1. לפניי בקשה מטעם הנתבעת להורות למומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי להתעלם ממסמכים שהומצאו לו ע"י התובע.

2. ענייננו בתביעה שהוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, וזאת ביחס לתאונת דרכים מיום 22.8.05, בה נפגע התובע.

3. בסבב הראשון של בירור ההליך, מונה ע"י המותב הקודם מומחה בתחום הפסיכיאטרי (פרופ' אליצור), שנתן חוות דעת ולפיה לתובע לא נותרה נכות צמיתה בתחום זה. קביעתו של המומחה אושרה במסגרת פסק הדין שניתן בתיק.

4. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 51531-06-13). במסגרת פסק הדין שניתן בערעור, החליט בית המשפט המחוזי למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי, וזאת לאור שאלות שנותרו ללא מענה הולם ביחס לפער בין מסמכים שנכתבו ע"י גורמים רפואיים מקצועיים שטיפלו בתובע, לבין המסקנות אליהם הגיע פרופ' אליצור (יש לציין כי על החלטה זו הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדחתה בסופו של יום).

5. על הרקע הנ"ל מונה מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי (פרופ' בלייך), על מנת שיבדוק את התובע ויתן חוות דעת בעניינו.

6. הבקשה הנוכחית נוגעת למסמכים שהועברו לפרופ' בלייך ע"י התובע. לטענת הנתבעת, מדובר במסמכים שהועברו למומחה ללא תיאום מראש איתה (חרף הוראת בית המשפט המחוזי בנדון), וממילא מדובר במסמכים המהווים חיווי דעה, ולא במסמכים המותרים בהעברה במסגרת תביעה המתנהלת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת גם מתנגדת להעברת מלוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור, חרף הנחיות בית המשפט המחוזי בנדון. יודגש כי הנתבעת ציינה שהיא איננה מבקשת לפסול את פרופ' בלייך, וכי הינה סומכת על שיקול דעתו.

7. התובע הסכים לבקשה ביחס לשני מסמכים. ביחס לשאר המסמכים נטען כי מדובר במסמכים רפואיים שניתנו ע"י גורמים שטיפלו בתובע, אשר מהווים סיכום של הטיפול אותו קיבל התובע. עוד נטען כי רבים מהמסמכים כבר צורפו לתצהירו של התובע, הוגשו כראיה בסבב הראשון, ואף הוצגו בפני המומחה הראשון (פרופ' אליצור) במהלך חקירתו בבית המשפט.

דיון והכרעה

כללי

8. סעיף קטן (א) לתקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), הנושאת את הכותרת "המצאת מסמכים למומחה", קובע כדלקמן:

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

9. תקנה זו זכתה לפרשנות בפסקי דין רבים. מהאמור בפסיקה הענפה בסוגיה זו ניתן לדלות את העקרונות הבאים:

- מגמת המחוקק היתה שלא לסרבל את ההליך לפי חוק הפיצויים לפגעי תאונות דרכים, בין היתר ע"י מניעת אפשרות מהצדדים להגיש חוות דעת רפואיות מטעמם ביחס לקיומה של נכות עקב התאונה. משכך, יש להביא מגמה זו לידי ביטוי בפרשנות תקנה 8(א), באופן שימנע מהצדדים תועלת מפנייה למומחים מטעמם (ראו למשל רע"א 5662/08 הפניקס חברת לביטוח בע"מ נ' חנסב).

- ההוראה של תקנה 8(א) מבטאת איזון בין הרצון להניח לפני המומחה תשתית עובדתית מלאה בכדי שתתאפשר לו הכנת חוות דעת מקצועית, לבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות של המומחה ועל שיקול הדעת העצמאי שלו (ראו למשל רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן).

- העובדה שמסמך כולל בחובו "חיווי דעה" אינו פוסלת אותו, מיניה וביה, כמסמך שניתן להעבירו למומחה מטעם ביהמ"ש, ובכל מקרה יש לבחון האם המסמך מגשים את התכלית מאחורי הוראת תקנה 8(א) הנ"ל. כך למשל, כאשר עסקינן בתחום הפסיכיאטרי, קיימת נטיה להגמשה במתן אפשרות העברת מסמכים, אף אם הם כוללים חיווי דעה, וזאת נוכח טבעו ואופיו של התחום הפסיכיאטרי.

- כאשר קיים ספק בשאלה האם מסמך מסויים מהווה "חוות דעת", גובשו אמות מידה לבחינת כשירותו של מסמך, לרבות האם מקור המסמך הוא בגוף בלתי תלוי בבעלי הדין; האם הפניה לעורך המסמך היתה ביוזמתם של מי מבעלי הדין; והאם המסמך משקף שלב טבעי בטיפול בניזוק (ראו רע"א 5662/08 הנ"ל).

10. חרף קיומה של פסיקה ענפה כאמור, אין בנמצא כללי אצבע היכולים להבחין בכל מקרה ומקרה בין מסמך פסול לבין מסמך כשיר, בהתאם לתקנה 8(א) הנ"ל. בהקשר זה דובר בפסיקה על קיומה של סקאלה, שבקצה האחד שלה קיימים מסמכים אשר ברור כי הם פסולים (כגון חוות דעת מובהקות, שנערכו על פי הזמנה של בעל דין), לבין מסמכים שכשרותם ברורה (כגון סיכום אשפוז). בין שתי קצוות אלה תיתכנה אפשרויות שונות ביחס למסמכים הנמצאים "בתחום האפור", אשר ההכרעה לגביהם לא תמיד פשוטה (ראו למשל רע"א 3582/12 פלוני ואח' נ' הפניקס בע"מ).

11. כשלעצמי אני סבור, כי נקודת המוצא לבחינת כשירותו של מסמך לפי תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), צריכה להיות השאלה האם מדובר במסמך שניתן במהלכו הטבעי והרגיל של טיפול רפואי אותו קיבל הניזוק. ברי כי גם ביחס לשאלה זו ייתכנו מקרים בתחום האפור, אך מן ההכרח שיהיה קשר הדוק בין מתן המסמך לבין המהלך הטבעי של הטיפול אותו קיבל הניזוק.

12. יש להוסיף כי כאשר בתחום הנפשי עסקינן, יש לגלות גמישות רבה יותר ביחס למסמכים שניתן להעבירם למומחה. כמעט כל מסמך שעניינו טיפול נפשי טומן בחובו, מעצם טבעו של תחום זה ברפואה, חיווי דעה. פעמים רבות כוללים מסמכים אלה אבחנה משוערת של התסמונת הנפשית ממנה סובל הניזוק, ולעיתים אפשר גם למצוא התייחסות לעניין הקשר הסיבתי בין האבחנה לבין אירוע כזה או אחר, וכן לגבי ההשפעה של הבעיה ממנה סובל הניזוק על תפקודו, בין אם בחיי היום יום ובין אם בעבודה. משכך, אין למהר ולפסול מסמכים הקשורים לתחום הנפשי, רק משום שהם מכילים "חיווי דעה", בהתחשב בטבעו ובמהותו של תחום זה.

מן הכלל אל הפרט

13. נעבור כעת על המסמכים השונים מהם מבקשת הנתבעת שפרופ' בלייך יתעלם.

ברקע יש לזכור את פסק הדין של בית המשפט המחוזי שניתן בערעור שהוגש בתיק זה, ואת הרציונל שהניע את בית המשפט המחוזי למנות מומחה נוסף, הנעוץ כאמור בסימני שאלה שנותרו לא פתורים ביחס לפער בין מסמכים שנכתבו ע"י גורמים מקצועיים שבדקו וטיפלו בתובע, לבין הקביעה של פרופ' אליצור בחוות דעתו.

מסמכים שאינו שנויים במחלוקת

14. הצדדים מסכימים כי לא היה מקום להמציא לפרופ' בלייך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי שניתן בערעור שהוגש בהליך זה, למעט סעיפים נ"ב ואילך של פסק הדין. משכך, מן הדין להורות לפרופ' בלייך להתעלם מכל הסעיפים של פסק הדין בערעור, עד לסעיף נ"א (כולל).

15. קיימת הסכמה שפרופ' בלייך יתעלם ממכתב ד"ר קרסנושטיין מיום 13.9.11

מסמכים שנויים במחלוקת

16. מדובר במסמכים הבאים:

א. מכתב מיום 16.1.11 שנתן ד"ר ליסק מהמרפאה לבריאות הנפשי במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. המכתב הופנה ככל הנראה לפרופ' אליצור, ששימש מומחה בתיק זה (שמו של הנמען נמחק בכתב יד, אך ניתן להבחין, כטענת הנתבעת, בשמו של פרופ' אליצור מבצבץ מתחת למחיקה).

ב. מכתב מיום 14.12.10, שנערך ע"י ד"ר קרסנושטיין מהשירות הפסיכיאטרי במרכז רפואי "מאיר". המכתב מופנה לוועדת הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ובו בקשה לאפשר לתובע להיבדק בחדר עם חלונות פתוחים (אן לחלופין לוותר על בדיקתו), נוכח התקפי פאניקה מהם הוא סובל).

ג. סיכום מיום 22.11.11 שנערך ע"י ד"ר ליסק הנ"ל. מדובר בסיכום ביניים, שאינו מופנה לגורם ספציפי.

ד. סיכום ביניים מיום 20.7.11 שנערך ע"י ד"ר קרסנושטיין הנ"ל. המסמך אינו מופנה לגורם ספציפי.

ה. סיכום ביניים מיום 25.1.11 שנערך ע"י ד"ר קרסנושטיין הנ"ל. המסמך אינו מופנה לגורם ספציפי

17. עיון במסמכים הנ"ל מעלה כי הם בעלי מאפיינים דומים.

כל המסמכים נערכו ע"י גורמים שטיפלו בתובע לאורך זמן, במסגרת מוסדית – המרפאה לבריאות הנפשי בבית חולים "הלל יפה" בחדרה (ד"ר ליסק), והשירות הפסיכיאטרי במרכז לטיפול בנפגעי טראומה ומשבר במרכז הרפואי "מאיר".

כל המסמכים מכילים סיכום לגבי הטיפול בתובע עד אותו שלב, לרבות הרקע לטיפול, ממצאים מבדיקות שונות שנערכו לתובע במהלך הטיפול, אבחנות ופירוט של הטיפול בתובע.

המסמכים אינם מופנים לגורם ספציפי (למעט המכתב מיום 14.12.10, המופנה כאמור לועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי), וקיימת אפשרות שהם נערכו לבקשת התובע או ביוזמתו.

18. לאחר ששקלתי שלקחתי בחשבון את השיקולים הרלוונטיים כמפורט בחלק הכללי הנ"ל של החלטתי, מצאתי כי אין מקום להורות למומחה מטעם בית המשפט להתעלם מהם.

בסופו של יום מדובר בסיכומי טיפול, שנערכו ע"י גורמים מקצועיים שטיפלו בתובע במסגרת מוסדות ידועים ומוכרים, אשר אין לחשוד באובייקטיביות או במקצועיות שלהם. מסמכים אלה יכולים לשפוך אור על הרקע של הטיפול בתובע, וכן על ממצאי בדיקות שנערכו לו במסגרת הטיפול, בפרקי זמן שונים של הטיפול, בהתאם למועדי הכנת המסמכים.

אכן, המסמכים מכילים חיווי דעה לגבי האבחנה של התובע, אך כאמור עסקינן במסמכים מתחום הרפואה הפסיכיאטרית, אשר מטבע הדברים יכולים להכיל חיווי דעה מסוג זה.

19. לא נעלמה מעיניי העובדה שהמסמכים ניתנו, כך נראה, לבקשת התובע או ביוזמתו. יחד עם זאת, הדבר אינו מביא, מיניה וביה, לפסילת המסמכים. בתחום הטיפול הנפשי מקובל לתת למטופלים סיכומי טיפול, לצרכים כאלה ואחרים, וכאשר מסמכים אלה נערכו ע"י גורמי מקצוע שטיפלו בתובע, ואשר עשויים לשפוך אור על הרקע לטיפול ועל ממצאים שונים שהתקבלו במהלכו – וזהו המצב ביחס למסמכים הנדונים – אין מניעה מהעברת המסמכים למומחה.

ודוק; אין המדובר במסמכים שניתנו ע"י מומחים שלא הכירו או לא טיפלו קודם לכן בתובע, ואשר ערכו עבורו חוות דעת לצרכי משפט. מדובר כאמור במסמכים שנערכו ע"י גורמים מקצועיים שהכירו היטב את התובע, ואשר ביקשו לסכם את מהלך הטיפול בו.

20. בסופו של יום, בשים לב לגמישות שיש לגלות ביחס למסמכים הנוגעים לטיפול נפשי; לזהות נותני המסמכים והמסגרת המקצועית בהם ניתנו; ולרציונל שעמד מאחורי ההחלטה של בית המשפט המחוזי בערעור שניתן בתיק זה, אשר נבע מרצון להבין את הפער בין מסמכים שנכתבו ע"י גורמים מקצועיים שטיפלו בתובע לבין חוות דעתו של פרופ' אליצור, יש להתיר את העברת המסמכים לפרופ' בלייך.

21. חזקה על פרופ' בלייך, עליו סומכת הנתבעת, שידע לעשות שימוש מקצועי ומושכל במסמכים, תוך היעזרות בנתונים המופיעים בהם, מבלי שהדבר יפגום בשיקול דעתו העצמאי.

22. סוף דבר, אין מקום להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת למסמכים השנויים במחלוקת. באשר למסמכים שאינם שנויים במחלוקת, תינתן החלטה נפרדת.

23. בנסיבות העניין, לרבות העובדה שהתובע העביר את המסמכים לפרופ' בלייך ללא תיאום מראש עם הנתבעת, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ה, 27 יולי 2015, בהעדר הצדדים.