לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה מתוקן.

1. התביעה הוגשה ביום 24.8.2011. ביום 14.9.2011 התקבלה בקשה לתיקון כתב תביעה והוספת נתבעים 2 ו- 3 (להלן: "כתב תביעה מתוקן-1"). הנתבעים הגישו כתב הגנה מטעמם ובקשה לדחיית התביעה על הסף. הבקשה לסילוק על הסף נדחתה על ידי והתקבלה הטענה החלופית לפיצול הדיון ומחיקת כתב התשובה (להלן: "ההחלטה"). במסגרת ההחלטה ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.
2. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בו חזר על הטענות שנטענו על ידו בכתב התשובה בהתייחס ל"כתב הוויתור" מיום 22 נובמבר 2010 (להלן: "כתב הויתור"), שצורף לכתב ההגנה ושלא הועלו בכתב התביעה.
3. בדיון שהתקיים ביום 9.9.2012 הובהר לב"כ התובע כי נוכח הטענות החדשות, בתצהיר התובע, עולה הצורך לדון בבקשה לדחיית התביעה על הסף בה פורט כי התובע חתם על כתב הויתור. ב"כ התובע הגיש על כן בקשה זו, וטען כי הטענות החדשות שפורטו על ידו בתצהיר לא עלו בכתב התביעה המתוקן 1, מהטעם כי התובע לא רצה לגרום נזק לנתבעים.

הבקשה לגופה

1. התובע מבקש לאפשר הגשת כתב תביעה מתוקן באופן ולפיו, במקום הטענה כי עובר לתאונה עבד כמחסנאי והשתכר סך של 3,583 ₪ לחודש יטען התובע כי השתכר בהתאם לתלוש משכורת סך של 3,583 ₪ ובנוסף לכך השתכר סך נוסף של 1,900 ₪, אשר התקבל במזומן. עוד, ההסכמות בין התובע למעבידו לא היו בכתב ונבעו לטענת התובע מסירובו של מר אמנון קוגמן (נתבע-4 במסגרת בקשת התיקון שלפני) לשלם לו את כל המשכורת בתלוש שכר כדין. בהתאם לנטען, מכיוון שהתובע היה זקוק לעבודה הוא נאלץ להסכים לתנאי השכר הללו.
2. לכן, מבוקש להוסיף לתביעה את מר קוגמן אמנון - נתבע 4 שהינו, בהתאם לנטען בבקשה, הבעלים או עובד של נתבעת 1, זאת לאחר ברור נוסף עם התובע וכן בהתאם לעולה מתצהירו של מר קוגמן אמנון עצמו, שהוגש מטעם הנתבעים.
3. במסגרת הבקשה נטען על ידי התובע כי הסיבה שלא טען טענות אלו בכתב התביעה ובכתב התביעה המתוקן-1, הינה מהטעם שלא רצה לסבך את מעסיקיו על כן לא סיפר אודות המשכורת שקיבל במזומן. והוסיף גם כי התייעץ עם רב שיעץ לו לא לספר אודות המשכורת המלאה וזאת כדי לא לסבך את הנתבעים.
4. לאחר שכתב ההגנה הוגש ובו נטען כי התובע פוצה על מלוא נזקיו לא נותרה לתובע הברירה, אלא לחשוף את העובדה האמיתית אודות קבלת חלק משכרו במזומן ונסיבות החתימה על כתב הוויתור, בהתאם לגרסתו - ומכאן הבקשה לתיקון כתב התביעה שלפניי.
5. התובע טוען כי לאור השלב המקדמי בו מצוי ההליך, טרם נשמעו ראיות לעניין כתב הויתור שנחתם בין הצדדים הנטען ובהתאם לעמדת הפסיקה יש לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו.
6. לטענת הנתבעים בקשתם לדחיית התביעה על הסף עדיין תלויה ועומדת. לטענתם בית המשפט לא ייעתר לבקשה אם המבקש נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב. כמו כן, בית המשפט כבר דחה את טענותיו החדשות של התובע שהועלו במסגרת הכתב תשובה.
7. עוד נטען כי טענות התובע החדשות הינן בבחינת עדות בעל פה הנסתרת על ידי כתבי טענותיו הקודמים אשר גובו במסמכים: כתב התביעה המקורי, כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 12.9.2012, בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובתצהיר תמיכה לבקשה למתו צו עיקול זמני במעמד צד אחד. העלאת טענות עובדתיות סותרות וכן תצהירים סותרים מצביעים על חוסר תום לב, חוסר אמינות, זילות בית משפט ופגיעה בסדר ובאינטרס הציבורי.

דיון

1. בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

כבר נקבע, כי על מנת שבית המשפט יתיר את תיקון כתב התביעה, קיימים שני תנאים, אותם מבקש התיקון נדרש למלא. תנאי מהותי, לפיו התיקון המבוקש דרוש לשם בירור הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תנאי פורמלי, לפיו יש לצרף תצהיר לבקשה לתיקון כתב תביעה, המפרט את העובדות נשוא הבקשה וכן העובדות שבגינן מתבקש התיקון.

1. ההליך מצוי בשלב בו הוגשו כתבי טענות, נידונה בקשה לדחייה על הסף והתקיימו 2 ישיבות קד"מ והוגשו ראיות הצדדים. עוד, ניתנה החלטה לפיצול הדיון לשאלת תוקפו של כתב ויתור בין התובע לבין המעביד שטרם נידונה.
2. התיקון המבוקש, כאמור מתייחס לטענה התובע כי בנוסף למשכורת בהתאם לתלוש השכר שקיבל, קיבל גם שכר במזומן, חרף מחאתו נוכח סירובו של מר קוגמן. במסגרת הבקשה טוען התובע כי קיבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי עקב פציעתו שחושבה לפי שכר התואם את תלוש השכר ועל כן פנה בזמנו למר קוגמן אמנון (זאת במסגרת הבקשה ולא במסגרת תצהיר התובע שם נאמר "מר קוגמן" ללא ציון אם הכוונה לאמנון או למנחם) וביקש להשלים את החסר בהתאם למשכורת שהתקבלה בפועל.
3. אין מחלוקת כי הנתבעים שילמו לתובע לאחר התאונה סכומי כסף. אולם המחלוקת בין הצדדים הינה למהות הסכומים; האם הם מהווים פיצויי לנזקי התובע כתוצאה מהתאונה, בהתאם לטענת הנתבעים ועל כן חתם התובע על כתב ויתור או האם הם נובעים מהפרשים בגין שכר שהתובע לא קיבל מהמוסד לביטוח לאומי בשל הפערים בין השכר במשכורת לבין השכר בפועל שקיבל. הטענה כי מדובר בטענות אשר הינן עדות בעל פה של התובע כנגד המסמך בכתב, יוכרעו בעת בחינת מעמדו ונסיבות חתימות של כתב הויתור לרבות טענות נוספות שהועלו על ידי הנתבעים לחוסר תום הלב.
4. ההסבר של התובע כי לא רצה לסבך את מעבידיו מעלה אכן שאלות ליחסים בין התובע לנתבעים וכן לחתימה על הכתב ויתור ועל אף זאת הגשת כתב התביעה. כפי שטוענים הנתבעים, אינטרס התובע לטעון כי שכרו היה גבוה יותר וההסבר שניתן על ידו דורש בירור.
5. מבלי לקבוע מסמרות ולהכריע בטענות בשלב זה, על מנת שאוכל לדון בטענת ההגנה של הנתבעים בדבר קיומו של כתב הויתור, התיקון המבוקש דרוש לשם בירור הפלוגתה השנויה במחלוקת. מבלי לאפשר לתקן את כתב התביעה לא תתברר הפלוגתה האמיתית הדרושה לדיון וזאת אך בשל פגם, שנחזה לפחות בשלב זה כפגם טכני שנבע משיקולים הזרים לצורך בבירור האמת.

1. המועד הנכון להגשת הבקשה לתיקון היה בעת שהוריתי על משיכת כתב התשובה, אשר חרג מכתב התביעה ובטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. (ראו לענין זה: בש"א (מחוזי-ת"א) 8339/09 סופר פארם (ישראל) נ' אלינור אלפסי (מיום 18.5.2009.). ברם, אין המדובר בשיהוי ניכר או באיחור בלתי סביר. שהרי, נפסק כבר כי בית המשפט רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין ואף בשלב הערעור, לשנות או לתקן את כתבי טענותיו כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. (ראו: ע"א 721/84, 722משען נ' מדינת ישראל; מדינת ישראל נ' משען, פ"ד מא (1) .748).
2. נכון כי תיקון כתב התביעה כעת, שעה שהוגשו ראיות הצדדים, יסרבל ההליך, מחייב הגשת כתב הגנה מתוקן ויתכן ויגרור הגשת ראיות נוספות על ידי הנתבעים ובהכרח הוצאות נוספות. אולם אין בכל אלו כדי להצדיק דחיית הבקשה ולכן אני מקבלת אותה.
3. לעניין תיקון כתב התביעה על ידי הוספת נתבע 4, מר אמנון קוגמן. הבקשה נסמכת על גרסת הנתבעים, כפי שהובאה בתצהיר עדותו הראשית של מר אמנון קוגמן עצמו. עילת התביעה לכאורה, פורטה בסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן:- "הנתבעים2-4 הינו הבעלים ו/או המנהלים ו/או המפעילים של הנתבעים-1 ומי שבזמנים הרלבנטיים לתביעה לא דאגו כי לנתבעת-1 יהיה ביטוח "אחיות מעבידים", וכן ציוד מגן וציוד בטיחותי. על כן במעשיהם הרשלניים הםפ סיכנו את התובע בפגיעה פיזית קשה, במלי להבטיח כי יהיה באפשרותו לקבל את מלוא הפיצוי בגין נזקיו המרובים."
4. הבקשה לצירופו של מר קוגמן אמנון כנתבע-4, לא נתמכה בתצהירו של התובע. ההסברים נמסרו רק על ידי ב"כ במסגרת הבקשה. לא נטען דבר לנסיבות התיקון הנדרש, לא הוסבר מדוע לא נתבע במסגרת כתבי הטענות הקודמים (לענין זה יוזכר כי התבקש במסגרת תיקון כתב תביעה-1, צירופו של מר קוגמן מנחם בעלים של נתבעת-1). עוד וזה העיקר, לא פורטה עילת תביעה הקושרת את מר אמנון קוגמן או המטילה עליו אחריות אישית לחובותיה של החברה. במסמכי הבקשה ומסמכי רשם החברות עולה כי מר קוגמן מנחם הינו בעלי החברה ואילו מר קוגמן אמנון אינו נזכר כבעלים או כבעל מניות. עובדת היותו מנהל או עובד בחברה אינה מטילה עליו אחריות במסגרת הנטען. בהעדר כל טענה רלבנטית, המפרטת את עילת חיובו באופן אישי, במסגרת כתב הטענות המתוקן ולהיותו בעל דין דרוש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, לא מצאתי הצדקה לצירופו ולתיקונו של כתב התביעה לענין זה. לכן איני מתירה צירופו כנתבע.
5. לסיכום, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה ותיקונו של סעיף 29 בהתאם למבוקש ודוחה את הבקשה לצירופו של נתבע-4. נוכח התיקון הנדרש, הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן ויתכן אף תצהירי עדות ראשית מתוקנים, התובע ישא בהוצאות הנתבעים בשל התיקון המבוקש בסך של 3,500 בצירוף מע"מ כדין, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
6. 30 יום לאחר התשלום יוגש כתב הגנה מתוקן. 30 יום לאחר מכן רשאים הנתבעים להגיש תצהיר עדות משלים.
7. נקבע לישיבת קד"מ ליום 26 יוני 2013, שעה 08:30.

ניתנה היום, כא' שבט תשע"ג, 1 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.