תביעות כספיות הדדיות ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים אחד נגד משנהו, על רקע פירוק שותפות עסקית-מסחרית שהתקיימה בין הצדדים בשנים 2004 עד 2010.

התובעת בת"א 19755-02-11, חברת קוסמוטרייד (1987) בע"מ (להלן: "קוסמוטרייד") הגישה תביעה כספית (מתוקנת) כנגד הנתבעים - חברת דנטק טכנולוגיות לרפואה ולמחקר בע"מ (להלן: "דנטק") וכנגד מר דניאל ליפשיץ (להלן: "דני"), ובמסגרתה עתרה היא לחיובם, יחד ולחוד, בהשבה כספית בסך של 295,000 ₪, וכן בסך נוסף של 247,312 ₪. בעקבות תביעה זו, הגיש דני תביעה שכנגד במסגרתה עתר הוא להשבה כספית ולפיצויים בגין הפרת הסכם בסך כולל של 837,527 ₪.

התובעת בת"א 21854-06-11, חברת דנטק, הגישה תביעה כספית נגד הנתבעת - חב' קוסמוטרייד, ובמסגרתה עתרה לחיובה בהשבה כספית ולפיצויים בגין הפרת הסכם בסך כולל של 343,742 ₪.

אלה הן התביעות המונחות בפניי והדורשות את הכרעת בית המשפט. בהתאם להסכמות הצדדים, בדיון מיום 4.11.15, ההכרעה תינתן בדרך של פשרה על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, תוך מתן הנמקה בשש מחלוקות שבין הצדדים, כפי שהסכימו הצדדים באותו דיון.

1. "גלגולי התיק" בערכאות והשתלשלות ההליכים עד כה
   1. התביעות נשוא פסק-דין זה הוגשו לבית משפט השלום בחדרה.
   2. תביעות הצדדים הוגשו בסדר הכרונולוגי הבא: תביעת קוסמוטרייד הוגשה ראשונה, ביום 21.2.11; התביעה שכנגד שהגיש דני, הוגשה ביום 22.5.11; והתביעה של דנטק, הוגשה ביום 14.6.11; ביום 16.10.12, הגישה קוסמוטרייד כתב תביעה מתוקן.
   3. ביום 21.2.11, הגישה קוסמוטרייד תביעה כספית כנגד דני בלבד על סך של 295,000 ₪. סכום התביעה מורכב משני רכיבים מרכזיים: האחד, חובות דני ודנטק בכרטסת קוסמוטרייד; השני, "חובות לקוחות", אשר לטענת קוסמוטרייד היא זכאית על פי הסכם השיתוף שנכרת בין הצדדים, לקבל את הכספים שלא נגבו מהלקוחות.
   4. ביום 22.5.11, הגיש דני תביעה שכנגד על סך של 837,527 ₪, ובמסגרתה עתר הוא לחיוב קוסמוטרייד בעמלות ממכירות, הוצאות שירות, החזר בגין הפרת הסכם הרכב שהיה בשימושו, פיצוי בגין ירידה בהיקף המכירות ופיצוי בגין הפרת הסכם השותפות.
   5. ביום 14.6.11, כארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה (הראשונה) של קוסמוטרייד, הגישה דנטק תביעה כספית על סך של 343,742 ₪ לבית משפט השלום בחדרה.
   6. ביום 16.10.12, הגישה קוסמוטרייד כתב תביעה מתוקן, ובמסגרתו הוסיפה את דנטק כנתבעת לכתב התביעה, וכן עתרה לחיוב נוסף נגד הנתבעים בסך של 247,312 ₪, המהווה לטענת קוסמוטרייד, את עלות המלאי שרכשה קוסמוטרייד, ושעל פי הסכם השותפות מחוייב דני לרכוש אותו לפי ערך עלות בתוספת 10%.
   7. מינוי מומחה חשבונאי על ידי בית משפט השלום בחדרה

בהחלטה מיום 19.12.12, קבע בית משפט השלום בחדרה, כי יש הצדקה למנות מומחה חשבונאי לצורך ההכרעה בטענות החשבונאיות של הצדדים; ובהחלטה נוספת, מיום 6.2.13, מינה את רו"ח אבי כהן (חב' כהן איזונים פיננסיים בע"מ), כמומחה מטעם בית המשפט.

המומחה הגיש את חוות-דעתו לבית משפט השלום ביום 15.7.14. כפי שיפורט להלן, המדובר בחוות-דעת מקיפה ויסודית, הדנה בכל אחד ואחד מהרכיבים הכספיים שבתביעות, כאשר לגבי חלק גדול מהמחלוקות, המומחה חיווה דעתו וכתב את ממצאיו ומסקנותיו, ובחלק אחר, המומחה לא חיווה דעתו בשל כך שלא היה מוסמך לחוות-דעתו בסוגיות המשפטיות.

• 1. העברת התיק לבית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות עניינית
     1. המותב הראשון אשר דן בתובענות בבית משפט השלום בחדרה, התחלף. בדיון מיום 12.11.14, העלה המותב החדש את שאלת הסמכות העניינית לדון בתובענות, זאת לאחר שההליכים בין הצדדים תלויים ועומדים למעלה משלוש שנים וחצי, והוגשו לבית משפט השלום עשרות רבות של בקשות, התקיימו מספר דיונים וניתנו עשרות רבות של החלטות, חלקן טכניות וחלקן מהותיות.
     2. בהחלטה מיום 7.1.15, קבע בית משפט השלום בחדרה, כי נוכח העובדה שהתביעות ההדדיות בין הצדדים נטועות במערכת יחסי השותפות שבין הצדדים, הסמכות העניינית לדון בתובענות נתונה לבית המשפט המחוזי.

לוז ההחלטה מצוי בקביעות בית משפט השלום בסע' 13:

"סיכומה של נקודה, עסקינן בתובענות הקשורות בטבורן למערכת יחסי שותפות, ואשר לצורך הכרעה בהן יש לערוך התחשבנות בין השותפים, לאחר שהשותפות הגיעה בפועל לקצה. תובענות שכאלה נמצאות בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, אף אם הסעד בהן הוגדר כסעד כספי, יהא אשר יהא שווי הסעד".

• 1. ביום 2.3.15, כחודשיים לאחר העברת התיק מבית משפט השלום בחדרה לבית המשפט המחוזי בחיפה, התייצבו הצדדים לדיון ראשון בפניי. בדיון זה קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט לפנות להליך גישור.
  2. בדיון מיום 12.7.15, הודיעו ב"כ הצדדים, כי הליך הגישור לא צלח וכי אין מנוס אלא לברר את התובענות ולהכריע בהן, זאת במקביל למו"מ שימשיך להתנהל. בדיון זה ניתנו מספר הוראות טכניות לעניין הגשת תצהירים, וכן נקבע קדם משפט מורחב בטרם שמיעת הוכחות, כאשר מועדי ההוכחות נקבעו כבר מראש באותו הדיון.
  3. הסכמות הצדדים להכרעה בדרך של פשרה
     1. בקדם המשפט המורחב, מיום 4.11.15, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, בית המשפט יכריע בתובענות על פי סמכותו הקבועה בסע' 79 א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, כאשר פסק-הדין יהיה מנומק באשר לשש מחלוקות שאלה הן:

א. עמלות המכירה.

ב. קריאות השירות.

ג. הפרת ההסכם, כן או לא.

ד. חובות הלקוחות.

ה. המלאי.

ו. תעודות המשלוח.

הצדדים הסכימו, כי לגבי יתר המחלוקות, יינתן פסק-דין ללא הנמקה.

1. מהי הכרעה "בדרך של פשרה"?
   1. פסק-דין הניתן על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, מסמיך את בית המשפט להכריע בסכסוך שבין צדדים לתביעה שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות בכלל, אלא על יסוד הערכת השופט בדבר סיכויי התיק, כאשר בעלי הדין מוכנים לסמוך עליה מראש.
   2. בעלי הדין מוותרים מראש על ניהול הליך על פי הכללים הרגילים ומוסרים לבית המשפט שיקול דעת רחב מאוד, לפסוק בתובענה על יסוד התרשמותו, ובין היתר, על פי שיקולי צדק והוגנות (ראה בע"מ 419/17 פלוני ואח' נ' פלוני ואח', פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 28.2.17 [פורסם בנבו]).
   3. התכלית העומדת בבסיס המנגנון שבסעיף 79 א' הנ"ל, עיקרה בהחשת פתרון הסכסוך וקיצור משך ההתדיינויות, ועל כן, לא נקבעו סדרי דין ודיני ראיות להליכי הפשרה, וההכרעה אינה מבוססת בהכרח על הוראות הדין (ראה רע"א 1157/04 נאסא ווטר ישראל בע"מ נ' שחורי, פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 6.6.05 [פורסם בנבו]; כן ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 12 תשע"ו), 604-606).
   4. לסיכום: פסיקת על דרך הפשרה נעה על ציר, כשבצידו האחד עשויה היא להתבסס כל כולה על "כללי צדק טבעי", כגון פשרה המביאה בחשבון שיקולים מוסריים טהורים כמו גם עקרונות של חירות, צדק, יושר ושלום; ובצידו השני של הציר, עשויה היא להיות חופפת במלאה את הדין המהותי הנוהג. ראה ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1) 337, 346.
   5. בענייננו, הצדדים הסמיכוני להכריע בתובענות על דרך הפשרה, כאשר על פי ההסכמה בין הצדדים, עלי לנמק את פסק-הדין לגבי שש המחלוקות הנ"ל. יחד עם זאת, פסק-דין מנומק הניתן בדרך של פשרה אינו יכול להיות מנומק באותה דרגת הפירוט המאפיינת פסק-דין שלא על דרך הפשרה, לא רק משום שיש שיש להגשים את מטרתו ותכליתו של סע' 79 א' לחוק, אלא גם משום הקשיים הראייתיים הקיימים, כמו בתובענות דנן (ראה ע"א 10838/05 זקס נ' קלינגר, פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 23.3.08 [אתר נבו], פסק-דינה של כב' הנשיאה השופטת מ' נאור).
2. המערכת ההסכמית שבין הצדדים
   1. קוסמוטרייד עוסקת בשיווק מוצרים רפואיים, סיעודיים ושיקומיים.
   2. בשנת 2004, פנה דני לקוסמוטרייד והציעה לה להקים שותפות ליבוא ושיווק מוצרים ווטרינריים.
   3. ביום 22.9.04, נכרת הסכם שיתוף מסחרי בין קוסמוטרייד מצד אחד לבין דנטק מצד שני אשר בשליטת דני (להלן: "ההסכם"). ההסכם הוכתר על ידי הצדדים כך: "עקרונות פרלימנריים להסכם שיתוף פעולה".

ואלה הם עקרונות ההסכם בתמצית:

• • 1. תוקם יחידת רווח והפסד בתוך קוסמוטרייד שתיקרא דנטק.
    2. קוסמוטרייד תנפיק חשבונית מס בגין פעולות מכירה שדני מבצע.
    3. דני אחראי על גביית הכספים והעברת התקבולים לקוסמוטרייד.
    4. במידה ויש עיכוב בגביית הכספים, הסכומים לגבייה יצטרפו לעלות הסחורות.
    5. עלות הסחורה כוללת את עלות המוצר ובנוסף את כל ההוצאות הנילוות עד להגעת הטובין למחסן, וכן את הוצאות המימון החלות מעת המכירה ועד לכניסת התקבול, את ביטוח ו/או אחריות, וכן את עלויות שירות בתקופת האחריות או הרכבה חיצונית, ככל שיהיו כאלה.
    6. קוסמוטרייד תעניק שירותי מחסן ולוגיסטיקה, תצוגה, תמיכה של אנשי מכירות והנה"ח לגבייה, ובמקרים מסוימים גם הרכבות שעובדי קוסמוטרייד מסוגלים לבצע.
    7. דנטק תקבל משרד בתצוגה של קוסמוטרייד.
    8. דנטק תעביר את כל פעילותה לקוסמוטרייד.
    9. תחילת ההסכם הוא מיום 10.10.04. כל צד רשאי להודיע למשנהו בתוך 6 חודשים על סיום ההתקשרות.
    10. במידה ובסיום ההתקשרות יוותר מלאי, דנטק תרכוש את המלאי במזומן במחיר עלות.
    11. הצדדים יחלקו ברווח הגולמי מהמכירות נטו לאחר החזרות וזיכויים. עלות המכר לצורך חישוב הרווח הגולמי היא כל הוצאות הסחורה והיבוא עד ההגעה למחסן, וכל הוצאה אחרת שקוסמוטרייד שילמה. בסחורות של דנטק, חלוקת הרווח הגולמי תהא 60% לדנטק ו- 40% לקומוטרייד. בסחורות של קומוטרייד, בהם לא התעסקה קוסמוטרייד עד למועד ההסכם, חלוקת הרווח הגולמי תהא 60% לקוסמוטרייד ו- 40% לדנטק.
  1. לאחר כריתת ההסכם, הוחלפו בין הצדדים מספר טיוטות הכוללות הוראות מפורטות יותר לגבי תנאי ההתקשרות, וכן נכללו בהן הוראות חדשות שלא בא זכרן בהסכם. אולם, מסיבות שאינן נהירות לבית המשפט, אף אחת מהטיוטות לא נחתמה בסופו של דבר.
  2. ההכרעה במחלוקות שבין הצדדים, תיעשה בעיקרה לאור המערכת ההסכמית שבין הצדדים, כאשר בראש מערכת זו עומד ההסכם מיום 22.9.04; הסכם שאף אחד מהצדדים אינו חולק על תוקפו.

יחד עם זאת, מאחר ומערכת היחסים בין הצדדים הינה ארוכת טווח, מורכבת ודינאמית, ומאחר וההסכם נכרת בתחילת השותפות, הרי שיש לבחון את ההסכם גם כ"חוזה יחס" relational contract)), המתאפיין ברגישות לנסיבות עתידיות, נסיבות משתנות ובלתי ידועות בעת שנכרת ההסכם, ואשר לא הוסדרו במפורש בחוזה. לעניין זה ראה רע"א 1185/97‏ יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל ואח' נ'‏ מרכז משען, פ''ד נב (4) 145.

כמו כן, יש לבחון את התנהגות הצדדים לאורך שנות השותפות. יש לשאול, האם הצדדים פעלו על סמך התניות שבטיוטות ההסכמים? האם נכרת בין הצדדים הסכם אחר או נוסף מכוח התנהגות?

• 1. הלכה פסוקה היא, כי כריתת חוזה יכול שתיעשה בדרך של התנהגות – "נתונים אלה, המהווים את הבסיס להנחה בדבר קיומה של נאמנות משתמעת, הם גם הבסיס לקביעה כי נכרת בין הצדדים הסכם בהתנהגות. איני רואה כל שוני בין סיטואציה שבה אדם כורת חוזה על-ידי כך שהוא נכנס למונית או חונה בחניון ו"מסכים" לכך שיסיעו אותו או ישמרו על מכוניתו, לבין סיטואציה שבה הוא מקבל את העובדה שפלוני מנהל בעבורו נכס שבבעלותו. בכל המקרים הללו הצדדים כרתו חוזה - גם אם הכריתה נעשתה בהתנהגות ולא על-ידי הסכם ספציפי ביניהם (ראה ד' פרידמן ו-נ' כהן, חוזים (אבירם, כרך א, תשנ"א) 165)". ראה ע"א 3829/91‏ ‎ ‎אבינועם וואלס‎ ‎נ' נחמה גת, פ''ד מח(1) 801.
  2. ככלל, חוזה נוצר בדרך של הצעה וקיבול. אולם, חוזה יכול להיכרת גם בדרכים שונות, אחת מהן היא דרך התנהגות. סעיף 6(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן- חוק החוזים), קובע, כי "הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה".

1. טענות הצדדים בתביעת קוסמוטרייד ת"א 19755-02-11
   1. טענות קוסמוטרייד
      1. בשנת 2004 הוצע לקוסמוטרייד, על ידי דני, להיכנס לשותפות בשוק המוצרים הווטרינריים.
      2. קוסמוטרייד הכירה את דני מפעילות עסקית קודמת וידעה שהוא בקיא, מוכר וידוע היטב בתחום, ושביחד יוכלו לייבא, לשווק ולהעניק שירות למוצרים הוורטרינריים.
      3. תחילה נכרת הסכם בין קוסמוטרייד לבין דנטק, אולם, לאחר זמן, כאשר דנטק הפכה לחדלת פרעון, המשיכה קוסמוטרייד לעבוד ישירות מול דני, וזאת לבקשת דני.
      4. דני התחייב בפני קוסמוטרייד, כי לא יהיה כל הבדל בהתחשבנות וכי ישא בכל ההפרשים והחובות לטובת קוסמוטרייד אשר נוצרו בתקופת ההסכם עם דנטק.
      5. בין קוסמוטרייד לבין דני ודנטק נחתם הסכם אחד ויחיד, והוא הסכם העקרונות הפרלימנריים משנת 2004. בין הצדדים הוחלפו טיוטות הסכם אשר לא נחתמו מסיבות שונות ובין היתר בשל חילוקי דעות על מספר סעיפים.
      6. גם כאשר ההתקשרות הפורמלית היתה בין קוסמוטרייד לבין דנטק, האדם היחיד, מולו עבדה קוסמוטרייד, היה דני. לחיזוק הטענה שדני ודנטק חד הם, טענה קוסמוטרייד, כי דני ביקש להעביר לטובתו סך של 69,741 ₪ בגין עמלות מכירה שביצע דני בתקופת ההסכם עם דנטק.
      7. על פי ההסכם בין הצדדים, קוסמוטרייד היתה אמורה לייבא את המוצרים ולנהל את מערכת הנהלת החשבונות, ודני היה אמור למכור את המוצרים, להעניק שירות ושירותי הרכבה, לגבות את הכספים מהלקוחות, ולהעבירו לידי קוסמוטרייד. לאחר ניכוי כל ההוצאות על המוצרים, היו אמורים קוסמוטרייד ודני לחלוק ברווחים.
      8. תחום השירות של המוצרים, לאחר תום תקופת האחריות, היה בלעדי של דני, וכל ההכנסות מתחום זה היה של דני בלבד.
      9. הוסכם, כי לא יהיו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
      10. בסיום ההתקשרות, התחייבו דני ו/או דנטק לרכוש את המלאי שנותר במזומן, לפי ערך עלות בתוספת 10%. בכפוף לרכישת המלאי כאמור, לא יתחרו הצדדים זה בזה למשך שנתיים.
      11. האחריות על גביית הכספים חלה על דני ו/או דנטק.
      12. ככל שלא ייגבו כספים או יוותרו חובות, יתווספו סכומי החובות לעלות הסחורות עד לגבייה המלאה. קוסמוטרייד נשאה בעלות הסחורות.
      13. עם תחילת ההתקשרות, דני הפר את ההסכם, ולא העביר לקוסמוטרייד את הכספים שקיבל מהלקוחות או שהיה אמור לקבל מהלקוחות.
      14. מתחלופת מכתבים בין הצדדים עולה, כי דני עיכב תחת ידו כספים אשר היה חייב להעביר לקוסמוטרייד בהתאם להסכם; דני לא הסכים למסור פרטים לגבי לקוחות; דני לא החזיר את ההוצאות אותן נשאה קוסמוטרייד, ובשל אלה, הפר דני את ההסכם.
      15. בנסיבות אלה, נאלצה קוסמוטרייד לצמצם את נזקיה, ובין היתר, הפסיקה את מימון הוצאות הרכב שהיה בשימוש דני, וכן הודיעה ללקוחות להעביר את התשלומים ישירות לקוסמוטרייד ולא לדני.
      16. קוסמוטרייד עותרת בתביעתה לחיוב הנתבעים, יחד ולחוד, בסך של 295,000 ₪, לפי הרכיבים עיקריים שלהלן: חוב בכרטיס חו"ז של דני ודנטק, אי-גביית כספים מלוקחות או אי-העברת תקבולי מכירות לקוסמוטרייד.
      17. במסגרת כתב התביעה המתוקן, עתרה קוסמוטרייד לחיוב נוסף של הנתבעים, יחד ולחוד, בסך של 247,312 ₪, בגין עלות המלאי.
   2. טענות דני ודנטק במסגרת ההגנה
      1. בשנת 2004, פנה דני בשם דנטק (אותה ניהל), אל קוסמוטרייד, עימה הוא בקשרים עסקיים, במטרה להקים שותפות ליבוא ושיווק של ציוד ווטרינרי, תוך הסתמכות על הידע הרב וניסיון רב השנים של הנתבע, ועל היכולת הכלכלית והלוגיסטית של קוסמוטרייד להוציא אל הפועל עסקאות בסדרי גודל של עשרות ואף מאות אלפי ₪.
      2. לאחר מו"מ ראשוני, חתמו הצדדים, ביום 22.9.04, על הסכם שכותרתו "עקרונות פרילימינאריים להסכם שיתוף פעולה", אשר עיגן את ההסכמות הבסיסיות בין הצדדים והנחוצות להקמת השותפות.
      3. על פי ההסכם, קוסמוטרייד היתה אחראית על יבוא המוצרים, על כל העלויות הכרוכות בכך, ואילו דנטק אחראית לפעולות המכירה, השיווק, הרכבה ושירות ללקוחות בתקופת האחריות.
      4. על פי ההסכם, חלוקת הרווחים מהמכירות יהיו כך: 60% מרווח מכירת הציוד לדנטק ו- 40% לקוסמוטרייד. במהלך השותפות, שונה היחס ל- 50% - 50%, למעט ציוד רנטגן אשר נותר לפי היחס המקורי. סחורות קוסמוטרייד אשר נמכרו על ידי דנטק, 40% לדנטק ו- 60% לקוסמוטרייד.
      5. מיד לאחר שנכרת ההסכם, החלו הצדדים לפעול בשותפות, כאשר השותפות מתפקדת כיחידת רווח והפסד נפרדת בקוסמוטרייד.
      6. במקביל, הוחלפו בין הצדדים טיוטות לצורך גיבוש הסכם סופי, תוך שמירה על עקרונות ההסכם. לטיוטות ההסכמים, התווסף סעיף אי-תחרות בין הצדדים וכן נוספה הסכמה עקרונית, כי הצדדים ישאו ישאו בחלקים שווים בעלויות כח האדם בעניין הרכבה חיצונית ושירות בתקופת האחריות.
      7. טיוטות ההסכם אומנם לא נחתמו, אולם הצדדים גמרו בדעתם לפעול על פי הוראות טיוטת ההסכם; כמו כן, גם קוסמוטרייד ראתה בטיוטת ההסכם מקור משפטי מחייב, וזאת על סמך טענת קוסמוטרייד, כי יש לחייב את הנתבע לשאת בעלות המלאי בתוספת 10% (הוראה הנכללת בטיוטת ההסכם בלבד).
      8. כבר בחודשים הראשונים לקיום השותפות, הפרה קוסמוטרייד את ההסכם בכך שלא קיימה אחר התחייבויותיה. דנטק גילתה, כי בשנת 2005, קוסמוטרייד אינה עורכת התחשבנות מולה בנוגע לעמלות ממכירות שביצעה השותפות.
      9. בשנת 2008, המליץ רו"ח של דנטק, כי משיקולי הוצאות אחזקת חברה, מוטב כי דני יחל לעבוד כעוסק מורשה; וכך, החל מסוף חודש יוני 2008, החל דני לעבוד באופן עצמאי מול קוסמוטרייד.
      10. דני מעולם לא התחייב לשאת בחובות דנטק כלפי קוסמוטרייד.
      11. מסקנה זו נתמכת בשתי עובדות: האחת, החל מאותו מועד, נפתחה כרטסת נפרדת על שם דני והופסקה ההתחשבנות עימו בכרטסת דנטק. השנייה, ביום 21.12.09, שלחה קוסמוטרייד שני מכתבי דרישה נפרדים לתשלום חוב, כאשר מכתב אחד הופנה לדני והמכתב השני הופנה לדנטק, ללמדך, כי גם קוסמוטרייד עשתה הבחנה בין דנטק לבין דני (המכתבים צורפו כנספחים א' ו-ב' לכתב ההגנה).
      12. במקביל להחלפת דנטק בדני כשותף, המשיכו הפרות ההסכם על ידי קוסמוטרייד, עת קוסמוטרייד לא העבירה את עמלות המכירות.
      13. בתחילת שנת 2009, הפסיקה קוסמוטרייד לחלוטין לשלם לדני את הכספים המגיעים לו מהמכירות אותן הוא ביצע עבור השותפות. לאור זאת, החל דני, בידיעת מנהל קוסמוטרייד, מר זאב תורן, בפעמים הבודדות שהדבר התאפשר, להפריש לעצמו את עמלת המכירה המגיעה לו מהמכירות שביצע, וזאת על מנת שיוכל לקיים את עצמו ואת בנו.
      14. קוסמוטרייד החלה לחייב את דני בכרטסת בסכומים רבים בניגוד להסכם, תוך שהיא יוצרת מצגי שווא בנוגע למצב ההתחשבנות ביניהם, ותוך כדי מסתירה מדני חלק מהחשבוניות בהן היא חייבה את הכרטסת של דני.
      15. קוסמוטרייד החלה לרשום באלפון הלקוחות שלה את לקוחות דני כאילו היו לקוחותיה. הפרה זו הקשתה מאוד על דני לעקוב אחר המכירות שבוצעו על ידו.
      16. התנהלות זו הביאה לירידה בהיקף המכירות של דני באותה תקופה בהשוואה לשנים קודמות.
      17. במהלך חודש פברואר 2010, קיימו הצדדים ניסיון ליישב את כל המחלוקות, אך ללא הועיל.
      18. בחודש מרץ 2010, לאחר שקוסמוטרייד השתלטה על הרכב שהיה בשימוש דני, באה לקיצה השותפות.
      19. עילת התביעה של קוסמוטרייד התיישנה.
      20. קוסמוטרייד הפרה את ההסכם בכך שהמשיכה לייבא ולמכור ציוד ללקוחות, אשר סופק קודם לכן על ידי דני, מבלי שזיכתה אותו בעמלות, ובכך הפרה את תניית אי-התחרות.
      21. יש לקזז מסכום התביעה סכומים שונים, הן כנגד דנטק והן כנגד דני. כמו כן, טוענים הנתבעים, כי יש לדחות את התביעה בגין רכיב "חובות לקוחות קוסמוטרייד, וזאת בין היתר, לאור העובדה שדני לא אחראי על חובות הלקוחות, ולאור העובדה ששקוסמוטרייד לא הגישה תביעות בגין חובות הלקוחות.
      22. לאור העובדה שקוסמוטרייד הפרה את ההסכם, לא חלה עליהם כל חובה לרכוש את המלאי.
      23. חלק גדול מכתב ההגנה מוקדש לטענות שבמהותן הן טענות תביעה, הנכללות בתביעה שכנגד שהגיש דני ובתביעה העצמאית שהגישה דנטק, ואלה תפורטנה להלן.
2. תמצית טענות בתביעה שכנגד שהגיש דני
   1. הטענות העובדתיות בתביעה שהגיש דני חוזרות על עצמן מכתב ההגנה, ולכן ההתיחסות בפרק זה תיעשה ביחס לסעדים הנתבעים.
   2. קוסמוטרייד חייבת לדני עמלות מכירה, החל משנת 2008 ועד 2010, בסך כולל של 278,088 ₪; וסך נוסף של 84,288 ₪, בגין עמלות שעל קוסמוטרייד לשלם לדני לאחר פירוק השותפות.
   3. על פי ההסכם בין הצדדים, היו אמורים הצדדים לחלוק שווה בשווה בהוצאות השירות (לרבות ההתקנה) בתקופת האחריות. לפיכך, על קוסמוטרייד לשלם לדני, בגין רכיב השירות לתקופה שמאז חודש יולי 2008 ועד מרץ 2010, סך של 94,969 ₪ (כולל מע"מ).
   4. קוסמוטרייד חייבת לפצות את דני בסך כולל של 80,182 ₪ בגין הפרת הסכם הרכב שהיה בשימוש דני.
   5. קוסמוטרייד הפרה את תניית אי-התחרות, הפרה תניית שמירת סודיות מסחרית, ופגעה במוניטין של דני, ועל כן חייבת לפצות את דני בסך של 300,000 ₪.
   6. טענות קוסמוטרייד ביחס לתביעה שכנגד יפורטו בנפרד, בסעיף 7 להלן.
3. טענות דנטק בתביעה בת"א 21854-06-11
   1. הטענות העובדתיות בתביעה שהגישה דנטק חוזרות על עצמן מכתב ההגנה, ולכן ההתיחסות בפרק זה תיעשה ביחס לסעדים הנתבעים.
   2. התביעה הכספית שהגישה דנטק מתייחסת לתקופה שממועד כריתת ההסכם, בשנת 2004 ועד לסיום ההתקשרות עם דנטק והחלפתה בדני, בשנת 2008.
   3. קוסמוטרייד חייבת לדנטק עמלות מכירה, החל משנת 2004 ועד 2008, בסך כולל של 291,351 ₪.
   4. על פי ההסכם בין הצדדים, היו אמורים הצדדים לחלוק שווה בשווה בהוצאות השירות (לרבות ההתקנה) בתקופת האחריות. לפיכך, על קוסמוטרייד לשלם לדנטק, בגין רכיב השירות לתקופה שבין חודש ספטמבר 2007 ועד יוני 2008, סך של 48,829 ₪ (כולל מע"מ).
   5. קוסמוטרייד חייבת לשלם לדנטק סך של 3,562 ₪ בגין יתרת זכות שנרשמה לטובתה בכרטסת 7500.
4. תמצית טענות קוסמוטרייד לתביעה שכנגד (תביעת דני) ולתביעה של דנטק
   1. בכתב ההגנה לתביעה שהגישה דנטק, ובכתב התשובה לתביעה שכנגד, דוחה קוסמוטרייד את טענות דני ודנטק מכל וכל.
   2. בשנת 2008 התקבלו בקוסמוטרייד עיקולים כנגד דני (כך נטען בכתב התשובה לתביעה שכנגד. בכתב ההגנה, לעומת זאת, טענה קוסמוטרייד שהעיקולים הוטלו על דנטק), ולכן לא ניתן היה להמשיך במתכונת הנוכחית (פעילות דנטק וקוסמוטרייד. הערה שלי. ס'.ג'). הצדדים סיכמו, כי השותפות העסקית תמשיך לפעול מול דני, תוך שהאחרון נוטל על עצמו את האחריות לכל החובות הפתוחים של דנטק.
   3. דנטק ודני הם שהפרו את ההסכם שנכרת בין הצדדים, ובין היתר, לא העביר לקוסמוטרייד תשלום בגין העמלות שקיבל מלוקחות השותפות, ולא החזירו לקוסמוטרייד את ההוצאות שנזקפו לחובת דני ודנטק.
   4. גם באשר לטענה בדבר הפרת הסכם הרכב שהיה בשימוש דני, דוחה קוסמוטרייד את טענותיו של דני, ובין היתר, משום שדני לא היה בעל זכות כלשהי בהסכם ביחס לרכב. נהפוך-הוא, לפי ההסכם נקבע, כי כל צד ישא בהוצאות כלי רכב, ודני לא טרח להשיב לקוסמוטרייד את התשלומים ששילמה עבור שכירות הרכב שהיה בשימושו.

דיון והכרעה

1. יריבות משפטית – האם קיימת אחריות ישירה של דני לחובות דנטק?
   1. סוגיה זו אומנם אינה נמנית בין שש המחלוקות המחייבות הנמקה בפסק-הדין, אך יחד עם זאת, מצאתי לנכון לנמק בקצרה את פסק-הדין גם בסוגיה זו, וזאת משום שההכרעה משליכה על יתר המחלוקות.
   2. אין מחלוקת, כי מבחינה פורמלית, במישור היחסים החיצוניים, היינו – השותפות מול צדדים שלישיים - השותפות היתה בין שני תאגידים, קוסמוטרייד ודנטק; כך פעלו הצדדים בין השנים 2004 ועד 2008, כאשר בשנת 2008, נכנס דני לשותפות תחת דנטק. עוד אין חולק, כי החל ממועד כניסתו של דני לשותפות, תחת דנטק, קיימת אחריות ישירה של דני לתוצאות העסקיות של השותפות. הדיון בפרק זה יעסוק בתקופת השותפות שבין קוסמוטרייד לבין דנטק, שהרי רק לגבי תקופה זו קמה ועולה שאלת אחריותו של דני לחובות דנטק.
   3. לאור טענות הצדדים, ומהחומר שהונח בפניי, נחה דעתי, כי במישור היחסים הפנימי, היינו - במשולש היחסים שבין קוסמוטרייד -דנטק - דני - ראו הצדדים כולם את דנטק ואת דני, כגוף אחד.
   4. סעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, מסדיר את עקרון היסוד של האישיות המשפטית הנפרדת של חברה וקובע, כי "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד". חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת קבוע בסע' 6 לחוק, והוא מאפשר לבית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, "אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן", וזאת במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה".
   5. דוקטרינת "הרמת מסך" נדונה בהרחבה בפסיקות רבות של בית המשפט העליון. לענייננו, יפים קביעותיו של השופט ד' לוין בפרשת מוברמן כדלהלן:

"יש שהרמת המסך היא רחבה ומקפת, ולמעשה טוטאלית, והיא מביאה לידי כך שמתבטלת למעשה ההפרדה בין האישיות המשפטית של התאגיד לבין אישיותם של בעלי המניות; נוצרת במקרה כזה מין זהות בין מערך הזכויות והחובות של המתייצבים משני צדי הפרגו, עד שאלה ואלה חד הם, מבחינת ההתייחסות המשפטית אליהם.

תוצאה מרחיקת לכת זו תתקיים, למשל, אם יתברר עובדתית, כי הישות המשפטית הנפרדת של התאגיד היא מלאכותית, וכל כולה לא באה לעולם אלא כדי לפרוץ דרך מפלט לבעלי מניות שפגעו בדרך לא חוקית בזולת ולחלצם מהחשש שייתבעו אישית לדין (ע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מר, פ"ד מו (5) 353, 362).

• 1. בנסיבות המקרה דנן, במישור היחסים הפנימיים שבין קוסמוטרייד, דנטק ודני, יצירת הבחנה בין דני לבין דנטק הינה מלאכותית ועקרה. אבאר קביעתי זו בשלושה נימוקים:

ראשית, עיון בטיוטת ההסכם שצירפו דני ודנטק לכתבי טענותיהם מגלה, כי ישנה זהות וחפיפה מלאה בין דני לדנטק, לרבות בפרטי הצדדים להסכם, כאשר דנטק ודני מופיעים זה לצד שניהם יחד וכל אחד לחוד (על ידי ציון המילה "ו/או" בין דנטק לבין דני).

בכתבי הטענות שהגישו דני ודנטק לבית המשפט נטען, כי הצדדים ראו בטיוטת ההסכם האחרונה שהוחלפה בין הצדדים, זו משנת 2007, כהסכם מחייב (טיוטת ההסכם צורפה כנספח ד' לכתב ההגנה שהגישו דני ודנטק).

וכך טענו דני ודנטק בכתב ההגנה לכתב התביעה המתוקן: "בשנת 2007 הוחלפה בין הצדדים הטיוטה האחרונה, אשר הצדדים הביעו גמירות דעתם לפעול לפיה, והיא זו שמהווה את ההסכם בין הצדדים, על אף שלא נחתמה..." (סע' 13 לכתב ההגנה).

שנית, גם מבחינה מהותית יש לראות בדנטק ובדני כאישיות משפטית אחת. דני הוא המוציא והמביא בדנטק; לדנטק אין קיום ללא דני, במובן זה שכל מהותה של החברה היא שיווק ושירות מוצרים ווטרינריים על ידי דני.

שלישית, במישור היחסים הפנימיים בתוך השותפות, דני לא עשה שימוש בדנטק במטרה להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות, אלא השימוש בדנטק היה מטעמי נוחות בלבד (ואולי אף משיקולים כלכליים, כגון: חסכון במס ותשלומים למוסד לביטוח לאומי).

• 1. אמור מעתה – בכל מקום בפסק-הדין שבו ישנה התייחסות לדנטק ולדני, הרי שהכוונה היא לדנטק ודני כאחד.

במילים נוספות: דני ו/או דנטק, יחד ולחוד, ישאו באחריות לכל חיוב שייפסק לטובת קוסמוטרייד. וב- vice versa, כל חיוב שבו תחוב קוסמוטרייד לטובת דנטק, ישולם לדני.

1. מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט
   1. כאמור לעיל, בהחלטה מיום 6.2.13, מינה בית משפט השלום בחדרה, את רו"ח אבי כהן (כהן איזונים פיננסיים בע"מ), כמומחה מטעם בית המשפט לצורך הגשת חוות-דעת בסוגיות החשבונאיות שבמחלוקת בין הצדדים.
   2. המומחה הגיש את חוות-דעתו המפורטת בתאריך 15.7.14.
   3. הצדדים ויתרו על חקירת המומחה והסתפקו בהגשת שאלות הבהרה למומחה. המומחה הגיש את התשובות לשאלות ההבהרה ביום 18.9.14. בתשובותיו לשאלות ההבהרה, הותיר המומחה את כל ממצאיו על כנם, למעט תיקון אחד המתייחס לפיצוי לו זכאי דני בגין רכב שהיה בשימושו.
   4. בדיון מיום 4.11.15, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, כל הטבלאות שבחוות-דעת המומחה מוסכמות, למעט הטבלאות בעמ' 13, 18 ו- 19. בצד הסכמה זו, שמר כל אחד מהצדדים על טענותיו, לא ביחס לסכומים שבחוות-הדעת, אלא ביחס לתוקפה של חוות-הדעת.
   5. ביום 22.11.15, הגישו הצדדים לבית המשפט זה "הודעה על הגשת טבלאות מוסכמות", ובמסגרתה הודיעו, כי הגיעו להסכמה גם לגבי הטבלאות בעמ' 13, 18 ו- 19, ולהודעה צירפו את הטבלאות המתקנות והמוסכמות.
   6. סיכום ביניים: הנתונים החשבונאיים בחוות-הדעת מוסכמים ומקובלים על הצדדים.
   7. כידוע, בשורה ארוכה של פסקי-דין נקבע, כי על דרך הכלל, ראוי שבית המשפט יאמץ את קביעותיו של המומחה אשר מונה על ידו אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מחוות הדעת. כך לדוגמה, נקבע בע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

• 1. על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, בין היתר, ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם מזרחי, פ"ד לט (4) 185, 189; ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עירית ראשון לציון, פ"ד מא (1) 133, 139; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד (2) 771, 779.
  2. הפסיקה חזרה והדגישה כי מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט. בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפניו, לרבות מסקנות המומחה מטעמו, ורשאי בית המשפט לדחות מסקנתו של המומחה או לבור חלקים מחוות דעתו - ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ (5) 104.
  3. בעמ' 4 לחוות-הדעת מפרט המומחה את ארבע ראשי התביעה שהגישה דנטק כנגד קוסמוטרייד. בכל הכבוד הראוי, המומחה בילבל בין התביעה שכנגד שהגיש דני לבין התביעה שהגישה דנטק, במובן זה שהמומחה ייחס את ארבע ראשי התביעה שהגיש דני, לדנטק, ולא התייחס בחוות-הדעת לתביעות דנטק בכתב התביעה העצמאי שהגישה.

יחד עם זאת, מאחר ובסופו של יום, הצדדים הגיעו להסכמה, כי כל הנתונים החשבונאיים בחוות-הדעת מקובלים עליהם, ומאחר והצדדים ויתרו על חקירת המומחה, ואף הסמיכוני ליתן פסק-דין על דרך הפשרה, הרי שאל לי לעסוק בכך.

• 1. בחינת ממצאיו ומסקנותיו של המומחה, תוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובראשם מעמד חוות-דעת מומחה מטעם בית המשפט, והעובדה שלא התנהל בפניי הליך הוכחות, תיעשה במסגרת ההכרעה בכל מחלוקת ומחלוקת.

1. "עמלות המכירה"
   1. בתביעה שכנגד, עתר דני לחיוב קוסמוטרייד בעמלות מכירה בסך כולל של 362,376 ₪, בגין מכירת שביצע לטענתו בשנים 2008 עד 2010.
   2. המומחה מתייחס לסוגיית העמלות בטבלה שבעמ' 24-25 לחוות-הדעת. הטבלה מחולקת לשלוש קטגוריות: "תביעות שמוסכם לקבל" וביחס אליהן הוסכם, כי יש לזכות את דני בסך 1,291 ₪; "תביעות שמוסכם לדחות" וביחס אליהן הוסכם, כי אין להכיר בדרישה לעמלה בסך 1,415 ₪; "תביעות שעדיין במחלוקת" וביחס אליהן נותר במחלוקת סכום של 49,461 ₪.
   3. מתוך הסכום שבמחלוקת, הגיע המומחה למסקנות הבאות:
      1. דני זכאי לסך של 37,844 ₪ בגין עמלות ממכירות שהונפקו להן חשבוניות (החישוב: חיוב עמלות של 40,578 ₪ בקיזוז 1,415 ₪ + 1,319 ₪ כפי שהוסכם בין הצדדים וצוין בעמ' 25-26 לחוו"ד)
      2. סך של 7,721 ₪ - נובע מחשבוניות שהונפקו בגין קריאות שירות ולא ממכירות. סוגיית קריאות השירות תידון להלן בנפרד.
      3. סך של 1,162 ₪ - בשל העובדה שהעמלה הנתבעת גבוהה מסכום המכירה בפועל, הציע המומחה, ולאור העובדה שמדובר בסכום נמוך, ואני מקבל את עמדתו, כי אין להתחשבן בגין סכום זה.

• 1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ולאור ממצאיו של המומחה, הנני מאמץ את מסקנת המומחה, כי יש לזכות את דני בגין עמלות ממכירות בסך של 37,844 ₪.

1. "קריאות השירות"
   1. בתביעה שכנגד, עתר דני לחיוב קוסמוטרייד במחצית מהוצאות השירות בסך של 94,969 ₪, לתקופה שבין יולי 2008 ועד מרץ 2010.
   2. המומחה התייחס לסוגיית עלויות השירות בסע' 10.11 לחוות-דעתו, אולם הוא אינו קובע ממצאים ומסקנות, וזאת מן הטעם, כי לא לו להכריע במחלוקת שהיא משפטית במהותה.
   3. אכן, אין המדובר במחלוקת חשבונאית בין הצדדים, כי אם במחלוקת משפטית עקרונית בשאלה - מי מהצדדים אמור לשאת בעלויות השירות? התשובה לשאלה זו מצויה במערכת ההסכמית שבין הצדדים.
   4. בסע' 5 להסכם העקרונות הפרלימנריים, הסכימו הצדדים, כי קוסמוטרייד תעניק שירותי מחסן, לוגיסטיקה, תצוגה, תמיכה של אנשי מכירות, הנהלת חשבונות ובמקרים מסוימים גם הרכבות שעובדי קוסמוטרייד מסוגלים לבצע. באותו סעיף נקבע, כי דנטק תבצע את פעולות המכירה, שיווק, אחריות, שירות, שירות לקוחות והרכבות.
   5. הוראה דומה נקבעה גם בטיוטת ההסכם שצורפה לכתבי הטענות שהגישו דני ודנטק. וכך נוסח סע' 3.7 לטיוטת ההסכם: "דנטק ע"י מר דניאל ליפשיץ, אשר מנהל את מכירות המוצרים ואת השירות בגינם, תשקוד על פיתוח עסקי, קידום המוצרים בתחום הווטרינרי..., כולל פיתוח ומתן שירות ללקוח והדרכה מקצועית".
   6. אם כן, על פי לשונו המפורשת של ההסכם וטיוטת ההסכם, דני ו/או דנטק היו אחראים על תחום השירות. המערכת ההסכמית בין הצדדים, יצרה איזון וחלוקת נטלים בין הצדדים, באופן שכל אחד מהצדדים היה אחראי על תחום מסוים בשותפות, מבלי שתהא התחשבנות בין הצדדים, מי תרם יותר ומי פחות.
   7. לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דני ו/או דנטק, אינם זכאים להשבה של עלויות של השירות.
2. "הפרת ההסכם, כן או לא"
   1. השאלה האם הסכם השותפות שנכרת בין הצדדים, הופר, אם לאו, עולה במלוא הדרה בתביעה שכנגד שהגיש דני. במסגרת התביעה, עתר דני לחיוב קוסמוטרייד בפיצוי כספי בגין הפרת תניית אי-תחרות, הפרת סודות מסחריים ופגיעה במוניטין, בסך של 300,000 ₪.
   2. סוגיית הפרת הסכם והתרופות שיש לפסוק בגין ההפרה, היא עניין שבעובדה הטעון הוכחה.
   3. מאחר והצדדים בחרו שלא לקיים בפניי הליך הוכחות, והסכימו למתן פסק-דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, הרי שאין בידי, גם לנוכח הראיות שהוצגו, להכריע בסוגיה זו, ולאמץ את גרסת אחד הצדדים ולהעדיפה על פני גרסת האחר, וכפות המאזניים בסוגיה זו נותרו מעויינות. משכך, ובשים לב לנטל השכנוע המוטל במקרה דנן על דני, בהתאם לכלל הראייתי "המוציא מחברו עליו הראיה", הנני דוחה את תביעתו בגין רכיב זה.

1. "חובות הלקוחות"
   1. קוסמוטרייד תבעה את דני ודנטק לתשלום סך של 250,175 ₪ בגין "חובות לקוחות". לטענת קוסמוטרייד, דני היה אחראי על גביית הכספים מהלקוחות ולכן חזקה שגבה את הכספים ולא העבירם לקוסמוטרייד או שהכספים לא נגבו מהלקוחות ובכך התרשל דני ועליו לשאת באותם חובות.
   2. המומחה חילק את הדיון בסוגיית "חובות הלקוחות" לארבע קטגוריות. להלן ניתוח ממצאי ומסקנות המומחה.
   3. חובות לקוחות הניתנים לגבייה ולא כל עלויות המכירה כוסו
      1. המומחה סבור, כי על הצדדים לחלוק בעלויות חובות אלה.

על פי הטבלה המוסכמת שהגישו הצדדים (ומחליפה את הטבלה בעמ' 9 לחוו"ד), העלות אותה נשאה קוסמוטרייד בגין חובות אלה היא בסכום של 153,487 ₪ (לא כולל מע"מ ולא כולל ריבית). קוסמוטרייד עיכבה בידה סכום השווה למלוא חובות הלקוחות מהעמלות המגיעות לדני.

לאור האמור לעיל, מגיע המומחה למסקנה, כי קוסמוטרייד זכאית להותיר בידה את מלוא חובות הלקוחות עד לאחר השלמת פעולות גביית החובות (המומחה נקב בסכום של 181,179 ₪ כולל מע"מ וריבית, אולם סכום זה אינו רלבנטי לאור הטבלה המוסכמת שהגישו הצדדים ואשר שינתה את הנתונים).

• • 1. לאחר שבחנתי את חוות-דעת המומחה לגבי רכיב זה, הנני מאמץ את מרבית מסקנות המומחה כמפורט להלן.
    2. מאחר ומדובר בחובות הניתנים לגבייה, על הצדדים לפעול לגבייתם ולחלוק בכל סכום שיתקבל בחלקים שווים ביניהם, וזאת לאחר ניכוי כל ההוצאות שהוצאו לצורך הגבייה.

יחד עם זאת, לאור ההערה בתחתית הטבלה לפיה "כל התביעות האפשרויות נגד הלקוחות התיישנו או עומדות להתיישן במהלך שנת 2016", הרי ככל ויתברר שמדובר בחובות שאינם ניתנים לגבייה, לרבות מחמת התיישנות עילת התביעה, כולם או חלקם, על דני להשיב לקוסמוטרייד את מחצית מעלויות המכירה ששילמה קוסמוטרייד בגין כל עסקה ועסקה, לפי הטבלה המוסכמת שהגישו הצדדים לבית המשפט ביום 22.11.15, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

• • 1. סך העלות אותה נשאה קוסמוטרייד בגין חובות הלקוחות היא 200,698 ₪ (כולל מע"מ וריבית בשיעור 13.232% כפי שכתב המומחה בתשובות לשאלות הבהרה). לכאורה, החבות המקסימלית של דני היא בסך של 100,349 ₪. אולם, על פי תוספת לחוות-הדעת (סע' 10.1), המוסכמת על הצדדים, יש להפחית את החיוב בסך של 34,264 ₪, כך שהחבות המקסימלית של דני תהא 66,085 ₪.
    2. להבטחת זכות ההשבה כאמור, קוסמוטרייד זכאית להותיר בידה סכום השווה למחצית ובסך של 66,085 ₪ עד לאחר השלמת פעולות גביית החובות כאמור לעיל.

בד-בבד, על קוסמוטרייד לדרוש בחזרה את המע"מ ששילמה על כל העסקאות, ולהעביר מחצית סכום החזר המע"מ לדני ו/או לדנטק. אם מסיבה כלשהי, שאינה תלויה בקוסמוטרייד, לא יתקבל החזר מע"מ בגין עסקה מסוימת, על דני להשיב לקוסמוטרייד מחצית המע"מ ששולם בגין אותה עסקה, ושלא התקבל בגינה החזר המע"מ, על פי הטבלה המוסכמת שהגישו הצדדים, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוות-הדעת בתאריך 15.7.14 ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

• 1. חובות הניתנים לגבייה וכל עלויות המכירה כוסו
     1. המומחה סבור, כי אין מקום להתחשבנות בגין חובות אלה, מאחר וכל עלויות המכירה כוסו, ומאחר ועל פי ההסכם שבין הצדדים, בלאו-הכי על הצדדים להתחלק בחובות הלקוחות. המומחה מסייג קביעתו זו אך לסכום אחד בסך של 566 ₪, המהווה את המע"מ בגין העסקאות, וסכום זה יוחזק אף הוא בידי קוסמוטרייד עד לאחר סיום הליכי הגבייה.
     2. ביום 22.11.15, הגישו הצדדים טבלה מוסכמת המשנה את הטבלה שערך המומחה. על פי טבלת המומחה, חלק העלות בחוב הלקוח הוא 4,217 ₪, ואילו על פי הטבלה המוסכמת חלק העלות משום מה לא נרשם [(סומן (-)]. על פי הטבלה המוסכמת, המע"מ ששולם בגין עסקאות אלה היה בסך של 20,069 ₪.
     3. לאחר שבחנתי את חוות-דעת המומחה לגבי רכיב זה, הנני מאמץ את מרבית מסקנות המומחה כמפורט להלן.
     4. הנני מקבל את מסקנת המומחה, כי אין מקום להתחשבנות בגין עלות חובות אלה, מאחר וכל עלויות המכירה כוסו, ומאחר ועל פי ההסכם שבין הצדדים, בלאו-הכי על הצדדים להתחלק בחובות הלקוחות.
     5. מאחר ומדובר בחובות הניתנים לגבייה, על הצדדים לפעול לגבייתם ולחלוק בכל סכום שיתקבל בחלקים שווים ביניהם, וזאת לאחר ניכוי כל ההוצאות שהוצאו לצורך הגבייה.

יחד עם זאת, לאור ההערה בתחתית הטבלה לפיה "כל התביעות האפשרויות נגד הלקוחות התיישנו או עומדות להתיישן במהלך שנת 2016", הרי ככל ויתברר שמדובר בחובות שאינם ניתנים לגבייה, לרבות מחמת התיישנות עילת התביעה, כולם או חלקם, על קוסמוטרייד לדרוש בחזרה את המע"מ ששילמה על העסקאות, ולהעביר מחצית סכום החזר המע"מ לדני ו/או לדנטק.

• • 1. אם מסיבה כלשהי, שאינה תלויה בקוסמוטרייד, לא יתקבל החזר מע"מ, על דני להשיב לקוסמוטרייד מחצית מסכום המע"מ ששולם בגין אותה עסקה, ושלא התקבל בגינה החזר המע"מ, על פי הטבלה המוסכמת שהגישו הצדדים, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוות-הדעת בתאריך 15.7.14 ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.
    2. להבטחת זכות ההשבה של המע"מ כאמור, קוסמוטרייד זכאית להותיר בידה סך של 10,034.50 ₪ עד לאחר סיום הליך החזר המע"מ.
  1. חובות שנתיישנו וכל העלויות כוסו
     1. על פי חוות-דעת המומחה, סך החובות שהתיישנו הם 39,112 ₪, והמע"מ על חובות אלה הוא בסך של 5,385 ₪. המומחה סבור, כי מאחר ומדובר בחובות שהתיישנו וכל העלויות כוסו, הרי שאין לחלק את החובות, למעט את חיוב המע"מ.
     2. לאחר שבחנתי את חוות-דעת המומחה לגבי רכיב זה, הנני מאמץ את מסקנות המומחה כמפורט להלן.
     3. על קוסמוטרייד לדרוש בחזרה את המע"מ ששילמה על העסקאות, ולהעביר מחצית סכום החזר המע"מ לדני ו/או לדנטק.
     4. אם מסיבה כלשהי, שאינה תלויה בקוסמוטרייד, לא יתקבל החזר מע"מ, על דני להשיב לקוסמוטרייד סך של 2,692.50 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוות-הדעת בתאריך 15.7.14.
     5. להבטחת זכות ההשבה של המע"מ כאמור, קוסמוטרייד זכאית להותיר בידה סך של 2,692.50 ₪ עד לאחר סיום הליך החזר המע"מ.

• 1. חובות שנתשיינו ורק חלק מעלויות המכירה כוסו
     1. המומחה סבור, כי על הצדדים לחלוק בעלויות חובות אלה. סך חובות אלה הוא 18,767 ₪, אך עלות המכירות היא בסך של 11,674 ₪, ובתוספת הריבית 13,452 ₪.
     2. לאחר שבחנתי את חוות-דעת המומחה לגבי רכיב זה, הנני מאמץ את מסקנות המומחה כמפורט להלן.
     3. על דני להשיב לקוסמוטרייד מחצית עלויות המכירה ששילמה קוסמוטרייד בגין חובות אלה, ובסך של 6,726 ₪. בנוסף, ולאור התוספת לחוות-דעת המומחה (סע' 10.1), על דני להשיב לקוסמוטרייד מחצית חובות נוספים בסך של 4,390 ₪.
     4. קוסמוטרייד שילמה את המע"מ על העסקאות בסך 3,969 ₪, וגם בסכום זה יחלקו הצדדים.
     5. על קוסמוטרייד לדרוש בחזרה את המע"מ ששילמה על העסקאות, ולהעביר מחצית סכום החזר המע"מ לדני ו/או לדנטק.
     6. אם מסיבה כלשהי, שאינה תלויה בקוסמוטרייד, לא יתקבל החזר מע"מ, על דני להשיב לקוסמוטרייד סך של 1,984.50 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוות-הדעת בתאריך 15.7.14.
     7. להבטחת זכות ההשבה של המע"מ כאמור, קוסמוטרייד זכאית להותיר בידה סך של 1,984.50 ₪ עד לאחר סיום הליך החזר המע"מ.
  2. לסיכום:
     1. על דני להשיב לקוסמוטרייד סך של 11,116 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מיום מתן פסק-הדין. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום הגשת חוות-דעת המומחה (15.7.14) ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
     2. קוסמוטרייד זכאית להותיר בידה סך של 80,796.50 ₪, שמקורם בעמלות השייכות לדני, וזאת עד לאחר סיום הליכי הגבייה ו/או החזר המע"מ, כמפורט לעיל.

• • 1. על הצדדים לפעול לגביית כל החובות ולחלוק בכל סכום שיתקבל בחלקים שווים ביניהם, וזאת לאחר ניכוי כל ההוצאות שהוצאו לצורך הגבייה. ככל ויתברר שמדובר בחובות שאינם ניתנים לגבייה, לרבות מחמת התיישנות עילת התביעה, כולם או חלקם, על דני להשיב לקוסמוטרייד את מחצית מעלויות המכירה ששילמה קוסמוטרייד בגין כל עסקה ועסקה, לפי הטבלה המוסכמת שהגישו הצדדים לבית המשפט ביום 22.11.15, ועד לסך מקסימאלי של 66,085 ₪, כאשר כל חיוב נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת חוות-הדעת (15.7.14) ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
    2. על קוסמוטרייד לדרוש בחזרה את המע"מ ששילמה על העסקאות, ולהעביר מחצית סכום החזר המע"מ לדני ו/או לדנטק. אם מסיבה כלשהי, שאינה תלויה בקוסמוטרייד, לא יתקבל החזר מע"מ, על דני להשיב לקוסמוטרייד את מחצית המע"מ ששולם על כל עסקה ועסקה עד לסך מקסימאלי של 14,711.50 ₪.

1. "המלאי"
   1. על פי כתב התביעה המתוקן שהגישה קוסמוטרייד, התחייב דני לרכוש את המלאי (התקין) שנותר לפי שווי עלות ובתוספת 10%. על פי כתב התביעה המתוקן, על דני לשלם לקוסמוטרייד סך של 247,312 ₪. עוד טוענת קוסמוטרייד, כי על דני לשאת במחצית עלות המלאי הפגום בסך של 37,548 ₪.
   2. המומחה מחלק את חוות-דעתו בסוגיית המלאי לשתי קטגוריות: האחת, מלאי שנמכר לדני לאחר סיום השותפות; השנייה, מלאי שנותר במחסני קוסמוטרייד (מלאי תקין ומלאי לא תקין). אדון להלן בכל אחת מהקטגוריות.
   3. מלאי שנמכר לדני לאחר סיום השותפות
      1. לאחר שבדק את המלאי, הגיע המומחה למסקנה, כי חלק ניכר מהמלאי נמכר, ובעיקר לדני עצמו, כאשר רמת המחירים היתה מעל למוסכם בהסכם שבין הצדדים (עמ' 15 לחוו"ד).
      2. המחלוקת בין הצדדים, נוגעת לפער בסכום שהיה על דני לרכוש את המלאי. לאור הפערים הקטנים בין הצדדים, דני טוען לפער של 21,209 ₪ ואילו קוסמוטרייד טוענת לפער של 17,370 ₪, הציע המומחה שלא לחייב את דני לרכוש את המלאי הקיים, ומנגד הצדדים יוותרו על בדיקות בגין ההפרשים (בדיקות מורכבות הדורשות זמן ותשומות).
      3. ההכרעה בסוגיית המלאי שנמכר לדנטק/דני לאחר סיום השותפות, הינה הכרעה במחלוקות עובדתיות מורכבות שבין הצדדים. מאחר והצדדים הסמיכוני להכריע במחלוקות בדרך של פשרה, ללא הליך הוכחות, ולאחר שבחנתי את הראיות שהניחו לפני, אין בידי להעדיף גרסת וטענות צד אחד על פני אלה שהעלה הצד השני. לאור ממצאי חוות-דעת המומחה, ולאור העובדה שהפערים בין עמדות הצדדים הוא מינורי, בוודאי ביחס למורכבות הבדיקות הדרושות למומחה (ויתכן שעלויות הבדיקה אף יעלו על הפער), הריני מאמץ את המלצת המומחה שלא לערוך התחשבנות נוספת בין הצדדים ביחס למחלוקת זו.
   4. מלאי שנותר במחסני קוסמוטרייד

• • 1. על פי חוות-דעת המומחה, מאחר וקיימת עסקה כלכלית שהצדדים אמורים לשאת בתוצאותיה בחלקים שווים, הרי שלגבי חלק מהמלאי - מלאי תקין - יכולים הצדדים לחלוק בו בעין בחלקים שווים, תוך חיוב דני בתשלום מחצית שווי המלאי, ולגבי חלק אחר של המלאי - מלאי שאינו תקין - על הצדדים לשאת שווה בשווה (לחלוק) בהפסד הכספי שנוצר לקוסמוטרייד, שכן היא זו אשר נשאה בעלויות המלאי.
    2. מלאי לא תקין
       1. על פי חוות-דעת המומחה, עלות המלאי הלא תקין היא 40,425 ₪ (משוערך לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה).
       2. לאחר שבחנתי את חוות-דעת המומחה לגבי רכיב זה, ולאור המערכת ההסכמית שבין הצדדים הנני מאמץ את מסקנות המומחה וקובע, כי על דני לשלם לקוסמוטרייד סך של 20,212 ₪ לכיסוי חלקו בעלויות המלאי וזאת בתוך 30 ימים מיום מתן פסק-הדין.
       3. חיוב זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום הגשת חוות-דעת המומחה (15.7.14) ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
       4. הצדדים יחלקו ביניהם שווה בשווה את המלאי בהסכמה, ובשים לב לעלויות המקוריות, ובהעדר הסכמה תציג קוסמוטרייד שתי טבלאות חלוקה של המלאי כאשר דני יבחר חלוקה על פי אחת מהן. העתק מטבלאות החלוקה יוגש לתיק בית המשפט.
    3. מלאי תקין
       1. הצדדים הגישו, ביום 22.11.15, טבלת עלויות המלאי התקין, אשר מחליפה את טבלת המומחה בעמ' 18-19 לחוות-הדעת. על פי הטבלה המוסכמת, עלות הפריטים התקינים, 87,241 ₪ (לאחר שערוך לפי שיעור ריבית של 13.232% כפי שכתב המומחה בתשובות לשאלות הבהרה).
       2. לאור הוראות ההסכם שנכרת בין הצדדים וטיוטת ההסכם שצירף דני לכתב ההגנה, ולאחר שבחנתי את חוות-דעת המומחה לגבי רכיב זה, ולאור הטבלה המוסכמת שהגישו הצדדים לבית המשפט ביום 22.11.15, הנני לקבוע, כי על דני לשלם לקוסמוטרייד את מלוא עלויות המלאי התקין בסך של 87,241 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מיום מתן פסק-הדין. כנגד חיוב דני, וכתנאי לביצוע התשלום, על קוסמוטרייד להעביר לדני את כל המלאי התקין המופיע בטבלה המוסכמת.
       3. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום הגשת חוות-דעת המומחה (15.7.14) ועד למועד ביצוע התשלום.

1. תעודות המשלוח
   1. קוסמוטרייד הנפיקה תעודות משלוח בגין סחורה אשר הועברה לדני, בלא שצוין שם הלקוח לו נמסרו הטובין. לטענת קוסמוטרייד, הנפקת תעודות המשלוח ללא ציון שם הלקוח, נעשתה על פי בקשתו של דני. לטענת קוסמוטרייד, דני לא העביר כל תקבול בגין תעודות המשלוח.
   2. על פי חוות-דעת המומחה, על הצדדים לחלוק בתוצאות עסקאות אלה.
   3. על פי טבלה המפורטת בחוות-הדעת, אשר מוסכמת על הצדדים, סכום תעודות המשלוח הוא 54,011 ₪ (לפני מע"מ), מתוך סכום זה, מרכיב עלות הסחורה הוא בסך של 28,488 ₪ (משוערך למועד הגשת חוו"ד).
   4. לדעת המומחה, מאחר והצדדים חולקים ממילא במרכיב הרווח/ההפסד, הרי שיש להשית על דני רק את מרכיב עלות הסחורה ובסך של 14,244 ₪.
   5. ההכרעה בשאלות - האם הנפקת תעודות המשלוח ללא ציון שם הלקוח היתה לבקשת דני, אם לאו, האם היה תקבול לתעודות המשלוח, כולן או חלקן, האם דני שילשל לכיסו את התקבול, אם לאו, היא הכרעה הטעונה הוכחה בדרך של חקירות עדים. לאחר שעיינתי בראיות שהניחו הצדדים לפני וכן שקלתי את טענותיהם, אין בידי לקבל את מלוא טענות קוסמוטרייד בהקשר זה ולהעדיפן על פני אלה של דני ו/או דנטק, ועל כן הן נדחות באופן חלקי-למעט הסכום שאושר ע"י המומחה.

• 1. כאמור, ולאחר שבחנתי את חוות-דעת המומחה לגבי רכיב זה-תעודות המשלוח, הנני מאמץ את מסקנות המומחה וקובע, כי על דני לשלם לקוסמוטרייד סך של 14,244 ₪.

1. סיכום ההכרעה בכל המחלוקות
   1. להכרעה במחלוקת "עמלות המכירות" - ראה סע' 10.4 לעיל.
   2. להכרעה במחלוקת "קריאות שירות" - ראה סע' 11.7 לעיל.
   3. להכרעה במחלוקת "הפרת ההסכם" - ראה סע' 12 לעיל.
   4. להכרעה במחלוקת "חובות לקוחות" - ראה סע' 13.7 לעיל.
   5. להכרעה במחלוקת "מלאי שנמכר לדני לאחר סיום השותפות" - ראה סע' 14.3 לעיל.
   6. להכרעה במחלוקת "מלאי לא תקין" - ראה סע' 14.4.2 לעיל.
   7. להכרעה במחלוקת "מלאי תקין" - ראה סע' 14.4.3 לעיל.
   8. להכרעה במחלוקת "תעודות משלוח" - ראה סע' 15.6 לעיל.
   9. לאחר שהכרעתי ונימקתי את פסק-הדין בשש המחלוקות דלעיל, נותרו עוד מספר מחלוקות להכרעה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות השונים ובמסמכים שהונחו בפניי, ובשים לב להסכמת הצדדים למתן הכרעה על דרך הפשרה, ומכח סמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ראיתי לחייב את דני ודנטק, יחד ולחוד, לשלם לקוסמוטרייד, סך נוסף של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר תשלום סכום זה מהווה סילוק סופי של מותר טענות ודרישות הצדדים, מעבר לשש המחלוקות שנתבקשתי להכריע גורלן תוך מתן הנמקה.
   10. בנסיבות העניין, הנני מחייב את דני לשלם לקוסמוטרייד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

ניתנה היום, ד' איירתשע"ז, אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה