו לך אותו אתה הבנת מה כתוב בו?

ת: אני לא הבנתי והראש שלי לא עובד.

ש: אז זאת אומרת שיכול להיות שיש דברים בתצהיר שלא נכונים.

ת: הם נכונים, הקריאו לי אותו ואני חתמתי.

ש: לפני הישיבה היום, הקריאו לך את התצהיר שוב?

ת: רק כשחתמתי עליו.

ש: אפנה לסעיף 29 לתצהירך. אתה מספר שם שהיה מקרה פעם אחת שהגיע רכב חשוד, והתקשרת לאחד המספרים שנתנו לך. לאחר 15-20 דק' הגיע רכב סיירים. אתה זוכר זאת?

ת: כן.

ש: היום אתה מספר שהיו יותר מפעמיים שלוש של מקרים כאלה. איך זה?

ת: אני אומר לך שאני לא פחות מפעמיים התקשרתי.

ש: למה לא כתבת זאת בתצהיר?

ת: לא כתוב.

ש: כשאתה כותב פה "קובי". מי זה?

ת: אני לא מכיר את קובי.

ש: מי זה יוני?

ת: יוני של החוצה. הוא יושב כאן. הוא היה אצלי כמה פעמים

ש: חוץ מיוני היו אצלך עוד אנשים מהחוצה?

ת: הרבה אנשים.

ש: את השמות שציינת פה, אלי מכרכור, אייל...

ת: אלה הסיירים.

ש: והם יודעים שג'מאל עבד?

ת: כן.

ש: איך הם יודעים זאת?

ת: הם היו עומדים אצלו 5-10 דקות והולכים.

ש: ואולי הוא התלווה לעובד אחר שעבד, כמו שהתלוו אליו חברים?

ת: לא יודע. הם יודעים שהוא עבד.

ש: מה היית צריך בעבודה שלך כדי לשמור יותר טוב?

ת: מה ז"א?

ש: כשאתה שמרת, שמרת כמו שצריך?

ת: כן.

ש: לא היה משהו נוסף שהיית צריך לשמירה?

ת: נשק אתה מתכוון? לא, אני לא צריך.

ש: כמה השתכרת?

ת: 3,500 ₪. רשום בתלוש.

ש: אני מניח כשהבאת את בנך לעבוד, הוא לא הרוויח יותר ממך. נכון?

ת: אני לא יודע, הוא סגר עם אבו עקל.

ש: יכול להיות שהוא ירוויח יותר ממך?

ת: יכול להיות.

ש: הוא עבד יותר ממך?

ת: לא.

ש: אתה אומר שאתה עבדת משמרות ביום והוא בלילה.

ת: אנחנו היינו מתחלקים. אני לפעמים עבדתי ביום, הוא אחרי הצהריים עובד, ואם הוא עובד בבוקר אני בצהריים.

ש: כל פעם שהיה מתחלף שומר, הייתם צריכים לדווח?

ת: לא. למי לדווח?

ש: לחוצה. לסיור?

ת: לא. לא היינו צריכים לדווח. העיקר שיש מישהו שם.

ש: כמה זמן עבד ג'מאל בראלפי חקלאות?

ת: לא זוכר. אולי שישה חודשים.

ש: בראלפי בחקלאות?

ת: הוא עבד כל הקיץ בראלפי חקלאות

ש: במה הוא עבד שם?

ת: שמירה

ש: באותו אופן כמו שהוא עבד כשאתה ליווית אותו ?

ת: לא. הוא עבד רק ביום.

ש: על מה הוא שמר שם?

ת: הוא שמר אחה"צ. הוא שמר על מטעים, אחרי שעה 14:00 הפועלים הלכו הביתה, ואז הוא התחיל לעבוד עד החושך. הוא שמר על המטעים.

ש: איפה היו המטעים?

ת: על ידינו ממש, על יד הבית שלי.

ש: הוא עבד בלי נשק?

ת: בלי נשק.

ש: הוא עבד עם עוד מישהו או לבד?

ת: הוא היה מסתובב לבד.

ש: כשהוא התחיל לעבוד אצל ראלפי, אתה ראית מי בא אליו והזמין אותו לעבודה או איך הוא התקבל לעבודה?

ת: הוא בעל השטח על ידינו.

ש: עבדת גם אצלו?

ת: בערך חצי שנה.

ש: מתי זה היה?

ת: 10 שנים לפני שהתחלתי לעבוד בחוצה. אולי 8 או 9 שנים, לא זוכר.

ש: מי שהכיר את ראלפי לבנך, זה אתה?

ת: כן.

ש: מה עושה כמאל? במה עובד?

ת: עכשיו? הוא עובד בבניין.

ש: ובאותה תקופה מה עשה?

ת: לא זוכר במה הוא עבד.

ש: בן כמה הוא? יותר גדול מג'מאל?

ת: כן. אני לא זוכר בכמה שנים, אולי 4 שנים.

ש: ואתה אומר שהוא לא עבד איתכם בשמירה אף פעם, כמאל

ת: נכון.

ש: אפנה אותך לנספח י"א לתצהירך. זה דוח עבודה לחודש אפריל 2009. אתה זוכר שצירפת זאת לתצהירך?

ת: לא זוכר.

ש: אתה מכיר את המסמך הזה?

ת: אני לא זוכר אם ראיתי.

ב"כ התובע: קיבלתי את המסמך הזה במסגרת גילוי מסמכים מהנתבעת.

עו"ד ידיד: אני מתנגד שיוגש מסמך י"א באמצעות העד.

ש: אפנה לנספח ז' לתצהירך. כרטיס עובד. זה כתב ידך?

ת: לא.

ש: מי מילא את הכרטיס?

ת: לא יודע.

ש: מתי ראית את הכרטיס פעם ראשונה?

ת: אני לא זוכר.

עו"ד ידיד: אתנגד להגשת מסמך ז'.

ב"כ התובע: אפנה לסעיף 18, שם כתוב כי במהלך גילוי מסמכים, קיבלתי את המסמכים.

<#5#>

החלטה

מאחר והעד אינו מכיר את המסמכים, ואף לא ערך אותם, מורה על הוצאת נספחים ז' ו-י"א מתצהיר העד.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ד, 01/01/2014 במעמד הנוכחים.

חקירה נגדית לעו"ד אפק:

ש: יליד איזו שנה אתה?

ת: 47.

ש: השנה אתה בן 67 ותקבל קצבת ביטוח לאומי?

ת: אולי.

ש: מה המקצוע שלך ?

ת: אין לי מקצוע.

ש: כמה שנים למדת?

ת: לא למדתי.

ש: אתה אומר שהבן שלך סיים בית ספר תיכון. איזה בית ספר הוא סיים?

ת: בכפר קרע וחלק מהמקצוע בערערה.

ש: עד איזה גיל הוא למד?

ת: לא זוכר בדיוק.

ש: הבן שלך עבד לפני שהוא עבד, בשמירה פה אצל ראלפי. הוא עבד בעוד מקומות לפני ראלפי.

ת: אני לא זוכר כמה הוא עבד אבל היה עובד.

ש: לפי מה שרשום במוסד לביטוח לאומי, הוא עבד משנת 2005.

ת: יכול להיות.

ש: אז הוא עבד מלפני האירוע, 4 שנים.

ת: אני לא זוכר.

ש: בן כמה הוא היה כשהוא נפטר?

ת: אני לא זוכר. 20 ומשהו, 22,24, לא זוכר.

דוח רציפות בעבודה של המנוח מוגש ומסומן נ/2.

ש: כמה ילדים יש לך?

ת: 11 ילדים.

ש: עם ג'מאל או בלי?

ת: עם.

ש: הוא נרצח בשנת 2009. לאחר מכן נולדו לך עוד ילדים?

ת: לא.

ש: ג'מאל היה הכי קטן?

ת: לא. היה יותר קטן מג'מאל, בן ובת.

ש: מתי נולד הבן הכי קטן אבו שנדי חנין?

ת: אני לא זוכר.

ש: אתה ענית שהוא יותר צעיר מג'מאל, הוא נולד ב1999.

ת: אני לא זוכר.

ש: אתה אומר בסעיף 4 לתצהירך כי ג'מאל היה תומך במשפחה כמיטב יכולתו וכנהוג אצלכם במשפחה. מה ז"א תומך כלכלי? כסף או פירות ירקות וכו'?

ת: מה שהיה חוסך היה מביא, היה עובד, צובר כסף ומביא לאוכל ונותן לאמא שלו שתקנה את מה שחסר.

ש: אתה יודע כמה כסף הוא היה נותן כל חודש?

ת: אני לא זוכר.

ש: יש לך 11 ילדים, גם הילדים האחרים כנראה עזרו לאמא?

ת: יותר מג'מאל הם קטנים.

ש: מסיולה?

ת: זו הבת הכי גדולה. היא נשואה. היא לא עזרה לנו.

ש: כמלה?

ת: היא חירשת, בבית, מקבלת כסף מהביטוח הלאומי. אני לא יודע כמה נכות יש לה.

ש: אתה מקבל גם כסף מביטוח לאומי?

ת: לא.

ש: כאמל? זה הבן שצריך להעיד כאן?

ת: הוא לא פה. כאן נמצא כמאל.

ש: הוא יליד 1974?

ת: כן.

ש: הוא תומך במשפחה?

ת: לא. יש לו משפחה שלו. מדי פעם הוא עוזר. אחרי שנפטר ג'מאל. הוא נותן לה קצת כסף שהוא חוסך.

ש: מרים? היא נשואה?

ת: כן.

ש: מחמיד שרה?

ת: נשואה. היא לא עוזרת. יש לה ילדים משלה.

ש: כמאל זה שנמצא כאן, הוא עובד בניין. עוזר לכם?

ת: הוא לא עוזר, יש לו 5 ילדים.

ש: הוא עזר לכם פעם?

ת: כן, פעם.

ש: אבן ברי איכתחאב?

ת: נשואה.

ש: סוסן?

ת: נשואה.

ש: סולטן?

ת: הוא חירש, הוא בבית.

ש: הוא מקבל כסף מביטוח לאומי?

ת: כן.

ש: חנין בסדר?

ת: כן, היא בסדר, תלמידה בבית ספר.

ש: אז אתה אישית לא קיבלת כסף מג'מאל.

ת: היה עוזר, נותן לאמא שלו כסף. הוא לא נתן לי כסף.

ש: אתה לא יודע כמה הוא נתן?

ת: לפעמים 1000 ₪, 1,500 ₪.

ש: אתה אומר בסעיף 5 לתצהירך כי ג'מאל היה מאורס חצי שנה. הוא רצה לחסוך כסף למשפחה שלו? באיזה בנק הוא חסך?

ת: נכון. אני לא יודע באיזה בנק הוא חסך

ש: אתה אומר שהוא עבד בראלפי. הוא עסק בחקלאות או בשמירה?

ת: רק בשמירה.

ש: השמירה שם שהוא ביצע איך הוא ביצע אותה? ברגל, ברכב?

ת: הוא הסתובב ברגל.

ש: העבודה לפני ראלפי, במדיסון הנדסה, מה הוא עשה?

ת: אני לא יודע.

ש: יש פה רשימת מקומות עבודה. אם אקריא לך תדע מה הוא עשה שם?

ת: כל מני עבודות.

ש: אז בשמירה זה רק בראלפי ואמונים?

ת: כן.

ש: אצל ראלפי, כפי שהבנתי, הוא עבד מהצהריים עד לפנות ערב.

ת: כן. כל יום. מתי שיש פרי רק. 5 חודשים בשנה.

ש: מי שמר לפניו בבוקר?

ת: בבוקר יש פועלים שעובדים.

ש: אתה יודע שחברת אמונים אומרת שהבן שלך לא עבד אצלהם. מה אתה אומר?

ת: אני יודע שהוא עבד שם איתי.

ש: חברת אמונים אומרת שבטעות הוצא תלוש של חודש אפריל 2009. מה אתה אומר?

ת: אני לא חושב שזו טעות.

ש: יש היגיון בדברים לפי טופס המל"ל, דוח רציפות בעבודה. כתוב כאן כי בשנת 2009 הוא עבד 4 חודשים אצל ראלפי, ואת החודש הרביעי שהם טוענים שהוצא בטעות, מופיע כי הוא עובד גם שם. הוא עבד בשני מקומות בחודש אפריל, לפי הרישום.

ת: לא מבין את השאלה.

ש: חוזר על השאלה.

ת: בראלפי הוא עבד רק אחרי שעה 14:00.

ש: אתה מבין שבאותו חודש אפריל, בו הוא נרצח, פתאום מופיעה עוד עבודה. אתה מבין שיש בעיה פה?

ת: אני לא מבין. אין לי הסבר.

ש: מפנה לסעיף 7. כמה כסף הוא הרוויח בשני המקומות יחד?

ת: בסביבות 8,000 ₪, אולי 9,000. אני לא יודע.

ש: אתה אומר שאתה לא יודע כמה כסף הוא קיבל, במזומן, מאבו עקל.

ת: אבו עקל היה משלם לו מזומן.

ש: ואתה לא יודע כמה?

ת: משכורת רגילה, אני לא יודע כמה בדיוק.

ש: המספר שאתה אומר בתצהיר, זה אתה משער?

ת: למה אני משער?

ש: כי אתה לא יודע כמה אבו עקל שילם לו.

ת: אני הייתי מקבל 3,500 ₪ והוא קיבל כמו שאני קיבלתי.

ש: אתה אומר בתצהיר 4,500, למה?

ת: אני אמרתי שמאבו עקל הוא קיבל 3,500 ₪. אני לא יודע למה כתוב יותר.

ש: איפה גר אבו עקל?

ת: אני לא יודע.

ש: אבו עקל הוא עד חשוב פה, להסביר מה קרה עם בנך. הוא יודע על הרצח?

ת: בטח שהוא יודע.

ש: ואתה לא יודע מה הוא יודע על זה

ת: לא. היה אצלי באבל.

ש: באבל דיברתם על המקרה?

ת: לא.

ש: אבו עקל היה קבלן משנה של אמונים?

ת: לא יודע. אני לא נכנסתי לעניינים שלו.

ש: אפנה לסעיף 10 לתצהירך. לא היה לך שום קשר עם חברת אמונים?

ת: הקשר שלי הוא שהם נותנים לי תלוש משכורת.

ש: בתקופה הראשונה שעבדת היא הייתה תקופה שעוד לא היה שם ציוד.

ת: נכון.

ש: זה עשית לבד?

ת: כן. רק בלילה.

ש: היה לך אוטו ?

ת: כן.

ש: והיית יושב באוטו ?

ת: לא. היה להם קונטיינר

ש: והיה לך אוטו שלך או של הבן?

ת: שלי.

ש: וכשאתה ישבת באוטו, ככה העברת את הלילה?

ת: לא באוטו. אני אומר לך שהיה קונטיינר.

ש: כשישבת בקונטיינר, ראית את הגשרים?

ת: בכלל לא היה שום דבר אז.

ש: מה המרחק בין המקום שבו היית מהגשר הדרומי והצפוני?

ת: לא יודע, אולי 100 מטר. לא ספרתי.

ש: והתפקיד שלך היה להיות תצפיתן. אם מישהו בא להתקשר?

ת: לשמור, בהתחלה זה רק שמירה. אחרי זה שבאו להרכיב את המצלמות....

ש: בתקופה הראשונה היית צריך להסתכל בלבד ואם קורה משהו להתקשר?

ת: נכון.

ש: אם היה מישהו חשוד לא היית צריך לריב איתו?

ת: לא. רק לדווח.

ש: בתקופה השנייה, 24 שעות?

ת: כן. אז כבר היה ציוד.

ש: אבל מטרת התפקיד נשארה אותו דבר. רק לדווח אם קורה משהו?

ת: כשבאו להרכיב את הציוד, אם אני מרגיש משהו לא טוב, האנשים האלה מסתכלים פה ושם אני הולך אליהם ואומר להם ללכת משם. אם הם מתעקשים, אני פונה לחוצה.

ש: התפקיד שלך היה כמו התקופה הראשונה, להודיע משהו חשוד.

ת: כן.

ש: לא היה שינוי בתפקיד.

ת: לא.

ש: כאשר אתה ישבת שם בלילה, מאיזו שעה עד איזו שעה, בתקופה השנייה?

ת: מ18:00 עד 6 בבוקר.

ש: אז בימים שהיית כל הלילה הבן שלך לא היה שם?

ת: בהתחלה לא.

ש: בתקופה השנייה עבדת בלילה מאיזו שעה?

ת: היינו עובדים 24 שעות. אני התחלתי בצהריים, עד 12 בלילה. אולי 11 לפעמים.

ש: והבן שלך?

ת: אנחנו מסתדרים בנינו, שעה יותר, שעה פחות.

ש: אתה יודע שהיו עוד מקרי רצח?

ת: לא שמעתי.

ש: אתה יודע שבמשפחה שלכם היה עוד מקרה רצח, של וואסים.

ת: כן. אני מכיר אותו.

ש: הוא נרצח יותר מאוחר. יודע זאת?

ת: כן.

ש: ואני מבין שהוא בן דוד של בנך, ואח של מוחמד שנרצח.

ת: נכון.

ש: למה וואסים נרצח?

ת: היה סכסוך במשפחה.

ש: איזה סכסוך?

ת: לא יודע.

ש: נחזור לבנך ולבן דוד – אתה בתור אבא, צריך לשאול עצמך למה באים אנשים ורוצחים את בנך ואת בן דודו. מה ההסבר שלך?

ת: אני לא יודע כלום.

ש: אתה שאלת?

ת: את מי אשאל?

ש: יש לך ילדים, יש לך משטרה

ת: המשטרה התערבה ועצרה אנשים.

ש: אתה במשטרה לא התלוננת על אמונים?

ת: נכון.

ש: ונגד חברת דרך ארץ גם לא (חוצה ישראל).

ת: נכון.

ש: אני אומר לך שהם לא נחקרו אפילו במשטרה.

ת: כן.

ש: תסביר לי, אם אנחנו יודעים שהיו שני מעשי רצח בגלל סכסוך כפי שאמרת, מה הקשר בין שני מעשי הרצח לבין אמונים? נכון שאין קשר?

ת: זה בכלל משהו אחר, וזה משהו אחר.

ש: אתה נמצא בשמירה ואתה יודע ששני אנשים נרצחו באותו לילה, אבל אמרת שאין קשר בין חברת אמונים, שזה משהו אחר וזה משהו אחר.

ת: אני לא אמרתי ככה. למי אמרתי? אתה שאלת מה הקשר הרצח הזה ולזה, אמרתי שאין קשר ביניהם.

ש: מה הקשר בין הרצח של בנך ושל מוחמד, לחברת אמונים?

ת: למה הוא עבד אצלהם.

ש: אתה מבין מה זה רצח?

ת: פחות או יותר.

ש: מתכננים, קונים נשק, באים, יורים. זה רצח. רוצחים את בנך. מה זה קשור לחוצה ישראל?

ת: אני לא יודע מה זה קשור.

ש: אתה מסכים איתי שבמקום לא נגנב שום דבר מהציוד היקר.

ת: כן. בסדר.

ש: אחרי הרצח אתה ממשיך פרק זמן לעבוד באותו מקום.

ת: נכון. זה לא היה הרבה זמן.

ש: ובשלושה חודשים שעבדת, התלוננת בפני אמונים משהו שקשור לרצח, שהם אשמים?

ת: הוא עבד אצלהם.

ש: חוזר על השאלה.

ת: הם ידעו שהבן שלי נרצח בלי שאגיד להם.

ש: אדון יוני היה אצלך בשבעה.

ת: נכון.

ש: התלוננת בפניו שהחוצה קשור למה שקרה?

ת: לא היה לי ראש לדבר על דברים כאלה, להתלונן.

ש: אבל עבדת אחרי הרצח שלושה חודשים.

ת: לא, רק שבועיים או שבוע וחצי אחרי הרצח. המשכתי שבוע וחצי אחרי שחזרתי לעבודה.

ש: יש פה דוח למס הכנסה שאמונים מדווחת ואומרת שעבדת עד חודש אוגוסט 2009, והרצח היה באפריל. המשכת לעבוד 4 חודשים.

ת: אני לא חושב, אולי שבוע עבדתי.

ש: אם קיבלת תלושים ארבעה חודשים זה סימן שעבדת.

ת: יכול להיות שהוציאו תלושים ולא קיבלתי אותם.

ש: העו"ד שלך צירף לתצהירך תלושים שעבדת עד אוגוסט 2009. לפי סדר רץ.

ת: לא עבדתי ארבעה חודשים.

ש: אז מה שכתוב בתצהיר לא נכון ?

ת: חזרתי לעבוד אחרי שבועיים, היה שבוע וחצי-שבועיים או שלושה שבועות גג שעבדתי.

ש: למה בתצהיר אתה אומר ובתלושים רואים שעבדת עד אוגוסט 2009?

ת: אולי הם הוציאו תלושים ולא קיבלתי.

ש: יש לך ניסיון, מה יעשה ביהמ"ש אם כתוב בתצהיר והמסמכים שעבדת עד אוגוסט, ועכשיו אתה אומר שלא עבדת. או שאתה טועה או שהמסמכים טועים.

ת: אני זוכר שלא עבדתי הרבה זמן.

ש: בתקופה הזו שעבדת לפי גרסתך שבוע-שבועיים. לא התלוננת לחוצה על הרצח.

ת: לא היה לי ראש בכלל לחשוב על דברים כאלה.

ש: אמרת לנו במהלך החקירה שאתה יודע שהמשטרה עצרה כמה אנשים.

ת: כן.

ש: את מי עצרה?

ת: אני לא מכיר, לא יודע.

ש: מי מסר עדות חוץ ממך, מהמשפחה שלך?

ת: אשתי נחקרה, הבן שלי נחקר (כמאל שנמצא בחוץ). הארוסה של הבן שלי, הלכו להביא אותה מלוד לחקירה.

ש: אנחנו יודעים מתוך הפרסום בעיתונות שלפני הרצח הכפול של הבן שלך, הוא היה בסכסוך כספי על רכישת מכשיר הקלטה לרכב. אתה יודע מזה?

ת: בכלל לא היה בסכסוך.

ש: אתה יודע שבסכסוך הזה הוא הלך והתפתח לאלימות ורכב עלה באש?

ת: זה לא הבן שלי.

ש: חוזר על השאלה.

ת: תמיד נשרפות מכוניות אבל זה לא הבן שלי. זה לא אצלי בכלל ולא בשכונה בכלל.

ש: הרכב שאתה באת איתו, עלה באש?

ת: לא.

ש: לבן שלך היה רכב?

ת: המנוח? לא. גם לא היה לו רישיון.

ש: רכב מהמשפחה שלך עלה באש?

ת: בכלל לא.

ש: לפי הדיווח בעיתונות, הבן שלך לפני הרצח, וגם אמרה זאת נציגה מהמשטרה, שהבן שלך היה מעורב בקטטה והיכה מישהו מבני משפחת מסרי.

ת: לא היה דבר כזה, אם היה דבר כזה, הייתי צריך לדעת.

ש: אתה יודע שהיה רצח גם במשפחת מסרי?

ת: תמיד יש רצח בכפר. אני בכלל רחוק מהכפר לגמרי.

ש: אתה גר בכפר קרע.

ת: מאחור.

ש: זה קרוב לכפר ערה?

ת: אני בכלל רחוק, ביני לבין ערה, יש את כל קרע.

ש: אתה גר שם באיזה צד של הכפר?

ת: הצד דרומי-מערבי, בקצה. אני קרוב לחוצה. אני יכול להביא לך מפה. אני 950 מטרים מהחוצה.

ש: איפה כמאל גר?

ת: אצלי. מעליי.

ש: אתם יותר קרובים לחוצה מאשר לצד השני?

ת: כן.

ש: משפחת מסרי, גרה בקרע או ערה?

ת: מסרי יש בכל הכפרים.

מפה מוגשת ומסומנת נ/3.

ש: אתה באת עם אותו רכב לביהמ"ש עם הרכב שהיה לך בזמן הרצח?

ת: באוטו של הבן שלי באתי היום.

ש: והרכב שלך שהיה לך ב2009, עוד קיים?

ת: כן אבל עשיתי תאונה מרוב שהיה לי בראש לאחר שהילד נפטר.

ש: מה מספר הרכב שלך?

ת: אני לא זוכר.

ש: יכול להביא לנו רישיון הרכב שהיה בזמן האירוע?

ת: היה לי רכב סובארו. הוא עומד אצלי בחצר.

ב"כ התובע: אני אדאג להמציא את מספר הרכב ואת רישיון הרכב.

שאלון ותשובות של העד מוגשים ומסומנים נ/4 ו-נ/5, בהתאמה.

ש: בתאריך הזה שמופיע על התצהיר, הבן שלך חתם?

ת: לא זוכר שהיינו ביחד.

ש: לפי מסמך אמונים אתה הפסקת לעבוד ב10/08/09.

ת: כן. אני לא זוכר בדיוק.

מסמך הוגש וסומן נ/6.

חקירה חוזרת: אין.

מר כאמל אבו שנדי, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/2.

חקירה נגדית לעו"ד מלכא:

ש: בתצהיר אמרת שהיו פעמים ששמרת במקום אביך או במקום ג'מאל.

ת: נכון.

ש: לא הודעת לאמונים שאתה שומר במקום אבא או אחיך?

ת: לא.

ש: מי שביקש ממך או שקבע שתחליף מישהו היה אביך או ג'מאל?

ת: כן.

ש: זאת אומרת שאביך קבע מי מתי ואיך שומר?

ת: לא יודע.

ש: החלפת את אבא שלך במקומות אחרים בהם הוא שמר?

ת: לא. אני לא יודע איפה הוא שמר לפני או אחרי האירוע, תשאל אותו.

ש: אמרת בסעיף 5 שבד"כ בסופי שבוע היית מצטרף לג'מאל בשמירה.

ת: באתי לבקר אותו.

ש: הרצח של ג'מאל היה בסוף שבוע. זה היה במוצ"ש?

ת: כן.

ש: ואתה לא ביקרת אותו באותו מוצ"ש?

ת: הייתי אצלו ביום שישי. מתי שהייתי רוצה הייתי הולך. זה מקום קרוב למגורים שלנו.

ש: מפנה לסעיף 13 לתצהירך. שמעת יריות?

ת: אני שמעתי יריות, לא הבנתי מה.. לא התייחסתי לזה, התקשרתי לאחי והוא לא ענה אז הלכתי לבדוק. אז כבר היה משטרה.

ש: כשהגעת היה משטרה?

ת: לא היה משטרה. אני לקחתי אותו באוטו שלי עד המחלף של באקה, עד שהגיע אמבולנס, שם חיכה אמבולנס.

ש: מי הודיע למשטרה?

ת: לא יודע.

ש: מי הזמין אמבולנס?

ת: לא יודע.

ש: איך ידעת לפגוש את האמבולנס?

ת: נסעתי וראיתי אותו בדרך ועצרתי. הוא פגש אותי לא הרבה אחרי המקרה, אולי 300 מטר אחרי.

ש: כשהגעת לסככה לא חשבת להזמין משטרה?

ת: לא. אני ניסיתי להציל את אח שלי.

ש: מי היה בסככה כשהגעת?

ת: היה אח שלי ובן דוד שלי, שניהם היו, לא ראיתי אנשים. לקחתי רק את ג'מאל, אח"כ באו הדודים שלי ובן דוד שלי לקח את מוחמד.

ש: כשהגעת לסככה, מוחמד היה כבר מת ?

ת: מאיפה אני יודע שהוא מת מה אני רופא?

ש: כתבת שהייתה גופה.

ת: שניהם היו על הרצפה, אני לא יודע מי מת או חי.

ש: חקרו אותך במשטרה?

ת: על מה?

ש: על הרצח.

ת: שאלו אותי, לא במשטרה אלא בביה"ח. מה ראיתי, מה היה. לא נחקרתי במשטרה. הזמינו אותי מהימ"ר, אם יש חדשות בתיק ודברים כאלה, ומאז לא דיברו איתי. נתתי עדות במשטרה, לא נחקרתי.

ש: מה אמרת להם?

ת: לא זוכר מה אמרתי להם. זה היה מזמן, לפני 5 שנים.

ש: שאלו אם יש חשודים, אם אתה חושד במישהו?

ת: כן. אמרתי שאני אני לא יודע מכלום.

ש: אתה יודע מה מוחמד עשה עם ג'מאל בעמדה?

ת: לא. אני לא יודע למה הוא הצטרף אליו. אולי ביקר אצלו. חבל שהוא מת, היה אפשר לשאול אותו.

ש: אבא שלך אמר היום כי היו שם עוד חברים של ג'מאל.

ת: מה שהוא יודע אני לא יודע, כל אחד יודע מה שיש לו.

ש: לא ניסית לבדוק מה קרה שם?

ת: לא.

ש: אתה שמעת גרסה שהגיעו רעולי פנים וירו בהם?

ת: זה מה שהמשטרה אמרו.

ש: יכול להיות שרעולי הפנים האלה הם למעשה באו בשביל מוחמד?

ת: לא יודע.

ש: זו תמונה של הסככה? (מציג לך תמונה מאתר YNET).

ת: כן.

התמונה הוגשה וסומנה נ/7.

ש: אתה מכיר או הכרת את סוהיל ועלא מסרי?

ת: לא הכרתי.

ש: אתה יודע שעצרו אותם בחשד לרצח הכפול?

ת: זה מה שראינו באינטרנט. אני לא יודע וזה לא עניין אותי.

ש: אתה יודע מה קרה להם אח"כ? הם נרצחו, אתה יודע?

ת: אני לא יודע וזה לא מעניין אותי.

ש: אנחנו צירפנו לתצהיר של אמונים, נספח ז', כתבה שאתה מכיר את פקד יוסי ברבי, מהימ"ר? אצלו היית בחקירה?

ת: לא. לא מכיר.

ש: בכתבה הזו בעיתון הארץ כתוב שאחד מהמשפחה שלכם, אולי מוחמד, אני לא יודע, קנה ממשפחת מסרי מערכת סטריאו לאוטו, והתפתח סכסוך. אתה יודע?

ת: לא יודע, תשאל אותם.

ש: ביום של הרצח, אתה יודע איפה היה ג'מאל?

ת: לא. אולי בעבודה, עד כמה שאני זוכר הוא היה בשמירה בחוצה.

ש: ביום, לא בלילה.

ת: זה מה שאני זוכר. הוא היה בשמירה.

ש: יכול להיות שמוחמד וג'מאל הלכו ביחד לשמור באותו לילה כי הם חשבו להתחמק ממסרי?

ת: לא יודע מה היו הכוונות שלהם.

ש: אחרי הרצח היה לך איזשהם שיחות עם אבו עקל?

ת: כן, מכיר אותו, חבר של אבא שלי.

ש: כמה זמן הוא חבר שלו?

ת: לא יודע. ממה שאני יודע הוא חבר שלו אבל אני לא גר עם אבא שלי באותה מיטה, אני נשוי וגר בבית משלי.

ש: אתה יודע שאביך התחיל לעבוד דרך אבו עקל.

ת: כן.

ש: ואחרי הרצח לא אמרת לאבו עקל, לא באת בטענות אליו על הרצח?

ת: לא. למה אני צריך לבוא אליו בטענות?

ש: אז הרצח לא קשור לעבודה של ג'מאל.

ת: ממה שהבנתי זה קשור לעבודה, הם שמרו על ציוד שעולה הרבה כסף.

ש: אבו עקל הביא את אביך ואת ג'מאל לעבודה.

ת: כן.

ש: לא היו לך טענות לאבו עקל?

ת: אילו טענות? תסביר לי.

ש: כלשהן, על הרצח.

ת: על מה?

ש: אתה יודע מי יזם או למי היה הרעיון לדווח על ג'מאל כעובד לאחר הרצח? ג'מאל לא קיבל תלוש מחברת אמונים.

ת: אני לא יודע, לא נכנסתי לעניינים האלה אף פעם.

ש: לאחר הרצח הוצא לו תלוש.

ת: אני לא יודע, אני לא הייתי מעורב בעניינים האלה.

ש: כשאתה שמרת במקום ג'מאל או אביך, שילמו לך כסף על זה?

ת: אני עזרתי להם. זה אבא שלי ואחי, זכותי לעזור להם, אני לא צריך לענות לך אם שילמו לי או לא. זה לא עניין שלך.

ש: במהלך השבוע, לא החלפת את ג'מאל?

ת: אני לא זוכר, זה לפני 5 שנים היה. אני לא זוכר אם באמצע השבוע או בסופ"ש.

ש: במה אתה עובד היום ?

ת: ראלפי חקלאות.

ש: אתה שומר על המטעים?

ת: כן.

ש: איפה עבדת בזמן הרצח?

ת: לא זוכר, אולי בשיפוצים.

ש: כל פעם שיש משהו לשמור עליו באיזור שלכם, מישהו מהמשפחה שלכם מתנדב?

ת: זה לא אמור לעניין אותך. אתה שואל אותי על דברים אישיים שלי, זה לא עניינך.

ש: אתה שומר על אותם מטעים שג'מאל שמר, ליד ביתכם?

ת: כן.

ש: מתי אתה שומר?

ת: בצהריים.

ש: עד הלילה?

ת: אין מה לשמור בלילה. עד הערב אני שומר.

ש: מפנה לסעיף 11 לתצהירך. מצטט. לא ג'מאל התבקש לשמור על המצלמות אלא אביך.

ת: אבא שלי בהתחלה, אח"כ אבו עקל ביקש עוד אחד, אבא שלי הציע את אחי, והוא קיבל זאת. הם עבדו.

ש: מי שהיה צריך לשמור זה אביך.

ת: בהתחלה היה שומר אחד – אבא שלי, ואח"כ ביקשו עוד שומר. אבא הציע את אחי וקיבלו זאת.

ש: אחרי הרצח אבא שלך חזר לשמור שם?

ת: כן.

ש: כמה זמן הוא שמר אחרי הרצח?

ת: כמה חודשים, לא זוכר.

ש: אתה זוכר אם מישהו שמר עם אביך לאחר הרצח?

ת: מישהו שמר, אני לא יודע מי.

ש: למה לא שמרת עם אביך לאחר הרצח?

ת: הוא היה באבל, הוא שמר קצת, לא הרבה. אמא שלי הייתה עם בעיות וגם הוא, הוא גם עשה תאונה עם הרכב.

ש: באיזור של הבית שלכם, יש עוד בתים או רק הבית שלכם נמצא?

ת: יש עוד. אני לא יודע כמה. יש הרבה בתים.

ש: אפנה לסעיף 12. זה היה 900 מטרים מהבתים שלכם.

ת: יכול להיות, אני לא מודד. המקום היה חשוך מאד. עדיין גם היום יש חושך, לאחר שהכביש פעיל.

ש: היה לכם שם חשמל?

ת: לא.

ש: איך הייתה שם אנטנה של לווין?

ת: אני לא יודע.

ש: מציג לך בתמונה צלחת לווין.

ת: לא יודע מה זה. אני לא זוכר.

ש: היה שם טלוויזיה בסככה?

ת: לא זוכר, לא נראה לי.

ש: אפנה לסעיף 15. כל האחים עזרו למשפחה?

ת: מנסים כפי יכולתם. הוא היחיד שלא היה נשוי ויכול היה לעזור יותר.

ש: אם הייתם יכולים הייתם עוזרים?

ת: כן, עד עכשיו עוזרים אם יכולים.

ש: אתה יודע אם אביך עבד בשמירה על בניין, לפני השמירה בחוצה?

ת: הוא עבד בשמירה, אני לא יודע על מה שמר.

חקירה נגדית לעו"ד ידיד:

ש: בן כמה אתה איזה שנה נולדת?

ת: 79.

ש: אתה וג'מאל היית בקשר טוב? היית מבקר אותו?

ת: הייתי הולך לשם, היה שם חשוך כדי שלא יהיה לו משעמם, יש לי משפחה וילדים.

ש: גם אז היו לך ילדים?

ת: כן.

ש: אבל בכ"ז מצאת זמן לבקר אותו.

ת: בימים שלא עבדתי או שהיה לי זמן באתי אליו.

ש: זה היה מקום מפגש? הרבה היו מגיעים לשם?

ת: כן.

ש: רואים טלוויזיה, שומעים מוזיקה?

ת: לא יודע. אני לא זוכר.

ש: הייתם מגיעים לשם וזה היה מקום מפגש חברתי?

ת: לא.

ש: היו מגיעים חברים לשם, לא רק השומר היה.

ת: אני לא יודע, יכול להיות. אני הייתי הולך והיו באים לפעמים פה ושם אנשים אבל לא תמיד.

ש: כשאתה החלפת את אבא או ג'מאל, זה בגלל שביקשו ממך?

ת: כן.

ש: אם אביך אמר לביהמ"ש שמעולם לא שמרת שם? מה נכון?

ת: אני לא יודע מה הוא אמר.

ש: נניח שהוא אמר זאת. אז מי אומר אמת?

ת: אני אומר מה שאני עשיתי.

ש: אז זה לא משנה מה הוא אמר?

ת: אני מתייחס למה שאני עשיתי.

ש: למרות שהוא אמר שאתה מעולם לא שמרת שם אתה מחזיק בדיעה ובעמדה שאתה כן שמרת שם?

ת: הייתי עוזר להם מחליף אותם בשעה-שעתיים, לא שמרתי חודשים. אם יש לו סידורים, בנק או קופ"ח, החלפתי אותו.

ש: זה לא מה שכתבת בתצהיר. אתה גר מעל אביך.

ת: כן.

ש: מי עוד גר בבניין הזה?

ת: רק אני קיבלתי קומה.

ש: אתה הבן הבכור?

ת: יש אחד יותר גדול.

ש: אז רק אתה גר צמוד להורים?

ת: יש לי אח גם צמוד, הבכור. הוא גר שני מטרים מהבית.

ש: אתה אומר שאבו עקל הוא חבר של אביך, לפי ידיעתך.

ת: כן.

ש: מתי ראית אותו בפעם האחרונה?

ת: לא זוכר. אולי כמה חודשים, לא זוכר בדיוק.

ש: ביום שקרה הרצח, חוץ ממוחמד ואחיך ז"ל, היו עוד שני חברים במקום?

ת: האמת היא מהבהלה, אני לא זוכר, אבל מה שהיה שם, אני ראיתי חושך בעיניים.

ש: זאת אומרת שהרצח הזה הוא אירוע קשה למשפחה.

ת: ברור.

ש: ואתה כאח שהוא יותר גדול, חשוב לך לדעת מה היה שם. ביררת?

ת: ניסיתי לברר דרך המשטרה.

ש: אבא שלך סיפר פה בעדותו שהיו עוד שני חברים במקום, בזמן הרצח. אתה יודע זאת?

ת: אני מהבהלה לא זוכר כלום.

ש: כשאני מרענן את זכרונך ואומר שאביך אמר זאת. אתה לא יודע זאת?

ת: עניתי לשאלה הזו כבר. אני מהבהלה לא ראיתי עד עכשיו אני לא זוכר, ראיתי רק חושך בעיניים.

ש: וכשפנית למשטרה וביררת, ידעת שהיו עוד עדים?

ת: ניסיתי לברר עם המשטרה אבל כל הזמן אמרו לי שהתיק בתהליך, ושיהיה בסדר.

ש: חוץ ממך ומאביך, שאתם נמצאים פה, יש עוד עדים שהיו נוכחים בזמן הרצח?

ת: לא זוכר.

ש: אז זה אולי כן אולי לא?

ת: אני לא זוכר.

ש: ג'מאל היה מספר לך דברים על עצמו?

ת: הוא יותר קטן ממני בעשר שנים, היינו מתבדחים אבל לא משהו רציני.

ש: אתה ידעת שהיה לו סכסוך עם חברים?

ת: לא מודע לזה.

ש: אחרי האירוע ידעת את זה?

ת: לא.

ש: המשטרה אמרה לך את זה?

ת: לא.

ש: וכשאני אומר לך זאת עכשיו, זו פעם ראשונה שאתה שומע את זה?

ת: ממך אני שומע את זה פעם ראשונה, כן.

ש: אבל בפעם הראשונה בחיים, אתה שומע את זה עכשיו?

ת: כן.

ש: הגרסה הזו שאחיך נרצח כתוצאה מסכסוך עם חברים על רדיוטייפ?

ת: לא מודע לזה.

ש: למה הוא נרצח אתה יודע?

ת: לא מודע לזה.

ש: כששמעת יריות, למה נסעת לשם? רק שם יורים?

ת: הכיוון היה לכיוון השמירה שם, התקשרתי לאחי והוא לא ענה.

ש: מפנה לסעיף 13 לתצהירך. למה לא הזכרת את הטלפון?

ת: התקשרתי. אני לא זוכר אבל התקשרתי.

ש: בפעמים הבודדות שאנחנו יודעים שהחלפת אותם בשמירה, מה עשית? עמדת? תצפתת?

ת: כן, ישבתי שם, אמרו לי שאם אני רואה רכב זר, היה מספרי טלפון. הייתי יושב חצי שעה או שעה, לא רואה דברים זרים והולך.

ש: זה היה ביום או בלילה?

ת: היה ככה וככה.

ש: לא היה לך קשר עם אבו עקל?

ת: הייתי רואה אותו אבל בקשר לשמירה לא היה לי קשר איתו.

ש: את יוני מהחוצה אתה מכיר?

ת: כן, הוא היה אצלנו פעם בבית.

ש: אחרי הרצח?

ת: כן.

ש: ובקשר לשמירה היה לך קשר איתו פעם?

ת: לא.

ש: מישהו אחר מחברת חוצה ישראל, אי פעם היה לך קשר איתו ?

ת: ראיתי את הסיירים כשהייתי יושב, לפעמים הייתי יושב עם אבא והייתי רואה אותם. אני לא מכיר אותם אבל אני זוכר כמה מהם. אחד ניר, אחד וויסאם ואחד שי. אני לא זוכר את הפנים אבל את השמות כן.

חקירה נגדית לעו"ד אפק:

ש: אח שלך המנוח, אמרת שהוא עזר למשפחה. למה לא הגשתם תביעה לביטוח לאומי לקבל קצבת תלוים?

ת: לא יודע. אף פעם לא הייתי בדברים כאלה.

ש: אתה אומר שהכסף מג'מאל הלך למי ?

ת: אני לא יודע.

ש: איך אתה יודע שהוא תמך כלכלית אם אתה לא יודע למי נתן ?

ת: מאבא שלי.

ש: שאלת את אביך למה הוא לא פנה לביטוח לאומי?

ת: אף פעם לא עברנו תהליך כזה. זה טוב שאתה מזכיר לי אולי נגיש תביעה לביטוח לאומי.

ש: וואסים אבו שנדי, מוכר לך השם?

ת: כן.

ש: הוא אח של מוחמד. הוא גם נרצח?

ת: כן.

ש: אתה יודע מי הועמד לדין על רצח זה?

ת: קרובי משפחה שלו.

ש: את יונס אבו שנדי אתה מכיר?

ת: כן.

ש: ואת חוסאם אבו שנדי?

ת: כן.

ש: אתה יודע שהם נמצאים במעצר והוגש כת"א נגדם?

ת: כן.

ש: אתה מכיר את איימן אבו שנדי?

ת: כן.

כת"א מוגש ומסומן נ/8.

ש: היה דיון בבימ"ש ב01/01/13. מצטט לך את מה שנציגת המשטרה אמרה. מה אתה אומר על כך?

ת: לא מכיר את זה.

ש: ממשיך לצטט. לעניין הצתת מכונית. מכיר זאת?

ת: לא מודע לזה.

ש: אח"כ הייתה תקיפה של אחיך עם עוד מישהו ממשפחת מסרי.

ת: לא מודע לזה.

ש: ממשיך לצטט. שורה 21. האירוע של הרצח הכפול. מה אתה אומר על כך ?

ת: המשטרה לא אמרה לי את זה, אני לא יודע. הרבה פעמים שאלתי אותם והם לא אמרו לי את זה.

ש: את משפחת מסרי אתה מכיר?

ת: מהכפר, משפחה גדולה.

ש: מי נרצח ממשפחת מסרי?

ת: לא יודע.

ש: מה הקשר בין חברת אמונים לרצח?

ת: מה שאני יודע שהם עבדו אצל חברת אמונים.

ש: אבל מה הקשר לרצח?

ת: אני אמרתי מה שאני יודע.

ב"כ התובע: השאלה הזו לא לגיטימית לעד.

ש: מה הקשר בין הרצח לבין חב' אמונים.

ת: הם עבדו בחב' אמונים. אני לא מבין את השאלה.

ש: אמרת לנו שיוני היה אצלכם בבית אחרי הרצח בשבעה.

ת: כן. לא זוכר אם זה בשבעה או אחרי, אני רק זוכר שהוא אכל אצלנו ארוחת צהריים.

ש: מה הקשר בין הרצח לחב' חוצה ישראל.

ת: לא מבין את השאלה.

ש: אתה יודע נגד מי הוגשה התביעה.

ת: נגד החברה שהם עבדו בה, לא יודע, שאל את העו"ד שלו.

ש: אתה יודע שבליל הרצח לא נגנב ציוד.

ת: לא יודע, אף אחד לא אמר לי.

ש: אתה יודע שאחרי הרצח אביך חזר לעבוד שם.

ת: כן.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ התובעים: אלה עדי.

עו"ד אפק: אני טוען כמו במשפט הפלילי כי התביעה לא הוכיחה את תביעתה ולא ביססה

קשר סיבתי בין הרצח לבין מי מהנתבעים. אין גם תשתית ראייתית לקשר בין הרצח לבין

הנתבעים. מדובר במעשה פלילי. אני מבקש לאור טענה זו, אני חושב שחברי צריך לענות לטענה

זו, אם יבחר שלא, אני אגיש סיכומים בכתב.

<#7#>

החלטה

נקבע להמשך שמיעת הראיות ליום 23.2.14 שעה 10:00 עד השעה 13:30.

מורה למזכירות לזמן את עבו עאקל מחמוד ת.ז. 313872111 מרחוב הזית 109 קרית גת אצל

רואה חשבון אנה, ההזמנה תבוצע במסירה אישית על ידי ב"כ הנתבעת 1.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ד, 01/01/2014 במעמד הנוכחים.