1. לפנינו תביעת התובע להכיר בנזק בגבו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), בין אם בדרך של מיקרוטראומה ובין אם כתוצאה מאירוע תאונתי מיום 9.11.2010.
2. המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 4.7.2011.

מכאן, התביעה שלפנינו.

1. בתיק התקיים דיון הוכחות ביום 22.10.2012 והצדדים אף הגישו סיכומים מטעמם בעניין העובדתי וביום 13.12.2012 ניתנה החלטה כי אין מקום לקבל את טענתו של התובע לעניין אירוע תאונתי שארע לו ואולם יש מקום למנות מומחה בענייננו של התובע בהתייחס לטענתו לגבי מיקרוטראומה. באותו יום ניתנה החלטה נוספת לעניין מינוי מומחה רפואי.

להלן עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 13.12.2012 לעניין מינוי המומחה:

1. התובע יליד 15.5.90.
2. במרץ 2010 התובע החל עבודתו במפעל "א.י.ן תעשיות מזון בע"מ" אשר עוסק בייצור גבינות וטופו מסויה.
3. עבודתו של התובע התבצעה בסבבים רפפטיבים, כאשר התובע ביצע מדי יום כ-30 סבבים.
4. התובע עבד באופן המתואר להלן, מתחילת עבודתו במרץ 10 ועד, ככל הנראה, 9.11.10.
5. בכל סבב עשה התובע את הפעולות הבאות:
6. בהתחלה, התובע היה ממלא דליים בחלב סויה מתוך הסיר שבו החלב התבשל וזאת באמצעות הברז הממוקם בתחתית הסיר. בכל סבב מולאו 6 דליים בחלב סויה. בתחתית הדליים יש גלגלים והם בעלי ידית ארוכה ועל כן ניתן למשכם ממקום למקום ואין צורך לסחוב אותם. דלי מלא שוקל כ-45-40 ק"ג. העובד מושך את הדלי עד לתחנה הבאה שהיא תחנת ההפרדה בין הטופו והמים. בתחנה זו מניח העובד את הדלי בשכיבה כדי שהמים יתנקזו מהדלי ותישאר רק הגבינה, כאשר הדלי בנוי בצורה כזאת שניתן להניח אותו בזווית הרלבנטית כדי שהמים יצאו. אחרי שכל המים יוצאים, מגלגל העובד את הדלי לשולחן מכונת הפרס (לחץpress ). כשהעובד מגיע לשולחן הפרס, הוא מרים את הדלי ביחד עם עובד נוסף ויחדיו הם מתכופפים ושופכים את תוכן הדלי לתוך תבניות, כאשר לצורך כך נדרשים הם להתכופף בהתכופפות של 45 מעלות, כאשר יד אחת מונחת על תחתית הדלי והיד השניה מונחת על הידית של הדלי. התבניות ממוקמות על שולחן שהוא נמוך יחסית, אשר גובהו כחצי מטר. 6 דליים מספיקים למלא כ-30 תבניות, בהתאם לחישוב המפורט להלן.
7. לאחר ששופכים את תוכן הדליים לתבניות, צריך לקפל בד סביב התבניות ולכסותן במכסה ולהכניס את התבניות המכוסות לתוך מכונת הפרס. פעולה זו מצריכה השקעת כוח על ידי העובדים בעודם מתכופפים.
8. בעת שמכונת הפרס עובדת, ממשיכים העובדים לשפוך יחדיו את חומר הגלם מיתר הדליים לתבניות ולסגור את התבניות ולהכניסם למכונת הפרס.
9. לאחר שמכונת הפרס מסיימת את עבודתה, פותחים את המכונה, מורידים את הבד מהתבניות, הופכים את התבנית ומעבירים אותה לשולחן אחר. העובדים סוחבים את התבניות כאשר משקל כל תבנית הוא 8 ק"ג. מאחר והעדויות לעניין מספר התבניות שממלאים בכל סבב היו סותרות, מניח בית הדין, כי בכל סבב של 6 סירים, יש כ-30 תבניות, וזאת בהתאם לחישוב 6 סירים X 40 ק"ג = 240 ק"ג.
10. 240 ק"ג לחלק לתבניות אשר שוקלות 8 ק"ג כל תבנית = 30 תבניות. מאחר ועובדים ביחד 2-3 עובדים, הרי שבל סבב כל עובד נאלץ לסחוב לבדו כ 10 – 15 תבניות.
11. כפי שפורט, העובד מבצע כ-30 סבבים כאלה ביום, כאשר "פעולת המיקרוטראומה" היא הפעולה של הכיפוף ובמיוחד כיפוף תוך סחיבת משקל. פעולות המיקרוטראומה העיקריות הן פעולת שפיכת תוכן הדלי לתוך תבניות (כאשר מדי יום עבודה מבצע העובד 30 סבבים, כאשר בכל סבב הוא שופך ביחד עם עובד נוסף 6 דליים השוקלים 40 – 45 ק"ג כל דלי לתבניות), פעולת כיסוי התבניות אשר מחייבת לחץ (כאשר מדי יום עבודה מבצע העובד 30 סבבים, כאשר בכל סבב הוא נאלץ לכסות וללחוץ על כ-10 – 15 תבניות) ובנוסף, פעולת הרמת התבניות והעברתן לשולחן אחר (כאשר מדי יום עבודה מבצע העובד 30 סבבים, כאשר בכל סבב הוא צריך להרים ולהעביר 10 – 15 תבניות השוקלות כ-8 ק"ג כל תבנית).
12. כמו כן, בסוף יום העבודה צריך התובע למלא 3 דולבים בפולי סויה, כאשר הוא נדרש להרים 8 שקים במשקל של 25 ק"ג על מנת למלא כל דולב.
13. לתובע היו תאונות בעבר, כדלקמן: תאונה מיום 24.1.10 בה נפגע בגב עליון ובצוואר; תאונה מיום 1.1.09 בה נפגע בצוואר, כתף וברך; תאונה מיום 19.11.05 בה נפגע בצוואר, כתף ורגישות במותן.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

1. בהחלטתנו מיום 13.12.2012 מונה ד"ר דויד יפה, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע למצבו הרפואי.
2. המומחה נשאל את השאלות הבאות:-

"1. האם התובע סובל ממחלה כלשהי בגבו, ואם כן - מהי?

2. האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו.

3. ככל שקיימת אצל התובע מחלת מקצוע, מתבקש המומחה לפרט מהי המחלה מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות.

4. האם במקרה של התובע קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו כפי שתוארו לעיל לבין המחלות מהם הוא סובל על דרך המיקרוטראומה האם ניתן לקבוע שכל אחת מהפעולות שביצע התובע כמתואר לעיל, בחלק העובדתי גרמה לו לפגיעה INJURY ?

5. האם כל פגיעה ופגיעה כמתואר לעיל, גרמה לתובע פגיעה זעירה שלא ניתן להבחין בה, ושאפשר לייחס אותה לזמן מסוים?

6. במקרה שכן - ההיתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?

7. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה?"

1. בתאריך 2.1.2013 ניתנה חוות דעתו של המומחה אשר היתה כדלקמן:-

1. בתאריך 14.1.2013 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, יגיש בקשה בעניין. הנתבע הגיש בקשה להפנות שאלות הבהרה ולאחר קבלת תגובת התובע החליט בית הדין ביום 5.3.2013 להפנות למומחה שלוש שאלות הבהרה כדלקמן:-
   1. "האם הנך סבור כי תנאי העבודה, הגם שיש בהם פעולות חוזרות ונשנות, יכולים לגרום לפגיעה מיקרוטראומית בגבו של התובע – כעולה מממצאי הבדיקות שהנך מאזכר בחוות הדעת (בתשובה 20), וזאת כאשר התובע עבד בעבודה הנדונה רק במשך תשעה חודשים? האם נכון כי לאור משך העבודה הקצר – מדובר בעיקר בהליך תחלואתי ואילו השפעת העבודה, אם בכלל, מזערית?
   2. האם המקור שאתה מזכיר בתשובה 22 (הרפואה, כרך 144) מתייחס גם למשך הזמן בו עבד העובד, בכל הנוגע לשכיחות כאבי גב אצל עובדים בעבודה גופנית מאומצת?
   3. בסעיף 16 להחלטת ביה"ד מיום 13/12/12 צוין שלתובע היו תאונות בעבר, כמפורט בסעיף. לאור התאונות הללו יחד עם משך הזמן שעבד התובע , האם נכון כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?"
2. ביום 17.3.2013 התקבלה חוות דעתו של המומחה לעניין שאלות ההבהרה כדלקמן:

1. ביום 14.4.2013 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר, וביום 30.4.2013 ניתנה החלטת בית הדין הדוחה את בקשת הנתבע.

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה

1. התובע בסיכומיו מצדיק את החלטת בית הדין לעניין קביעתו כי בעבודת התובע היו תנועות חוזרות ונישנות וכן את ההחלטה בעניין מינוי המומחה.
2. מומחה בית הדין קבע כי לא ניתן לשלול פגיעת מיקרוטראומה וכי מצבו של התובע לא נגרם בשל תהליך תחלואתי, כאשר המומחה חזר על תשובותיו אלה גם בחוות דעתו לעניין שאלות הבהרה.
3. המומחה לא מצא שקיימת בעייה עם כך שהתובע עבד רק 9 חודשים באותה עבודה.
4. ב"כ התובע מזכיר שאין בפסיקה התוויה מוגבלת ודרישת זמן מינימלי לצורך הכרה במיקרוטראומה, כאשר לגרסתו כאשר מדובר בעבודה אינטנסיבית במשקלים מצטברים עד כדי 20 טון ביום – מבחן הסבירות יטה לטובת הכרה בנזק שנוצר עקב העבודה ולא שלילתו.
5. ככל שהעבודה אינטנסיבית יותר והמשקלים גדולים יותר ושעות העבודה ארוכות יותר, כך תקטן תקופת המינימום בה יכול הגוף לשאת במאמץ המצטבר עד לקריסה.
6. המומחה אף קבע כי אין לתאונות הקודמות שארעו לתובע תרומה וקשר לנזק נשוא התובענה.
7. לאור האמור – מבקש ב"כ התובע להכיר בתביעתו.
8. ביום 10.11.2013 הוגשו סיכומי הנתבע. הנתבע חזר על האמור בסיכומיו בעניין העובדתי כי התובע לא הוכיח את התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הוכחת תביעתו בעילת מיקרוטראומה וכי עבודתו במשך 9 חודשים בלבד אינה מהווה תשתית עובדתית נדרשת בעילת מיקרוטראומה.

הנתבע אף מוסיף כי מעבר לפרק הזמן הקצר – התובע לא ביצע תנועות חוזרות ונישנות במסגרת עבודתו.

לגרסת הנתבע – המומחה מטעם בית הדין לא התמודד בחוות הדעת עם תקופת עבודתו הקצרה של התובע ולא השיב לשאלה כיצד נגרם לתובע נזק במשך תקופה של 9 חודשים בלבד, אלא תשובתו הייתה על דרך השלילה.

משהמומחה לא ענה כראוי על שאלת ההבהרה היה על בית הדין למנות מומחה אחר או נוסף ואולם בית הדין דחה את הבקשה בעניין זה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.
2. בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון^[1] ויוסף חיון^[2], שם חזר בית הדין הארצי על ההלכה, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
3. טענות הנתבע לעניין החלק העובדתי ועל כך שלגרסת הנתבע לא הוכח כי התובע ביצע תנועות חוזרות ונישנות כבר נדונו על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 13.12.2012.

כמו כן באותה החלטה דן בית הדין בטענות הנתבע לעניין כך שלא די ב-9 חודשים כדי לקבוע שנגרם נזק על דרך המיקרוטראומה ונקבע כי הפסיקה לא קבעה תקופה מינימלית שעל עובד לעבוד בה על מנת לייחס לו פגיעה על דרך של המיקרוטראומה.

1. באשר לטענות הנתבע לעניין חוות דעתו של המומחה והצורך למינוי מומחה אחר – גם טענות אלו נדונו על ידי בית הדין ונדחו בהחלטה מיום 30.4.2013.

בהקשר זה ייאמר עוד, כי המומחה התייחס באופן מלא לשאלות ההבהרה שהתייחסו לעניין פרק הזמן הקצר שבו עבד התובע והמומחה היה סבור שאין בפרק זמן קצר זה כדי לשלול פגיעה על דרך המיקרוטראומה.

בית הדין אינו מייחס חשיבות לשאלה האם תשובת המומחה נוסחה על דרך השלילה או על דרך החיוב, אלא מה שחשוב זה שהמומחה ענה לשאלה תשובה ברורה - כפי שקרה במקרה דנן.

1. בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי קיים קשר בין עבודתו של התובע לפגיעתו.
2. לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה כחוק.
3. כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.
4. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג בכסלו התשע"ד, 26 בנובמבר 2013, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עב"ל 345/06 מרדכי בוארון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 15/5/07. ↑

2. עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10. ↑