לפני:

השופטת שרה שדיאור

החלטה

1. בפני בקשת המבקשת (הנתבעת) לצירוף ראיות, לאחר שתמה מסכת הראיות בתיק.המסמכים אותם מבקשת להגיש אינם בפני בית הדין אולם הועברו לב"כ התובע אשר הגיש תגובה המתנגדת להגשתם.

יצוין כי על המבקשת היה להעביר את המסמכים נשוא הבקשה למשיב, עוד בטרם נסתיימה שמיעת פרשת הראיות בתיק, אך לא עשתה כן.

1. בבקשתה טוענת הנתבעת כי לאחר דיון ההוכחות שהתקיים ביום 28/10/12, ובהמשך לדיון באותו מועד, בדקה שוב את תיקי המשיב בהקפדה יתרה, ומצאה שני מסמכים אשר ייתכן ויוכלו לשפוך אור בשאלת תפקודו של התובע בחברת "אריאל". כן מציינת הנתבעת כי במסמכים אלו אין כדי להרחיב את טענותיה אלא רק לתמוך בהן ולבססן.
2. המשיב מתנגד בכל תוקף לבקשה מהטעמים הבאים:

לא ניתן להגיש ראיות לאחר סיום שמיעת הראיות.

בנסיבות המקרה דנן אין מקום להיעתר לבקשה. המסמכים היו ברשות המבקשת ולו הייתה המבקשת פועלת באופן סביר היו אלו מתגלים בטרם שמיעת פרשת הראיות. מדובר ברשלנות של המבקשת.

המבקשת מנסה לבצע כעת מקצה שיפורים.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה לה, יש לתמוה על התנהלות הנתבעת ועל העיתוי. שומה היה על הנתבעת לפשפש במסמכיה טרם הוכחות וזו החובה הבסיסית על כן ראוי היה לדחות את הבקשה אולם נוכח הפסיקה מטה המחייבת לנהוג כאמור בה להלן החלטתי.
2. הלכה היא כי "בית הדין נוקט דרך מקלה לענין הגשת ראיות באיחור ובתוך כך מחייב חיוב נאות בהוצאות שנגרמו לצד שכנגד" (י. לובוצקי, סדר הדין מהד' 2000 פ' 13 עמ' 37).

בית הדין הארצי לעבודה פסק בעניין הבאת ראיות באיחור:

"שעה שבמערכת הכללית קיימות שתי גישות: האחת – מקלה והשניה – מחמירה, ילך בית הדין בדרך הדיונית המקלה, קרי – יאפשר לתובע להביא ראיותיו גם באיחור, אך זאת, כמובן, תוך חיוב נאות בהוצאות שנגרמו עקב כך לצד שכנגד.

יחד עם זאת, יש למנוע אנדרלמוסיה בניהול המשפט. אין לאפשר לצד, כדבר שבשגרה, להביא ראיות חדשות לאחר שתמה מסכת הבאת הראיות, ויש לשקול כל מקרה לגופו, כאמור, תוך גישה מקלה.

בעניין זה נציין כי בית דין זה אימץ (דב"ע נב/ 155-9 סולתם בע"מ נ' חנניה אסרף, פד"ע כד 279, 280) את האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון בבש"א 356/89 (בריק נ' בנק אוצר החייל, פ"ד מג(4)22, 29) שם נאמר: 'אכן ראוי כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסויימות, יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית – לעשות משפט וצדק, על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת'".

דב"ע נה/ 285-3 מישל לנקרי נ' א.נ.ש. חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ (עבודה ארצי, כרך כח(2)327),

1. בנסיבות המקרה סבורה אני כי יש מקום להתיר למבקשת לצרף מסמכים אלו, תוך חיוב המבקשת בהוצאות משמעותיות לטובת המשיב. כטענת המבקשת, במסמכים אלו יש לשפוך אור על חלק מהמחלוקות שבין הצדדים וטענות המשיבה, המבוססות על המסמכים נשוא הבקשה נטענו עוד בכתב הגנה של המשיבה. זאת לא הוכחש בתגובת התובע. ההיפך הוא ראה זאת כמקצה שיפורים דהיינו יש בהם ככל הנראה להיטיב עם גרסת הנתבעת. כך אישר בתגובתו כי מדובר במסמכים מעת קודמת שלא נכתבו במיוחד לאחר הדיון , על כן יש מקום לאפשר הגשתם.
2. אמנם, שלב הבאת הראיות הסתיים ואולם הצדדים טרם הגישו סיכומיהם לתיק והבקשה הוגשה עוד במהלך שמיעת ההוכחות בתיק.בנסיבות אלו, ועל אף מחדלה של העיריה, לא מצאתי לדחות את הבקשה.
3. המסמכים יתקבלו כראיות לתיק. המשיבה תגיש מסמכים אלו לתיק בית הדין עד 3/4/13.הצדדים יתייחסו למסמכים בסיכומיהם, לרבות לעניין משקלם נוכח מועד הגשתם.
4. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪ ובנוסף בשכ"ט ב"כ המשיב בגין בקשה זו בסך 2,000₪. סה"כ 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 21 יום ללא קשר לתוצאות ההליך.
5. החלטת בית הדין מיום 28/11/12 בנוגע לבקשת התובע להעדת העד מר ציון דאהן בעינה עומדת, הפגמים שנפלו בבקשה דאז לא תוקנו בתגובה זו מטעם התובע . לבקשה עתה לא צורף תצהיר וגם לא תמצית עדותו דאהן וזאת אף שכבר צויין פגם זה בהחלטת בית הדין. ראה סע' 11 ו-13 לתגובת התובע שאינה מתקנת בסוגיות אלו את הבקשה הקודמת. זאת ועוד , ובעיקר, לעניין העדת העדים הסתמך בית הדין על החלטת כב' הרשם, אולם עניין צירוף המסמכים באיחור מעוגן בפסיקת בית הדין הארצי ואין בכך לפתוח את כל פרשת ההגנה מחדש. גם עניין משקלם נותר לשק"ד בית הדין . בנסיבות אלו לא מצאתי כי בהתרת הגשת המסמכים יש כדי לשנות מההחלטה בעניין העדת העד. דחיית הבקשה כאמור בהחלטה מיום 28/11/12 בעינה עומדת.
6. נוכח העיכובים בבקשות הצדדים יגישו סיכומיהם כלהלן.

התובע יגיש סיכומיו עד 3/4/13. הנתבעת תגיש סיכומיה עד 3/5/13.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ג, 03 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ג, (03 מרץ 2013), במעמד הצדדים/בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה