בתיק זה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית בדבר מתן פסק דין מכח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "ההסדר הדיוני"), לגבי סכום כספי אותו ישלמו הנתבעים (להלן: "כהן") לתובעת (להלן: "המועצה").

כהן היו אמורים להגיש ראשונים סיכומים בכתב מטעמם, אך ביקשו לדחות את מתן פסק הדין שכן אחד מהגורמים שהיו מעורבים בגיבוש ההסדר הדיוני, היה ראש המועצה דאז, מר אבוטבול, אשר התפטר כמה ימים לאחר הדיון שבו גובש ההסדר הדיוני. בבקשה הקודמת ביקשו כהן לעכב את מתן פסק הדין עד לאחר קיומן של בחירות חדשות במועצה. הבקשה נדחתה וכהן הגישו את טיעוניהם בכתב. לאחר מכן, ביום 7.7.2016, הגישה המועצה את טיעוניה בכתב.

באותו היום הוגשה בקשה נוספת מטעם כהן אשר כותרתה "בקשה להשהיית מתן פסק דין" (להלן: "בקשת ההשהיה"). בבקשה נטען כי לאחרונה מר זיו דשא נבחר לכהן כראש המועצה, כי כהן פנו אליו לגבי הנכס, אך כי הוא טרם נפגש עמם. לטענתם, בכוונתם לדון עם מר דשא, בין היתר, באפשרות לרכוש את הנכס ו-"פסק דין כספי עלול להקשות על הידברות ראויה" (סעיף 6 לבקשת ההשהיה). עוד מוסיפים כהן כי - "ניהול מו"מ עם רשות מקומית שלזכותה פסק דין כספי אינו דומה לניהול מו"מ שכזה בלא עול על צווארו של אחד הצדדים". לכן התבקשה דחייה ראשונית של חודש במתן פסק הדין, על מנת שכהן יוכלו לעדכן את בית המשפט לגבי כל התקדמות, ככל שתושג. המועצה, בתגובתה מיום 12.7.2016, התנגדה לבקשת ההשהיה – מחמת כמה נימוקים.

דין בקשת ההשהיה להידחות.

ההסכם הדיוני בין הצדדים אינו תלוי בזהותו של ראש המועצה. אכן, מר אבוטבול היה בדיון שבו גובש ההסדר הדיוני, אך ההסדר עצמו אינו תלוי בהישארותו בתפקיד. היות וההסדר צופה פני עתיד בחלקו והיות וממילא כל סכום אשר ייפסק לחובת כהן ישולם במהלך כמה שנים בעתיד – הצדדים יכולים להגיע לכל הסכמה ביניהם לאחר מתן פסק הדין. ככל שבין הצדדים יושג הסדר לאחר מתן פסק הדין – הם יוכלו להגיע לכל הבנה ככל שימצאו לנכון, ולא תהא זאת הפעם הראשונה שצדדים מוצאים דרך להגיע להבנות למרות קיומו של פסק דין, כולל במקרים בהם ההבנות שונות מפסק הדין. ההסדר הדיוני הושג לאחר כמה שעות של דיונים, לאחר שכהן שקלו את כל הנתונים הרלבנטיים ביחד עם בא כוחם, ונועד לסיים מחלוקת של למעלה מ-10 שנים, אשר כללה הליכים משפטיים רבים, ועוד הליכים אשר טרם הוגשו. כהן אף קיבלו ארכה של 48 שעות לאחר הדיון, לעבור שוב על ההסדר הדיוני ולהודיע אם יש כל סיבה שלא ליישם אותו – אך הם לא מסרו שיש כל קושי מבחינתם לגבי ההסדר.

לא מצאתי כי האפשרות לנהל מו"מ לגבי רכישת הנכס מצדיקה את השהיית מתן פסק הדין (ויוער כי בעבר כבר היה מו"מ מתקדם בהקשר זה). אף לא שוכנעתי כי מתן פסק דין יכרסם באפשרות למצות מו"מ שכזה, בתום לב מצד שני הצדדים.

בנוסף, ככל שתתגבש הסכמה לרכישת הנכס – ברי כי יהא על כהן לשלם למועצה את התמורה שעליה יוסכם, וברי כי הצדדים יוכלו לקחת בחשבון בהקשר זה את החיוב על פי פסק הדין בתיק הנוכחי.

זאת ועוד. אף אם האפשרות לרכישת הנכס תהפוך לריאלית – הרי שרכישה שכזו תיקח פרק זמן ממושך ביותר (ולו בשים לב להליכי מכרז שיהא צורך לבצע, ולאור שלל הנתונים הנוספים הרלבנטיים שאליהם נחשפתי במהלך ניהול התיק במשך השנים – ולא ארחיב). לכן, המשמעות של בקשת ההשהיה, הינה בפועל – השהיה במתן פסק הדין למשך חודשים רבים ביותר.

לא מצאתי שיש לכך הצדק.

לכן, בקשת ההשהיה נדחית, ופסק הדין ישלח לצדדים בהמשך.

אין בכך כדי למנוע מהצדדים לנהל מו"מ לגבי כל הסדר אחר, ואני בטוחה שינוהל בתום לב.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ו, 18 יולי 2016, בהעדר הצדדים.