לפני בקשות לסילוק על הסף אשר הגישו הנתבעות 1,2 וכן בקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת 3.

1. רקע לבקשות

התובעת, חברת חן א.א. פיתוח והשקעות בע"מ, הינה חברה העוסקת בעבודות קבלניות והקמת מבנים. הנתבעות 1 ו-2 (להלן גם: " המבקשות 1,2"), בר נכסי יהלום בע"מ ו- Klali LLC (ניו יורק), הינן חברות יזמיות, המשקיעות בתחום הנדל"ן. הנתבעת 3, ג.ס.ט. הנדסה בע"מ (להלן גם: "המבקשת 3") , הינה חברה קבלנית ואילו הנתבעת 4- תמיר קפיטל והשקעות בע"מ, הינה חברה קבלנית ויזמית, אף היא, המשקיעה בתחום הנדל"ן.

2. מכתב התביעה עולה , כי בתאריך 4/12/09, חתמו הנתבעות 1 ו- 2 עם הנתבעת 3, על הסכם הזמנת עבודות קבלניות (להלן: "הסכם ההזמנה") לבניית מרכז מסחרי הנמצא בקרית טבעון (להלן: "הפרויקט") .

ביום 8/1/10, נחתם בין הנתבעת 3 ובין התובעת הסכם "גב אל גב," לפיו- הועבר ביצוען של העבודות הקבלניות המפורטות בהסכם ההזמנה, לידי התובעת (להלן: "הסכם גב אל גב "), זאת בתמורה לתשלום בסך 500,000 ₪ לידי הנתבעת 3. עוד באותן היום, נחתם הסכם נוסף- שהוכתר בכותרת "המחאת זכויות והתחייבויות- קניון מול היער בטבעון", בו המחתה הנתבעת 3 את כל זכויותיה והתחייבויותיה אל מול הנתבעות 1,2 לידי התובעת.

3. עובר ליום 16/6/10, רכשה הנתבעת 4 מהנתבעות 1, 2 את מלוא זכויותיהן והתחייבויותיהן בקשר לפרויקט ובד בבד חתמה עם התובעת על תוספת להסכם הביצוע (להלן: "התוספת הראשונה"). בסעיף 4 לתוספת נכתב כי "הקבלן מאשר בזה כי בחתימתו על הסכם זה ובכפוף לכניסתו לתוקף, אין ולא תהא לו כל טענה ו/או תביעה כלפי המזמין ו/ או מי מטעמו, לרבות חברת הפיקוח אדן גדיש, בקשר עם הפרויקט ו/או הסכם הביצוע ו/או כתב ההמחאה ו/או עבודת הבנייה, שבוצעו על ידו עד למועד חתימת הסכם זה."

4. התובעת טוענת כי הנתבעות 1,2, התחייבו כלפי הנתבעת 3 לביצוע התשלום בגין עבודות הקבלנות ומשבאה היא במקומה, הרי שהומחתה החובה כלפיה. עוד היא טוענת כי הנתבעת 3 עצמה התחייבה לשלם לה וכי הנתבעת 4 התחייבה אף היא לשלם את מלוא יתרת התמורה בגין העבודות שבוצעו על ידיה, וזאת מכוח התוספת הראשונה.

5. התובעת פנתה לארבע הנתבעות אשר לטענתה התעלמו מפניותיה. התביעה הוגשה כנגד כולן, בעילות מרמה, עושק, עשיית עושר ולא במשפט, מצג שווא ורשלנות. סכום התביעה הועמד לצרכי אגרה על סך של 2,499,999 ₪.

6. כנגד המשיבה עומדות ותלויות בקשותיהן של הנתבעות 1,2, ו-3, לסילוק התביעה על הסף. הנתבעות 1 ו- 2 מבקשות אף כי בית המשפט יורה לתובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהן.

7. טענות הנתבעת 3

המבקשת 3 מבקשת כי התביעה כנגדה תימחק על הסף מחמת העדר יריבות והעדר עילה.

לשיטתה, עיון במסמכים המצורפים לכתב התביעה מעלה כי אין היא חייבת לתובעת ואף היפוכו של דבר- בסופו של יום, נותרה דווקא התובעת חייבת משלא העבירה לה את מלוא התשלום שנקבע בהסכם. לטענתה, משעה שנחתם בין הצדדים הסכם לפיו העבירה לתובעת את מלוא זכויותיה וחובותיה כלפי הנתבעות 1,2 ובהמשך אף נחתם הסכם המחאת הזכויות, התבטלו חיוביה. תימוכין לטענותיה אלה, מוצאת הנתבעת 3 בהסכם שנחתם בין התובעת והנתבעות 1,2,4 אשר היא, כאמור, לא נטלה בו כל חלק, וזאת מאחר ובשלב דברים זה, כבר לא היה לה כל חלק בפרויקט. כן, בעובדה שהתובעת צירפה לכתב תביעתה חשבונית שהוציאה לנתבעת 4, דבר אשר יש בו כדי ללמד כי היא עצמה רואה את זו כבעלת החוב וכמי שעליה מוטלת חובת התשלום.

8. תגובת המשיבה

לטענת המשיבה, הלכה פסוקה היא שבבוא בית המשפט להכריע בבקשה לסילוק על הסף, עליו לבחון האם כתב התביעה מגלה עילת תביעה אם לאו, כאשר בשלב זה, אין הוא נדרש לבחון את טיבן של הראיות. בעניין זה, גורסת המשיבה כי עיון בכתב התביעה מעלה כי הוא מגלה עילה כלפי המבקשת 3, אשר הפרה את התחייבותה כלפי התובעת וכי טענות המבקשת 3 בבקשתה, הינן טענות עובדתיות, אשר להן לא יכול בית המשפט להידרש בשלב זה. משכך, אין בית המשפט יכול, בשלב זה ועל סמך טענותיה של המבקשת 3 בלבד, למחוק את התביעה על הסף.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי ציינה באופן מפורש בכתב התביעה, כי עילת התביעה כנגד הנתבעת 3 נובעת מהתחייבותה של זו באשר להעברת התשלומים שיתקבלו בידיה בקשר לפרויקט, תשלומים אשר כל מאמציה של הנתבעת לקבלן מן הנתבעות לא נשאו פרי, וכי מדובר בעילות חוזיות/ עשיית עושר ולא במשפט כנגדן של המבקשות כולן, אשר התרשלו כלפיה והתעשרו על חשבונה, שלא כדין.

9. תשובת המבקשת 3

בתשובתה, טענה המבקשת כנגד הרחבת חזית בסעיפים 15-19 לתגובת המשיבה. כך, לגישתה, האמור בסעיף 19 לתגובה, אינו מופיע בכתב התביעה אשר בס' 12 לו נכתב כי "התחייבה הנתבעת 3 כי התשלומים המגיעים לתובעת יבוצעו באמצעות 'העברה בנקאית ו/או באמצעות המחאה זכויות בלתי חוזרת שתינתן לטובת הקבלן...", והמחאה שכזו, אכן נחתמה. לפיכך, ממועד החתימה על המחאת הזכויות מנותקת זיקתה לפרויקט ותם חלקה בו ואכן משלב זה, בוצעו ההתחשבנויות בין התובעת לנתבעות 1,2 ו- 4 בלבד.

בנוסף, טוענת היא כי עילת התביעה כולה, מבוססת על סעיף 3.4 לתוספת הראשונה, וזהו הסכם שלה אין כל חלק בו. משכך, אין כלפיה כל עילת תביעה.

10. טענות המבקשות 1,2

הנתבעות 1,2 מבקשות כי התביעה שנגדן תידחה על הסף, וזאת מחמת היעדר יריבות והעדר עילה, ויתור/ מניעות /השתק וכן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב.

ביתר פירוט-טוענות המבקשות כי בינן לבין התובעת לא קמה כל יריבות וכי כתב התביעה לא מגלה נגדן כל עילה. לשיטתן, משעה שמציינת התובעת בכתב התביעה כי הנתבעת 4 היא שהתחייבה לשלם, הרי שמדובר בהודאת בעל דין. עוד טוענות הן כי משמכרו זכויותיהן וחובותיהן לנתבעת 4, הרי זו נכנסה לנעליהן ואין הן חבות בכל תשלום ומקל וחומר, שעה שהתובעת התקשרה במישרין בהסכם נוסף עם הנתבעת 4.

11. באשר לויתור ו/או מניעות ו/או השתק, טוענות המבקשות 1,2 כי התובעת אישרה בהסכם עם הנתבעת 4, כי לא תהיינה לה כל טענות ותביעות כנגד המבקשות 1,2. בחתימתה זו, בעצם ויתרה התובעת על כל טענה ולפיכך, הינה מושתקת היום מלטעון אחרת . יתרה מכך, לאחר חתימת אותו הסכם, הפנתה את החשבוניות בגין העבודה לנתבעת 4 בהכירה בחבותה של האחרונה כלפיה. המבקשות אף טוענות כי טענות העושק והמרמה לא פורטו כלל בכתב התביעה שאינו מקים כל עילה כנגדן.

12. לחילופין, מבקשות הנתבעות 1, 2 כי במידה ובית המשפט לא יקבל את בקשתן לסילוק על הסף, יורה למשיבה להפקיד ערבות בנקאית או פיקדון כספי בסך 250,000 ₪, מאחר והתובעת עצמה גילתה כי אינה יכולה לעמוד בתשלום האגרה ומקל וחומר שלא תעמוד בהוצאות שתיפסקנה לחובתה.

13. תגובת המשיבה

המשיבה טוענת כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה, בעוד שטענותיהן של המבקשות 1,2 הינן טענות עובדתיות הדורשות דיון והוכחה.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי המבקשות 1,2 הינן המזמינות של העבודה אשר בוצעה על ידי המשיבה ומשכך חייבות הן בתשלום התמורה שלא שולמה לה.

באשר לטענת ההשתק, טוענת המשיבה כי המחלוקת שבין הצדדים לא הובאה להכרעה שיפוטית ולכן לא ניתן לטעון כי חל השתק לגביה.

באשר להפקדת הערובה טוענת המשיבה כי יש להעדיף את האינטרס של המשיבה ולתת לה יומה בבית המשפט, זאת שכן קיים סיכוי ממשי להצלחת תביעתה. כן, מתנגדת היא לבקשת הנתבעות 1,2 למתן ארכה להגשת כתב הגנתן.

14. בתשובתן חזרו המבקשות 1,2 על נימוקי הבקשה.

15. דיון

הכלל הוא כי די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה, כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2), 312).

בת"א (ת"א –יפו) 15295/06 אורנה רוזוייף ואח' נ' Tisona Limited ואח', תק של 2006, 2, 9848, קבע כב' בית המשפט כי : "הלכה היא כי בבחינת בקשה לסילוק על הסף על בית המשפט להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנן נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כב' השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פד יז 2624, 2617, לפיהם:

' הדיבור עילת התביעה (CAUSE OF ACTION) אינו חד משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד'.

בנוסף לאמור לעיל, למחיקה על הסף, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף, הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ (2), 668).

די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן "סוגיות בסדר הדין האזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134). (ר"ע 59/81 ארדיטי נ' ארדיטי פ"ד לה(2), 811, 812). " ניתן לראות אם כן, כי, בית המשפט אינו ממהר למחוק או לדחות תובענות על הסף ומעדיף ליתן לבעל הדין את יומו בבית המשפט.

16. אינני מקבלת את בקשתה של הנתבעת 3. כתב התביעה מגלה כי זו חתמה על הסכם "גב אל גב" מול המשיבה. מלשון סעיף 3 להסכם עולה, כי בתמורה לתשלום של 500,000 ₪ שתעביר התובעת לידי הנתבעת 3, יועברו כל התשלומים שיגיעו לג.ס.ט בפרויקט, ישירות לידי התובעת. בסעיף 4, מצוין אופן העברת התשלום.

הנתבעת 3, טוענת אמנם, כי בחתימתה על המחאת הזכויות כלפי התובעת מילאה את תנאיה על פי החוזה ואין היא עוד צד לעניין ההתדיינות, אולם סבורני כי אין זה כך.

אותו סעיף אינו מסיים את מערכת החסים בין התובעת לנתבעת 3, אלא מייצר מערכת חוזית אחרת, שפרטיה, קיומה או הפרתה ראויים בירור עובדתי. משמצויים אנו במצב בו יכולה תביעה, אם פרטיה מוכחים, לזכות את התובעת- לא תימחק תביעתה.

17.. שונים הדברים באשר לבקשותיהן של הנתבעות 1,2 . זכויותיהן וחובותיהן של נתבעות אלה, נמכרו לנתבעת 4, אשר באה בנעליהן ולכאורה מנתקת אותן מכל זיקה נוספת להסכם ואף התובעת עצמה, ויתרה על כל טענה כלפיהן, בחתימתה על התוספת הראשונה. כך גם אישרה מכללא בהוציאה חשבוניות לנתבעת 4 בלבד, מבלי לדרוש דבר מהמבקשות.

הואיל וכך, דין בקשתן להתקבל.

בשל התוצאה- נמחקת בקשת הנתבעות 1,2 להפקדת ערובה.

המשיבה תשלם לנתבעות 1, 2 10,000 ₪ בגין הוצאות ניהול ההליך, תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ג, 1 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים.