לפני השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג עובדים: חיים דרור
נציג מעסיקים: יוסף הלפרין

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע להכיר בנזק בגבו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), בין אם בדרך של מיקרוטראומה ובין אם כתוצאה מאירוע תאונתי מיום 9.11.2010.
2. המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 4.7.2011.

מכאן, התביעה שלפנינו.

1. בתיק התקיים דיון הוכחות ביום 22.10.2012 והצדדים אף הגישו סיכומים מטעמם.

גרסת התובע לפי כתב התביעה והתצהיר:

1. במרץ 2010 התובע החל עבודתו במפעל "א.י.ן תעשיות מזון בע"מ" אשר עוסק בייצור גבינות וטופו מסויה.

לעניין האירוע התאונתי

1. לגרסת התובע, ביום 9.11.2010, בעודו מרים ביחד עם עובד בשם תאמר דלי במטרה לשפוך את תכולתו לתבנית, הוא הרגיש כאב חזק וחד בגב שהקרין לאורך רגל ימין.

התובע עזב את המיכל והלך לנוח בצד, תוך כדי דיווח למנהל העבודה.

לענין המיקרטראומה

1. לגרסת התובע, במסגרת עבודתו הוא ביצע כיפופים רבים תוך כדי סחיבת משקל - כך למשל היה על התובע להרים מיכלים מלאים בחלב סויה ולשפוך את תוכן המיכלים לתבניות. כמו כן היה על התובע לקחת תבניות גדולות מלאות בגבינה ולהעבירם ממקום למקום, וכן נדרש התובע לשפוך שקי סויה לתוך דולבים.

כמו כן, פעמיים בשבוע, היה התובע מעמיס ארגזים עם גבינות מוכנות על רכב מסחרי.

1. התובע סיים עבודתו אצל המעסיק ב-28.12.2010, כאשר מאז 9.11.2010 הוא חדל לעבוד בעבודה פיזית קשה.
2. מטעם התובע העידו שני עדים אשר עבדו עימו ביחד במפעל ואשר העידו הן לגבי סוג העבודה שהם ביצעו והן לגבי האירוע התאונתי הנטען.

גרסת התובע ועדיו בדיון ההוכחות:

1. התובע יליד 15.5.1990.
2. אין מחלוקת כי המעסיק סירב לחתום על טופס התביעה ועל טופס בל 250.
3. בדיון הוכחות הופנה התובע לכך שלפי הרישומים הרפואיים, בעת שפנה לרופא המשפחה ב-10.11.2010, יום לאחר האירוע הנטען, הוא לא מסר לרופא על האירוע בעבודה.

התובע השיב בעניין זה כי סיפר לרופא על האירוע, אך דבריו לא נרשמו.

1. כאשר נשאל התובע מדוע בפנייתו ב-23.11.2010 לאורטופד הוא אמר לו כי הוא סובל מכאב גב מזה חודשיים עם חודש הקרנה לרגליים (כאשר האירוע אירע לגרסתו כשבועיים לפני כן) ענה התובע כי אין לו הסבר וכי הזכיר את האירוע בעבודה לשני הרופאים ואולם הם לא רשמו את דבריו בסיכומים הרפואיים.

לתובע גם לא היו הסברים לכך שבאוגוסט 2010, מספר חודשים לפני התאונה הנטענית, הוא התלונן בפני רופאים על כאבי גב תחתון.

1. לעניין המיקרוטראומה הסביר התובע, כי במסגרת עבודתו, הוא ועובד נוסף מרימים דליים מלאים בחלב סויה אשר שוקלים 40-45 ק"ג ושופכים את חומר הגלם שבדליים (גבינת הטופו) לתוך תבניות וחוזרים על פעולה זו בערך 100 פעמים ביום.

התובע הסביר כי הדלי נמוך, בערך 1/2 מ' מהרצפה, וצריך להתכופף כדי להרים אותו וכי גם השולחן של התבניות הוא נמוך יחסית ולכן צריך להתכופף על מנת לשפוך את תוכן הדלי לתבניות.

1. כן הסביר התובע, כי לאחר שהגבינה בתבנית עברה במכונת פרס (press – לחץ), צריך להרים את התבנית עם הגבינה אשר שוקלת בין 8 ל-10 ק"ג ולהעביר אותה לשולחן אחר, הנמצא במרחק של כ-4 מ'.
2. התובע נשאל בחקירתו על תאונות עבודה אשר ארעו לו בעבר והשיב כי לא היו לו תאונות עבודה נוספים, ואולם, לאחר שהוזכר לו, הודה כי ביוני 2009 היתה לו תאונת עבודה כשנכנס לו חומר ניקוי לעיניים.
3. מטעם התובע העידו שני עדים אשר עבדו ביחד איתו במפעל.
4. עד התובע, מר ביאדסה ווסאם אשר נחקר באותו דיון העיד, כי אינו זוכר את המועד שבו ארע לתובע האירוע התאונתי, אך זכר שהתובע סיפר לו שהוא סובל מכאבי בגב במסגרת העבודה.

העד העיד, כי זכורים לו 4 מקרים בהם התובע סבל מכאבי גב דומים.

1. גרסת העד לעניין הפעולות שביצעו במסגרת העבודה היתה שונה במקצת מגרסתו של התובע. לגרסת העד, לדלי אשר ממלאים בו את חלב הסויה המבושל יש ידית ארוכה, ועל כן לא צריך להתכופף על מנת להרים אותו. כמו כן, בתחתית הדלי יש גלגלים ועל כן ניתן למשוך אותו עד לעמדת התבניות ואין צורך להרימו ולסחבו. העד העיד עוד, כי גם אין צורך בשלב הראשוני להרים את הדלי כדי לנקז ממנו מים, שכן הדלי בנוי בצורה כזאת שניתן להניח אותו על מנת שהמים יצאו והגבינה תישאר.

העד העיד, כי לאחר שמנקזים את המים מהדלי, מרימים שני עובדים ביחד את הדלי כדי לשפוך את תוכן הדלי לתוך תבניות, כאשר בשלב זה העובדים מתכופפים בזוית של כ- 45 מעלות, וזאת מאחר והתבניות מונחות על שולחן נמוך יחסית ויש צורך בהתכופפות עמוקה.

1. העד תמך בעדות התובע, כי לאחר שמוציאים את התבניות עם הגבינה ממכונת הלחץ על העובדים לסחוב את התבניות אשר שוקלות כ-8 ק"ג כל תבנית ולהעביר אותן לעמדה אחרת.
2. נציין, כי לא היתה הסכמה בין העד לבין התובע לעניין מספר הפעמים שיש לבצע את הפעולות השונות מדי יום. כל העדים הסכימו, כי מדי יום מבצעים העובדים מספר סבבים, כאשר לגרסת העד ביאדסה - מדי יום עבודה מבצעים העובדים בין 30 ל-32 "נאגלות", כאשר כל סבב לוקח בין 10-15 דקות, ובכל סבב יש לשפוך את התוכן של 6 דליים לתוך 10 תבניות.
3. העד הסכים עם דברי התובע שבסיום משמרת צריך לשפוך שקי סויה לתוך דולבים, כאשר כל שק שוקל כ-25 ק"ג. צריך 8 שקים למלא דולב, ומידי יום צריך למלא 3 דולבים.
4. עדו השני של התובע, מר תאמר הרשה, העיד אף הוא בדיון שהתקיים ביום 22.10.12. גם עד זה לא זכר את המועד שבו נתפס לתובע הגב, וגם הוא העיד כי במהלך תקופת עבודתו נתפס לתובע הגב מספר פעמים.
5. כאשר העד נשאל לגבי הפעולות שמבצעים העובדים במסגרת יום עבודה ובמיוחד בהתייחס לפעולת הרמת דלי חלב הסויה ושפיכת תוכנם לתבניות, העד ענה, כי לוקח כדקה וחצי על מנת להרים את הדליים ולשפוך את תוכנם לתוך התבניות, וכי הוא מעריך שמבצעים פעולה זו בין 17 ל-18 פעמים ביום עבודה. בהמשך חקירתו, כאשר התבקש העד לחשב את הזמן שלוקח לכל סבב להתבשל וכתוצאה מנתון זה, את מספר הסבבים שמבצעים - שינה העד את גירסתו, ואמר שייתכן ומבצעים 30 סבבים ביום.
6. גם עד זה אישר, שבסבב אחד מרימים 6 סירים, כאשר כל סיר שוקל 45-40 ק"ג.

עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו –

1. ב"כ התובע מפרט בסיכומיו את מספר ההתכופפיות שנעשו מדי יום עבודה על ידי התובע בהתאם לעדויות שהובאו בפני בית הדין, את המשקל המצטבר שהתובע הרים מדי יום, והוסיף, כי בכל שלב ושלב נאלץ התובע לעבוד תוך כיפוף הגב התחתון בעודו נושא משקל. ב"כ התובע הוסיף כי העובדות שהובאו בפני בית הדין מלמדים שהתובע ביצע פעולות חוזרות ונשנות מדי יום ואשר מתאימות לפסיקה לעניין מיקרוטראומה.
2. לעניין האירוע התאונתי, ב"כ התובע הודה, כי זה נכון שבהתאם למסמכים הרפואיים אין אפשרות למקם את תחילת כאבי הגב התחתון במועד בו נקב התובע - 9.11.10. עם זאת, הוא סבור כי התגלה בפני בית הדין תמונה, לפיה בתוך חודשי עבודתו של התובע הופיעו אצלו כאבי גב תחתון עם הקרנות לרגליים, כאשר מאמירותיו בפני הרופאים עולה, כי כאבים אלה מיוחסים למאמץ בעבודה. הוא הוסיף, כי לא ניתן לקבל את טענת הנתבע שכאבי הגב מקורם בתאונה מיום 24.1.10, שכן, על פי תעודת חדר המיון, התובע נפגע באותה תאונה בגב עליון ולא בגב תחתון.
3. ב"כ התובע הפנה וצירף שני פסקי דין, בהם מונה מומחה על מנת לבדוק טענות לעניין מיקרוטראומה, על אף תקופות עבודה קצרות. הוא הוסיף, שבהתאם לפסיקה לא נמצאה מסגרת זמן מינימלית של עבודה על מנת שבית הדין יכיר בתביעה על דרך המיקרוטראומה.
4. ב"כ התובע אף הגיש סיכומי תגובה לסיכומי הנתבע בהם התייחס לס' 6 לסיכומי הנתבע, והתנגד להסתמכות הנתבע על מסמך אשר לא הוגש לבית הדין עקב התנגדות במהלך הדיון. נציין כבר עתה, כי צודק ב"כ התובע בענין זה, ואין בכוונתנו להתייחס לאותו מסמך אליו מפנה ב"כ הנתבע בסיכומיו.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו –

1. הן מטופס התביעה, הן מתצהירי התובע והן מתצהירי עדיו - לא ניתן ללמוד על תאריך מסוים בו נפגע התובע באירוע תאונתי.

גם בביקוריו אצל רופאים בתקופה שלאחר הפגיעה הנטענת, לא ציין התובע דבר לעניין הרמת משא ותפיסת גב ביום 9.11.10.

אשר על כן, התובע לא הוכיח כי ארע לו אירוע תאונתי.

1. לעניין המיקרוטראומה - מדובר בעבודה מגוונת שנמשכה 9 חודשים בלבד, ועל כן לא התקיימה תשתית ראייתית עובדתית לעניין מיקרוטראומה.
2. הנתבע הפנה לפסקי דין שונים על מנת לתמוך בטענותיו.

דיון והכרעה

1. לאחר שמיעת ראיות התובע, העדים מטעמו ולאחר שעיינו בסיכומים מטעם הצדדים, אנו קובעים כדלקמן:
2. באשר לאירוע התאונתי - התובע לא עמד בנטל להוכיח כי אירע לו אירוע ביום מסוים שניתן לאתרו. מעדות עדי התובע עולה, כי לתובע נתפס הגב מספר פעמים במהלך תקופת עבודתו, כאשר אף אחד מהעדים אינו זוכר את התאריך הספציפי שבו נתפס גבו של התובע. יתרה מכך, גם במסמכים הרפואיים לא מצוין תאריך מסוים שבו טען התובע כי נפגע בגבו. אם לא די באמור לעיל, הרי שגם התובע בתביעתו למוסד לביטוח לאומי לא ציין את תאריך הפגיעה.

לאור האמור לעיל, הרי שתביעתו של התובע לעניין האירוע התאונתי להידחות משהתובע לא הצליח לשכנע את בית הדין לעניין המועד שבו אירע האירוע התאונתי, אם אירע כלל.

1. לעניין מיקרוטראומה - לאור העדויות שהובאו בפנינו לעניין העבודה שביצע התובע, אנו השתכנענו כי מדובר בפעולות חוזרות ונשנות אשר דומות במהותן ועל כן, אנו מוצאים לנכון למנות מומחה בתיק אשר יחווה דעתו לענין הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למצבו הרפואי, וזאת בהתאם למפורט להלן.
2. בהערת אגב נציין, כי אנו סבורים שהתובע עבד זמן קצר יחסית ויתכן שיש בכך לשלול את תביעתו לענין פגיעה על דרך המיקרוטראומה, ואולם, צודק ב"כ התובע, כי משלא נקבעה בפסיקה תקופה מינימלית שעל עובד לעבוד על מנת לייחס לו פגיעה על דרך של מיקרוטראומה, הרי שאין מקום לדחות תביעת התובע רק בגלל תקופת עבודתו הקצרה.

יתרה מכך, אנו סבורים כי פרק הזמן בו נדרש עובד לעבוד על מנת שתגרם לו פגיעה על דרך המיקרוטראומה היא בסופו של דבר שאלה רפואית.

1. באשר לעובדות שיש להפנותן למומחה - נציין, כי עדויות עדי התובע היו אמינות בענינו יותר מעדותו של התובע, ועל כן, אנו מקבלים את גרסותיהם לענין הפעולות שנדרש התובע לבצע מדי יום, ככל שהיו הבלים בין הגרסאות.
2. העובדות הרלוונטיות בתיק בהתאם לכל העדויות אשר שמענו, הן כדלקמן:
3. התובע יליד 15.5.90.
4. במרץ 2010 התובע החל עבודתו במפעל "א.י.ן תעשיות מזון בע"מ" אשר עוסק בייצור גבינות וטופו מסויה.
5. עבודתו של התובע התבצעה בסבבים רפפטיבים, כאשר התובע ביצע מדי יום כ-30 סבבים.
6. התובע עבד באופן המתואר להלן, מתחילת עבודתו במרץ 10 ועד, ככל הנראה, 9.11.10.
7. בכל סבב עשה התובע את הפעולות הבאות:

בהתחלה, התובע היה ממלא דליים בחלב סויה מתוך הסיר שבו החלב התבשל וזאת באמצעות הברז הממוקם בתחתית הסיר. בכל סבב מולאו 6 דליים בחלב סויה. בתחתית הדליים יש גלגלים והם בעלי ידית ארוכה ועל כן ניתן למשכם ממקום למקום ואין צורך לסחוב אותם. דלי מלא שוקל כ-45-40 ק"ג. העובד מושך את הדלי עד לתחנה הבאה שהיא תחנת ההפרדה בין הטופו והמים. בתחנה זו מניח העובד את הדלי בשכיבה כדי שהמים יתנקזו מהדלי ותישאר רק הגבינה, כאשר הדלי בנוי בצורה כזאת שניתן להניח אותו בזווית הרלבנטית כדי שהמים יצאו. אחרי שכל המים יוצאים, מגלגל העובד את הדלי לשולחן מכונת הפרס (לחץpress ). כשהעובד מגיע לשולחן הפרס, הוא מרים את הדלי ביחד עם עובד נוסף ויחדיו הם מתכופפים ושופכים את תוכן הדלי לתוך תבניות, כאשר לצורך כך נדרשים הם להתכופף בהתכופפות של 45 מעלות, כאשר יד אחת מונחת על תחתית הדלי והיד השניה מונחת על הידית של הדלי. התבניות ממוקמות על שולחן שהוא נמוך יחסית, אשר גובהו כחצי מטר. 6 דליים מספיקים למלא כ-30 תבניות, בהתאם לחישוב המפורט להלן.

1. לאחר ששופכים את תוכן הדליים לתבניות, צריך לקפל בד סביב התבניות ולכסותן במכסה ולהכניס את התבניות המכוסות לתוך מכונת הפרס. פעולה זו מצריכה השקעת כוח על ידי העובדים בעודם מתכופפים.
2. בעת שמכונת הפרס עובדת, ממשיכים העובדים לשפוך יחדיו את חומר הגלם מיתר הדליים לתבניות ולסגור את התבניות ולהכניסם למכונת הפרס.
3. לאחר שמכונת הפרס מסיימת את עבודתה, פותחים את המכונה, מורידים את הבד מהתבניות, הופכים את התבנית ומעבירים אותה לשולחן אחר. העובדים סוחבים את התבניות כאשר משקל כל תבנית הוא 8 ק"ג. מאחר והעדויות לעניין מספר התבניות שממלאים בכל סבב היו סותרות, מניח בית הדין, כי בכל סבב של 6 סירים, יש כ-30 תבניות, וזאת בהתאם לחישוב 6 סירים X 40 ק"ג = 240 ק"ג.

240 ק"ג לחלק לתבניות אשר שוקלות 8 ק"ג כל תבנית = 30 תבניות. מאחר ועובדים ביחד 2-3 עובדים, הרי שבל סבב כל עובד נאלץ לסחוב לבדו כ 10 – 15 תבניות.

1. כפי שפורט, העובד מבצע כ-30 סבבים כאלה ביום, כאשר "פעולת המיקרוטראומה" היא הפעולה של הכיפוף ובמיוחד כיפוף תוך סחיבת משקל. פעולות המיקרוטראומה העיקריות הן פעולת שפיכת תוכן הדלי לתוך תבניות (כאשר מדי יום עבודה מבצע העובד 30 סבבים, כאשר בכל סבב הוא שופך ביחד עם עובד נוסף 6 דליים השוקלים 40 – 45 ק"ג כל דלי לתבניות), פעולת כיסוי התבניות אשר מחייבת לחץ (כאשר מדי יום עבודה מבצע העובד 30 סבבים, כאשר בכל סבב הוא נאלץ לכסות וללחוץ על כ-10 – 15 תבניות) ובנוסף, פעולת הרמת התבניות והעברתן לשולחן אחר (כאשר מדי יום עבודה מבצע העובד 30 סבבים, כאשר בכל סבב הוא צריך להרים ולהעביר 10 – 15 תבניות השוקלות כ-8 ק"ג כל תבנית).

כמו כן, בסוף יום העבודה צריך התובע למלא 3 דולבים בפולי סויה, כאשר הוא נדרש להרים 8 שקים במשקל של 25 ק"ג על מנת למלא כל דולב.

1. לתובע היו תאונות בעבר, כדלקמן: תאונה מיום 24.1.10 בה נפגע בגב עליון ובצוואר; תאונה מיום 1.1.09 בה נפגע בצוואר, כתף וברך; תאונה מיום 19.11.05 בה נפגע בצוואר, כתף ורגישות במותן.
2. החלטה לענין מינוי מומחה בהתאם לעובדות המפורטות לעיל תשלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום, , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.