התובע עתר להתיר לו לשגר שאלות הבהרה לדר' אברהם אלון שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

תגובת הנתבעים התבקשה והתקבלה ואף תשובת התובע מונחת בפני.

בטרם אבחן הבקשה לגופה, ראוי לאזכר כי בהליך הנדון בפני התובע עותר לפסיקת פיצויים בגין נזק גוף, שלטענתו נגרם לו ביום 20.2.07 עת נפגע כהולך רגל מרכב חולף.

במסגרת הדיון בתביעה מונו לבקשת התובע מומחים רפואיים ובין היתר, מונה מומחה בתחום הנוירולוגי.

אין חולק כי בחוות דעתו מיום 5.1.13 קבע דר' אלון כי "לא מצאתי בתיעוד הרפואי עדות משכנעת לפגיעה נוירולוגית כתוצאה מהתאונה ולכן להערכתי אין במקרה זה נכות נוירולוגית אשר ניתנה ליחסה לתאונה הנדונה".

בשל מסקנה זו, ביקש התובע להציג למומחה שאלות הבהרה אשר מייחדות עצמן לטענה, כי בעקבות התאונה החל התובע לסבול מאי שליטה על הסוגרים ולאפשרות, כי תופעה זו מקיימת קשר סיבתי פיזי ורפואי לפגימות הגוף תוצאת התאונה.

הנתבעים בתגובתם סבורים כי שאלות ההבהרה, כפי שנוסחו על ידי התובע, אינן בגדר שאלות הבהרה, שכן לא נועדו להבהיר דבר סתום בחוות הדעת, או לסלק אי בהירות ככל שקיימת כזו, ונראה כי שאלות ההבהרה נועדו, הלכה למעשה, להקדים חקירה נגדית של המומחה, להתפלמס אתו ואף לנסות ולהביא לשינוי חוות דעתו של המומחה, כל זאת במסווה של שאלות הבהרה.

הנתבעים מדגישים כי המומחה קבע שלתובע לא נגרמה בתאונה כל פגיעה נוירולוגית ועל כן, אין להתיר לתובע באמצעות שאלות הבהרה ליצור זיקה בין תסמינים נטענים לבין תאונת הדרכים, מקום בו שלל המומחה זיקה שכזו.

התובע בתשובתו מדגיש כי עיון בחוות דעתו של המומחה מלמד כי זה לא התייחס לתופעה בדבר אי שליטה על הסוגרים כפי שהופיעה אצל התובע מיד ובסמוך לאחר התאונה, וכי המומחה בחוות דעתו, סתם ולא פירש, מדוע לשיטתו מצבו הנוירולוגי הנוכחי של התובע "קרוב לוודאי" נובע ממחלה נוירולוגית ניוונית מתקדמת בהדרגה שהחלה טרם התאונה וללא קשר אליה.

התובע סבור כי תיבת המילים "קרוב לוודאי" שבה בחר המומחה לעשות שימוש, היא כשלעצמה מצדיקה חיוב המומחה להשיב לשאלות הבהרה.

עיינתי בבקשת התובע, בתגובת הנתבעים ובתשובת התובע, וכן בחוות דעתו של המומחה.

בחוות הדעת ציין המומחה, כי התובע התקבל לחדר המיון במרכז הרפואי סורוקה סמוך לאחר התאונה, ללא איבוד הכרה, וכי עם העברתו למחלקת אשפוז נמצא התובע באי שקט כאשר במהלך האשפוז אף הופיעה חולשת פלג גוף שמאל. המומחה מוסיף ומציין כי בשל מופע זה בוצעה לתובע בדיקת CT מוח שהעלתה חשד לחסימת עורק במוח, אלא שנוירוכירורג שבחן את תוצאות הבדיקה, לא מצא רושם לאירוע מוחי.

אין חולק כי בשחרורו מבית החולים, הומלץ התובע לשיקום אורטופדי ונוירולוגי במסגרת אשפוז והועבר להמשך שיקום לבית החולים לוינשטין. בקבלתו שם אובחן אי שקט פסיכומוטורי, שיתוף פעולה חלקי, העדר התמצאות במקום או בזמן והפרעת זיכרון לטווח ארוך. כמו כן, נמצאה חולשה בשרירי הפנים משמאל לצד חולשת פלג גוף שמאל, אשר ביד שמאל מערבת יותר את אזור כף היד. כמו כן, נמצאה הפרעה בקואורדינציה בפלג גוף שמאל עם תנועה מלאה ,אך ללא שליטה וביקורת ביד שמאל.

בפרק הדיון והמסקנות ציין המומחה כי בבדיקת הדמייה מוחית (CT מוח), לא נמצא ביטוי לממצא חבלתי כדימום או נזק אקסונאלי מפושט.

המומחה מציין כי בעת בדיקתו את התובע ביום 26.12.12, נמצא כי זה סובל מפגיעה קוגנטיבית קשה ביותר, ובין היתר הוא סובל מתנועות לא רצוניות בגפיים וחוסר יציבות ניכר, זקוק לעזרה סעודית אינטנסיבית מלאה וכן, להשגחה צמודה.

המומחה ראה לנכון לקבוע כי על פי התיעוד הרפואי שהוצג לו, הפרעות קוגנטיביות ונוירולוגיות החלו לפקוד את התובע כבר בשנת 1999 או בסמוך לכך, כאשר בדיקת הדמייה שבוצעה לתובע לאחר התאונה, העידה על קיומו של דלדול מוחי ניכר.

לשיטת המומחה, באין אינדיקציה לקיומה של חבלה מוחית תוצאת התאונה , ומנגד, הדגמת קיומו של דלדול מוחי, באלו יש כדי לחייב מסקנה שמצבו הנוירולוגי הנוכחי של התובע נובע קרוב לוודאי ממחלה נוירולוגית ניוונית מתקדמת שהחלה עוד טרם התאונה, וללא קשר אליה, וכי תחלואה נוירולוגית זו, היא שגרמה להגעתו של התובע למצב סיעודי מלא.

להבנתי, גם אם סבור המומחה כי מצבו הנוירולוגי הנוכחי של התובע מקורו בתחלואה נוירולוגית ניוונית, המתקדמת בהדרגה ושהחלה טרם התאונה וללא קשר אליה, עדיין אין בכך כדי להסביר הופעת חולשת פלג גוף שמאל אצל התובע ובכלל זה חולשה של שרירי הפנים, ואף הפרעה בקורדינציה של פלג גוף שמאל, אך לאחר התאונה ועוד במהלך האשפוז בסמוך לאחר התאונה.

אכן המומחה בעמ' 5 לחוות דעתו, מציין כי התיעוד הרפואי שהוצג בפניו מלמד על קיומן של הפרעות נוירולוגיות בתקופה טרם התאונה עם עדות לדלדול מוחי בבדיקת ההדמיה שבוצעה לתובע.

יחד עם זאת, על פי תיאוריו של המומחה, לא ניתן לדייק ולומר כי אותה חולשת פלג גוף שמאל כפי שהופיעה בסמוך לאחר התאונה התקיימה גם בתקופה טרם התאונה. שלא לדבר על כך, כי המומחה ראה לנכון לציין "נראה כי בתקופה הסמוכה לתאונה חלה התדרדרות מהירה יחסית במצבו הנוירולוגי".

כידוע, שאלות הבהרה, כשמן כן הן. אלו נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת, בה בעת שהחקירה הנגדית מכוונת לנסות ולסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. (ראה בנדון רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' בר (נבו פס"ד מיום 8.5.01), וכן רע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' סיטבון (נבו פס"ד מיום 23.10.12)).

במקרה שבפני, קיימת אפשרות כי תאונת הדרכים שימשה טריגר להאצת התחלואה הנוירולוגית הניוונית שהמומחה סבור כי התובע לוקה בה, טרם התאונה וללא קשר אליה.

למעשה, על יסוד חוות הדעת לא ניתן לשלול מכל וכל זיקה אפשרית בין ההתדרדרות המהירה יחסית שחלה במצבו הנוירולוגי של התובע ,כפי שמצאה ביטוי בחוות דעתו של המומחה , לבין האירוע התאונתי מושא התביעה, אם לא קשר של גרימה אז אולי כהחמרה

כשאלו הם פני הדברים, סברתי כי השאלות שמבקש ב"כ התובע להציג למומחה, נועדו אכן להבהיר אמירות לא ברורות של המומחה ולמצער, להעמיד דברים על דיוקם.

אינני סבורה, כי בשאלות ההבהרה כפי שנוסחו ע"י ב"כ התובע (למעט שאלה ד'), יש כדי להטריד את המומחה או לנסות ולקעקע את העולה מחוות הדעת, ההיפך הוא הנכון. להבנתי, שאלות ההבהרה נועדו להבהיר את הסתום ואף לאפשר למומחה להרחיב הדיבור בסוגיות שזה משום מה, סתם ולא פירש על יסוד מה קבע את אשר קבע.

יוטעם, שאלות ההבהרה אכן מסיבות עצמן לתופעת אי שליטה על סוגרים.

אמנם, ממצא נטען זה , טרם הוכח וכל שכן, לא הוכח עדיין, כקשור סיבתית לאירוע התאונה. יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע מהתובע את האפשרות לדרוש ולקבל התייחסות של המומחה לתופעה זו, על תסמיניה השונים, זאת מבלי לפטור את התובע מהצורך להוכיח, בבוא היום, כי טרם התאונה הוא לא סבל מאי שליטה על הסוגרים.

אשר על כן, ולנוכח כל האמור מעלה, ראיתי לנכון להתיר הצגת שאלות הבהרה למומחה בנוסח שהוצע ע"י ב"כ התובע, למעט שאלה ד'.

המומחה ישיב על שאלות ההבהרה תוך 20 יום מקבלתן.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים וכן למומחה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.