לפני:

השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה.
2. ביום 13/1/13 התקבלה חוות דעתו של ד"ר יפה דיויד בעקבות החלטת בית הדין מיום 13/12/12. המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין העבודה ובין מחלת התובע.
3. ביום 23/1/13 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד התובע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל, היה מודע לעובדות שנקבעו ע"י ביה"ד והתייחס אליהן וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.
4. בפסיקה ובהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
5. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
6. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה שהתבקשו ע"י הנתבע. יחד עם זאת, מעיון בשאלות עולה כי חלק מהשאלות חוזר על עצמן, הנושא המרכזי שהן עוסקות בו הוא משך הזמן בו עבד התובע (תשעה חודשים) והמומחה מתבקש להתייחס להשלכתה של תקופת העבודה על מסקנותיו. לאור זאת, חלק מהשאלות תשולבנה יחדיו, על מנת שלא לחזור על אותה שאלה מספר פעמים.
7. מצאנו לנכון להפנות את השאלות העוסקות במשך תקופת עבודתו של התובע הגם שאנו סבורים שהמומחה היה ער לכלל העובדות שנקבעו ע"י ביה"ד, אם כי בחוות הדעת אין התייחסות ספציפית למשך תקופת העבודה והשאלה אם יש לכך משמעות או לא היא שאלה שיש בה כדי להבהיר את חוות הדעת ולהשלימה.
8. כך, גם שאלת הנתבע המתייחסת לתאונות העבר המאוזכרות בתשתית העובדתית (שאלה מס' 5) היא שאלה רלוונטית שמטרתה להבהיר נקודה זו.
9. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
   1. האם הנך סבור כי תנאי העבודה, הגם שיש בהם פעולות חוזרות ונשנות, יכולים לגרום לפגיעה מיקרוטראומית בגבו של התובע – כעולה מממצאי הבדיקות שהנך מאזכר בחוות הדעת (בתשובה 20), וזאת כאשר התובע עבד בעבודה הנדונה רק במשך תשעה חודשים? האם נכון כי לאור משך העבודה הקצר – מדובר בעיקר בהליך תחלואתי ואילו השפעת העבודה, אם בכלל, מזערית?
   2. האם המקור שאתה מזכיר בתשובה 22 (הרפואה, כרך 144) מתייחס גם למשך הזמן בו עבד העובד, בכל הנוגע לשכיחות כאבי גב אצל עובדים בעבודה גופנית מאומצת?
   3. בסעיף 16 להחלטת ביה"ד מיום 13/12/12 צוין שלתובע היו תאונות בעבר, כמפורט בסעיף. לאור התאונות הללו יחד עם משך הזמן שעבד התובע , האם נכון כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?
10. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
11. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ‏כ"ג אדר תשע"ג, ‏05 מרץ 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ג, (04 מרץ 2013), במעמד הצדדים/בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.02 ; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/9/07; הנחיות מומחים יועצים רפואיים בפד"ע כ"ב ע' 199. ↑